מתניקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מתניקה
מכר
מאות
עותקים
מתניקה
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

מתניקה

כוכב אחד (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אילן הייטנר

אילן הייטנר (נולד ב-11 באוקטובר 1970) הוא סופר, תסריטאי ובמאי קולנוע. ב-1998 נתקל בקשיים רבים בפרסום ספרו הראשון, "חוכמת הבייגלה", כאשר לא מצא הוצאת ספרים שתהיה מוכנה להדפיסו. לבסוף השקיע כספים והדפיס את הספר עצמאית. רק לאחר שמכר 10,000 עותקים, הסכימה הוצאת הספרים "מודן" להפיץ את הספר.
 
לאחר הצלחת הספר עבר הייטנר לניו יורק, שם לקח קורסים בקולנוע באוניברסיטת ניו יורק, התמקצע בתחום וחזר לישראל עם תסריט הקולנוע של "חוכמת הבייגלה", שאותו הפיק וביים בעצמו ב-2002 בתקציב דל.
 
בשנת 2000 כתב ספר ילדים בשם "אמא היפו, איפה את?", וב-2004 יצא לאור ספרו השלישי, "מלך החומוס ומלכת האמבטיה".
 
סרטו השני של הייטנר, "ברונו מאוהב", הופק ב-2005 עבור פרויקט "סרטים מכאן", פרויקט סרטי המקור של חברת הוט.
 
ב-2008, יצא ספרו הרביעי "קציצות", ב-2011 יצא ספרו "האידיוט המושלם" וב-2015 "האיש שלא רצה להיות קטן".
 
הייטנר נשוי ואב לשלושה.

תקציר

אילן הייטנר, מחבר רבי המכר ´חוכמת הבייגלה´, ´האידיוט המושלם´, ´7,250´ ועוד, באוסף חזק מאוד של ציטוטים, קטעים ותובנות מכל ספריו ומהחיים שביניהם. תקראו, תמרקרו ותהנו.

פרק ראשון

מעולם לא ראיתי את עצמי כסופר. 

"מה אתה עושה?"

"אני סופר."

"יאללה, לך מפה, עוד אחד."

 
 
גם מעולם לא חלמתי להיות סופר. או להיות במאי. מורה ליוגה זה בכלל היה להזויים, ואם מישהו היה אומר לי שאנחה סדנאות ליצירת שינוי באמצעות כתיבה, הייתי צוחק. 
זה קצת מוזר שהגשמתי מלא חלומות, אבל אף אחד מהם לא היה שלי. לפעמים אני חושב שבכלל אין לי שום חלום. יש לי רצונות, זה כן. אבל הם תמיד סותרים. חלום לעומת זאת הוא חד משמעי, וחד משמעי יכול להיות רק אחד – אושר נניח, אבל נראה לי שזה מה זה חלום אידיוטי להיות מאושר.
 
 
החלום היחיד שאי פעם חלמתי היה להתחתן ושתהיה לי משפחה. כשזה הגיע שמחתי יומיים, ואז החלום נהיה אחר. להסתדר טוב עם אשתי, להיכנס להריון, להצליח בחינוך הילדים, לעשות אקזיט,
אם לא כלכלי אז לפחות רוחני. ביאס אותי להבין שהגשמה של חלום בעצם מייצרת המון עבודה, או ליתר דיוק, הגשמה של חלום היא רק תחילת העבודה. 
 
זה הספר השביעי שלי, המיטב שלי, האוסף, השופרא דה שופרא, הניקטור של הניקטור של ספריי הקודמים ועוד מלא קטעים חדשים.  
 
לצורך כתיבתו נדרשתי לקרוא את ספריי הראשונים, אותם לא פתחתי שנים רבות.
היו קטעים שאמרתי "גאון, הבן אדם גאון", והיו קטעים שממש צחקתי בקול. אפילו צרחתי. אבל לצערי היו גם לא מעט קטעים שתפסתי את עצמי מתכווץ. לא נושם. מתכופף. רוצה להיעלם. "זה אני כתבתי את זה? למה? כל כך הרבה גסויות מיותרות. ואיזו כתיבה עילגת, איך מאות אלפים אהבו כל כך את הספרים שלי ומה זה אומר על החברה שבה אני חי? אולי דרדרתי אנשים להתבהמות?"
מצד שני היה שם גם את מה שהפך אותם לרבי-מכר כאלו גדולים – כנות חצופה, תמימות ילדית, כעס לא מסונן ורגשות חשופים לגמרי.
 
 
מחילה אם מה שכתבתי פגע במישהו, מעולם לא רציתי להעליב אף אחד, או לפגוע. יש שהוציאו בעבר משפט או פסקה שמיוחסים לי, ופרסמו אותם כאילו זה כל הספר. המבקרים אוהבים לעשות את זה, אז הנה כבר אנסח להם את חוות הדעת: "אם לא הספיק לנו לסבול את השקפותיו ותובנותיו של הייטנר בששת ספריו הקודמים, קבלו עכשיו את מיטב השטויות בלקט! כן, 
 
עד כדי כך הייטנר חושב שדבריו חשובים שהוא מוציא מהם את המיטב."
אני יודע שאני לא כותב ספרות גבוהה. גם אין לי עלילות, אני בכלל לא יודע איך בונים דמות, איך מייצרים קונפליקט ומה זה פרפרזה. אני רק יודע שאני אוהב לכתוב. שאני נהנה לכתוב. שאני מתרפא מלכתוב, וברוך השם גם מרפא באמצעות כתיבה. 
אני כותב מהלב.
יוצא מלב נכנס אל לב.
 
