כוהנת מין
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

חמוטל גורן

מנחת סדנאות כתיבה, מטפלת בהבעה וביצירה (דרמה תרפיה) ובעלת תואר ראשון בתיאטרון ובפילוסופיה.

תקציר

"כוהנת מין" הינו ספר שכתוב כמחזה, מתנסח בדיאלוגים כנים, משעשעים ונוקבים, ובזה ייחודו וכוחו. הספר נכתב על סמך מחקר שערכה המחברת חמוטל גורן - מנחת סדנאות כתיבה, מטפלת בהבעה וביצירה (דרמה תרפיה) ובעלת תואר ראשון בתיאטרון ובפילוסופיה - בקרב נשים רבות ויחסן לחוויה של מבחן הסקס, שהן חלק ממנו מחוסר ברירה, לחץ חברתי ופחד הבדידות. רבות חושבות שזו נורמה שיש לשנותה. סוג של הזניית הגוף מתוך כורח מציאות. גבולות שהשתבשו. המחזה הזה רוצה לומר: נשים ראויות ליחס אחר. מותר להן לערער על מוסכמות ועל ציפיות חברתיות, שאינן נכונות עבורן ושאינן מכבדות אותן."

פרק ראשון

תמונה 1


(מקרוני בתחנת הרדיו, אילן בסלון הדירה, מתקשר מהטלפון הביתי)
מקרוני: ואני חוזר על תנאי התחרות שהולכת להיות הדבר הכי נועז, נוטף סקס ומדליק שהיה אי פעם ברדיו. אנחנו רוצים כוהנת מין. את הסינון הראשון אני עושה, אפילו לב אבן כמו שלי מרחם עליכם, מאזינים משוגעים שלי. אודישן איתי באולפן, מי שתצליח להרשים אותי תעלה לשלב הבא. בנות, ממש לא התרשמתי. אם יש מישהי מוכשרת, שתקום. אם וכאשר אמצא עשר טוענות לכתר, אתם המאזינים נכנסים לתמונה. כל מועמדת תקבל שתי הזדמנויות לשכנע אותנו בשידור שהיא כוהנת המין השווה ביותר. שהיא האחת, הסקסית, החכמה, המצחיקה, הכריזמטית, יד על הלב, מי מאמין שיש חיה כזאת?
אילן: (צוחק)
מקרוני: בנות, בנות, מה אתן מתעצבנות, תוכיחו לי שאני טועה. עד עכשיו פגשתי מאות מועמדות ואפס כישרונות. הזוכה המאושרת תשדר איתי תכנית שלמה...
(כשאילן מדבר עם המפיקה המשפטים שלו ושל מקרוני עולים אלה על אלה)
אילן: הלו, יפית, מדבר א'. את מעלה אותי? יש לי שאלה דחופה מאוד... בקשר לחתונה... כן...
מקרוני: ולכל אלו שחושבות שהדרך לרדיו עוברת במיטה שלי – אתן צודקות, אבל זה לא מספיק. צריך לדעת גם לדבר, צריך שכל, הדבר הזה שנמצא בתוך המוח...
אילן: נו, בבקשה, יפית, אני נשבע לך שזה דחוף. לא הייתי אומר סתם... את מעלה אותי? כן, אני מכבה את הרדיו עכשיו. (מכבה את הרדיו)
מקרוני: מי על הקו? הכוהנת החדשה שלנו?
אילן: היי, מקרוני, מדבר א'. זוכר אותי?
מקרוני: א', אני מחפש כוהנת מין, לא פראייר שפוחד לבוא לבד לחתונה של אחיו. כבר אמרתי לך איך להתייחס לזה. למה אתה לא מקשיב לי?
אילן: לא הצלחתי להפנים.
מקרוני: אם אתה מתעקש להיות מקרה אבוד, זאת בעיה שלך. תן לאחיך שנתיים ותראה מי ירצה להתחלף עם מי.
אילן: אין לך עוד רעיון?
מקרוני: א' תקשיב לי טוב. אם יש אדם אחד שצריך להיות מאושר בחתונה, זה אחיו הרווק של החתן. אתה צריך לבוא לבד ולהזכיר לכולם שהם בבית סוהר ורק אתה ציפור דרור. לך לשם כמו גבר, ואל תביא איתך ידידה, או יזיזה, או נערת ליווי או כל סיפור כיסוי עלוב אחר...
אילן: להביא ידידה?
מקרוני: אמרתי אל תביא ידידה. אלוהים אדירים... (שומעים מפתח בדלת הדירה של אילן)
אילן: (במהירות) תודה, מקרוני, אתה גדול, אני מת עליך. (סוגר את השפופרת, שירלי נכנסת לבית עם המון שקיות של קניות)
שירלי: היי. אתה לא בעבודה?
אילן: התבטלה לי המשמרת.
שירלי: תגיד, אתה בדירה בערב?
אילן: למה?
