האינטליגנציה הרגשית של המשקיע הנבון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האינטליגנציה הרגשית של המשקיע הנבון
מכר
מאות
עותקים
האינטליגנציה הרגשית של המשקיע הנבון
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

האינטליגנציה הרגשית של המשקיע הנבון

4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

ראוי מהטה

ראוי מהטה הוא היום משקיע עצמאי. כיהן שמונה שנים כדירקטור מנהל ב-Karsh Capital Management, LLC, קרן גידור שמנהלת מיליארדי דולרים. ראוי היה אחראי לניתוח הזדמנויות השקעה לונג (השקעות שמרוויחות מעליית מחיר הנכס. ז"ס) ושורט (השקעות שמרוויחות מירידת מחיר הנכס. ז"ס) בענפי הטכנולוגיה והתקשורת בעולם. לפני כן עבד ב-Soros Fund Management LLC וב-Donaldson, Lufkin & Jenrette. לראוי תארים מאוניברסיטת פנסילבניה הן מבית הספר וורטון למנהל עסקים והן מבית הספר להנדסה ומדע יישומי. ראוי טייל ב-50 מדינות על פני שש יבשות ומתגורר בניו יורק עם אשתו קייט והכלב דיקסון.
 
אתר האינטרנט של ראוי:
דף הפייסבוק של ראוי:

תקציר

למרות הדעה הרווחת שהצלחה בהשקעות כרוכה בחסימת רגשות ובקבלת החלטות רציונאליות בלבד, פועלים מנהלי ההשקעות המצליחים ביותר ע"פ תחושות-הבטן שלהם.
איך הם עושים את זה?
 
הספר "האינטליגנציה הרגשית של המשקיע הנבון" מחבר בין אינטואיציה להשקעות ומספק שיטות לטיפוח הבחנה אינטואיטיבית ותחושות בטן ורתימתן לטובת ניהול ההשקעות. הוא מראה כיצד ליצור יתרון השקעה באמצעות היכולת והמיומנות לזהות מגרף המניות את רגשותיהם של בעלי הפוזיציות במניה ולחזות את פעולותיהם.
 
הספר מלמד מדוע תשואת-על תלויה בראש ובראשונה במודעות עצמית, אמפטיה ואינטואיציה.
הדוגמאות וההמלצות הכלולות בו מאירות את הדרך למימוש הפוטנציאל שלך כ"משקיע נבון".
 
על המחבר:
מהתחלה צנועה כבנה הבכור של משפחת מהגרים, הפך ראוי מהטה למספיק עשיר כדי להיות משקיע עצמאי. קודם לניהול החשבון הפרטי שלו, ניהל במשך שמונה שנים את Karsch Capital Management, קרן גידור של מיליארדי דולרים. לפני כן עבד ראוי מהטה בקרן ניהול ההשקעות של סורוס וב- Donaldson, Lufkin & Jenrette. הוא סיים בהצטיינות את אוניברסיטת פנסילבניה עם תואר כפול מבית הספר וורטון למנהל עסקים ומבית הספר להנדסה ומדע יישומי.
 
 
הסדרה הפיננסית בעריכת זיו סגל מנגישה למשקיעים פרטיים ומקצועיים את מיטב ספרות ההשקעות ופיתוח מיומנויות ההשקעות. הספרים לסדרה נבחרים בקפידה ובדגש על שלושה פרמטרים מרכזיים:
1. לכותב הספר יש ניסיון ותובנות אישיות ביחס לתהליך ניהול ההשקעות.
2. ניתן ללמוד וליישם את הספר באופן מעשי.
3. שילוב תחומי התמחות שונים לתהליך ניהול ההשקעות.
 
הסדרה שותפה של המשקיעים בדרך ההתפתחות המקצועית והשגת התשואות העודפות והיציבות לאורך זמן.
 
זיו סגל, עורך הסדרה, הוא בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנה בשוק ההון. ניסיונו כולל עבודה כסוחר בבורסה, מנהל השקעות ושותף בקרן גידור. שימש במשך 19 שנה כמנתח הטכני של העיתון גלובס וכעורך פיננסי. מרצה בכיר במסלול האקדמי של המכללה למנהל. פרסם שלושה ספרים בנושא השקעות. משלב בין ידע אקדמי, ניתוח טכני, מיידנפולנס, NLP ותהליכי מודעות וּויזואליזציה.

פרק ראשון

פרק 1
מבוא
 
 
"אני מייחס חשיבות עצומה לאינסטינקטים חייתיים."
ג'ורג' סורוס, סורוס על סורוס
 
 
"שמע סיפור, נתח וקנה באגרסיביות אם זה מרגיש נכון."
ג'וליאן רוברטסון, אשפי השוק
 
 
"אני מבצע מספר עצום של פעולות מסחר, לא בהכרח בשביל הרווח בלבד, אלא משום שהן מייצרות הזדמנויות. כך אני מקבל אפשרות להריח הרבה דברים."
מייקל סטיינהרדט, אשפי השוק
 
 
"במהותנו אנחנו נוטים להיות פחדנים כאשר אחרים תאבי בצע ותאבי בצע כאשר אחרים אחוזי אימה."
וורן באפט
 
 
"אתה זקוק למידה מסוימת של אינטליגנציה אבל היא מבוזבזת מעל רמה מסוימת. מעבר לה זה יותר עניין של אינטואיציה."
סטנלי דרוקנמילר
 
 
"אתה תמיד רוצה לדעת מה הסטטוס של השוק, האם הוא חם ונלהב או קר ותקוע."
ברוס קובנר, אשפי השוק
 
 
"אין לנו יתרון אנליטי, אנחנו רק מסתכלים במקום הנכון."
סת קלרמן
 
 
 
קירק או ספוק?
 
איזה כוכב מסע בין כוכבים יכול היה להיות משקיע טוב יותר? על פי רוב ספרי ההשקעות, התשובה היא ספוק. הוא היה מסוגל לחסום את הרגשות שלו ולקבל החלטות רציונאליות טהורות. אולם, אף אחד מהציטוטים של המשקיעים הגדולים שבפתיחת הפרק לא נשמע כמו מעוז ההיגיון.
 
מנהלי ההשקעות המפורסמים ביותר בעולם משתמשים בחושים שלהם. במקום לדכא רגשות הם חשים באופן פעיל מה אחרים בשוק חושבים. הם משלבים תחושות בטן בעת קבלת החלטות.
 
איך מצליחים מנהלי ההשקעות המעולים האלה לחבר חשיבה רציונאלית עם חלק מהתחושות שלהם כדי לקבל החלטות השקעה טובות יותר? איך הם עושים זאת בלי להיות מושפעים לרעה מהטיות רגשיות שידוע שפוגעות במשקיעים אחרים? מה הן בדיוק אותן תחושות שימושיות? איך ניתן לפתח אותן? מהו השימוש המיטבי בהן?
 
החלטתי שהתשובה לשאלות האלה מספיק חשובה עבורי כדי שאקצה לכך זמן ואחקור את הנושא. מכיוון שלא הצלחתי למצוא אף ספר שעוסק במישרין בשאלות האלה, החלטתי שהדרך הטובה ביותר עבורי ללמוד, ובשאיפה גם לעזור לאחרים, היא להיענות לאתגר ולכתוב ספר בעצמי.
 
הספר עוסק בניסיון לפתח ולממש את אותן אינטואיציות ותובנות, שמקורן באמפתיה, ושמסייעות למשקיעים המצליחים שציטטתי ולאחרים. בנוסף הוא עוסק בדרך להגביל שגיאות שנגרמות מהסתמכות על תחושות סרק שעלולות לגרום לדעות קדומות שישפיעו לרעה על התשואות.
 
 
 
הספר כולל שלושה חלקים:
 
חלק 1: מודעות עצמית
 
הרבה אנשים מנסים לחקות את וורן באפט אף על פי שייתכן שיש להם חולשות, מניעים ומאפייני אישיות שאינם תואמים את גישת ההשקעות שלו.
 
אפשר להשוות זאת לשחקן כדורסל שאפתן בגובה 1.77 מטר שרוצה לשחק כמו שאקיל אוניל. השחקן הנמוך יכול להיות שחקן מצוין אבל הוא צריך ללמוד לשחק בדרך שונה.
 
ג'ורג' סורוס לא היה מצליח לעולם אם היה משתמש בסגנון ההשקעה של וורן באפט. בניגוד לדעה הרווחת, נראה שאין דפוס אחד של אישיות שהוא המתאים ביותר להשקעות.
 
אמן השקעות יאמץ את גישת קבלת ההחלטות המתאימה ביותר למי שהוא. מדהים לראות כמה מעט זמן אנשים מקדישים להתבוננות עצמית. בחלק הראשון של הספר אספק את התבנית לבחינה הפנימית הנדרשת ומסגרת לדרך שבה אדם יכול לפתח תהליך השקעה שמבוסס על התכונות הייחודיות שלו.
 
מטבעו בורח האדם מתחושות של בושה, חרטה ופחד. אנחנו יוצרים מנגנוני הגנה כנגד אותם רגשות "שליליים". לדוגמה, אחדים מאתנו, כולל אני, נוטים לממש רווחים מהר מדי. הכישלון למכור בזמן מניה מנצחת פירושו סיכוי להפסד שעשוי לגרום לרגשות חרטה ובושה. מסיבה זו, לעיתים אני מוכר פוזיציות מנצחות כדי להימנע מהסיכון לחוות את אותם רגשות שליליים, אף על פי שייתכן שעדיף להחזיק את ההשקעות האלה למשך תקופה ארוכה יותר. זו אחת מהחולשות שלי.
 
בני אדם משתמשים בקיצורי דרך מנטאליים שונים, בייחוד תחת לחץ. למשל, לעתים קרובות לחץ יוצר מסחר יתר. כאשר מישהו לחוץ במיוחד, העשייה משפרת את ההרגשה בהשוואה לאי־עשייה גם באותם מצבים שהאי־עשייה הגיונית יותר. במקום לפעול להפחתת הלחץ, רובנו מעצימים את הסיטואציה המלחיצה.
 
מאפיין מנטאלי נוסף הוא הנטייה לעשות פעולות רבות בו זמנית תחת ההנחה שיש לנו יכולת בלתי מוגבלת לעבד אינפורמציה. משאירים את הטלוויזיה דלוקה, מדברים בטלפון, קוראים מיילים ומסמסים בו זמנית. המוח לא פועל טוב בתנאים האלה. מחקרים מראים שהיכולת שלנו לחשיבה רציונאלית מוגבלת למספר נמוך יחסית של נושאים בו זמנית.
 
מנגנוני ההגנה העצמית, קיצורי הדרך המנטאליים ושינויי מצבי רוח שלנו גורמים לשגיאות שכיחות בתהליך ניהול ההשקעות.
 
שלב היסוד של התבוננות עצמית אמור לחשוף את הבעיות הייחודיות שאתם הכי פגיעים אליהן. אלה החולשות שלכם. חשוב לזכור שבני האדם שונים זה מזה. בהשוואה אלי, ייתכן שלא תמהרו למכור את הפוזיציות המרוויחות שלכם. עם זאת, אתם עלולים להיות פגיעים יותר למלכודות אחרות. השגיאה שרוב הגורואים של ההשקעות עושים היא להניח שאתם כמוהם. בספר אציג כמה טכניקות להתגברות על מכשולים אבל אין שיטה אחת שעובדת לכולם. אין מרשם אחד לכולם. כל אחד מאתנו צריך לערוך ניסויים והתבוננות עצמית על מנת לבדוק מה עובד הכי טוב בשבילו.
 
הבנת תכונות האישיות והמניעים היא צעד חשוב נוסף לפני שמתקבעים על סגנון השקעה. יש שני סגנונות השקעה בסיסיים: אפשר להיות משקיע "לעומתי" שמהמר כנגד ההמון, או להניח שיותר משקיעים יצטרפו אל ההמון והמגמה הנוכחית תימשך. כל גישה מחייבת מערכת מיומנויות שונה והתכונות האישיות שלנו משפיעות על ההצלחה בכל אחד מהסגנונות. אדם אימפולסיבי עם רגישות גבוהה עשוי להתאים יותר לסגנון השקעה שמניח שהמומנטום הנוכחי יימשך. עדיף לו גם לקבוע נקודות "עצור הפסד" על מנת להגביל את הכאב הפסיכולוגי שנגרם מהפסד. מצד שני, השקעה בצד המגמה הנוכחית תוך מיקום פקודות "עצור הפסד" לא מתאימה למשקיע כמו וורן באפט. באפט יסודי במחקר שלו ויכול לשמור על שיווי משקל רגשי גם אחרי שחווה הפסד משמעותי.
 
