יהיו מזונותיך תרופותיך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יהיו מזונותיך תרופותיך
הוספה למועדפים

יהיו מזונותיך תרופותיך

ספר מודפס
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2008
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 378 עמ' מודפסים

ג'רום ברן

ג'רום ברן הוא עיתונאי וכתב בריאות עטור פרסים, שמתמחה במדעי החיים והתפרסם בעיקר בנושאי רפואה ובריאות.

פטריק הולפורד

פטריק הולפורד הוא אחד המומחים הנודעים בעולם לקשר בין בריאות ותזונה. בשנת 1984 ייסד את המכון לתזונה מיטבית (The Institute for Optimum Nutrition ), שנחשב כיום לאחד ממוסדות ההכשרה המכובדים ביותר לתזונאים קליניים. בשנת 2003 ייסד את המרכז הרפואי Brain Bio Centre – מרכז טיפולי חלוצי שעוסק בטיפול תזונתי בבעיות של בריאות הנפש. הולפורד כתב למעלה מ-20 ספרי בריאות, שרבים מהם היו לרבי-מכר בינלאומיים. חלק מספריו אף תורגמו לעברית.

תקציר

"יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך"
(היפוקרטס, 370-460 לפנה"ס לערך)
 
תרגום ללא פשרות של רב-מכר אנגלי נוקב
Food is Better Medicine Than Drugs
 
ספר חדשני, מעורר מחשבה וקל ליישום, החושף בפני הקוראים כיצד גרם כוחה העצום של תעשיית התרופות לעיוות הרפואה המודרנית ולסילוף עקרונותיה. בשל עיוות זה פיתחנו רובנו תלות קשה בתרופות, המהוות פתרון קל ומהיר לכל בעיה רפואית, אך גורמות ברובן לנזק בטווח הארוך.
 
מחברי הספר יוצאים בביקורת נוקבת על התרופות המזיקות, ומציעים תחליפים ראויים ובטוחים לשימוש שעיקרם: תזונה נכונה, תוספי תזונה ושינויים קלים באורח החיים. באמצעות ראיות מדעיות ותיאורי מקרים מהקליניקה מוכיחים מחברי הספר כיצד ניתן להתמודד עם רוב המחלות הכרוניות הנפוצות של ימינו באמצעים טבעיים בהצלחה ולאורך זמן.
 
הספר מתאר את נזקיהן של התרופות הנפוצות, כגון: סטטינים, משככי כאבים, נוגדי-דיכאון, תרופות שינה, סטרואידים, מרחיבי סמפונות, תרופות לסוכרת, טיפול הורמונאלי חלופי, תרופות להורדת לחץ הדם ועוד. עם זאת הוא מגלה את עוצמת הריפוי של המזון ומציע מגוון דרכים טבעיות לטיפול בסוכרת, בתסמונת הקדם-וסתית ובתסמיני גיל המעבר של האישה, בבעיות למידה של ילדיכם, בדיכאון, בבעיות שינה, בכאבים, באסתמה ובאקזמה, במחלות לב, באיבוד זיכרון ועוד.
 
ספר זה יחולל מהפכה בדרך שבה אתם מתייחסים לבריאותכם: הוא יעביר את האחריות לבריאותכם לידיכם ולא לידיה של חברת התרופות. אל תלכו לרופא לפני שתקראו את הספר! עודדו גם את רופאכם לקרוא אותו. זכרו תמיד – הבריאות מצויה בצלחת ולא בבית המרקחת!
 
"חברות התרופות יעשו כל שביכולתן כדי שתקבלו מרשם לתרופה שהן מייצרות. במהלך הקריאה תלמדו שזוהי רק המלצה, לא הוראה. יש חלופות. הספר מדריך אתכם כיצד להחליט אם כדאי ורצוי ליטול תרופה מסוימת, ואילו שאלות לשאול את הרופא, כדי שתוכלו להחליט לגבי נטילת תרופה שהומלצה עבורכם".
 
ד"ר דן קרת, מתוך ההקדמה לספר
 
פטריק הולפורד הוא אחד המומחים הנודעים בעולם לקשר בין בריאות ותזונה. בשנת 1984 ייסד את המכון לתזונה מיטבית (The Institute for Optimum Nutrition ), שנחשב כיום לאחד ממוסדות ההכשרה המכובדים ביותר לתזונאים קליניים. בשנת 2003 ייסד את המרכז הרפואי Brain Bio Centre – מרכז טיפולי חלוצי שעוסק בטיפול תזונתי בבעיות של בריאות הנפש. הולפורד כתב למעלה מ-20 ספרי בריאות, שרבים מהם היו לרבי-מכר בינלאומיים. חלק מספריו אף תורגמו לעברית.
 