שירלי: סתם, שואלת. (מתחילה להוציא מצרכים מהשקיות)
אילן: מה זה, קנית את כל הסופר?
שירלי: רציתי לבשל.
אילן: אחלה. אני מזמין לזניה.
שירלי: אז אתה בדירה בערב?
אילן: אמרנו שאוכלים, לא?
שירלי: אה...
אילן: מה, ארוחה לחבר?
שירלי: חשבתי.
אילן: סוף סוף נראה אותו.
שירלי: זהו, ש...
אילן: מה, אני לא מוזמן לסעודה?
שירלי: אילן, זאת פעם ראשונה שהוא בא לפה...
אילן: אוקיי, הבנתי אותך. את לא רוצה שאני אשמע אתכם דרך הקיר.
שירלי: למה אתה כל כך בטוח שזה התסריט?
אילן: זה לא?
שירלי: אצל תשעים ותשעה אחוז מהגברים כן, ואצל החבר שלי לא.
אילן: בואי נתקשר עכשיו למקרוני ונשאל אותו אם ההתפלגות שעשית נכונה.
שירלי: זאת שיחה שהייתי רוצה לשמוע.
אילן: אז להתקשר?
שירלי: ונראה לך שהוא יגיד לך את האמת?
אילן: מקרוני? כל מה שהוא אומר זאת אמת צרופה. הוא לא מצנזר כלום.
שירלי: הוא מצנזר הרבה מאוד.
אילן: את חושבת שהוא יותר פרובוקטיבי ממה שהוא?
שירלי: להפך, הוא מצנזר את הנורמאליות שלו.
אילן: איך את יודעת?
שירלי: הרגשה.
אילן: את מכירה אותו?
שירלי: אני? מה פתאום.
אילן: מכירה מישהו שמכיר אותו?
שירלי: לא, מה זה קשור?
אילן: אז לי יש חבר שחברה שלו היתה סייעת בגן של הבת של מקרוני, והיא אמרה לי שעוד לפני הגירושין הוא בגד באישתו עם כל האמהות בגן, כולל הגננת וכולל אפילו היא עצמה.
שירלי: ואתה מאמין לה?
אילן: זה מידע ממקור ראשון. הוא בעצמו מתגאה בזה שהוא מניאק.
שירלי: רק בשביל הרייטינג.
אילן: בואי נתקשר, נשאל אותו אם הוא באמת מניאק.
שירלי: אתה לא אומר שני משפטים בלי להתקשר למקרוני?
אילן: תגידי, שירלי, את אוהבת מסיבות?
שירלי: לפעמים.
אילן: ריקודי שנות השישים?
שירלי: רגע, אילן, מה עם הדירה?
אילן: אני אפנה לך, אל תדאגי.
שירלי: כן? זה בסדר מבחינתך?
אילן: אין שום בעיה. בכיף. מתי את רוצה שאני אצא?
שירלי: בערך עוד שעתיים, זה בסדר? יו, אני לא אספיק כלום.
אילן: בסדר גמור. מתי לחזור?
שירלי: לא יודעת, חצות? זה בסדר?
אילן: חצות, שעה רומנטית.
שירלי: אילן, תודה רבה. אני מאוד מעריכה את זה.
אילן: אני רואה אותך ככה מאוהבת, אז איך לא.
שירלי: טפו טפו טפו (דופקת על עץ) שרק ימשיך ככה. טוב, אני חייבת להתחיל להכין כאן... (מתחילה לארגן דברים)
אילן: תגידי, לא ענית לי. את מכירה ריקודי שנות השישים?
שירלי: קצת, את הבסיסיים.
אילן: מה את אומרת. באמת?
שירלי: כן, למה?
אילן: את חייבת ללמד אותי דחוף. איזה ריקוד את מכירה?
שירלי: מה כל כך דחוף לך?
אילן: יש איזו מסיבה בעוד שבוע.
שירלי: מה, של ריקודים?
אילן: זאת לא בדיוק מסיבה, יותר חתונה.
שירלי: מי מתחתן?
אילן: אחי.
שירלי: אחיך? לא אמרת לי שיש לך אחים.
אילן: אח אחד, תאום.
שירלי: מה אתה אומר.
אילן: כן.
שירלי: אז להגיד לך מזל טוב, או להשתתף בצערך?
אילן: הולכת להיות עלי שם מתקפה רצינית.
שירלי: הורים ודודים וכאלה?
אילן: כן.
שירלי: איזה סיוט.
אילן: ואנחנו עוד תאומים זהים.
שירלי: באמת? אז יחשבו שאתה החתן?
אילן: יש מצב.
שירלי: תשמע, שיהיה בהצלחה. אולי אם יחשבו שאתה אחיך פשוט תגיד תודה וזהו.
אילן: האמת שכל הזמן הדחקתי את החתונה הזאת, ופתאום היא בשבוע הבא, ואני לא רואה איך אני עובר אותה.
שירלי: תשתה הרבה, תרקוד הרבה.
אילן: נו, תלמדי אותי ריקוד אחד.
שירלי: אני לא יכולה עכשיו.