גם השאלה אם אתם סוחרים לטווח קצר או לטוח ארוך מושפעת מהמוטיבציה האישית. לאנשים כמו באפט, שנהנים ללמוד על היתרון היחסי היציב של עסקים, עדיף להיות משקיעים לטווח ארוך. אחרים, כמו סורוס, המסתכלים על השקעה כעל כלי לבדיקת רעיונות, אמורים להיות פתוחים לרעיונות השקעה לטווח קצר יותר. אסכם את החלק הזה עם כמה טכניקות שפסיכולוגים ומשקיעים מיישמים כדי לשמר לאורך זמן את המודעות העצמית שלהם.
 
 
 
חלק 2: מודעות חברתית
 
אחרי שהבנו את השגיאות השכיחות שאנשים עושים רק בגלל טבעם האנושי, נוכל ללמוד איך להרוויח מהשגיאות שלהם. כאן נכנסת האמפתיה לתמונה. בחלק 2 אדבר על הדרך שבה ניתן להשתמש במודעות חברתית כדי להשיג יתרון.
 
למוח שלנו יש מעין רשת אלחוטית והוא שמאפשרת לנו להתחבר לרגשות של אחרים. יהיה זה בזבוז נוראי של משאבים מנטאליים לא להשתמש ביכולת רבת העוצמה הזו בתהליך ההשקעות. היכולת להיכנס לנעליים של משקיעים אחרים ולהרגיש מה שהם מרגישים היא תחמושת אין סופית במחסן הנשק של המשקיע. פול טודור ג'ונס טוען שפחות חשוב להבין את החדשות מאשר לזהות את תגובת השוק אליהם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות אמפתיה.
 
לדוגמה, בתחילת 1990, ג'ונס חש אמפתיה ללחץ העצום שבו היו מצויים מנהלי השקעות יפנים להשגת תשואה של לפחות 8% לשנה. בעוד שבשווקים של היום נראה שזו ציפייה מוגזמת, באותה תקופה השיג המשקיע היפני הממוצע תשואה של לפחות 8% לשנה. מנהל השקעות שלא השיג את התשואה הזו הסתכן באובדן מקום עבודתו. כשהשוק איבד 4% בתחילת ינואר, מול מנהלי ההשקעות היפניים ניצבה ברירה: הם יכלו לשמור על המשרות שלהם ולהרוויח תשואה של 8% לפחות במעבר אגרסיבי להשקעות באג"ח או שיכלו להסתכן ולנסות להשיג תשואה גבוהה מהשוק על ידי הגדלת ההשקעה במניות. בכך שנכנס לנעליים של מנהל קרן השקעות יפני ממוצע, ג'ונס הבין שרבים מהם לא ירצו לסכן את העבודה שלהם ויבחרו באפשרות הראשונה. ג'ונס הימר נכון ששוק המניות היפני יסבול מתיקון משמעותי כלפי מטה.1
 
משקיעים רבים משתמשים בניתוח טכני אבל לא מבינים את המשמעות שלו. הם חושבים שזה מועיל אבל לא ממש מבינים למה. אחרים משווים קורא בגרפים לאסטרולוג. אני נמניתי על המחנה הזה אבל עברתי צד, מפני שגרף יכול להציג מידע עצום על הרגשות של המשקיעים במניה מסוימת ולכן הוא שימושי ביצירת יתרון למשקיע. בחלק זה אדגים איך ניתן להסביר עשרה עקרונות שכיחים של קריאת גרפים באמצעות אמפתיה. לדוגמה: רמת תמיכה על תרשים של מניה היא תוצאה של ההטיה שלנו למכור מניות מנצחות מוקדם מדי ושל הנטייה שלנו להתחבר אסוציאטיבית לנקודות עם תוצאות חיוביות מהעבר (הנקודה ממנה המניה התחילה לעלות. ז"ס).
 
חשבו על כמה אנשים שקנו מניות IBM ב-160 דולר ומכרו ב-180 דולר. הם חווים תוצאה חיובית. רובם יצרו קישור מנטאלי שמחבר בין קניית מנית IBM ב-160 דולר לבין התחושה החיובית. לכן 160 דולר נהיית רמת תמיכה. האסוציאציה הזו עשויה להיות כל כך חזקה עד שהם עלולים להתעלם מעובדות כמו תחזית עגומה לעסקי החברה או שינויים לרעה בכלכלה.
 
באותו אופן, רמת התנגדות למניה היא תוצאה של מנגנון ההגנה העצמית האנושי כנגד תחושת הבושה הנובעת מביצוע טעות. רמת התנגדות נוצרת כאשר מחזיקים רבים במניה להוטים למכור כשהיא חוזרת למחיר שמאפשר להם למחוק הפסד או אפילו לצאת ברווח קטן.
 
תארו לעצמכם משקיעים שקנו מניה ב-15 דולר משום שחשבו שהחברה תבצע מהלכי התאוששות עסקיים ותשיק מוצרים חדשים. החברה אכן השיקה את המוצרים אבל אלה מקבלים חוות דעת שליליות. חלק מהמשקיעים מוכרים וגורמים לירידה חדה בשער המניה. סביר להניח שאלה שלא מכרו מרגישים תקועים. הם רוצים בכל מאודם להימנע מבושת המכירה בהפסד וממשיכים להחזיק את הפוזיציה המפסידה. הם מקווים להתאוששות חזרה ל-15 דולר כך שיוכלו לצאת מאוזנים. לכן השער של 15 דולר הופך להיות רמת התנגדות.
 
בנוסף להסברים על ההיגיון שמאחורי רמות תמיכה והתנגדות אתן עוד כמה רעיונות לקריאת גרפים כמו למה סביר להניח ששוק מניות שורי (שוק מניות שורי הוא שוק מניות שעבר מגמת עלייה ממושכת. ז"ס) הגיע לפסגה כאשר המניות המובילות של השוק נוטות לפגר מאחור או כאשר יש פחות מניות שמגיעות לרמת פסגה חדשה.
 
בנוסף, נלמד להשתמש ברגשות שלנו כדי להבין איך משקיעים אחרים מרגישים בנסיבות דומות. לדוגמה, יש משקיעים שמשתמשים בתחושת הפחד שלהם כדי להבין מתי טוב לקנות מניות. אם אנחנו זקוקים להתרחשות של אירוע ספציפי כדי להרגיש ביטחון בהשקעה, סביר להניח ששאר המשקיעים חשים כמונו. הגיוני שנרצה להשקיע לפני האירוע במיוחד אם הגרף יראה לנו רמת תמיכה יחסית קרובה.
 
לבסוף, מודעות חברתית יכולה לתת יתרון כאשר בוחנים מנהלים שמדווחים או מדברים על החברה שלהם או אפילו רק קוראים מהדו"ח השנתי. כולנו תלויים בהנהלה הבכירה של החברות שבהן אנחנו משקיעים. הם משקיעים את הכסף שלנו בכל יום ולכן נרצה לוודא שהם בעצמם בעלי מודעות עצמית. אנחנו גם רוצים לדעת שניתן לבטוח בהם. כאשר מראיינים מנהלים, אנחנו צריכים לאתגר אותם עד שיחשפו את המוטיבציות והחולשות האמיתיות שלהם. אני מציג תהליך בחינה של הצהרות מנהלים שחושף מצבים שבהם הם חסרי בקרה עצמית או יושרה.
 
 
 
חלק 3: אינטואיציה
 
בחלק זה אני מדבר על הדרך האפקטיבית שבה אנחנו יכולים לפתח אינטואיציה ולהשתמש בה. אינטואיציה היא לא איזה חוש שישי קסום. היא מארג של תחושות שעולה כתוצאה מזיהוי תבניות. אמני משחק השח יודעים בדרך כלל את הצעד הבא שלהם תוך שניות ספורות. במקום לסנן את הרגשות שלהם, הם מנצלים את תחושת הבטן ביחס למהלך הטוב ביותר שלהם לאור מיקום הכלים על הלוח. מכאן משתמשים האמנים בהיגיון כדי לוודא שהמהלך בטוח. אם תחושת הבטן הראשונה נמצאת פגומה, הם מתחילים שוב עם תחושת בטן נוספת.2 רבים מהמשקיעים הטובים ביותר נוהגים כך. לדוגמה, וורן באפט לא מתחיל את תהליך ההשקעה שלו על ידי השוואה בין מספר אלטרנטיביות. הוא לא מסתמך על כלי סריקה כמותי. באפט פשוט נמשך לחברה שנראית לו מעניינת ומובנת. לאחר מכן הוא מנתח אותה, את הענף שבו היא פועלת ואת שוויה כדי לקבוע אם ההשקעה הגיונית. אם לא, הוא מתקדם לנתח את החברה הבאה שהאינטואיציה שלו מובילה אותו אליה. אם ההשקעה הפוטנציאלית נראית בטוחה או אטרקטיבית, באפט חוזר שוב אל האינטואיציה שלו ובוחן את היכולת והאמינות של הנהלת החברה. הוא משתמש בתחושות בטן גם ביחס לגודל הפוזיציה, מידת החשיפה הכללית לשוק וזיהוי סכנות.
 
ניסיון לא בהכרח מוביל למומחיות ואינטואיציה. באותה מידה שאמני שח מפתחים אינטואיציה באמצעות אימון ובחינה של משחקים קודמים, משקיעים יכולים להשתמש בתרגילי דמיון וטכניקות נוספות כדי לוודא שהם מפיקים את המקסימום מהניסיון שלהם. על ידי הדמיה של סיטואציות מסוימות והתגובה האפשרית אליהן אפשר לצבור ניסיון מבלי לסכן בפועל כסף וזמן. יתרה מכך, במקביל לניסיון אמיתי, מומלץ לנהל תהליך שבאופן רציף מנתח בחירות בצורה אובייקטיבית. במקום רק לתייג החלטות כטובות או גרועות, נלמד את הסיבה להחלטות הללו. אנחנו גם יכולים ללמוד למנף טוב יותר את הניסיון של אחרים. תדעו שעליתם על המסלול הנכון כאשר באופן שוטף תזהו תבניות חדשות שלא הכרתם. אסביר את הדרך שבה תחושות אינטואיטיביות צצות ואיך אנחנו יכולים לנסות להקשיב להן בצורה בטוחה. בסוף אציג ניתוחי אירועים המבוססים על הניסיון האישי שלי על מנת להדגים איך ניתן לפתח וליישם אינטואיציה בבטחה.
 
בפרק האחרון של הספר אנסה לחבר הכול ביחד. אציג שנים עשר תהליכים שעשויים לשפר קבלת החלטות. לדוגמה, מספר יחסית נמוך של חברות השקעה משלבות מבחן אישיות בתהליכי גיוס העובדים שלהם. הדבר מפתיע משום שרוב קרנות ההשקעה משווקות למשקיעים תהליך השקעה ייחודי. לקרן השקעות יהיו סיכויים טובים יותר לדבוק בסגנון ההשקעה שלה והיא תהיה בעלת לכידות ארגונית גבוהה יותר אם תקפיד לגייס אנשים עם מבנה אישיות שמתאים לגישת ההשקעות שלה. יתרה מכך, בחברות רבות, אנליסטים מתחילים דלי ניסיון הם העובדים שאחראים במידה רבה לבחירת הרעיונות שעובדים עליהם. הם גם אלה שבדרך כלל מסתמכים עליהם בהחלטות על גודל הפוזיציות. מכיוון שמיון רעיונות השקעה וקביעת גודל הפוזיציות הם שני ההיבטים של השקעה שמתבססים הכי הרבה על אינטואיציה, העובדה שהתהליך הזה מתחיל מהשכבה התחתונה של האנליסטים הצעירים מגוחכת. זו דוגמה אחת לכך שפעמים רבות אינטואיציה נלקחת כמובנת מאליה. בכירים בארגון מניחים שהכפופים להם יכולים לזהות היטב כמוהם תבניות מורכבות.
 