ג'רום ברן הוא עיתונאי וכתב בריאות עטור פרסים, שמתמחה במדעי החיים והתפרסם בעיקר בנושאי רפואה ובריאות.

פרק ראשון

"חוק התרופות" הופך את הטיפולים התזונתיים היעילים לבלתי חוקיים. כיצד הצליחה הרפואה הפרמצבטית להשיג עליונות משפטית? כיצד נוצר מלכוד 22 ומה ניתן לעשות כדי לפתור אותו?
 

כשאנשים מתחילים להבין שיש תרופות טובות, בטוחות ובסופו של דבר, גם זולות יותר מאלו שהרופא שלהם רשם להם, הם בדרך כלל מתחילים לשאול שאלות רציניות ביותר: למה לא סיפרו לי על זה? למה הרופא שלי לא הציע לי את התרופה הזאת? למה רופאים נותנים למטופליהם תרופות סינתטיות בשעה שהם יכולים להיעזר גם בגישה התזונתית?

אם גם אתם נמנים עם אותם אנשים, ייתכן שאתם גם שואלים את עצמכם מהם השינויים שצריכים להיעשות על מנת שגישה כזאת תהיה זמינה לכולם.

 

יצירת מונופול רפואי

חוק התרופות של בריטניה מגדיר תרופה כך: "כל חומר או שילוב של חומרים שמיועד לטיפול במחלות או למניעתן בקרב בני אדם". ייתכן שבמדינות אחרות הניסוח שונה אך העיקרון המנחה מיושם גם שם.

במובן הרחב ביותר של ההגדרה, משמעות הדבר היא שמים, למשל, ה"מתקנים" את מאזן הנוזלים של הגוף, יכולים להיות מוגדרים כתרופה, כמו גם ויטמינים ש"מרפאים" רבות מהמחלות הנגרמות מחסרים תזונתיים. אולם החוק אוסר על יצרנים לטעון שחומר כלשהו מרפא מחלות או יכול לטפל בהן, ללא קבלת רישיון.

חוק התרופות, כמו גם התקנות המקבילות לו במדינות אחרות, מפרט את הדרישות לקבלת רישיון לתרופה. זהו תהליך יקר מאוד. עבור חברת תרופות שהוציאה פטנט על תרופה סינתטית מעשה ידי אדם, סכומי עתק אלה מהווים השקעה טובה. כאשר התרופה מקבלת רישיון החברה יכולה לטעון שהיא מטפלת במחלה מסוימת או מונעת אותה, ואם היא מוגנת בפטנט, היא תשווק באופן בלעדי על ידי אותה חברה.

אולם בכל הנוגע למוצרים טבעיים שלא ניתן להוציא עליהם פטנט, לחברות התרופות אין תמריץ כלכלי לשלם עבור תהליך הרישוי.

זהו מצב מגוחך מהסוג שהיטיב לתאר ג`וזף הלר בספרו המפורסם "מלכוד 22". הכותרת מלכוד 22 מתייחסת לתקנה הצבאית שלפיה אם אתה לא שפוי, אינך חייב לצאת לגיחות הפצצה, אך אם תבקש להתחמק מהמשימה מטעמים של אי-שפיות, יבינו שאתה שפוי ויכריחו אותך לטוס.

כל רכיב תזונתי שיעילותו הטיפולית ניתנת להוכחה מוגדר כתרופה, וכתוצאה מכך, אסור למכור אותו בלי רישיון. הבעיה היא שהרישיון יקר מדי ולא משתלם מבחינה כלכלית, אלא אם כן ניתן להגן עליו בפטנט, מה שלא ניתן לעשות במקרה של רכיבים תזונתיים. זוהי דוגמה קלאסית למלכוד 22.

מהם השינויים שצריכים להיעשות כדי שניתן יהיה ליידע את הציבור אודות תוספי תזונה שלא קיבלו רישיון או הגנת פטנט אך הוכחו כיעילים ובטוחים?

 

פתרונות למלכוד 22

צעד אחד בכיוון הנכון יהיה יישום השינוי שנעשה בארצות-הברית לפני 10 שנים. ב-1994 איבדה תעשיית התרופות האמריקנית את המונופול שהיה לה על תרופות, בעקבות העברתו של חוק תוספי התזונה (DSHAE ), שהכיר בכך שטיפולים לא תרופתיים יכולים להביא תועלת וכי לציבור יש זכות לדעת עליהם.

