הַרְבֵּה זְמַן עָבָר מֵאָז שֶׁנֹּגַהּ שִׂחֲקָה עִם הַבָּבּוּשְׁקוֹת.
בֵּינְתַיִם, בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יֵדַע, הֵן לוֹחֲשׁוֹת סִפּוּרִים זוֹ אֶל זוֹ, כְּמוֹ בַּמִּשְׂחָק "טֶלֶפוֹן שָׁבוּר".
אֲבָל עַד שֶׁהַסִּפּוּר מַגִּיעַ לְפִּצְפֹּנת, הוּא כְּבָר שָׁבוּר לְגַמְרֵי, וְזוֹ בְּעָיָה לֹא פִּצְפֹּנת בִּכְלָל.
סִפרְָהּ הַשֵּׁניִ שֶׁל נטָָליִ בלֶּהְָסֶן ("גְּבֶרֶת מִגְזֶרֶת"), עִם אִיּוּרֶיהָ הַיָּפִים שֶׁל אפֶרְָת דהָּאָן, מְסַפֵּר עַל בֻּבָּה–יַלְדָּה שֶׁיּוֹצֵאת לְמַסָּע שֶׁל עַצְמָאוּת, וּבְדֶרֶךְ יִחוּדִית וּמְלֵאַת אֹמֶץ מוֹצֵאת אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ.
“הכותבת נטלי בלהסן והמאיירת אפרת דהאן יצרו יחד מעין אגדה מודרנית על כוחו של סיפור ועוצמתן של מילים, על התשוקה לעצמאות מול המחויבות למשפחה, עם איורים משובבי נפש.” – טל מרמלשטיין, ישראל היום.