לבסוף, אתייחס בקצרה למידה שספר זה רלבנטי למשקיעים פרטיים לא מקצועיים וגם ללקוחות של קרנות השקעה ובתי השקעות.
 
ואחרון חביב ולא פחות חשוב, כדאי לזכור שחלק מהותי מהרעיונות המוצגים כאן יכולים להשפיע על החיים שמעבר לעולם ההשקעות.
 
 
 
התבוננות עצמית שלי
 
אחרי שמונה שנים כמנהל בקרן גידור מכובדת ובגיל שעובד בוול סטריט נמצא ונהנה מהפסגה שאליה הגיע, קיבלתי החלטה לא שגרתית. החלטתי לפרוש מהעבודה המאוד מתגמלת שלי ולקחת צעד אחורה להתבוננות. טיילתי ברחבי העולם, התנדבתי כמורה במערב אפריקה ולקחתי קורס פילוסופיה באוקספורד. אחרי כל ההתנסויות האלה והתבוננות ראויה, חזרתי לניו יורק עם תשוקה מחודשת להשקעות. בניתי מתודולוגיה שבה אוכל להשתמש לשיפור רצוף. כתיבת ספר זה היא חלק מהמסע שלי לפיתוח התהליך הזה. אני מתכוון להשתמש בו כמקור במהלך הקריירה שלי.
 
מוסכם לרוב שהשקעות הן בחלקן עניין של מדע ובחלקן אומנות. אחרי שלמדתי גם הנדסה וגם פיננסים התחלתי את הקרירה שלי עם יכולת טובה לטפל בצד המדעי־אנליטי. הבנתי שאם אני רוצה להתפתח ולהיות משקיע־על, אני צריך הבנה טובה יותר של "אומנות" ההשקעה. יש שפע של ספרים שמכוונים לתהליכים אנליטיים כבסיס לקבלת החלטות פיננסיות אבל התקשיתי למצוא ספרים העוסקים בצד הפחות מדעי של השקעות.
 
לאומנות ההשקעות יש מספר היבטים. הספר הזה מתמקד בשאלה איך נוכל לבטא טוב יותר את התהליכים הרגשיים במוח שלנו כדי לקבל החלטות השקעה טובות ורווחיות יותר. אשאיר נושאים אחרים כמו יצירתיות לפעם אחרת או לכותב אחר.
 
 
 
הפילוסופיה והפסיכולוגיה של השקעות
 
מימי אפלטון, אנשים מטיפים לעליונות ההיגיון על הרגשות. אפלטון האמין שהנפש כל הזמן נקרעת בין היגיון ובין רגשות אימפולסיביים ואנחנו נדרשים להכניע את המפלצת שבתוכנו כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בחיים.
 
טיעון זה נתמך במידה מסוימת על ידי כתבה ידועה שהתפרסמה ב-2005 בוול סטריט ג'ורנל ונקראה: "תובנות מהמשקיע פגוע המוח". הכתבה מדברת על מחקרים שנעשו על אנשים שנפגעו בחלק אחד או יותר של המוח שמחולל רגשות. המשתתפים קבלו הון התחלתי של 20 דולר ונאמר להם שהם צריכים לקבל סדרה של החלטות "להשקיע או לא להשקיע" דולר לפני 20 הטלות מטבע. אם הם מחליטים להשקיע והמטבע נופל על צד אחד, הם מפסידים דולר. אם המטבע נופל על הצד השני, הם מקבלים שניים וחצי דולר. בתום הניסוי יוכלו לקחת הביתה את הסכום שצברו. הרווח הממוצע הצפוי מכל סיבוב הוא 0.75 דולר. החלטת ההשקעה האופטימלית היא להשקיע בכל סיבוב.
 
המחקר הראה שהנחקרים פגועי המוח אכן עשו זאת. בקבוצת הביקורת, רבים מהמשתתפים לא היו כל כך הגיוניים. אחרי מספר סיבובים של הפסדים, רבים מהקבוצה ה"נורמאלית" התחילו לפחד מהפסדים וזה הוביל לעלייה בסלידה מסיכון.3
 
התחלתי לתהות מדוע וול סטריט לא מוצפת באנשים עם נזק מוחי. מכיוון שאותה שנה הייתה שנה טובה עבורי, אפילו תהיתי אם אני צריך לקחת את עצמי להיבדק. התברר שבשעה שאותם פגועי מוח עשויים להרוויח יפה בניסויים פשוטים כמו ניסוי המטבעות, הביצועיים שלהם גרועים כשמדובר בהשקעות בעולם האמיתי. העולם האמיתי מאופיין במשתנים רבים, כמו זרם מידע ואילוצי זמן. למרות שרבים מהחולים האלה יכולים להיות מאוד אינטליגנטים, הם מתקשים לקבל החלטות יומיומיות כמו איזה בגד ללבוש בבוקר, איפה לחנות ואיפה לאכול. הם נוטים לשקול באופן אינסופי את היתרונות והחסרונות של כל החלטה קטנה.4 כשלוקחים בחשבון את כל ההחלטות שאנחנו צריכים לקבל כל יום, בלתי אפשרי לנתח בקפידה כל אחת מהן.
 
גם נבדקים אחרים עם פגיעה מוחית דומה הראו נטייה לקבל החלטות עם סיכון יתר. אנחנו צריכים לחוש פחד כדי להימנע מסיכונים מוגזמים.5 בספרו "החיה החברתית", דיוויד ברוקס טוען שהיגיון ורגשות אינם נפרדים ומנוגדים. ההיגיון מונח על פני הרגשות ותלוי בהם. הרגשות מחברים ערכים לדברים וניתן לקבל החלטות הגיוניות רק על סמך הערכים האלה.6
 
המוח מתוכנן בצורה כזו שתהליך קבלת החלטות אופטימלי מחובר לרגשות. בפרויקט רב תחומי, ג'ון אמריקס, טניה וורניק ופיטר סאלובי ערכו מחקר על 2,595 לקוחות חברת ואנגארד בעלי חשבונות השקעה פנסיוניים עצמאיים (IRA, 401K) בשנים 6/2005. הם ביקשו מכל משתתף למלא מבדק פסיכולוגי שבוחן היבטים של האינטליגנציה הרגשית והאישיות שלהם ותיעדו את החלטות ההשקעה שלהם. אינטליגנציה רגשית הוגדרה על ידם כצירוף של ארבע מיומנויות: הבחנה, שימוש, הבנה וניהול רגשות והם דרגו כל אחת מהמיומנויות האלה עבור כל נבדק. אנשים שדורגו גבוה ב"הבחנה", זיהו בקלות אותות רגשיים אצל אחרים והיו יותר אמפתיים. אלה שדורגו גבוה ב"שימוש", שילבו יותר את התחושות שלהם כאשר קיבלו החלטות. זה סוג האנשים שלא יעשו משהו אם הוא "מרגיש" לא נכון. משתתפים שקבלו דירוג גבוה ב"הבנה", היו טובים יותר בביטוי התחושות שלהם. לבסוף, אלה שדורגו גבוה ב"ניהול" מעולים בוויסות הרגשות שלהם. לדוגמה, סביר להניח שאפלטון היה מדורג גבוה ב"ניהול". על פי התפיסה הרווחת שעדיף לנהוג ברציונליות ולתחום את התחושות שלנו, ניתן היה לצפות שאלה שטובים יותר בניהול הרגשות שלהם יהיו משקיעים טובים יותר. בפועל, המשתתפים שדורגו גבוה ביכולת שלהם להשתמש בתחושות שלהם היו המשקיעים הטובים ביותר. הבאים בתור היו אלה שדורגו גבוה ב"הבנת" רגשות. היכולות לנהל את התחושות הסתמנה כפחות חשובה לאינטליגנציה הרגשית.7 צוות המחקר הראה שאנחנו צריכים לעשות יותר מאשר רק לבדוק את התחושות שלנו. אנחנו צריכים להשתמש בתחושות האלה בפועל כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. צוות המחקר לא יכול היה להצביע על אילו רגשות השתמשו המשקיעים הטובים ביותר. אני משער שזה היה שילוב של אינטואיציה ואמפתיה שהובילו לביטחון בהחלטות שלהם. הבשורה היא שכולנו יכולים להשתפר בשימוש ובהבנת תחושות. שלא כמו IQ ורוב מבני האישיות, שבאופן יחסי נותרים קבועים אחרי שנות הבגרות המוקדמות שלנו, מחקרים הוכיחו שאנחנו יכולים להרחיב את האינטליגנציה הרגשית שלנו.8
 
על חברות השקעה מופעל לחץ גדל והולך להעלות את מידת השקיפות ביחס לתהליך קבלת ההחלטות שלהן מסיבות שונות החל מתגובה להונאת הפונזי של מיידוף ועד בדיקות רגולטוריות בקרב שכבות נרחבות יותר של עובדים. בעוד שהגברת השקיפות עשויה לספק את הלקוחות או את הרגולטור וכן לשפר את ניהול החברות שמספר העובדים בהן צומח, יש לה גם מחיר: פחות שימוש באינטואיציה ומודעות חברתית ויותר שימוש בהיגיון ובניתוח אנליטי. ברוב המקרים, כאשר אנליסטים מתבקשים לכתוב תזכירים מפורטים ביחס לרעיונות והמלצות המסחר שלהם, הם נוטשים את האינטואיציה ומגדילים את המיקוד בניתוח כמותי או בהיבטים נוספים הקשורים בהשקעה. הדבר עשוי להוביל גם לחוסר יכולת מוגזמת לשאת אי־ודאות, גודל פוזיציות שגוי, מתיחות בין מנהל ההשקעות לאנליסט ובעיות נוספות הנובעות מביצועים לא אופטימליים. יתרה מכך, תוכנות מחשב אחראיות עכשיו לעיקר נפח המסחר היומי ברוב בורסות המניות. אם אנחנו רוצים להיות חכמים יותר מהמחשבים ומשחקנים אנושיים אחרים בשווקים, אנחנו צריכים לרתום את החשיבה האמוציונאלית שלנו בצורה יותר ויותר אפקטיבית. תחושות הן היתרון התחרותי העיקרי שלנו מול מכונות ועוד יותר מול בני אדם שמקפידים על דיכוי האינטואיציה שלהם.
 
לעיתים, משקיעים מקצועיים משוכנעים ביחס לפוזיציות מסחר באופן דומה לשחקני כדורסל מקצועיים שמדברים על "להיות ב-ZONE". לשחקן כדורסל "חם" יש תחושה חזקה שהזריקה שלו תיכנס לסל עוד לפני שיצאה מידו. באופן דומה, משקיע מקצועי, שמרגיש רמת ביטחון גבוהה בעסקה, יודע באופן אינטואיטיבי שההסתברות להצלחה גבוהה. ההחלטה פשוט מרגישה נכונה. משקיעים מקצועיים מאומנים להיות אגרסיביים עם גודל הפוזיציה בכל פעם שהתחושה החזקה עולה. הבעיה היא שעבור רובנו, רמת ביטחון גבוהה בהחלטת השקעה היא נדירה. אולי הבנה טובה יותר של מהי בדיוק התחושה הזו תעלה את הסיכוי לחוש אותה?
 
מה הופך את האמונה בהשקעה לחזקה?
 
אחרי שהתבוננתי בעסקאות שהייתי מאוד משוכנע לגביהן במהלך השנים האחרונות, אני יכול לאשר ששכנוע מתפתח לא רק על ידי שימוש בתחושות ולא רק על ידי ההיגיון אלא כששני הצדדים של המוח מסונכרנים. ביטחון עולה כאשר מבחינים בתבנית שמזכירה לסוחר הצלחה קודמת. מה שנראה לרבים כלא בטוח הוא יחסית צפוי עבור המשקיע עם רמת השכנוע הגבוהה. אבל לא די בזה. שכנוע דורש הבנה אנליטית ומספקת של הנתונים העסקיים של החברה והענף שאנחנו משקיעים בהם. דרושה גם הבנה טובה של הרגשות של המחזיקים הנוכחיים במניה והערכה מה משקיעים אחרים שבוחנים את המניה יעשו או לא יעשו אם אירוע מסוים יתרחש. שכנוע עמוק זה לא ביטחון יתר. משקיעים הבטוחים מדי בעצמם לא מוכנים לדברים שישתבשו. משקיע שמבצע עסקה ברמת שכנוע עמוקה נכון לזהות במהירות מתי לנהוג אף יותר באגרסיביות ובאותה מידה הוא חש סכנה במהירות ויוצא החוצה.
 