חוק תוספי התזונה בארצות-הברית מאפשר למי שמוכר מזון ותוספי תזונה לספר על היתרונות שבוויטמינים, בלי לפחד מגופי הרגולציה, כפי שקרה בעבר. החוק החדש הבהיר ל-FDAשהגבלת הגישה לתרופות תזונתיות בטוחות לשימוש אינה משרתת את טובת הציבור.

אולם חוק תוספי התזונה לא סיפק לנו תרופת פלא משפטית. תעשיית התרופות מנסה שוב ושוב למתן את החוק, להחליש את סמכויותיו ואף לבטלו לחלוטין. ייתכן שבארצות-הברית עדיין לא קל לגלות את האמת אודות יעילותם של מזונות או רכיבים תזונתיים, אולם באירופה הרבה יותר קשה לעשות זאת.

כל ההתנהלות הזאת מעידה על הגישה הנפוצה כיום בקרב גופי הרגולציה והרפואה, שלפיה רצוי להתייחס לתוספי תזונה כאל תרופות. עמדה זו עולה בבירור מתוך הפרסומים החוזרים ונשנים שמטרתם להפחיד את הציבור מפני השימוש בוויטמינים. הפחדות אלה תורמות להנחה הרווחת בציבור שתוספי תזונה עלולים להיות מסוכנים ולפיכך, יש להדק את הפיקוח עליהם באמצעים חקיקתיים.

אף אחד מאיתנו לא טוען שתוספי תזונה יכולים להימכר ללא פיקוח. כל דבר, אפילו מלח או מים, יכול להזיק לנו אם הוא אינו מטופל בחוכמה. אולם עלינו לשמור על פרופורציות נכונות ואמצעי הפיקוח חייבים להיות מבוססים על הוכחות מדעיות מוצקות.

על תוספי התזונה השונים ותרומת כל אחד מהם לבעיות בריאותיות תוכלו לקרוא בספר עוצמת הריפוי של תוספי התזונה.

ג'רום ברן

ג'רום ברן הוא עיתונאי וכתב בריאות עטור פרסים, שמתמחה במדעי החיים והתפרסם בעיקר בנושאי רפואה ובריאות.

פטריק הולפורד

פטריק הולפורד הוא אחד המומחים הנודעים בעולם לקשר בין בריאות ותזונה. בשנת 1984 ייסד את המכון לתזונה מיטבית (The Institute for Optimum Nutrition ), שנחשב כיום לאחד ממוסדות ההכשרה המכובדים ביותר לתזונאים קליניים. בשנת 2003 ייסד את המרכז הרפואי Brain Bio Centre – מרכז טיפולי חלוצי שעוסק בטיפול תזונתי בבעיות של בריאות הנפש. הולפורד כתב למעלה מ-20 ספרי בריאות, שרבים מהם היו לרבי-מכר בינלאומיים. חלק מספריו אף תורגמו לעברית.

עוד על הספר

  • הוצאה: פוקוס
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2008
  • קטגוריה: בריאות
  • מספר עמודים: 378 עמ' מודפסים
יהיו מזונותיך תרופותיך ג'רום ברן, פטריק הולפורד

"חוק התרופות" הופך את הטיפולים התזונתיים היעילים לבלתי חוקיים. כיצד הצליחה הרפואה הפרמצבטית להשיג עליונות משפטית? כיצד נוצר מלכוד 22 ומה ניתן לעשות כדי לפתור אותו?
 

כשאנשים מתחילים להבין שיש תרופות טובות, בטוחות ובסופו של דבר, גם זולות יותר מאלו שהרופא שלהם רשם להם, הם בדרך כלל מתחילים לשאול שאלות רציניות ביותר: למה לא סיפרו לי על זה? למה הרופא שלי לא הציע לי את התרופה הזאת? למה רופאים נותנים למטופליהם תרופות סינתטיות בשעה שהם יכולים להיעזר גם בגישה התזונתית?

אם גם אתם נמנים עם אותם אנשים, ייתכן שאתם גם שואלים את עצמכם מהם השינויים שצריכים להיעשות על מנת שגישה כזאת תהיה זמינה לכולם.

 

יצירת מונופול רפואי

חוק התרופות של בריטניה מגדיר תרופה כך: "כל חומר או שילוב של חומרים שמיועד לטיפול במחלות או למניעתן בקרב בני אדם". ייתכן שבמדינות אחרות הניסוח שונה אך העיקרון המנחה מיושם גם שם.