קחו את הזמן,
הלוואי ותיהנו.
אילן

אילן הייטנר

אילן הייטנר (נולד ב-11 באוקטובר 1970) הוא סופר, תסריטאי ובמאי קולנוע. ב-1998 נתקל בקשיים רבים בפרסום ספרו הראשון, "חוכמת הבייגלה", כאשר לא מצא הוצאת ספרים שתהיה מוכנה להדפיסו. לבסוף השקיע כספים והדפיס את הספר עצמאית. רק לאחר שמכר 10,000 עותקים, הסכימה הוצאת הספרים "מודן" להפיץ את הספר.
 
לאחר הצלחת הספר עבר הייטנר לניו יורק, שם לקח קורסים בקולנוע באוניברסיטת ניו יורק, התמקצע בתחום וחזר לישראל עם תסריט הקולנוע של "חוכמת הבייגלה", שאותו הפיק וביים בעצמו ב-2002 בתקציב דל.
 
בשנת 2000 כתב ספר ילדים בשם "אמא היפו, איפה את?", וב-2004 יצא לאור ספרו השלישי, "מלך החומוס ומלכת האמבטיה".
 
סרטו השני של הייטנר, "ברונו מאוהב", הופק ב-2005 עבור פרויקט "סרטים מכאן", פרויקט סרטי המקור של חברת הוט.
 
ב-2008, יצא ספרו הרביעי "קציצות", ב-2011 יצא ספרו "האידיוט המושלם" וב-2015 "האיש שלא רצה להיות קטן".
 
הייטנר נשוי ואב לשלושה.

עוד על הספר

מתניקה אילן הייטנר

מעולם לא ראיתי את עצמי כסופר. 

"מה אתה עושה?"

"אני סופר."

"יאללה, לך מפה, עוד אחד."

 
 
גם מעולם לא חלמתי להיות סופר. או להיות במאי. מורה ליוגה זה בכלל היה להזויים, ואם מישהו היה אומר לי שאנחה סדנאות ליצירת שינוי באמצעות כתיבה, הייתי צוחק. 
זה קצת מוזר שהגשמתי מלא חלומות, אבל אף אחד מהם לא היה שלי. לפעמים אני חושב שבכלל אין לי שום חלום. יש לי רצונות, זה כן. אבל הם תמיד סותרים. חלום לעומת זאת הוא חד משמעי, וחד משמעי יכול להיות רק אחד – אושר נניח, אבל נראה לי שזה מה זה חלום אידיוטי להיות מאושר.
 
 
החלום היחיד שאי פעם חלמתי היה להתחתן ושתהיה לי משפחה. כשזה הגיע שמחתי יומיים, ואז החלום נהיה אחר. להסתדר טוב עם אשתי, להיכנס להריון, להצליח בחינוך הילדים, לעשות אקזיט,
אם לא כלכלי אז לפחות רוחני. ביאס אותי להבין שהגשמה של חלום בעצם מייצרת המון עבודה, או ליתר דיוק, הגשמה של חלום היא רק תחילת העבודה. 
 
זה הספר השביעי שלי, המיטב שלי, האוסף, השופרא דה שופרא, הניקטור של הניקטור של ספריי הקודמים ועוד מלא קטעים חדשים.  
 
לצורך כתיבתו נדרשתי לקרוא את ספריי הראשונים, אותם לא פתחתי שנים רבות.
היו קטעים שאמרתי "גאון, הבן אדם גאון", והיו קטעים שממש צחקתי בקול. אפילו צרחתי. אבל לצערי היו גם לא מעט קטעים שתפסתי את עצמי מתכווץ. לא נושם. מתכופף. רוצה להיעלם. "זה אני כתבתי את זה? למה? כל כך הרבה גסויות מיותרות. ואיזו כתיבה עילגת, איך מאות אלפים אהבו כל כך את הספרים שלי ומה זה אומר על החברה שבה אני חי? אולי דרדרתי אנשים להתבהמות?"
מצד שני היה שם גם את מה שהפך אותם לרבי-מכר כאלו גדולים – כנות חצופה, תמימות ילדית, כעס לא מסונן ורגשות חשופים לגמרי.
 
 
מחילה אם מה שכתבתי פגע במישהו, מעולם לא רציתי להעליב אף אחד, או לפגוע. יש שהוציאו בעבר משפט או פסקה שמיוחסים לי, ופרסמו אותם כאילו זה כל הספר. המבקרים אוהבים לעשות את זה, אז הנה כבר אנסח להם את חוות הדעת: "אם לא הספיק לנו לסבול את השקפותיו ותובנותיו של הייטנר בששת ספריו הקודמים, קבלו עכשיו את מיטב השטויות בלקט! כן, 
 
עד כדי כך הייטנר חושב שדבריו חשובים שהוא מוציא מהם את המיטב."
אני יודע שאני לא כותב ספרות גבוהה. גם אין לי עלילות, אני בכלל לא יודע איך בונים דמות, איך מייצרים קונפליקט ומה זה פרפרזה. אני רק יודע שאני אוהב לכתוב. שאני נהנה לכתוב. שאני מתרפא מלכתוב, וברוך השם גם מרפא באמצעות כתיבה. 
אני כותב מהלב.
יוצא מלב נכנס אל לב.
 
קחו את הזמן,
הלוואי ותיהנו.
אילן