יש ספרים רבים על הדרך שבה תוכלו לנתח הזדמנויות השקעה באופן הגיוני. בספר הזה אני מתרכז בהיבט היותר "תחושתי־רגשי" של ביטחון בהשקעה. הרבה משקיעים וסוחרים הם אנשים מהסוג שמבוהל ממילים כמו "התבוננות עצמית" ו"אמפתיה". אם אתם חלק מאותם אנשים, ספר זה חיוני במיוחד עבורכם. אני מקווה שאחרי קריאת ספר זה, אתם, כמוני, תפתחו הבנה טובה יותר של עצמכם והדרך שבה אתם יכולים לתעל אמפתיה ואינטואיציה לטובת החלטות רווחיות יותר המבוססות על רמת ביטחון גבוהה יותר. החלטות אלה יובילו לשיפור התשואה על התיק שלכם כמו גם לאיכות חיים טובה יותר.
 
הפסיכולוג והסופר ד"ר ברט סטינברגר כותב: "כל רווח הוא הזדמנות להתגבר על תאווה וביטחון עצמי מופרז. כל הפסד הוא הזדמנות לבנות חוסן וכושר שיקום."9 כל החלטה היא הזדמנות ללמוד משהו רב ערך על עצמי. יישום מודעות עצמית, אמפתיה ואינטואיציה בדרך שמשתלבת עם חשיבה הגיונית תורם ליותר מאשר המאבק לממש את הפוטנציאל שלכם כמשקיעים. זה עוזר לאדם להיות טוב יותר ולחיות חיים מלאים יותר. הבנה זו היא שגרמה לי להבין שאני אוהב להשקיע.
 
שאלות שאולי תרצו לשאול לפני שנתחיל
 
ברוח האמפתיה, ניסיתי לצפות ולענות על כמה שאלות ראשוניות שעשויות להיות לכם:
 
 
 
למה אנחנו צריכים להקשיב לך?
 
הוגן לשאול מה מכשיר אותי לחקור מודעות עצמית, אמפתיה ואינטואיציה בהקשר של השקעות. אף על פי שסיימתי תואר בהצטיינות יתרה בבית הספר וורטון למנהל עסקים ובמקביל גם תואר בהנדסה, מעולם לא פרסמתי משהו ואני לא פסיכולוג או כלכלן. עבדתי בקרנות גידור מכובדות המנהלות מיליארדי דולרים כמו קרן הגידור של סורוס וקארש ניהול השקעות. בעוד שבזמן הלימודים עבדתי בעבודות מזדמנות וצברתי חוב כבד על מנת לשלם את שכר הלימוד, עכשיו אני בר מזל שאיני צריך לעבוד עבור אף אחד. עם זאת, אני בוודאות משקיע פחות מוצלח בהשוואה לרבים מהמשקיעים המקצועיים, בייחוד אלה שאותם אני מזכיר בספר. סביר להניח גם שהתמזל מזלי להיכנס לתעשיית קרנות הגידור.
 
המטרה בכתיבת הספר הזה היא כאמור לעזור לעצמי להיות משקיע טוב יותר. אם זה יעזור לאחרים זה יחשב כבונוס. הספר הוא תוצר של (1) קריאת מחקרים אקדמיים של חוקרים המתמחים בקבלת החלטות, (2) התבוננות על שגיאות העבר שלי (מהן יש הרבה!) ועל ההצלחות, (3) שיעורים שקבלתי ממנטורים שונים במהלך הקרירה שלי, (4) בחינת כמה ממנהלי ההשקעות בתעשייה שבאופן סטטיסטי מצליחים בקבלת החלטות. יש לי קשרים אישיים עם מנהלי תיקי השקעות ואנליסטים ברבות מקרנות הגידור הגדולות בעולם ובמקביל ניסיתי ללמוד מהמתודולוגיות של החברות שבהן הם עובדים.
 
 
 
למי הספר מיועד?
 
הספר נכתב בעיקר לאנשי מקצוע העובדים בחברות ניהול השקעות. יחד עם זאת, שמרתי על פשטות יחסית כך שהמשקיע הפרטי, הלא מקצועי, יוכל גם כן להרוויח ממנו.
 
אני מראה איך למשקיע המקצועי יש מספר יתרונות למרות המאמצים של הממשל ליצור שוויון בתנאי המשחק. אבל אני גם מראה איך המשקיעים הפרטיים יכולים לנצל את החוזקות שלהם ולנצח (בחלק מהמקרים) את המקצוענים.
 
לקוחות של קרנות השקעה יכולים להיעזר בספר זה כדי ללמוד איך להעריך טוב יותר את המנהלים של הנכסים שלהם.
 
העקרונות שבספר שימושיים גם למשקיע לטווח ארוך וגם לסוחר לטווח קצר. בסופו של דבר, שני סוגי מנהלי ההשקעות עושים את אותו הדבר ברובד העליון. הם שניהם קונים מתוך ציפייה ליצר תשואה סבירה. למעשה, אחד מהטיעונים המרכזיים שאני טוען בספר שאין לקבוע סגנון השקעה לפני שקודם אנחנו מבינים את עצמנו. בעוד שאני מחשיב "סוחר" כל אחד שמסגרת הזמן של ההשקעה שלו קצרה משנה, אני מתאר את כל שאר סוגי מנהלי ההשקעות כ"משקיעים". אני מזמין את הקוראים להצטרף אלי למסע. אני מקווה שהוא יוכח כמועיל בתקופה שבה צד הניתוח האנליטי של ההשקעות נראה הרבה יותר אופנתי.
 
 
 
כל כך הרבה משקיעים מצליחים דיברו על כך שהסוד של הצלחתם הוא משמעת. האם אתה חולק עליהם?
 
בכלל לא! משמעת בהחלט נדרשת כהגנה נגד רבות ממלכודות ההשקעה השכיחות שנוצרות כתוצאה מהתשוקה שלנו להימנע מתחושה של רגשות שליליים ולחץ. יחד עם זאת, גם משקיעים המפגינים משמעת עצמית נדרשים בסופו של דבר להסתמך על התחושות שלהם כדי לבצע השקעות. לוורן באפט לא הייתה נוסחה מתמטית שעזרה לו להחליט ש-GEICO תהיה רכישה נפלאה. גם אם הייתה לו נוסחה, איך הוא החליט להקדיש זמן לחקירת GEICO במקום שאר החברות בשוק? איך באפט מחליט להשקיע מיליארד דולר בחברה אחת ומאה מיליון דולר בחברה אחרת? איך הוא מחליט מי צריכים להיות ה-CEO של החברות שלו? איך הוא מחליט שאחרים מפוחדים מספיק לגרום לו להיות תאב בצע? התשובה לכל השאלות האלה ולאחרות כמותן תלויה באינטואיציה ואמפתיה. טעות לפיכך להתעלם מרגשות מאחר שאינטואיציה ואמפתיה מתבססות עליהם. באפט דבק בגישה שעבדה טוב עם החולשות, המניעים ותכונות האישיות שלו. הוא לא מתעלם מרגשות ונשען עליהם במידה רבה. המשמעת מאפשרת לו לנצל את האינטואיציה והאמפתיה בדרך בטוחה.
 
הספר מציע מסגרת להתבוננות עצמית שמאפשרת לאנשים לפתח אסטרטגית השקעה שהולמת את המאפיינים ההתנהגותיים הייחודיים שלהם ואת המוטיבציות שלהם. לאחר פיתוח האסטרטגיה, חיוני להיות ממושמע. ניסיון לא בהכרח מוביל לאינטואיציה. לפיכך, נדרש תהליך שיטתי שיאפשר, למי שרוצה, להפיק את המרב מהניסיון שלו. בעוד שאני מתרכז בספר בהתבוננות עצמית, אמפתיה ואינטואיציה אני עדיין חושב שיש חשיבות רבה לאנליזה מסורתית. כמו אמן משחק השח, משקיע צריך להיות מונחה על ידי האינטואיציה אך רוב הזמן שלו צריך להיות מוקדש לחשיבה לוגית שתוודא שתחושות הבטן שלו בדוקות. מכאן שהמטרה שלי היא לבצע ניתוח כלכלי באופן אופטימלי ואני לא מתכוון להמעיט בערכו.
 
 
 
שוק המניות לא מורכב מדי לאינטואיציה?
 
בספרו "כוחה של אינטואיציה", גארי קליין, שחקר קבלת החלטות במשך עשורים רבים, מצביע על האחוז הגדול של קרנות נאמנות שבאופן עקבי משיגות תשואת חסר בהשוואה למדדי השוק. בעיניו, זו ההוכחה לכך שאינטואיציה הנבנית מניסיון השקעה לא מתרגמת לכדי תהליך קבלת החלטות טוב יותר.10 גם חתן פרס נובל הפסיכולוג דניאל כהנמן מאשר ששוק המניות יותר מדי מורכב ורנדומלי בשביל שתחושות בטן מועילות יוכלו להתפתח. יתרה מכך, אם אינטואיציה הייתה מגיעה מניסיון, מבקרים טוענים שתיאורטית אנחנו צריכים לראות עם הגיל שיפור בביצועי ההשקעה. זה לא נראה כך במציאות כשהרבה משקיעים דגולים כמו מייקל סטיינהרדט, שפעמים רבות ציין את חשיבות האינסטינקט, ירדו בביצועים במהלך השנים.
 
הטיעונים הללו פגומים. בעוד שהשוק בכללותו עשוי להיראות מורכב ורנדומלי, אציג בפניכם את קיומן של תבניות רבות בתוכו שחוזרות שוב ושוב. מנהלי ההשקעות הטובים ביותר מזהים התפתחות תבניות יותר מכל דבר אחר. אין ספק שתהליך קבלת ההחלטות האינטואיטיבי הכרוך בהשקעות הרבה יותר מורכב מסוגים אחרים של תהליכי קבלת החלטות. אף על פי כן, אנחנו צריכים לנטוש את הניסיון לפתח ולהשתמש טוב יותר בתחושות בטן כשאנחנו משקיעים. נכון שרוב קרנות הנאמנות מפגינות ביצועי חסר אבל אחוז קטן בכל זאת מניב תשואת יתר בעקביות, ומעיד שיש משקיעים עם גישה מנצחת.11
 
בלי אסטרטגית השקעה טובה, רגשות בסיסיים של חרטה ופחד יכולים להאפיל על תחושות הבטן המועילות. רבים מהמשקיעים המקצועיים לא מודעים מספיק לעצמם בשביל לדעת איך הרגשות האלה יכולים להשפיע עליהם או התרגלו להתעלם לחלוטין מכל הרגשות, כולל מהאינטואיציה המועילה.
 
רוב המשקיעים גם לא מבחינים מתי הייתה למזל השפעה משמעותית על תוצאות ההשקעה שלהם. כתוצאה מכך, הם לעתים קרובות מפתחים תחושות בטן שאינן מועילות. יתרה מכך, מכיוון ששחקנים אחרים בשוק מחפשים בעקביות אסטרטגיות מצליחות שניתנות לבחינה היסטורית, קיים הסיכון שעם הזמן האינטואיציות יתיישנו והמשקיע המצליח צריך להיות ערני לכך.
 
עבור הסוחר לטווח הקצר, תהליך קבלת החלטות אינטואיטיבי כולל בדרך כלל את המורכבות הנוספת הנובעת מהצורך בתחושות בטן לתחושות הבטן של הסוחרים האחרים. זו יכולה להיות מיומנות מאוד מאתגרת לתחזק לאורך זמן בייחוד משום שביצועים טובים מובילים להגדלת סכום הנכסים המנוהל, שלא ניתן לנהל באותה דינאמיות כמו קודם.
 