אילן: אז לא ריקוד, צעד. (במבטא אמריקאי) תלמדי אותי.
שירלי: (צוחקת) מה זה?
אילן: Come on, Shirley, give it to me
שירלי: צריך מוזיקה.
אילן: אני אשיר לך. מי את רוצה, אלוויס?
שירלי: מכיר את רוק ארואונד-דה-קלוק?
אילן: זה לא אלוויס, זה ביל היילי.
שירלי: אז אתה אוהד נסתר של שירי שנות השישים?
אילן: לא סובל אותם, אבל במקרה, זה היה אות הפתיחה של מקרוני בשנה הראשונה שלו.
שירלי: באמת?
אילן: (שר בחיקוי טוב של ביל היילי)
One, two, three o'clock, four o'clock, rock,
Five, six, seven o'clock, eight o'clock, rock,
Nine, ten, eleven o'clock, twelve o'clock, rock,
We're gonna rock around the clock tonight.
שירלי: (צוחקת)
אילן: תפסיקי לצחוק ותתחילי לעבוד.
שירלי: טוב, זה הולך ככה... (מראה לו)
אילן: ככה?
שירלי: (מתקנת אותו, רוקדים את הצעד) נו, תשיר. אבל תתחיל מהבית.
אילן: (שר והם רוקדים)
Put your glad rags on and join me, hon,
We'll have some fun when the clock strikes one,
We're gonna rock around the clock tonight…
היי, למה הפסקת?
שירלי: די, אין לי זמן. אני חייבת לעשות מיליון דברים.
אילן: יש לי שבוע אחד בלבד.
שירלי: תסתכל בעיתון, יש מקומות שמלמדים.
אילן: תבואי איתי לשיעור?
שירלי: אולי.
אילן: בבקשה.
שירלי: אם יסתדר לי.
אילן: כל הריקודים הם ריקודי זוגות?
שירלי: יש כמה בשורות, אבל הרוב זוגות.
אילן: אז אני אצטרך לחפש עם מי לרקוד בחתונה של אחי? זה ממש פתטי.
שירלי: אין לך איזו ידידה שאתה יכול לסחוב לשם?
אילן: חשבתי שאולי את.
שירלי: אני?
אילן: מה את אומרת?
שירלי: אה... אני לא יודעת. מה, בתור מה?
אילן: לא צריך להגדיר. פשוט תהיי לידי, זה הכול.
שירלי: תשמע, בדיוק עכשיו כשמתחיל לי קשר...
אילן: אני יודע, אבל אם את יכולה לעשות לי את הטובה הזאת, שירלי, בבקשה. את מבינה מה המצב שאני הולך להיות בו, נכון?
שירלי: כן, בטח שאני מבינה. אבל מה עם החבר שלי?
אילן: תספרי לו. הוא לא יבין?
שירלי: אני לא הייתי מאושרת אם הוא היה הולך להיות בן זוג פיקטיבי של מישהי.
אילן: לא היית מבינה?
שירלי: זאת ממש ההתחלה.
אילן: את רוצה שאני אסביר לו שאין לי כוונות? מתי הוא מגיע?
שירלי: לא תצא לפני שהוא מגיע?
אילן: את ממש זורקת אותי מכאן, מה? אני סולח לך על הכול, רק תבואי איתי.
שירלי: אילן, אני חייבת להתארגן כאן.
אילן: אז תשאלי אותו?
שירלי: יש לי חברה שאולי תוכל...
אילן: די, זה משפיל מדי. אני לא יכול לבוא עם מישהי שאני לא מכיר. (שתיקה) תעשי בשבילי את הטובה הזאת, שירלי? אני אתן לך כל מה שתרצי.
שירלי: תבין את הצד שלי. סוף סוף אני פוגשת מישהו שמתחיל לי איתו משהו טוב...
אילן: את מושלמת לתפקיד, את מכירה את הריקודים...
שירלי: אני לא רוצה להכניס מתחים, זה כל כך התחלה.
אילן: ערב אחד, שירלי. מה אכפת לך. הכול עלי, המתנה עלי, רק תבואי.
שירלי: אני רוצה לעזור לך, אילן, אבל...
אילן: תגידי כן ועזרת.
שירלי: תשמע, אני ממש חייבת להתחיל לבשל.
אילן: אני עף מכאן עכשיו. רק תגידי כן.
שירלי: אני אגשש, בסדר? אם אני אראה שהתגובה שלו טובה, אני אבוא.
אילן: תודה, שירלי, את נשמה טובה. אני לא אשכח לך את זה.
שירלי: אז אתה נותן לי לסדר כאן?
אילן: (הולך לחדר שלו, שר) We gonna rock gonna rock around the clock tonight
(שירלי צוחקת)

חמוטל גורן

מנחת סדנאות כתיבה, מטפלת בהבעה וביצירה (דרמה תרפיה) ובעלת תואר ראשון בתיאטרון ובפילוסופיה.

עוד על הספר

כוהנת מין חמוטל גורן

תמונה 1


(מקרוני בתחנת הרדיו, אילן בסלון הדירה, מתקשר מהטלפון הביתי)
מקרוני: ואני חוזר על תנאי התחרות שהולכת להיות הדבר הכי נועז, נוטף סקס ומדליק שהיה אי פעם ברדיו. אנחנו רוצים כוהנת מין. את הסינון הראשון אני עושה, אפילו לב אבן כמו שלי מרחם עליכם, מאזינים משוגעים שלי. אודישן איתי באולפן, מי שתצליח להרשים אותי תעלה לשלב הבא. בנות, ממש לא התרשמתי. אם יש מישהי מוכשרת, שתקום. אם וכאשר אמצא עשר טוענות לכתר, אתם המאזינים נכנסים לתמונה. כל מועמדת תקבל שתי הזדמנויות לשכנע אותנו בשידור שהיא כוהנת המין השווה ביותר. שהיא האחת, הסקסית, החכמה, המצחיקה, הכריזמטית, יד על הלב, מי מאמין שיש חיה כזאת?
אילן: (צוחק)
מקרוני: בנות, בנות, מה אתן מתעצבנות, תוכיחו לי שאני טועה. עד עכשיו פגשתי מאות מועמדות ואפס כישרונות. הזוכה המאושרת תשדר איתי תכנית שלמה...
(כשאילן מדבר עם המפיקה המשפטים שלו ושל מקרוני עולים אלה על אלה)
אילן: הלו, יפית, מדבר א'. את מעלה אותי? יש לי שאלה דחופה מאוד... בקשר לחתונה... כן...
מקרוני: ולכל אלו שחושבות שהדרך לרדיו עוברת במיטה שלי – אתן צודקות, אבל זה לא מספיק. צריך לדעת גם לדבר, צריך שכל, הדבר הזה שנמצא בתוך המוח...
אילן: נו, בבקשה, יפית, אני נשבע לך שזה דחוף. לא הייתי אומר סתם... את מעלה אותי? כן, אני מכבה את הרדיו עכשיו. (מכבה את הרדיו)
מקרוני: מי על הקו? הכוהנת החדשה שלנו?
אילן: היי, מקרוני, מדבר א'. זוכר אותי?
מקרוני: א', אני מחפש כוהנת מין, לא פראייר שפוחד לבוא לבד לחתונה של אחיו. כבר אמרתי לך איך להתייחס לזה. למה אתה לא מקשיב לי?
אילן: לא הצלחתי להפנים.
מקרוני: אם אתה מתעקש להיות מקרה אבוד, זאת בעיה שלך. תן לאחיך שנתיים ותראה מי ירצה להתחלף עם מי.
אילן: אין לך עוד רעיון?
מקרוני: א' תקשיב לי טוב. אם יש אדם אחד שצריך להיות מאושר בחתונה, זה אחיו הרווק של החתן. אתה צריך לבוא לבד ולהזכיר לכולם שהם בבית סוהר ורק אתה ציפור דרור. לך לשם כמו גבר, ואל תביא איתך ידידה, או יזיזה, או נערת ליווי או כל סיפור כיסוי עלוב אחר...
אילן: להביא ידידה?
מקרוני: אמרתי אל תביא ידידה. אלוהים אדירים... (שומעים מפתח בדלת הדירה של אילן)
אילן: (במהירות) תודה, מקרוני, אתה גדול, אני מת עליך. (סוגר את השפופרת, שירלי נכנסת לבית עם המון שקיות של קניות)
שירלי: היי. אתה לא בעבודה?
אילן: התבטלה לי המשמרת.
שירלי: תגיד, אתה בדירה בערב?
אילן: למה?
שירלי: סתם, שואלת. (מתחילה להוציא מצרכים מהשקיות)
אילן: מה זה, קנית את כל הסופר?
שירלי: רציתי לבשל.
אילן: אחלה. אני מזמין לזניה.
שירלי: אז אתה בדירה בערב?
אילן: אמרנו שאוכלים, לא?
שירלי: אה...
אילן: מה, ארוחה לחבר?
שירלי: חשבתי.
אילן: סוף סוף נראה אותו.
שירלי: זהו, ש...
אילן: מה, אני לא מוזמן לסעודה?
שירלי: אילן, זאת פעם ראשונה שהוא בא לפה...
אילן: אוקיי, הבנתי אותך. את לא רוצה שאני אשמע אתכם דרך הקיר.
שירלי: למה אתה כל כך בטוח שזה התסריט?
אילן: זה לא?
שירלי: אצל תשעים ותשעה אחוז מהגברים כן, ואצל החבר שלי לא.
אילן: בואי נתקשר עכשיו למקרוני ונשאל אותו אם ההתפלגות שעשית נכונה.
שירלי: זאת שיחה שהייתי רוצה לשמוע.
אילן: אז להתקשר?
שירלי: ונראה לך שהוא יגיד לך את האמת?
אילן: מקרוני? כל מה שהוא אומר זאת אמת צרופה. הוא לא מצנזר כלום.
שירלי: הוא מצנזר הרבה מאוד.
אילן: את חושבת שהוא יותר פרובוקטיבי ממה שהוא?
שירלי: להפך, הוא מצנזר את הנורמאליות שלו.
אילן: איך את יודעת?
שירלי: הרגשה.
אילן: את מכירה אותו?
שירלי: אני? מה פתאום.
אילן: מכירה מישהו שמכיר אותו?
שירלי: לא, מה זה קשור?
אילן: אז לי יש חבר שחברה שלו היתה סייעת בגן של הבת של מקרוני, והיא אמרה לי שעוד לפני הגירושין הוא בגד באישתו עם כל האמהות בגן, כולל הגננת וכולל אפילו היא עצמה.
שירלי: ואתה מאמין לה?
אילן: זה מידע ממקור ראשון. הוא בעצמו מתגאה בזה שהוא מניאק.
שירלי: רק בשביל הרייטינג.
אילן: בואי נתקשר, נשאל אותו אם הוא באמת מניאק.
שירלי: אתה לא אומר שני משפטים בלי להתקשר למקרוני?
אילן: תגידי, שירלי, את אוהבת מסיבות?
שירלי: לפעמים.
אילן: ריקודי שנות השישים?
שירלי: רגע, אילן, מה עם הדירה?
אילן: אני אפנה לך, אל תדאגי.
שירלי: כן? זה בסדר מבחינתך?
אילן: אין שום בעיה. בכיף. מתי את רוצה שאני אצא?
שירלי: בערך עוד שעתיים, זה בסדר? יו, אני לא אספיק כלום.
אילן: בסדר גמור. מתי לחזור?
שירלי: לא יודעת, חצות? זה בסדר?
אילן: חצות, שעה רומנטית.
שירלי: אילן, תודה רבה. אני מאוד מעריכה את זה.
אילן: אני רואה אותך ככה מאוהבת, אז איך לא.
שירלי: טפו טפו טפו (דופקת על עץ) שרק ימשיך ככה. טוב, אני חייבת להתחיל להכין כאן... (מתחילה לארגן דברים)
אילן: תגידי, לא ענית לי. את מכירה ריקודי שנות השישים?
שירלי: קצת, את הבסיסיים.
אילן: מה את אומרת. באמת?
שירלי: כן, למה?
אילן: את חייבת ללמד אותי דחוף. איזה ריקוד את מכירה?
שירלי: מה כל כך דחוף לך?