במובן הרחב ביותר של ההגדרה, משמעות הדבר היא שמים, למשל, ה"מתקנים" את מאזן הנוזלים של הגוף, יכולים להיות מוגדרים כתרופה, כמו גם ויטמינים ש"מרפאים" רבות מהמחלות הנגרמות מחסרים תזונתיים. אולם החוק אוסר על יצרנים לטעון שחומר כלשהו מרפא מחלות או יכול לטפל בהן, ללא קבלת רישיון.

חוק התרופות, כמו גם התקנות המקבילות לו במדינות אחרות, מפרט את הדרישות לקבלת רישיון לתרופה. זהו תהליך יקר מאוד. עבור חברת תרופות שהוציאה פטנט על תרופה סינתטית מעשה ידי אדם, סכומי עתק אלה מהווים השקעה טובה. כאשר התרופה מקבלת רישיון החברה יכולה לטעון שהיא מטפלת במחלה מסוימת או מונעת אותה, ואם היא מוגנת בפטנט, היא תשווק באופן בלעדי על ידי אותה חברה.

אולם בכל הנוגע למוצרים טבעיים שלא ניתן להוציא עליהם פטנט, לחברות התרופות אין תמריץ כלכלי לשלם עבור תהליך הרישוי.

זהו מצב מגוחך מהסוג שהיטיב לתאר ג`וזף הלר בספרו המפורסם "מלכוד 22". הכותרת מלכוד 22 מתייחסת לתקנה הצבאית שלפיה אם אתה לא שפוי, אינך חייב לצאת לגיחות הפצצה, אך אם תבקש להתחמק מהמשימה מטעמים של אי-שפיות, יבינו שאתה שפוי ויכריחו אותך לטוס.

כל רכיב תזונתי שיעילותו הטיפולית ניתנת להוכחה מוגדר כתרופה, וכתוצאה מכך, אסור למכור אותו בלי רישיון. הבעיה היא שהרישיון יקר מדי ולא משתלם מבחינה כלכלית, אלא אם כן ניתן להגן עליו בפטנט, מה שלא ניתן לעשות במקרה של רכיבים תזונתיים. זוהי דוגמה קלאסית למלכוד 22.

מהם השינויים שצריכים להיעשות כדי שניתן יהיה ליידע את הציבור אודות תוספי תזונה שלא קיבלו רישיון או הגנת פטנט אך הוכחו כיעילים ובטוחים?

 

פתרונות למלכוד 22

צעד אחד בכיוון הנכון יהיה יישום השינוי שנעשה בארצות-הברית לפני 10 שנים. ב-1994 איבדה תעשיית התרופות האמריקנית את המונופול שהיה לה על תרופות, בעקבות העברתו של חוק תוספי התזונה (DSHAE ), שהכיר בכך שטיפולים לא תרופתיים יכולים להביא תועלת וכי לציבור יש זכות לדעת עליהם.

חוק תוספי התזונה בארצות-הברית מאפשר למי שמוכר מזון ותוספי תזונה לספר על היתרונות שבוויטמינים, בלי לפחד מגופי הרגולציה, כפי שקרה בעבר. החוק החדש הבהיר ל-FDAשהגבלת הגישה לתרופות תזונתיות בטוחות לשימוש אינה משרתת את טובת הציבור.

אולם חוק תוספי התזונה לא סיפק לנו תרופת פלא משפטית. תעשיית התרופות מנסה שוב ושוב למתן את החוק, להחליש את סמכויותיו ואף לבטלו לחלוטין. ייתכן שבארצות-הברית עדיין לא קל לגלות את האמת אודות יעילותם של מזונות או רכיבים תזונתיים, אולם באירופה הרבה יותר קשה לעשות זאת.

כל ההתנהלות הזאת מעידה על הגישה הנפוצה כיום בקרב גופי הרגולציה והרפואה, שלפיה רצוי להתייחס לתוספי תזונה כאל תרופות. עמדה זו עולה בבירור מתוך הפרסומים החוזרים ונשנים שמטרתם להפחיד את הציבור מפני השימוש בוויטמינים. הפחדות אלה תורמות להנחה הרווחת בציבור שתוספי תזונה עלולים להיות מסוכנים ולפיכך, יש להדק את הפיקוח עליהם באמצעים חקיקתיים.

אף אחד מאיתנו לא טוען שתוספי תזונה יכולים להימכר ללא פיקוח. כל דבר, אפילו מלח או מים, יכול להזיק לנו אם הוא אינו מטופל בחוכמה. אולם עלינו לשמור על פרופורציות נכונות ואמצעי הפיקוח חייבים להיות מבוססים על הוכחות מדעיות מוצקות.

על תוספי התזונה השונים ותרומת כל אחד מהם לבעיות בריאותיות תוכלו לקרוא בספר עוצמת הריפוי של תוספי התזונה.