 
 
האם ייתכן שלרבים מהמשקיעים ה"גדולים" שניתחת פשוט שיחק המזל?
 
אפשר להטיל ספק בצורך ללמוד את הדרך שבה משקיעים גדולים מקבלים החלטות. בספרו "תעתועי האקראיות", נאסים טאלב טוען שזה מנהג מסוכן שכן לרבים מהמשקיעים "הכי טובים" בסך הכול שיחק המזל.12
 
אם 200 אנשים יטילו מטבע 11 פעמים, סטטיסטית, 5 מהם יקבלו עץ בכל הפעמים.13 טאלב טוען שלמידת משקיעים מוצלחים היא כמו ללמוד את אותם 5 ברי המזל מתוך ה-200. בהרצאה שנתן וורן באפט באוניברסיטת קולומביה ב-1984 הוא חלק על קו המחשבה הזה בהצביעו על הרבה משקיעים דגולים, כמוהו, שאומנו באופן דומה על ידי בנג'מין גראהם. באפט אמר: "אני חושב שתמצאו שמספר חסר פרופורציה של מטילי מטבע מצליחים בעולם ההשקעות מגיעים מכפר אינטלקטואלי מאוד קטן".14 הדבר הוכיח לבאפט שהצלחה לא יכולה להיות רק עניין אקראי. אף שאני מסכים עם באפט, לטאלב יש טענה מעניינת. תוצאות השקעה טובות לא משקפות בהכרח מיומנויות. הגבלתי את המחקר שלי רק לאותם משקיעים שהראו תקופה ארוכה של הצלחות מתועדות כדי להגביל את הסיכוי שאנתח את "מטילי המטבע ברי המזל".

ראוי מהטה

ראוי מהטה הוא היום משקיע עצמאי. כיהן שמונה שנים כדירקטור מנהל ב-Karsh Capital Management, LLC, קרן גידור שמנהלת מיליארדי דולרים. ראוי היה אחראי לניתוח הזדמנויות השקעה לונג (השקעות שמרוויחות מעליית מחיר הנכס. ז"ס) ושורט (השקעות שמרוויחות מירידת מחיר הנכס. ז"ס) בענפי הטכנולוגיה והתקשורת בעולם. לפני כן עבד ב-Soros Fund Management LLC וב-Donaldson, Lufkin & Jenrette. לראוי תארים מאוניברסיטת פנסילבניה הן מבית הספר וורטון למנהל עסקים והן מבית הספר להנדסה ומדע יישומי. ראוי טייל ב-50 מדינות על פני שש יבשות ומתגורר בניו יורק עם אשתו קייט והכלב דיקסון.
 
אתר האינטרנט של ראוי:
דף הפייסבוק של ראוי:

עוד על הספר

האינטליגנציה הרגשית של המשקיע הנבון ראוי מהטה
פרק 1
מבוא
 
 
"אני מייחס חשיבות עצומה לאינסטינקטים חייתיים."
ג'ורג' סורוס, סורוס על סורוס
 
 
"שמע סיפור, נתח וקנה באגרסיביות אם זה מרגיש נכון."
ג'וליאן רוברטסון, אשפי השוק
 
 
"אני מבצע מספר עצום של פעולות מסחר, לא בהכרח בשביל הרווח בלבד, אלא משום שהן מייצרות הזדמנויות. כך אני מקבל אפשרות להריח הרבה דברים."
מייקל סטיינהרדט, אשפי השוק
 
 
"במהותנו אנחנו נוטים להיות פחדנים כאשר אחרים תאבי בצע ותאבי בצע כאשר אחרים אחוזי אימה."
וורן באפט
 
 
"אתה זקוק למידה מסוימת של אינטליגנציה אבל היא מבוזבזת מעל רמה מסוימת. מעבר לה זה יותר עניין של אינטואיציה."
סטנלי דרוקנמילר
 
 
"אתה תמיד רוצה לדעת מה הסטטוס של השוק, האם הוא חם ונלהב או קר ותקוע."
ברוס קובנר, אשפי השוק
 
 
"אין לנו יתרון אנליטי, אנחנו רק מסתכלים במקום הנכון."
סת קלרמן
 
 
 
קירק או ספוק?
 
איזה כוכב מסע בין כוכבים יכול היה להיות משקיע טוב יותר? על פי רוב ספרי ההשקעות, התשובה היא ספוק. הוא היה מסוגל לחסום את הרגשות שלו ולקבל החלטות רציונאליות טהורות. אולם, אף אחד מהציטוטים של המשקיעים הגדולים שבפתיחת הפרק לא נשמע כמו מעוז ההיגיון.
 
מנהלי ההשקעות המפורסמים ביותר בעולם משתמשים בחושים שלהם. במקום לדכא רגשות הם חשים באופן פעיל מה אחרים בשוק חושבים. הם משלבים תחושות בטן בעת קבלת החלטות.
 
איך מצליחים מנהלי ההשקעות המעולים האלה לחבר חשיבה רציונאלית עם חלק מהתחושות שלהם כדי לקבל החלטות השקעה טובות יותר? איך הם עושים זאת בלי להיות מושפעים לרעה מהטיות רגשיות שידוע שפוגעות במשקיעים אחרים? מה הן בדיוק אותן תחושות שימושיות? איך ניתן לפתח אותן? מהו השימוש המיטבי בהן?
 
החלטתי שהתשובה לשאלות האלה מספיק חשובה עבורי כדי שאקצה לכך זמן ואחקור את הנושא. מכיוון שלא הצלחתי למצוא אף ספר שעוסק במישרין בשאלות האלה, החלטתי שהדרך הטובה ביותר עבורי ללמוד, ובשאיפה גם לעזור לאחרים, היא להיענות לאתגר ולכתוב ספר בעצמי.
 
הספר עוסק בניסיון לפתח ולממש את אותן אינטואיציות ותובנות, שמקורן באמפתיה, ושמסייעות למשקיעים המצליחים שציטטתי ולאחרים. בנוסף הוא עוסק בדרך להגביל שגיאות שנגרמות מהסתמכות על תחושות סרק שעלולות לגרום לדעות קדומות שישפיעו לרעה על התשואות.
 
 
 
הספר כולל שלושה חלקים:
 
חלק 1: מודעות עצמית
 
הרבה אנשים מנסים לחקות את וורן באפט אף על פי שייתכן שיש להם חולשות, מניעים ומאפייני אישיות שאינם תואמים את גישת ההשקעות שלו.
 
אפשר להשוות זאת לשחקן כדורסל שאפתן בגובה 1.77 מטר שרוצה לשחק כמו שאקיל אוניל. השחקן הנמוך יכול להיות שחקן מצוין אבל הוא צריך ללמוד לשחק בדרך שונה.
 
ג'ורג' סורוס לא היה מצליח לעולם אם היה משתמש בסגנון ההשקעה של וורן באפט. בניגוד לדעה הרווחת, נראה שאין דפוס אחד של אישיות שהוא המתאים ביותר להשקעות.
 
אמן השקעות יאמץ את גישת קבלת ההחלטות המתאימה ביותר למי שהוא. מדהים לראות כמה מעט זמן אנשים מקדישים להתבוננות עצמית. בחלק הראשון של הספר אספק את התבנית לבחינה הפנימית הנדרשת ומסגרת לדרך שבה אדם יכול לפתח תהליך השקעה שמבוסס על התכונות הייחודיות שלו.
 
מטבעו בורח האדם מתחושות של בושה, חרטה ופחד. אנחנו יוצרים מנגנוני הגנה כנגד אותם רגשות "שליליים". לדוגמה, אחדים מאתנו, כולל אני, נוטים לממש רווחים מהר מדי. הכישלון למכור בזמן מניה מנצחת פירושו סיכוי להפסד שעשוי לגרום לרגשות חרטה ובושה. מסיבה זו, לעיתים אני מוכר פוזיציות מנצחות כדי להימנע מהסיכון לחוות את אותם רגשות שליליים, אף על פי שייתכן שעדיף להחזיק את ההשקעות האלה למשך תקופה ארוכה יותר. זו אחת מהחולשות שלי.
 
בני אדם משתמשים בקיצורי דרך מנטאליים שונים, בייחוד תחת לחץ. למשל, לעתים קרובות לחץ יוצר מסחר יתר. כאשר מישהו לחוץ במיוחד, העשייה משפרת את ההרגשה בהשוואה לאי־עשייה גם באותם מצבים שהאי־עשייה הגיונית יותר. במקום לפעול להפחתת הלחץ, רובנו מעצימים את הסיטואציה המלחיצה.
 
מאפיין מנטאלי נוסף הוא הנטייה לעשות פעולות רבות בו זמנית תחת ההנחה שיש לנו יכולת בלתי מוגבלת לעבד אינפורמציה. משאירים את הטלוויזיה דלוקה, מדברים בטלפון, קוראים מיילים ומסמסים בו זמנית. המוח לא פועל טוב בתנאים האלה. מחקרים מראים שהיכולת שלנו לחשיבה רציונאלית מוגבלת למספר נמוך יחסית של נושאים בו זמנית.
 
מנגנוני ההגנה העצמית, קיצורי הדרך המנטאליים ושינויי מצבי רוח שלנו גורמים לשגיאות שכיחות בתהליך ניהול ההשקעות.
 
שלב היסוד של התבוננות עצמית אמור לחשוף את הבעיות הייחודיות שאתם הכי פגיעים אליהן. אלה החולשות שלכם. חשוב לזכור שבני האדם שונים זה מזה. בהשוואה אלי, ייתכן שלא תמהרו למכור את הפוזיציות המרוויחות שלכם. עם זאת, אתם עלולים להיות פגיעים יותר למלכודות אחרות. השגיאה שרוב הגורואים של ההשקעות עושים היא להניח שאתם כמוהם. בספר אציג כמה טכניקות להתגברות על מכשולים אבל אין שיטה אחת שעובדת לכולם. אין מרשם אחד לכולם. כל אחד מאתנו צריך לערוך ניסויים והתבוננות עצמית על מנת לבדוק מה עובד הכי טוב בשבילו.
 
הבנת תכונות האישיות והמניעים היא צעד חשוב נוסף לפני שמתקבעים על סגנון השקעה. יש שני סגנונות השקעה בסיסיים: אפשר להיות משקיע "לעומתי" שמהמר כנגד ההמון, או להניח שיותר משקיעים יצטרפו אל ההמון והמגמה הנוכחית תימשך. כל גישה מחייבת מערכת מיומנויות שונה והתכונות האישיות שלנו משפיעות על ההצלחה בכל אחד מהסגנונות. אדם אימפולסיבי עם רגישות גבוהה עשוי להתאים יותר לסגנון השקעה שמניח שהמומנטום הנוכחי יימשך. עדיף לו גם לקבוע נקודות "עצור הפסד" על מנת להגביל את הכאב הפסיכולוגי שנגרם מהפסד. מצד שני, השקעה בצד המגמה הנוכחית תוך מיקום פקודות "עצור הפסד" לא מתאימה למשקיע כמו וורן באפט. באפט יסודי במחקר שלו ויכול לשמור על שיווי משקל רגשי גם אחרי שחווה הפסד משמעותי.
 
גם השאלה אם אתם סוחרים לטווח קצר או לטוח ארוך מושפעת מהמוטיבציה האישית. לאנשים כמו באפט, שנהנים ללמוד על היתרון היחסי היציב של עסקים, עדיף להיות משקיעים לטווח ארוך. אחרים, כמו סורוס, המסתכלים על השקעה כעל כלי לבדיקת רעיונות, אמורים להיות פתוחים לרעיונות השקעה לטווח קצר יותר. אסכם את החלק הזה עם כמה טכניקות שפסיכולוגים ומשקיעים מיישמים כדי לשמר לאורך זמן את המודעות העצמית שלהם.
 
 
 
חלק 2: מודעות חברתית
 
אחרי שהבנו את השגיאות השכיחות שאנשים עושים רק בגלל טבעם האנושי, נוכל ללמוד איך להרוויח מהשגיאות שלהם. כאן נכנסת האמפתיה לתמונה. בחלק 2 אדבר על הדרך שבה ניתן להשתמש במודעות חברתית כדי להשיג יתרון.
 
