קוקוריקו!
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קוקוריקו!
הוספה למועדפים

קוקוריקו!

4 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

הרמן מלוויל הרמן מלוויל (1819-1891) נודע כאחד מגדולי הסופרים בארצות הברית. מלוויל נולד בניו יורק למשפחת סוחרים ממוצא אנגלי והולנדי שעסקיה שגשגו תחילה ואז ירדה מנכסיה והגיעה לפשיטת רגל. אביו של מלוויל מת בטרם עת, והבן הצעיר נשלח לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. כך שימש כפקיד בנק כבר בגיל 13 ובהמשך כנער סיפון על אוניות מסחר. התנסויות אלה הותירו את חותמן העמוק על מלוויל הצעיר, ששילב אותן בהמשך בחלק ניכר מכתביו. לאחר שהתחתן והשתקע בחווה במסצ'וסטס, הכיר את הסופר נת'ניאל הות'ורן, והשניים הפכו לחברים. מלוויל הושפע מספרו של הות'ורן, "אות השני", שפורסם באותה תקופה, והקדיש לו את ספרו שעמד לראות אור, "מובי דיק". ספריו, שמבוססים בחלקם על חוויותיו בלב ים, זכו לקריאות פרשניות עשירות ולפולמוס ספרותי רב, הנמשך עד היום. מיצירותיו הנודעות ביותר: הרומן "מובי דיק", הנחשב על ידי רבים לרומן האמריקאי הגדול ביותר שנכתב; הנובלה "בארטלבי הלבלר"; והנובלה "בילי באד", שפורסמה רק לאחר מותו.

תקציר

קוקוריקו! או: קריאתו של הגבר הגאה, בנבנטנו (1853) ושמחת הכישלון (1854), צמד יצירותיו של מלוויל המופיעות בקובץ הנוכחי, מציעות לקורא העברי הכרות עם מלוויל כותב הסיפור הקצר. אפשר שדווקא בסוגה זו, המצומצמת בנפחה, ולכאורה אינה הולכת בגדולות, כמו הרומנים הליוותניים הפרוטו-מודרניים שלו, מופיעה הדוגמה הטובה ביותר לאמנות הסיפור המעולה של מלוויל. בנוסף, סיפורים אלה מייצגים תקופה ייחודית של יצירה מתוך כורח ודחק בחייו של מלוויל (עליה מרחיבה אחרית הדבר לקובץ), שנקלע אז למשבר נפשי וקשיים כלכליים ונאלץ לכתוב עבור כתבי עת. "קוקוריקו!" ראה אור במקביל לפרסומה של הנובלה הידועה "בארטלבי הכתבן". כשם שהאחרון מסמן את מצב נפשו הדיכאוני של כותבו באותה עת, מסמל הראשון, הרואה אור כאן לראשונה בתרגום לעברית, את כוחות היצירה שהוסיפו לפעום בחיקו של מלוויל ואת סירובו להיכנע למרה השחורה ולמצוקת הקיום. עוד יש לציין את ייחודם ההיסטורי של שני סיפורים קצרים אלה: ברקע "קוקוריקו!" מתוארת בהלה כלכלית משונה שאחזה באותם ימים בארצות הברית לגידול והשבחה של תרנגולי נוי, וברקע "שמחת הכישלון" נפרשת אופנת ההמצאות, הערצת המכונה וההתעשרות המהירה, שהחלו מעצבות את אופי האומה האמריקנית באותן שנים, שנות כיבוש המערב, ובמובנים רבים, אחראים על דמותה של אמריקה עד היום הזה.

פרק ראשון

בכל רחבי העולם קופדו לאחרונה ראשיהן של התקוממויות תוססות כנגד עריצים *נלוזים; גם תאונות נוראות של רכבות וספינות קיטור קיפדו את ראשיהם של רבבות נוסעים נמרצים (באחת מאלו איבדתי חבר יקר); ואף ענייניי שלי מלאו עריצים, תאונות וקיפוד ראשים, עד שהשכם בבוקר אביב אחד, לאחר שעודף מררתי הדיר את שנתי, יצאתי מביתי לשׂוח באחו שלמרגלות הגבעות. האוויר היה צונן, ערפילי, סגרירי וזועף. הארץ נראתה גולמית, מיצי לשדהּ זבו מכל עבר. התכפתרתי כנגד האוויר המגרד ככל שמעילי הדק אפשר לי – שולי אדרתי היו כה ארוכים ששמרתי אותה לנסיעות בכרכרה בלבד – נעצתי במזיד את מקלי המעוקל ברגבים הלחים, וכפפתי את דמותי העגומה אל מרגלותיה התלולות של גבעה. תנוחת נשיאת עול זו היטיבה לקרב את ראשי ארצה, כאילו ביקשתי לנגוח את העולם. ציינתי זאת בפניי, אך רק גיחכתי בתגובה, גיחוך מזוויע. מכל עבריי נגלו אותותיה של ממלכה מפולגת. עשב רענן צמח לצד עשב קמל. מתוך גומות לחות וקודרות הציצו מלבלבים נבטים מוריקים; במרחקים, על ההרים, נחו טלאי שלג רכים, כמו נתפרו בשוגג לצלעותיהם השחמחמות־אדמדמות; הגבעות הגבנוניות נדמו כמקנה נקודים מרעיד בכפור. היערות היו זרועים זרדים מתים ויבשים, שנתלשו בידי רוחות מארס הפרועות, ואילו העצים שבפאתי הסבך החלו מעלים ניצנים ראשונים של עלווה צהבהבה.
 
 
_____________
 
 
*הכוונה היא למהפכות ולמרידות העממיות שפרצו באירופה בשנת 1848 וכונו "אביב העמים".

הרמן מלוויל הרמן מלוויל (1819-1891) נודע כאחד מגדולי הסופרים בארצות הברית. מלוויל נולד בניו יורק למשפחת סוחרים ממוצא אנגלי והולנדי שעסקיה שגשגו תחילה ואז ירדה מנכסיה והגיעה לפשיטת רגל. אביו של מלוויל מת בטרם עת, והבן הצעיר נשלח לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. כך שימש כפקיד בנק כבר בגיל 13 ובהמשך כנער סיפון על אוניות מסחר. התנסויות אלה הותירו את חותמן העמוק על מלוויל הצעיר, ששילב אותן בהמשך בחלק ניכר מכתביו. לאחר שהתחתן והשתקע בחווה במסצ'וסטס, הכיר את הסופר נת'ניאל הות'ורן, והשניים הפכו לחברים. מלוויל הושפע מספרו של הות'ורן, "אות השני", שפורסם באותה תקופה, והקדיש לו את ספרו שעמד לראות אור, "מובי דיק". ספריו, שמבוססים בחלקם על חוויותיו בלב ים, זכו לקריאות פרשניות עשירות ולפולמוס ספרותי רב, הנמשך עד היום. מיצירותיו הנודעות ביותר: הרומן "מובי דיק", הנחשב על ידי רבים לרומן האמריקאי הגדול ביותר שנכתב; הנובלה "בארטלבי הלבלר"; והנובלה "בילי באד", שפורסמה רק לאחר מותו.

עוד על הספר

קוקוריקו! הרמן מלוויל
בכל רחבי העולם קופדו לאחרונה ראשיהן של התקוממויות תוססות כנגד עריצים *נלוזים; גם תאונות נוראות של רכבות וספינות קיטור קיפדו את ראשיהם של רבבות נוסעים נמרצים (באחת מאלו איבדתי חבר יקר); ואף ענייניי שלי מלאו עריצים, תאונות וקיפוד ראשים, עד שהשכם בבוקר אביב אחד, לאחר שעודף מררתי הדיר את שנתי, יצאתי מביתי לשׂוח באחו שלמרגלות הגבעות. האוויר היה צונן, ערפילי, סגרירי וזועף. הארץ נראתה גולמית, מיצי לשדהּ זבו מכל עבר. התכפתרתי כנגד האוויר המגרד ככל שמעילי הדק אפשר לי – שולי אדרתי היו כה ארוכים ששמרתי אותה לנסיעות בכרכרה בלבד – נעצתי במזיד את מקלי המעוקל ברגבים הלחים, וכפפתי את דמותי העגומה אל מרגלותיה התלולות של גבעה. תנוחת נשיאת עול זו היטיבה לקרב את ראשי ארצה, כאילו ביקשתי לנגוח את העולם. ציינתי זאת בפניי, אך רק גיחכתי בתגובה, גיחוך מזוויע. מכל עבריי נגלו אותותיה של ממלכה מפולגת. עשב רענן צמח לצד עשב קמל. מתוך גומות לחות וקודרות הציצו מלבלבים נבטים מוריקים; במרחקים, על ההרים, נחו טלאי שלג רכים, כמו נתפרו בשוגג לצלעותיהם השחמחמות־אדמדמות; הגבעות הגבנוניות נדמו כמקנה נקודים מרעיד בכפור. היערות היו זרועים זרדים מתים ויבשים, שנתלשו בידי רוחות מארס הפרועות, ואילו העצים שבפאתי הסבך החלו מעלים ניצנים ראשונים של עלווה צהבהבה.
 
 
_____________
 
 
*הכוונה היא למהפכות ולמרידות העממיות שפרצו באירופה בשנת 1848 וכונו "אביב העמים".