היום פגשתי חיוך מיוחד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
היום פגשתי חיוך מיוחד
הוספה למועדפים

היום פגשתי חיוך מיוחד

2.9 כוכבים (10 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

שרית פנחס – בת 40 גרה בראשל"צ. עובדת בחברת ביטוח. הכתיבה היוצרת זה לה תחביב והחליטה לפתח אותו מקצועית בספר. בעלת ליקוי בשמיעה. בילדותה למדה עם שומעים בבי"ס יסודי, עברה לתיכון משולב שומעים ולקויי שמיעה. "היום פגשתי חיוך מיוחד" הוא ספרה הראשון.

תקציר

ספר ביכורים בן 30 סיפורים קצרים, חלקם חוכמת חיים, חלקם סיפורי משל, חלקם עם מוסר השכל, חלקם רומנטיים ועוד.

הסופרת – שרית פנחס – בת 40 גרה בראשל"צ. עובדת בחברת ביטוח.

הכתיבה היוצרת זה לה תחביב והחליטה לפתח אותו מקצועית בספר. בעלת ליקוי בשמיעה. בילדותה למדה עם שומעים בבי"ס יסודי, עברה לתיכון משולב שומעים ולקויי שמיעה.

פרק ראשון

אין שום גיבור בבאר-שבע

 

גבריאל החייט עבד קשה מאוד לפרנסתו במתפרה שלו במרכז העיר. הוא העסיק שתי תופרות שישבו מול מכונות התפירה זינגר. הייתה לו עבודה רבה ופרנסה ברוך השם יום יום. מדי יום קיבל עשרות עבודות תיקון בבגדים. בערב חזר הביתה לאשתו ולחמשת ילדיהם המשותפים. הוא תמיד היה חוזר לביתו כשזמזם שיר קבוע בפיו והוא היה מנסה לשרוק את המנגינה. הוא היה מרוצה מחייו ובחלקת האלוהים הקטנה שקיבל בגלגול הזה. רק דבר אחד העיב על אושרו – אחיו הקטן, יוסי, שהתדרדר מהדרך הישרה והטובה שכולנו אמורים לעבור בה.

"גברי, איפה אתה? אני מחפשת אותך במתפרה", צועקת לו מהחלון אשתו כשרק הופיע ונראה בעיקול הבניין.

"למה? מה קרה? הכל בסדר?", וראשו התחיל לחבר מיד תסריטי אימה, ילדיו, אחיו. אף פעם אשתו לא קראה לו מהחלון וצועקת שהיא מחפשת אותו...

"זה יוסי...", לחשה לו כשעלה סוף כל סוף לדירתם ושתקה כדי לתת לו לעכל את החדשה.

"מה קרה ליוסי?", גבריאל פחד לדעת, אם זה היה תלוי בו לא היה חוזר לביתו, היה נשאר לישון בחנותו.

"הכניסו לו מכות חזקות בכל הגוף ובפנים".

"אלוהים ישמור, איפה הוא עכשיו?", גבריאל נחרד לגורלו של אחיו יחידו האהוב עליו.

"הוא בטיפול נמרץ. סידרתי שהילדים יהיו אצל תמי השכנה כמה שעות", והביאה לו סנדביץ' וקפה לסלון שיחזק עצמו לפני שייסעו לבית-חולים סורוקה.

"גברי, או גברי", יוסי התחיל לבכות בכי ששטף לו את הנשמה ושהתחילה לשבת לו ברגשי אשמה.

"מה קרה הפעם, יוסי?", שאל בשקט אחיו הגדול, גבריאל. הוא הבין שאחיו הפעם באמת מצטער ומתחרט ושיש סיכוי הפעם לשינוי חיים דרסטי.

"התחלתי לחשוב שהחיים הטובים והישרים הם אישה טובה וילדים מתוקים...", יוסי לא יכל להמשיך לדבר כי נחנק בגרונו מרוב שהתחיל לחשוב אחרת על החיים. מחשבות שעלו בו פה ושם בחיים אבל אחרי המכות הנמרצות שקיבל התחיל לחשוב שוב על לחזור בתשובה.

"לא אמרתי לך שזה מה שכולם רוצים בחיים?", השיב לו בתוכחה גבריאל, "כולם אמורים ללכת בדרך הישרה והטובה בחיים לא בשביל העולם הבא, אלא בשביל למשוך אליך גן עדן כבר כאן ועכשיו, למשוך אליך את המשיח והחיים הטובים שהוא מבטיח שיהיו כשבוא יבוא".

