כמו אהבת נעורים
לדניאל
אַתְּ זוֹרֶמֶת בְּעוֹרְקַי,
הוֹלֶמֶת בְּחַדְרֵי לְבָבִי,
מְרַפְרֶפֶת בַּעֲלִיּוֹתָיו
כְּמוֹ אַהֲבַת נְעוּרִים נִשְׁכַּחַת.
זַכָּה וּטְהוֹרָה,
מְפַכָּה,
זוֹהֶרֶת כְּמוֹ פֶּלֶג בְּמוֹרַד הַנַּחַל,
רוֹחֶשֶׁת כְּרוּחַ בְּצַמְּרוֹת הָאֳרָנִים,
לוֹחֶשֶׁת לִי שִׁירַת אַהֲבָה
חֲרִישִׁית מֻצְנַעַת.
לֹא חֶמְדַּת בְּשָׂרִים,
לֹא תְּשׁוּקָה,
לֹא תַּאֲוַת כִּבּוּשׁ,
רַק הַטְמָעָה אִטִּית, שְׁקֵטָה,
שֶׁל הָאוֹר הַקּוֹרֵן מֵעֵינַיִךְ.
יוֹנֶקֶת אֶת הַחֹם הָאֱנוֹשִׁי
הַבּוֹקֵעַ מִמַּעֲמַקַּיִךְ
וְחוֹדֵר מִבַּעַד לְנַקְבּוּבִיּוֹת עוֹרִי
אֶל נִבְכֵי נִשְׁמָתִי
הַצְּמֵאָה עַצְמָהּ לְדַעַת.
הוֹ, אַהֲבַת נְעוּרִים נִשְׁכַּחַת
שֶׁנֵּעוֹרָה בִּי פִּתְאוֹם
וְנָשְׂאָה אוֹתִי עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
לְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת.