מרחב מיקוח

טלי חתוקה

 

המושג "התחדשות העירונית" אינו חדש. מדובר במושג המתאר תחום פעולה מובחן בתוך שדה התכנון העירוני, שיש להבינו כחלק ממגמות העיור במאה שנים האחרונות ברחבי העולם. משמעות מושג זה והפעולות הנגזרות ממנו משתנים מתקופה לתקופה. השינוי הדרמטי ביחס למושג זה בעידן הנוכחי הוא ההיכרות של הציבור הרחב עמו והמעורבות של הציבור בתהליכי ההתחדשות העירונית. מגמה זו קשורה גם למקורות המימון הפרטיים בתהליכי ההתחדשות העירונית, המקנים לתושב ולמגזר הפרטי היזמי אפשרות להיות שותפים בתהליך. 

אף שנושא ההתחדשות אינו חדש בישראל, הוא עדיין אינו מנוהל בדרך מושכלת ומקודם בו-בזמן על ידי משרדי ממשלה שונים. הניסיון המצטבר מועט, הידע בתחום מוגבל והפרדיגמה שלפיה "חדש עדיף על ישן" הייתה לשלטת בישראל.  ספר זה מתמקד בנושא ההתחדשות העירונית בישראל ומאתגר את תפיסת הממשל המרכזי שמפעיל כלי התחדשות אחידים בכל רחבי הארץ, וקובע כי המרחב הישראלי אינו הומוגני אלא מורכב ממקומות חברתיים ופוליטיים מגוונים. אם ישראל מבקשת להטמיע תהליכים מושכלים של התחדשות עירונית, עליה להבין את המקומות השונים הקיימים בתחומה. הפעלה גנרית רוחבית של כלים של התחדשות עירונית, לא זו בלבד שלא תצלח, אלא גם עשויה לחולל נזקים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. השאלה המרכזית אינה מה "יש לעשות" או "איך לחדש". השאלה היא "מי חי פה?" ואילו כלים יש להפעיל בתחום ההתחדשות העירונית על מנת שהחברה הישראלית על שלל גווניה תצלח את האתגרים הניצבים לפתחה. מן הראוי להבין את תחום ההתחדשות העירונית באופן הוליסטי באמצעות ההתבוננות בקבוצות החברתיות בישראל ובסביבות המגורים שלהן על מנת לפתח ולבנות סדר יום מושכל בתחום ההתחדשות העירונית. 

הספר הוא תמצית של עבודת מחקר ממושכת שנעשתה במעבדה לעיצוב ותכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב בין 2015–2019. ברצוני להודות לצוות המסור של הפרויקט, הדס צור, עינת פרייגר, יוליה פורשיק וקורל חמו-גורן, על המעורבות והעבודה המורכבת והממושכת במחקר זה. תודות גם לד"ר צבי ויינשטיין שליווה אותנו במחקר וסייע להגיע לשחקני מפתח בשדה המחקר, ותרם לנו חומרי ארכיון מאוספו הפרטי. 

מבחינה מתודולוגית, המחקר מבוסס על ראיונות עומק, תצפיות וניתוח מרחבי ואדריכלי, בשלוש זירות שונות. ברצוננו להודות לכל מי שסייע והקדיש מזמנו למחקר, שכן נקודות המבט שנאספו היו הכרחיות כדי להבין את הזירות השונות שנחקרו. 

במחקר השדה בשכונת קריית משה ברחובות, ברצוננו להודות לזוהר בלום, מנכ"ל עיריית רחובות; לאיריס שיפריס, מנהלת אגף רווחה בעיריית רחובות; לסמדר קרפובסקי, מנהלת אגף חינוך; לדלית הראל, מהנדסת העיר רחובות; ליעל סלע, מנהלת מחלקת שח"ר; לאורלי יפת, עובדת סוציאלית בשכונת קריית משה; לדויד אלעזר, מנהל מרכז קליטה לקהילת יוצאי אתיופיה בשכונת קריית משה; לאבאי זאודה, נציג העדה האתיופית במועצת העיר ומחזיק תיק הספורט; לנאוה רידי, מנהלת פרויקט שיקום שכונות בעיר רחובות, משרד הבינוי והשיכון; לאדריכל עדן בר, משרד בר-לוי אדריכלים, מתכנן פרויקט בינוי-פינוי עבור משרד הבינוי והשיכון; לגדעון אגז'ה, שגדל בשכונת קריית משה; לדורית לוי, תושבת שכונת קריית משה ופעילה בתחום ההתחדשות העירונית; לאדר' יעל פדן, רכזת תחום עירוניות וצדק חברתי, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון; לסבסטיאן ולרשטיין, מנהל שותף במרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי, אוניברסיטת תל אביב. 

במחקר השדה בשכונת ויז'ניץ בבני ברק, ברצוננו להודות לישראל קשטן, מהנדס העיר; לארלט מויאל, מנהלת האגף לשירותים חברתיים; לגאולה אלבניק, מנהלת פרויקט שיקום שכונות בפועל מ-2013; לסמי אלבו, מנהל פרויקט שיקום שכונות בין 2008–2013; לישראל פרומוביץ', מנהל פרויקט שיקום שכונות לשעבר; ללאה ויזל, עובדת מחלקת רווחה בעיריית בני ברק ותושבת ויז'ניץ; לאוסנת חזקיה, עוזרת אכלוס בפרויקט שיקום שכונות בין 1984–2013; לטוב נהרי, חבר ועדת היגוי מתחילת הפרויקט בשנות ה-80, תושב נווה אחיעזר; לצביה נהרי, פעילה בפרויקט השיקום, תושבת נווה אחיעזר. 

במחקר השדה בעיר העתיקה ברמלה, ברצוננו להודות למיכאל וידל, ראש עיריית רמלה מאז 2017; ליואל לביא, ראש עיריית רמלה בין 1993–2017; לאמיר וידר, מנהל מחלקת אסטרטגיה בעיריית רמלה; לאייל קהלני, מנהל מחלקת הרווחה; לאינג' ז'אנה סולוביצ'ק, מהנדסת העיר רמלה; לרון פלד, מנהל מחלקת תיירות ומוזיאון רמלה; לדוד אמגדי, אדריכל מחוז מרכז, רשות מקרקעי ישראל; לסיגל שליט, עוזרת מנכ"ל, מחלקת אסטרטגיה, תוכנית צוערים לשלטון המקומי; לאופיר שמחי, מנהל פרויקט שיקום שכונות והתחדשות העיר רמלה של משרד הבינוי והשיכון; ליהודה גנץ, עובד מחלקת שיקום שכונות בין 2005–2014; לסוזי עטר, רכזת חברתית בפרויקט שיקום שכונות בין 2001–2004; לרובלית פזע, מנהלת בית הספר האורתודוקסי ברמלה; לפאיז מנסור, חבר מועצת רמלה בין 2003–2016; לעווד חורי, חבר מרכז הגישור בעיר ומועצת המתנדבים של העמותה האורתודוקסית; לאליאס אבו-אלעזאם, יליד העיר, עצמאי, מתנדב בקהילה, חבר ועד מנהל של העמותה האורתודוקסית ופעיל לטובת הציבור.

 

בספר זה ביקשנו לעורר דיון מורכב על תחום ההתחדשות העירונית ולהציע כיווני חשיבה לסדר יום חדש. המתכננים ממלאים תפקיד חשוב ואחראי בתחום החשיבה החדשה על ההתחדשות העירונית, ומוטב שיקבלו זאת על עצמם. שהרי בסופו של יום, זכות החתימה על התוכניות נתונה לבעלי המקצוע, ולפיכך הם בעלי השפעה מכרעת על המרחב הפיזי והחברתי ועל החיים של כולנו. אנו מקווים כי הספר אכן יהווה מפת דרכים רעיונית לחשיבה מחדש על נושא שמעצב וצפוי לעצב בדרמטיות את המרחב בישראל ואת חיינו במקום הזה.