"גברי, אני רוצה לחזור בתשובה, להתחתן ולהביא ילדים, אם אמצא אישה כלבבי שתרצה בי", התחנן לפניו יוסי.

"לא צריך לחזור בתשובה, סך הכל ופשוט מאוד צריך רק לשנות את המחשבות בראש לחיובי ולחזור למוטב, זה הכל!", פסק גבריאל.

"זה קשה לי, ואם לא אצליח, תעזור לי, בבקשה, גברי", עדיין התחנן.

"אני אעזור לך, זה לא קשה. דבר ראשון תתרחק מכל חבריך מהעולם הישן שלך", וגברי מתחיל להבין שאחיו בדרך הנכונה עכשיו, "השבח לאל יום יום", גברי בירך את אלוקים בליבו.

"טוב, בסדר. אנתק איתם את הקשר. מה עוד?", יוסי נראה להוט לקבל עוד הוראות והכוונה בדרכו החדשה והמזהיבה.

"בלי סמים ואין יותר אלכוהול!", התרה בו.

"אולי כדאי שאכנס לגמילה מהם?", שיתף את אחיו הגדול בתהיותיו.

"לא צריך, מספיק נחישות והתמדה. אבל, אם זה לא יצליח נכניס אותך לאיזה מקום, בסדר?", נתן לו הרגשה שהוא לא יעזוב אותו גם עכשיו כפי שלא עזב אותו באף זמן שהוא. כשיש משבר או שמחה אחים או לא אחים הם יחד כמו ציפור שלא יכולה לחיות בלעדי המים.

כעבור שנתיים.

"מזל טוב שמחה, מזל טוב יוסי אחי!", בירך את הזוג ונישק אותם אחיו הגדול של יוסי, גבריאל.

"אני מפחד על אלעד הקטן, הוא רק נולד והיום חייבים לעשות לו ברית", אמר יוסי לשמחה, אשתו. "אנחנו עוברים עוד שלב בחיים, מתוק שלי", ענתה לו שמחה ומחתה את האודם משפתיו מהנשיקה שלה.

כשהגיעו הביתה פתחו את המתנות והמעטפות, ביניהן הייתה המעטפה של גבריאל.

"אחי היקר, אתה בשבילי גבר מצויין! אני לא אוהב אנשים מושלמים, אלא אנשים שעשו טעויות והשכילו להבין לשנות את דרכם לטובה וישרה. אני גאה בך! אין שום גיבור בבאר-שבע רק גבר מצויין! שלך, גברי, אחיך לנצח".

שרית פנחס – בת 40 גרה בראשל"צ. עובדת בחברת ביטוח. הכתיבה היוצרת זה לה תחביב והחליטה לפתח אותו מקצועית בספר. בעלת ליקוי בשמיעה. בילדותה למדה עם שומעים בבי"ס יסודי, עברה לתיכון משולב שומעים ולקויי שמיעה. "היום פגשתי חיוך מיוחד" הוא ספרה הראשון.

עוד על הספר

היום פגשתי חיוך מיוחד שרית פנחס

אין שום גיבור בבאר-שבע

 

גבריאל החייט עבד קשה מאוד לפרנסתו במתפרה שלו במרכז העיר. הוא העסיק שתי תופרות שישבו מול מכונות התפירה זינגר. הייתה לו עבודה רבה ופרנסה ברוך השם יום יום. מדי יום קיבל עשרות עבודות תיקון בבגדים. בערב חזר הביתה לאשתו ולחמשת ילדיהם המשותפים. הוא תמיד היה חוזר לביתו כשזמזם שיר קבוע בפיו והוא היה מנסה לשרוק את המנגינה. הוא היה מרוצה מחייו ובחלקת האלוהים הקטנה שקיבל בגלגול הזה. רק דבר אחד העיב על אושרו – אחיו הקטן, יוסי, שהתדרדר מהדרך הישרה והטובה שכולנו אמורים לעבור בה.

"גברי, איפה אתה? אני מחפשת אותך במתפרה", צועקת לו מהחלון אשתו כשרק הופיע ונראה בעיקול הבניין.

"למה? מה קרה? הכל בסדר?", וראשו התחיל לחבר מיד תסריטי אימה, ילדיו, אחיו. אף פעם אשתו לא קראה לו מהחלון וצועקת שהיא מחפשת אותו...