למוח שלנו יש מעין רשת אלחוטית והוא שמאפשרת לנו להתחבר לרגשות של אחרים. יהיה זה בזבוז נוראי של משאבים מנטאליים לא להשתמש ביכולת רבת העוצמה הזו בתהליך ההשקעות. היכולת להיכנס לנעליים של משקיעים אחרים ולהרגיש מה שהם מרגישים היא תחמושת אין סופית במחסן הנשק של המשקיע. פול טודור ג'ונס טוען שפחות חשוב להבין את החדשות מאשר לזהות את תגובת השוק אליהם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות אמפתיה.
 
לדוגמה, בתחילת 1990, ג'ונס חש אמפתיה ללחץ העצום שבו היו מצויים מנהלי השקעות יפנים להשגת תשואה של לפחות 8% לשנה. בעוד שבשווקים של היום נראה שזו ציפייה מוגזמת, באותה תקופה השיג המשקיע היפני הממוצע תשואה של לפחות 8% לשנה. מנהל השקעות שלא השיג את התשואה הזו הסתכן באובדן מקום עבודתו. כשהשוק איבד 4% בתחילת ינואר, מול מנהלי ההשקעות היפניים ניצבה ברירה: הם יכלו לשמור על המשרות שלהם ולהרוויח תשואה של 8% לפחות במעבר אגרסיבי להשקעות באג"ח או שיכלו להסתכן ולנסות להשיג תשואה גבוהה מהשוק על ידי הגדלת ההשקעה במניות. בכך שנכנס לנעליים של מנהל קרן השקעות יפני ממוצע, ג'ונס הבין שרבים מהם לא ירצו לסכן את העבודה שלהם ויבחרו באפשרות הראשונה. ג'ונס הימר נכון ששוק המניות היפני יסבול מתיקון משמעותי כלפי מטה.1
 
משקיעים רבים משתמשים בניתוח טכני אבל לא מבינים את המשמעות שלו. הם חושבים שזה מועיל אבל לא ממש מבינים למה. אחרים משווים קורא בגרפים לאסטרולוג. אני נמניתי על המחנה הזה אבל עברתי צד, מפני שגרף יכול להציג מידע עצום על הרגשות של המשקיעים במניה מסוימת ולכן הוא שימושי ביצירת יתרון למשקיע. בחלק זה אדגים איך ניתן להסביר עשרה עקרונות שכיחים של קריאת גרפים באמצעות אמפתיה. לדוגמה: רמת תמיכה על תרשים של מניה היא תוצאה של ההטיה שלנו למכור מניות מנצחות מוקדם מדי ושל הנטייה שלנו להתחבר אסוציאטיבית לנקודות עם תוצאות חיוביות מהעבר (הנקודה ממנה המניה התחילה לעלות. ז"ס).
 
חשבו על כמה אנשים שקנו מניות IBM ב-160 דולר ומכרו ב-180 דולר. הם חווים תוצאה חיובית. רובם יצרו קישור מנטאלי שמחבר בין קניית מנית IBM ב-160 דולר לבין התחושה החיובית. לכן 160 דולר נהיית רמת תמיכה. האסוציאציה הזו עשויה להיות כל כך חזקה עד שהם עלולים להתעלם מעובדות כמו תחזית עגומה לעסקי החברה או שינויים לרעה בכלכלה.
 
באותו אופן, רמת התנגדות למניה היא תוצאה של מנגנון ההגנה העצמית האנושי כנגד תחושת הבושה הנובעת מביצוע טעות. רמת התנגדות נוצרת כאשר מחזיקים רבים במניה להוטים למכור כשהיא חוזרת למחיר שמאפשר להם למחוק הפסד או אפילו לצאת ברווח קטן.
 
תארו לעצמכם משקיעים שקנו מניה ב-15 דולר משום שחשבו שהחברה תבצע מהלכי התאוששות עסקיים ותשיק מוצרים חדשים. החברה אכן השיקה את המוצרים אבל אלה מקבלים חוות דעת שליליות. חלק מהמשקיעים מוכרים וגורמים לירידה חדה בשער המניה. סביר להניח שאלה שלא מכרו מרגישים תקועים. הם רוצים בכל מאודם להימנע מבושת המכירה בהפסד וממשיכים להחזיק את הפוזיציה המפסידה. הם מקווים להתאוששות חזרה ל-15 דולר כך שיוכלו לצאת מאוזנים. לכן השער של 15 דולר הופך להיות רמת התנגדות.
 
בנוסף להסברים על ההיגיון שמאחורי רמות תמיכה והתנגדות אתן עוד כמה רעיונות לקריאת גרפים כמו למה סביר להניח ששוק מניות שורי (שוק מניות שורי הוא שוק מניות שעבר מגמת עלייה ממושכת. ז"ס) הגיע לפסגה כאשר המניות המובילות של השוק נוטות לפגר מאחור או כאשר יש פחות מניות שמגיעות לרמת פסגה חדשה.
 
בנוסף, נלמד להשתמש ברגשות שלנו כדי להבין איך משקיעים אחרים מרגישים בנסיבות דומות. לדוגמה, יש משקיעים שמשתמשים בתחושת הפחד שלהם כדי להבין מתי טוב לקנות מניות. אם אנחנו זקוקים להתרחשות של אירוע ספציפי כדי להרגיש ביטחון בהשקעה, סביר להניח ששאר המשקיעים חשים כמונו. הגיוני שנרצה להשקיע לפני האירוע במיוחד אם הגרף יראה לנו רמת תמיכה יחסית קרובה.
 
לבסוף, מודעות חברתית יכולה לתת יתרון כאשר בוחנים מנהלים שמדווחים או מדברים על החברה שלהם או אפילו רק קוראים מהדו"ח השנתי. כולנו תלויים בהנהלה הבכירה של החברות שבהן אנחנו משקיעים. הם משקיעים את הכסף שלנו בכל יום ולכן נרצה לוודא שהם בעצמם בעלי מודעות עצמית. אנחנו גם רוצים לדעת שניתן לבטוח בהם. כאשר מראיינים מנהלים, אנחנו צריכים לאתגר אותם עד שיחשפו את המוטיבציות והחולשות האמיתיות שלהם. אני מציג תהליך בחינה של הצהרות מנהלים שחושף מצבים שבהם הם חסרי בקרה עצמית או יושרה.
 
 
 
חלק 3: אינטואיציה
 
בחלק זה אני מדבר על הדרך האפקטיבית שבה אנחנו יכולים לפתח אינטואיציה ולהשתמש בה. אינטואיציה היא לא איזה חוש שישי קסום. היא מארג של תחושות שעולה כתוצאה מזיהוי תבניות. אמני משחק השח יודעים בדרך כלל את הצעד הבא שלהם תוך שניות ספורות. במקום לסנן את הרגשות שלהם, הם מנצלים את תחושת הבטן ביחס למהלך הטוב ביותר שלהם לאור מיקום הכלים על הלוח. מכאן משתמשים האמנים בהיגיון כדי לוודא שהמהלך בטוח. אם תחושת הבטן הראשונה נמצאת פגומה, הם מתחילים שוב עם תחושת בטן נוספת.2 רבים מהמשקיעים הטובים ביותר נוהגים כך. לדוגמה, וורן באפט לא מתחיל את תהליך ההשקעה שלו על ידי השוואה בין מספר אלטרנטיביות. הוא לא מסתמך על כלי סריקה כמותי. באפט פשוט נמשך לחברה שנראית לו מעניינת ומובנת. לאחר מכן הוא מנתח אותה, את הענף שבו היא פועלת ואת שוויה כדי לקבוע אם ההשקעה הגיונית. אם לא, הוא מתקדם לנתח את החברה הבאה שהאינטואיציה שלו מובילה אותו אליה. אם ההשקעה הפוטנציאלית נראית בטוחה או אטרקטיבית, באפט חוזר שוב אל האינטואיציה שלו ובוחן את היכולת והאמינות של הנהלת החברה. הוא משתמש בתחושות בטן גם ביחס לגודל הפוזיציה, מידת החשיפה הכללית לשוק וזיהוי סכנות.
 
ניסיון לא בהכרח מוביל למומחיות ואינטואיציה. באותה מידה שאמני שח מפתחים אינטואיציה באמצעות אימון ובחינה של משחקים קודמים, משקיעים יכולים להשתמש בתרגילי דמיון וטכניקות נוספות כדי לוודא שהם מפיקים את המקסימום מהניסיון שלהם. על ידי הדמיה של סיטואציות מסוימות והתגובה האפשרית אליהן אפשר לצבור ניסיון מבלי לסכן בפועל כסף וזמן. יתרה מכך, במקביל לניסיון אמיתי, מומלץ לנהל תהליך שבאופן רציף מנתח בחירות בצורה אובייקטיבית. במקום רק לתייג החלטות כטובות או גרועות, נלמד את הסיבה להחלטות הללו. אנחנו גם יכולים ללמוד למנף טוב יותר את הניסיון של אחרים. תדעו שעליתם על המסלול הנכון כאשר באופן שוטף תזהו תבניות חדשות שלא הכרתם. אסביר את הדרך שבה תחושות אינטואיטיביות צצות ואיך אנחנו יכולים לנסות להקשיב להן בצורה בטוחה. בסוף אציג ניתוחי אירועים המבוססים על הניסיון האישי שלי על מנת להדגים איך ניתן לפתח וליישם אינטואיציה בבטחה.
 
בפרק האחרון של הספר אנסה לחבר הכול ביחד. אציג שנים עשר תהליכים שעשויים לשפר קבלת החלטות. לדוגמה, מספר יחסית נמוך של חברות השקעה משלבות מבחן אישיות בתהליכי גיוס העובדים שלהם. הדבר מפתיע משום שרוב קרנות ההשקעה משווקות למשקיעים תהליך השקעה ייחודי. לקרן השקעות יהיו סיכויים טובים יותר לדבוק בסגנון ההשקעה שלה והיא תהיה בעלת לכידות ארגונית גבוהה יותר אם תקפיד לגייס אנשים עם מבנה אישיות שמתאים לגישת ההשקעות שלה. יתרה מכך, בחברות רבות, אנליסטים מתחילים דלי ניסיון הם העובדים שאחראים במידה רבה לבחירת הרעיונות שעובדים עליהם. הם גם אלה שבדרך כלל מסתמכים עליהם בהחלטות על גודל הפוזיציות. מכיוון שמיון רעיונות השקעה וקביעת גודל הפוזיציות הם שני ההיבטים של השקעה שמתבססים הכי הרבה על אינטואיציה, העובדה שהתהליך הזה מתחיל מהשכבה התחתונה של האנליסטים הצעירים מגוחכת. זו דוגמה אחת לכך שפעמים רבות אינטואיציה נלקחת כמובנת מאליה. בכירים בארגון מניחים שהכפופים להם יכולים לזהות היטב כמוהם תבניות מורכבות.
 
לבסוף, אתייחס בקצרה למידה שספר זה רלבנטי למשקיעים פרטיים לא מקצועיים וגם ללקוחות של קרנות השקעה ובתי השקעות.
 
ואחרון חביב ולא פחות חשוב, כדאי לזכור שחלק מהותי מהרעיונות המוצגים כאן יכולים להשפיע על החיים שמעבר לעולם ההשקעות.
 
 
 
התבוננות עצמית שלי
 
אחרי שמונה שנים כמנהל בקרן גידור מכובדת ובגיל שעובד בוול סטריט נמצא ונהנה מהפסגה שאליה הגיע, קיבלתי החלטה לא שגרתית. החלטתי לפרוש מהעבודה המאוד מתגמלת שלי ולקחת צעד אחורה להתבוננות. טיילתי ברחבי העולם, התנדבתי כמורה במערב אפריקה ולקחתי קורס פילוסופיה באוקספורד. אחרי כל ההתנסויות האלה והתבוננות ראויה, חזרתי לניו יורק עם תשוקה מחודשת להשקעות. בניתי מתודולוגיה שבה אוכל להשתמש לשיפור רצוף. כתיבת ספר זה היא חלק מהמסע שלי לפיתוח התהליך הזה. אני מתכוון להשתמש בו כמקור במהלך הקריירה שלי.
 
