יהדותון כל מה שרצית לדעת על הליכות והנהגות יומיומיות

בוקר טוב!

יום חדש הגיע לעולם.

בכל בוקר, עם שחר, נפתח 'דף חדש' בחיינו, וכל יום טומן בחובו התחלות והזדמנויות חדשות. כך גם כיהודים, אנו פותחים יום חדש, נקי וטהור, עם מסלול מיוחד של הנהגות קדושות שפותחות לנו את היום ב'רגל ימין'.

"יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (פרקי אבות)

מודה אני

עם פתיחת העיניים, הדבר הראשון אותו עלינו לעשות הוא לומר תודה לבורא העולם.

בלילה, כשהלכנו לישון עייפים ומותשים, חלק מהנשמה שלנו עזב את הגוף ו'עלה למעלה'. עתה, כשאנו קמים בבוקר, אלוקים מחזיר לנו אותו שוב פעם, רענן ומלא אנרגיות - 'כמו חדש'. על מתנה כזו יש לומר תודה!

עוד לפני שאנו מורידים את הרגליים, יש להצמיד את כפות הידיים זו לזו, להרכין מעט את הראש ולומר:

"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ".

אמירת "מוֹדֶה אֲנִי" עם מחשבה על כל מילה מהווה 'נקודת זינוק' מצוינת ליום החדש. אין כמו להתחיל את היום באנרגיה חיובית של אמירת 'תודה', מה גם שאמירה זו באה ממקום של אמונה בבורא עולם.

המשפט "מוֹדֶה אֲנִי" שונה מכל קטעי התפילה והתורה. בעוד שאין לומר שום דבר-תורה לפני נטילת הידיים, שהרי הטומאה שורה עדיין עליהם, הרי שאת "מוֹדֶה אֲנִי" אנו אומרים 'על הבוקר', עוד לפני נטילת ידיים.

זה לא רק בגלל ששמו של אלוקים לא מופיע כאן, אלא גם משום שהיא משמשת לנו כתזכורת לכך שאין לשום טומאה בעולם יכולת לטמא את ה"מוֹדֶה אֲנִי" - ה'נקודה היהודית' הקיימת עמוק בליבו של כל יהודי.