"זה יוסי...", לחשה לו כשעלה סוף כל סוף לדירתם ושתקה כדי לתת לו לעכל את החדשה.

"מה קרה ליוסי?", גבריאל פחד לדעת, אם זה היה תלוי בו לא היה חוזר לביתו, היה נשאר לישון בחנותו.

"הכניסו לו מכות חזקות בכל הגוף ובפנים".

"אלוהים ישמור, איפה הוא עכשיו?", גבריאל נחרד לגורלו של אחיו יחידו האהוב עליו.

"הוא בטיפול נמרץ. סידרתי שהילדים יהיו אצל תמי השכנה כמה שעות", והביאה לו סנדביץ' וקפה לסלון שיחזק עצמו לפני שייסעו לבית-חולים סורוקה.

"גברי, או גברי", יוסי התחיל לבכות בכי ששטף לו את הנשמה ושהתחילה לשבת לו ברגשי אשמה.

"מה קרה הפעם, יוסי?", שאל בשקט אחיו הגדול, גבריאל. הוא הבין שאחיו הפעם באמת מצטער ומתחרט ושיש סיכוי הפעם לשינוי חיים דרסטי.

"התחלתי לחשוב שהחיים הטובים והישרים הם אישה טובה וילדים מתוקים...", יוסי לא יכל להמשיך לדבר כי נחנק בגרונו מרוב שהתחיל לחשוב אחרת על החיים. מחשבות שעלו בו פה ושם בחיים אבל אחרי המכות הנמרצות שקיבל התחיל לחשוב שוב על לחזור בתשובה.

"לא אמרתי לך שזה מה שכולם רוצים בחיים?", השיב לו בתוכחה גבריאל, "כולם אמורים ללכת בדרך הישרה והטובה בחיים לא בשביל העולם הבא, אלא בשביל למשוך אליך גן עדן כבר כאן ועכשיו, למשוך אליך את המשיח והחיים הטובים שהוא מבטיח שיהיו כשבוא יבוא".

"גברי, אני רוצה לחזור בתשובה, להתחתן ולהביא ילדים, אם אמצא אישה כלבבי שתרצה בי", התחנן לפניו יוסי.

"לא צריך לחזור בתשובה, סך הכל ופשוט מאוד צריך רק לשנות את המחשבות בראש לחיובי ולחזור למוטב, זה הכל!", פסק גבריאל.

"זה קשה לי, ואם לא אצליח, תעזור לי, בבקשה, גברי", עדיין התחנן.

"אני אעזור לך, זה לא קשה. דבר ראשון תתרחק מכל חבריך מהעולם הישן שלך", וגברי מתחיל להבין שאחיו בדרך הנכונה עכשיו, "השבח לאל יום יום", גברי בירך את אלוקים בליבו.

"טוב, בסדר. אנתק איתם את הקשר. מה עוד?", יוסי נראה להוט לקבל עוד הוראות והכוונה בדרכו החדשה והמזהיבה.

"בלי סמים ואין יותר אלכוהול!", התרה בו.

"אולי כדאי שאכנס לגמילה מהם?", שיתף את אחיו הגדול בתהיותיו.

"לא צריך, מספיק נחישות והתמדה. אבל, אם זה לא יצליח נכניס אותך לאיזה מקום, בסדר?", נתן לו הרגשה שהוא לא יעזוב אותו גם עכשיו כפי שלא עזב אותו באף זמן שהוא. כשיש משבר או שמחה אחים או לא אחים הם יחד כמו ציפור שלא יכולה לחיות בלעדי המים.

כעבור שנתיים.

"מזל טוב שמחה, מזל טוב יוסי אחי!", בירך את הזוג ונישק אותם אחיו הגדול של יוסי, גבריאל.

"אני מפחד על אלעד הקטן, הוא רק נולד והיום חייבים לעשות לו ברית", אמר יוסי לשמחה, אשתו. "אנחנו עוברים עוד שלב בחיים, מתוק שלי", ענתה לו שמחה ומחתה את האודם משפתיו מהנשיקה שלה.

כשהגיעו הביתה פתחו את המתנות והמעטפות, ביניהן הייתה המעטפה של גבריאל.

"אחי היקר, אתה בשבילי גבר מצויין! אני לא אוהב אנשים מושלמים, אלא אנשים שעשו טעויות והשכילו להבין לשנות את דרכם לטובה וישרה. אני גאה בך! אין שום גיבור בבאר-שבע רק גבר מצויין! שלך, גברי, אחיך לנצח".