מוסכם לרוב שהשקעות הן בחלקן עניין של מדע ובחלקן אומנות. אחרי שלמדתי גם הנדסה וגם פיננסים התחלתי את הקרירה שלי עם יכולת טובה לטפל בצד המדעי־אנליטי. הבנתי שאם אני רוצה להתפתח ולהיות משקיע־על, אני צריך הבנה טובה יותר של "אומנות" ההשקעה. יש שפע של ספרים שמכוונים לתהליכים אנליטיים כבסיס לקבלת החלטות פיננסיות אבל התקשיתי למצוא ספרים העוסקים בצד הפחות מדעי של השקעות.
 
לאומנות ההשקעות יש מספר היבטים. הספר הזה מתמקד בשאלה איך נוכל לבטא טוב יותר את התהליכים הרגשיים במוח שלנו כדי לקבל החלטות השקעה טובות ורווחיות יותר. אשאיר נושאים אחרים כמו יצירתיות לפעם אחרת או לכותב אחר.
 
 
 
הפילוסופיה והפסיכולוגיה של השקעות
 
מימי אפלטון, אנשים מטיפים לעליונות ההיגיון על הרגשות. אפלטון האמין שהנפש כל הזמן נקרעת בין היגיון ובין רגשות אימפולסיביים ואנחנו נדרשים להכניע את המפלצת שבתוכנו כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בחיים.
 
טיעון זה נתמך במידה מסוימת על ידי כתבה ידועה שהתפרסמה ב-2005 בוול סטריט ג'ורנל ונקראה: "תובנות מהמשקיע פגוע המוח". הכתבה מדברת על מחקרים שנעשו על אנשים שנפגעו בחלק אחד או יותר של המוח שמחולל רגשות. המשתתפים קבלו הון התחלתי של 20 דולר ונאמר להם שהם צריכים לקבל סדרה של החלטות "להשקיע או לא להשקיע" דולר לפני 20 הטלות מטבע. אם הם מחליטים להשקיע והמטבע נופל על צד אחד, הם מפסידים דולר. אם המטבע נופל על הצד השני, הם מקבלים שניים וחצי דולר. בתום הניסוי יוכלו לקחת הביתה את הסכום שצברו. הרווח הממוצע הצפוי מכל סיבוב הוא 0.75 דולר. החלטת ההשקעה האופטימלית היא להשקיע בכל סיבוב.
 
המחקר הראה שהנחקרים פגועי המוח אכן עשו זאת. בקבוצת הביקורת, רבים מהמשתתפים לא היו כל כך הגיוניים. אחרי מספר סיבובים של הפסדים, רבים מהקבוצה ה"נורמאלית" התחילו לפחד מהפסדים וזה הוביל לעלייה בסלידה מסיכון.3
 
התחלתי לתהות מדוע וול סטריט לא מוצפת באנשים עם נזק מוחי. מכיוון שאותה שנה הייתה שנה טובה עבורי, אפילו תהיתי אם אני צריך לקחת את עצמי להיבדק. התברר שבשעה שאותם פגועי מוח עשויים להרוויח יפה בניסויים פשוטים כמו ניסוי המטבעות, הביצועיים שלהם גרועים כשמדובר בהשקעות בעולם האמיתי. העולם האמיתי מאופיין במשתנים רבים, כמו זרם מידע ואילוצי זמן. למרות שרבים מהחולים האלה יכולים להיות מאוד אינטליגנטים, הם מתקשים לקבל החלטות יומיומיות כמו איזה בגד ללבוש בבוקר, איפה לחנות ואיפה לאכול. הם נוטים לשקול באופן אינסופי את היתרונות והחסרונות של כל החלטה קטנה.4 כשלוקחים בחשבון את כל ההחלטות שאנחנו צריכים לקבל כל יום, בלתי אפשרי לנתח בקפידה כל אחת מהן.
 
גם נבדקים אחרים עם פגיעה מוחית דומה הראו נטייה לקבל החלטות עם סיכון יתר. אנחנו צריכים לחוש פחד כדי להימנע מסיכונים מוגזמים.5 בספרו "החיה החברתית", דיוויד ברוקס טוען שהיגיון ורגשות אינם נפרדים ומנוגדים. ההיגיון מונח על פני הרגשות ותלוי בהם. הרגשות מחברים ערכים לדברים וניתן לקבל החלטות הגיוניות רק על סמך הערכים האלה.6
 
המוח מתוכנן בצורה כזו שתהליך קבלת החלטות אופטימלי מחובר לרגשות. בפרויקט רב תחומי, ג'ון אמריקס, טניה וורניק ופיטר סאלובי ערכו מחקר על 2,595 לקוחות חברת ואנגארד בעלי חשבונות השקעה פנסיוניים עצמאיים (IRA, 401K) בשנים 6/2005. הם ביקשו מכל משתתף למלא מבדק פסיכולוגי שבוחן היבטים של האינטליגנציה הרגשית והאישיות שלהם ותיעדו את החלטות ההשקעה שלהם. אינטליגנציה רגשית הוגדרה על ידם כצירוף של ארבע מיומנויות: הבחנה, שימוש, הבנה וניהול רגשות והם דרגו כל אחת מהמיומנויות האלה עבור כל נבדק. אנשים שדורגו גבוה ב"הבחנה", זיהו בקלות אותות רגשיים אצל אחרים והיו יותר אמפתיים. אלה שדורגו גבוה ב"שימוש", שילבו יותר את התחושות שלהם כאשר קיבלו החלטות. זה סוג האנשים שלא יעשו משהו אם הוא "מרגיש" לא נכון. משתתפים שקבלו דירוג גבוה ב"הבנה", היו טובים יותר בביטוי התחושות שלהם. לבסוף, אלה שדורגו גבוה ב"ניהול" מעולים בוויסות הרגשות שלהם. לדוגמה, סביר להניח שאפלטון היה מדורג גבוה ב"ניהול". על פי התפיסה הרווחת שעדיף לנהוג ברציונליות ולתחום את התחושות שלנו, ניתן היה לצפות שאלה שטובים יותר בניהול הרגשות שלהם יהיו משקיעים טובים יותר. בפועל, המשתתפים שדורגו גבוה ביכולת שלהם להשתמש בתחושות שלהם היו המשקיעים הטובים ביותר. הבאים בתור היו אלה שדורגו גבוה ב"הבנת" רגשות. היכולות לנהל את התחושות הסתמנה כפחות חשובה לאינטליגנציה הרגשית.7 צוות המחקר הראה שאנחנו צריכים לעשות יותר מאשר רק לבדוק את התחושות שלנו. אנחנו צריכים להשתמש בתחושות האלה בפועל כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. צוות המחקר לא יכול היה להצביע על אילו רגשות השתמשו המשקיעים הטובים ביותר. אני משער שזה היה שילוב של אינטואיציה ואמפתיה שהובילו לביטחון בהחלטות שלהם. הבשורה היא שכולנו יכולים להשתפר בשימוש ובהבנת תחושות. שלא כמו IQ ורוב מבני האישיות, שבאופן יחסי נותרים קבועים אחרי שנות הבגרות המוקדמות שלנו, מחקרים הוכיחו שאנחנו יכולים להרחיב את האינטליגנציה הרגשית שלנו.8
 
על חברות השקעה מופעל לחץ גדל והולך להעלות את מידת השקיפות ביחס לתהליך קבלת ההחלטות שלהן מסיבות שונות החל מתגובה להונאת הפונזי של מיידוף ועד בדיקות רגולטוריות בקרב שכבות נרחבות יותר של עובדים. בעוד שהגברת השקיפות עשויה לספק את הלקוחות או את הרגולטור וכן לשפר את ניהול החברות שמספר העובדים בהן צומח, יש לה גם מחיר: פחות שימוש באינטואיציה ומודעות חברתית ויותר שימוש בהיגיון ובניתוח אנליטי. ברוב המקרים, כאשר אנליסטים מתבקשים לכתוב תזכירים מפורטים ביחס לרעיונות והמלצות המסחר שלהם, הם נוטשים את האינטואיציה ומגדילים את המיקוד בניתוח כמותי או בהיבטים נוספים הקשורים בהשקעה. הדבר עשוי להוביל גם לחוסר יכולת מוגזמת לשאת אי־ודאות, גודל פוזיציות שגוי, מתיחות בין מנהל ההשקעות לאנליסט ובעיות נוספות הנובעות מביצועים לא אופטימליים. יתרה מכך, תוכנות מחשב אחראיות עכשיו לעיקר נפח המסחר היומי ברוב בורסות המניות. אם אנחנו רוצים להיות חכמים יותר מהמחשבים ומשחקנים אנושיים אחרים בשווקים, אנחנו צריכים לרתום את החשיבה האמוציונאלית שלנו בצורה יותר ויותר אפקטיבית. תחושות הן היתרון התחרותי העיקרי שלנו מול מכונות ועוד יותר מול בני אדם שמקפידים על דיכוי האינטואיציה שלהם.
 
לעיתים, משקיעים מקצועיים משוכנעים ביחס לפוזיציות מסחר באופן דומה לשחקני כדורסל מקצועיים שמדברים על "להיות ב-ZONE". לשחקן כדורסל "חם" יש תחושה חזקה שהזריקה שלו תיכנס לסל עוד לפני שיצאה מידו. באופן דומה, משקיע מקצועי, שמרגיש רמת ביטחון גבוהה בעסקה, יודע באופן אינטואיטיבי שההסתברות להצלחה גבוהה. ההחלטה פשוט מרגישה נכונה. משקיעים מקצועיים מאומנים להיות אגרסיביים עם גודל הפוזיציה בכל פעם שהתחושה החזקה עולה. הבעיה היא שעבור רובנו, רמת ביטחון גבוהה בהחלטת השקעה היא נדירה. אולי הבנה טובה יותר של מהי בדיוק התחושה הזו תעלה את הסיכוי לחוש אותה?
 
מה הופך את האמונה בהשקעה לחזקה?
 
אחרי שהתבוננתי בעסקאות שהייתי מאוד משוכנע לגביהן במהלך השנים האחרונות, אני יכול לאשר ששכנוע מתפתח לא רק על ידי שימוש בתחושות ולא רק על ידי ההיגיון אלא כששני הצדדים של המוח מסונכרנים. ביטחון עולה כאשר מבחינים בתבנית שמזכירה לסוחר הצלחה קודמת. מה שנראה לרבים כלא בטוח הוא יחסית צפוי עבור המשקיע עם רמת השכנוע הגבוהה. אבל לא די בזה. שכנוע דורש הבנה אנליטית ומספקת של הנתונים העסקיים של החברה והענף שאנחנו משקיעים בהם. דרושה גם הבנה טובה של הרגשות של המחזיקים הנוכחיים במניה והערכה מה משקיעים אחרים שבוחנים את המניה יעשו או לא יעשו אם אירוע מסוים יתרחש. שכנוע עמוק זה לא ביטחון יתר. משקיעים הבטוחים מדי בעצמם לא מוכנים לדברים שישתבשו. משקיע שמבצע עסקה ברמת שכנוע עמוקה נכון לזהות במהירות מתי לנהוג אף יותר באגרסיביות ובאותה מידה הוא חש סכנה במהירות ויוצא החוצה.
 
יש ספרים רבים על הדרך שבה תוכלו לנתח הזדמנויות השקעה באופן הגיוני. בספר הזה אני מתרכז בהיבט היותר "תחושתי־רגשי" של ביטחון בהשקעה. הרבה משקיעים וסוחרים הם אנשים מהסוג שמבוהל ממילים כמו "התבוננות עצמית" ו"אמפתיה". אם אתם חלק מאותם אנשים, ספר זה חיוני במיוחד עבורכם. אני מקווה שאחרי קריאת ספר זה, אתם, כמוני, תפתחו הבנה טובה יותר של עצמכם והדרך שבה אתם יכולים לתעל אמפתיה ואינטואיציה לטובת החלטות רווחיות יותר המבוססות על רמת ביטחון גבוהה יותר. החלטות אלה יובילו לשיפור התשואה על התיק שלכם כמו גם לאיכות חיים טובה יותר.
 
הפסיכולוג והסופר ד"ר ברט סטינברגר כותב: "כל רווח הוא הזדמנות להתגבר על תאווה וביטחון עצמי מופרז. כל הפסד הוא הזדמנות לבנות חוסן וכושר שיקום."9 כל החלטה היא הזדמנות ללמוד משהו רב ערך על עצמי. יישום מודעות עצמית, אמפתיה ואינטואיציה בדרך שמשתלבת עם חשיבה הגיונית תורם ליותר מאשר המאבק לממש את הפוטנציאל שלכם כמשקיעים. זה עוזר לאדם להיות טוב יותר ולחיות חיים מלאים יותר. הבנה זו היא שגרמה לי להבין שאני אוהב להשקיע.
 
שאלות שאולי תרצו לשאול לפני שנתחיל
 
ברוח האמפתיה, ניסיתי לצפות ולענות על כמה שאלות ראשוניות שעשויות להיות לכם:
 
 
 
למה אנחנו צריכים להקשיב לך?
 
הוגן לשאול מה מכשיר אותי לחקור מודעות עצמית, אמפתיה ואינטואיציה בהקשר של השקעות. אף על פי שסיימתי תואר בהצטיינות יתרה בבית הספר וורטון למנהל עסקים ובמקביל גם תואר בהנדסה, מעולם לא פרסמתי משהו ואני לא פסיכולוג או כלכלן. עבדתי בקרנות גידור מכובדות המנהלות מיליארדי דולרים כמו קרן הגידור של סורוס וקארש ניהול השקעות. בעוד שבזמן הלימודים עבדתי בעבודות מזדמנות וצברתי חוב כבד על מנת לשלם את שכר הלימוד, עכשיו אני בר מזל שאיני צריך לעבוד עבור אף אחד. עם זאת, אני בוודאות משקיע פחות מוצלח בהשוואה לרבים מהמשקיעים המקצועיים, בייחוד אלה שאותם אני מזכיר בספר. סביר להניח גם שהתמזל מזלי להיכנס לתעשיית קרנות הגידור.
 
המטרה בכתיבת הספר הזה היא כאמור לעזור לעצמי להיות משקיע טוב יותר. אם זה יעזור לאחרים זה יחשב כבונוס. הספר הוא תוצר של (1) קריאת מחקרים אקדמיים של חוקרים המתמחים בקבלת החלטות, (2) התבוננות על שגיאות העבר שלי (מהן יש הרבה!) ועל ההצלחות, (3) שיעורים שקבלתי ממנטורים שונים במהלך הקרירה שלי, (4) בחינת כמה ממנהלי ההשקעות בתעשייה שבאופן סטטיסטי מצליחים בקבלת החלטות. יש לי קשרים אישיים עם מנהלי תיקי השקעות ואנליסטים ברבות מקרנות הגידור הגדולות בעולם ובמקביל ניסיתי ללמוד מהמתודולוגיות של החברות שבהן הם עובדים.
 
 
 
למי הספר מיועד?
 
הספר נכתב בעיקר לאנשי מקצוע העובדים בחברות ניהול השקעות. יחד עם זאת, שמרתי על פשטות יחסית כך שהמשקיע הפרטי, הלא מקצועי, יוכל גם כן להרוויח ממנו.
 
אני מראה איך למשקיע המקצועי יש מספר יתרונות למרות המאמצים של הממשל ליצור שוויון בתנאי המשחק. אבל אני גם מראה איך המשקיעים הפרטיים יכולים לנצל את החוזקות שלהם ולנצח (בחלק מהמקרים) את המקצוענים.
 
לקוחות של קרנות השקעה יכולים להיעזר בספר זה כדי ללמוד איך להעריך טוב יותר את המנהלים של הנכסים שלהם.
 
העקרונות שבספר שימושיים גם למשקיע לטווח ארוך וגם לסוחר לטווח קצר. בסופו של דבר, שני סוגי מנהלי ההשקעות עושים את אותו הדבר ברובד העליון. הם שניהם קונים מתוך ציפייה ליצר תשואה סבירה. למעשה, אחד מהטיעונים המרכזיים שאני טוען בספר שאין לקבוע סגנון השקעה לפני שקודם אנחנו מבינים את עצמנו. בעוד שאני מחשיב "סוחר" כל אחד שמסגרת הזמן של ההשקעה שלו קצרה משנה, אני מתאר את כל שאר סוגי מנהלי ההשקעות כ"משקיעים". אני מזמין את הקוראים להצטרף אלי למסע. אני מקווה שהוא יוכח כמועיל בתקופה שבה צד הניתוח האנליטי של ההשקעות נראה הרבה יותר אופנתי.
 
 
 
כל כך הרבה משקיעים מצליחים דיברו על כך שהסוד של הצלחתם הוא משמעת. האם אתה חולק עליהם?
 
בכלל לא! משמעת בהחלט נדרשת כהגנה נגד רבות ממלכודות ההשקעה השכיחות שנוצרות כתוצאה מהתשוקה שלנו להימנע מתחושה של רגשות שליליים ולחץ. יחד עם זאת, גם משקיעים המפגינים משמעת עצמית נדרשים בסופו של דבר להסתמך על התחושות שלהם כדי לבצע השקעות. לוורן באפט לא הייתה נוסחה מתמטית שעזרה לו להחליט ש-GEICO תהיה רכישה נפלאה. גם אם הייתה לו נוסחה, איך הוא החליט להקדיש זמן לחקירת GEICO במקום שאר החברות בשוק? איך באפט מחליט להשקיע מיליארד דולר בחברה אחת ומאה מיליון דולר בחברה אחרת? איך הוא מחליט מי צריכים להיות ה-CEO של החברות שלו? איך הוא מחליט שאחרים מפוחדים מספיק לגרום לו להיות תאב בצע? התשובה לכל השאלות האלה ולאחרות כמותן תלויה באינטואיציה ואמפתיה. טעות לפיכך להתעלם מרגשות מאחר שאינטואיציה ואמפתיה מתבססות עליהם. באפט דבק בגישה שעבדה טוב עם החולשות, המניעים ותכונות האישיות שלו. הוא לא מתעלם מרגשות ונשען עליהם במידה רבה. המשמעת מאפשרת לו לנצל את האינטואיציה והאמפתיה בדרך בטוחה.
 
הספר מציע מסגרת להתבוננות עצמית שמאפשרת לאנשים לפתח אסטרטגית השקעה שהולמת את המאפיינים ההתנהגותיים הייחודיים שלהם ואת המוטיבציות שלהם. לאחר פיתוח האסטרטגיה, חיוני להיות ממושמע. ניסיון לא בהכרח מוביל לאינטואיציה. לפיכך, נדרש תהליך שיטתי שיאפשר, למי שרוצה, להפיק את המרב מהניסיון שלו. בעוד שאני מתרכז בספר בהתבוננות עצמית, אמפתיה ואינטואיציה אני עדיין חושב שיש חשיבות רבה לאנליזה מסורתית. כמו אמן משחק השח, משקיע צריך להיות מונחה על ידי האינטואיציה אך רוב הזמן שלו צריך להיות מוקדש לחשיבה לוגית שתוודא שתחושות הבטן שלו בדוקות. מכאן שהמטרה שלי היא לבצע ניתוח כלכלי באופן אופטימלי ואני לא מתכוון להמעיט בערכו.
 
 
 
שוק המניות לא מורכב מדי לאינטואיציה?
 
בספרו "כוחה של אינטואיציה", גארי קליין, שחקר קבלת החלטות במשך עשורים רבים, מצביע על האחוז הגדול של קרנות נאמנות שבאופן עקבי משיגות תשואת חסר בהשוואה למדדי השוק. בעיניו, זו ההוכחה לכך שאינטואיציה הנבנית מניסיון השקעה לא מתרגמת לכדי תהליך קבלת החלטות טוב יותר.10 גם חתן פרס נובל הפסיכולוג דניאל כהנמן מאשר ששוק המניות יותר מדי מורכב ורנדומלי בשביל שתחושות בטן מועילות יוכלו להתפתח. יתרה מכך, אם אינטואיציה הייתה מגיעה מניסיון, מבקרים טוענים שתיאורטית אנחנו צריכים לראות עם הגיל שיפור בביצועי ההשקעה. זה לא נראה כך במציאות כשהרבה משקיעים דגולים כמו מייקל סטיינהרדט, שפעמים רבות ציין את חשיבות האינסטינקט, ירדו בביצועים במהלך השנים.
 
הטיעונים הללו פגומים. בעוד שהשוק בכללותו עשוי להיראות מורכב ורנדומלי, אציג בפניכם את קיומן של תבניות רבות בתוכו שחוזרות שוב ושוב. מנהלי ההשקעות הטובים ביותר מזהים התפתחות תבניות יותר מכל דבר אחר. אין ספק שתהליך קבלת ההחלטות האינטואיטיבי הכרוך בהשקעות הרבה יותר מורכב מסוגים אחרים של תהליכי קבלת החלטות. אף על פי כן, אנחנו צריכים לנטוש את הניסיון לפתח ולהשתמש טוב יותר בתחושות בטן כשאנחנו משקיעים. נכון שרוב קרנות הנאמנות מפגינות ביצועי חסר אבל אחוז קטן בכל זאת מניב תשואת יתר בעקביות, ומעיד שיש משקיעים עם גישה מנצחת.11
 
בלי אסטרטגית השקעה טובה, רגשות בסיסיים של חרטה ופחד יכולים להאפיל על תחושות הבטן המועילות. רבים מהמשקיעים המקצועיים לא מודעים מספיק לעצמם בשביל לדעת איך הרגשות האלה יכולים להשפיע עליהם או התרגלו להתעלם לחלוטין מכל הרגשות, כולל מהאינטואיציה המועילה.
 
רוב המשקיעים גם לא מבחינים מתי הייתה למזל השפעה משמעותית על תוצאות ההשקעה שלהם. כתוצאה מכך, הם לעתים קרובות מפתחים תחושות בטן שאינן מועילות. יתרה מכך, מכיוון ששחקנים אחרים בשוק מחפשים בעקביות אסטרטגיות מצליחות שניתנות לבחינה היסטורית, קיים הסיכון שעם הזמן האינטואיציות יתיישנו והמשקיע המצליח צריך להיות ערני לכך.
 
עבור הסוחר לטווח הקצר, תהליך קבלת החלטות אינטואיטיבי כולל בדרך כלל את המורכבות הנוספת הנובעת מהצורך בתחושות בטן לתחושות הבטן של הסוחרים האחרים. זו יכולה להיות מיומנות מאוד מאתגרת לתחזק לאורך זמן בייחוד משום שביצועים טובים מובילים להגדלת סכום הנכסים המנוהל, שלא ניתן לנהל באותה דינאמיות כמו קודם.
 
 
 
האם ייתכן שלרבים מהמשקיעים ה"גדולים" שניתחת פשוט שיחק המזל?
 
אפשר להטיל ספק בצורך ללמוד את הדרך שבה משקיעים גדולים מקבלים החלטות. בספרו "תעתועי האקראיות", נאסים טאלב טוען שזה מנהג מסוכן שכן לרבים מהמשקיעים "הכי טובים" בסך הכול שיחק המזל.12
 
אם 200 אנשים יטילו מטבע 11 פעמים, סטטיסטית, 5 מהם יקבלו עץ בכל הפעמים.13 טאלב טוען שלמידת משקיעים מוצלחים היא כמו ללמוד את אותם 5 ברי המזל מתוך ה-200. בהרצאה שנתן וורן באפט באוניברסיטת קולומביה ב-1984 הוא חלק על קו המחשבה הזה בהצביעו על הרבה משקיעים דגולים, כמוהו, שאומנו באופן דומה על ידי בנג'מין גראהם. באפט אמר: "אני חושב שתמצאו שמספר חסר פרופורציה של מטילי מטבע מצליחים בעולם ההשקעות מגיעים מכפר אינטלקטואלי מאוד קטן".14 הדבר הוכיח לבאפט שהצלחה לא יכולה להיות רק עניין אקראי. אף שאני מסכים עם באפט, לטאלב יש טענה מעניינת. תוצאות השקעה טובות לא משקפות בהכרח מיומנויות. הגבלתי את המחקר שלי רק לאותם משקיעים שהראו תקופה ארוכה של הצלחות מתועדות כדי להגביל את הסיכוי שאנתח את "מטילי המטבע ברי המזל".