אילן: יש איזו מסיבה בעוד שבוע.
שירלי: מה, של ריקודים?
אילן: זאת לא בדיוק מסיבה, יותר חתונה.
שירלי: מי מתחתן?
אילן: אחי.
שירלי: אחיך? לא אמרת לי שיש לך אחים.
אילן: אח אחד, תאום.
שירלי: מה אתה אומר.
אילן: כן.
שירלי: אז להגיד לך מזל טוב, או להשתתף בצערך?
אילן: הולכת להיות עלי שם מתקפה רצינית.
שירלי: הורים ודודים וכאלה?
אילן: כן.
שירלי: איזה סיוט.
אילן: ואנחנו עוד תאומים זהים.
שירלי: באמת? אז יחשבו שאתה החתן?
אילן: יש מצב.
שירלי: תשמע, שיהיה בהצלחה. אולי אם יחשבו שאתה אחיך פשוט תגיד תודה וזהו.
אילן: האמת שכל הזמן הדחקתי את החתונה הזאת, ופתאום היא בשבוע הבא, ואני לא רואה איך אני עובר אותה.
שירלי: תשתה הרבה, תרקוד הרבה.
אילן: נו, תלמדי אותי ריקוד אחד.
שירלי: אני לא יכולה עכשיו.
אילן: אז לא ריקוד, צעד. (במבטא אמריקאי) תלמדי אותי.
שירלי: (צוחקת) מה זה?
אילן: Come on, Shirley, give it to me
שירלי: צריך מוזיקה.
אילן: אני אשיר לך. מי את רוצה, אלוויס?
שירלי: מכיר את רוק ארואונד-דה-קלוק?
אילן: זה לא אלוויס, זה ביל היילי.
שירלי: אז אתה אוהד נסתר של שירי שנות השישים?
אילן: לא סובל אותם, אבל במקרה, זה היה אות הפתיחה של מקרוני בשנה הראשונה שלו.
שירלי: באמת?
אילן: (שר בחיקוי טוב של ביל היילי)
One, two, three o'clock, four o'clock, rock,
Five, six, seven o'clock, eight o'clock, rock,
Nine, ten, eleven o'clock, twelve o'clock, rock,
We're gonna rock around the clock tonight.
שירלי: (צוחקת)
אילן: תפסיקי לצחוק ותתחילי לעבוד.
שירלי: טוב, זה הולך ככה... (מראה לו)
אילן: ככה?
שירלי: (מתקנת אותו, רוקדים את הצעד) נו, תשיר. אבל תתחיל מהבית.
אילן: (שר והם רוקדים)
Put your glad rags on and join me, hon,
We'll have some fun when the clock strikes one,
We're gonna rock around the clock tonight…
היי, למה הפסקת?
שירלי: די, אין לי זמן. אני חייבת לעשות מיליון דברים.
אילן: יש לי שבוע אחד בלבד.
שירלי: תסתכל בעיתון, יש מקומות שמלמדים.
אילן: תבואי איתי לשיעור?
שירלי: אולי.
אילן: בבקשה.
שירלי: אם יסתדר לי.
אילן: כל הריקודים הם ריקודי זוגות?
שירלי: יש כמה בשורות, אבל הרוב זוגות.
אילן: אז אני אצטרך לחפש עם מי לרקוד בחתונה של אחי? זה ממש פתטי.
שירלי: אין לך איזו ידידה שאתה יכול לסחוב לשם?
אילן: חשבתי שאולי את.
שירלי: אני?
אילן: מה את אומרת?
שירלי: אה... אני לא יודעת. מה, בתור מה?
אילן: לא צריך להגדיר. פשוט תהיי לידי, זה הכול.
שירלי: תשמע, בדיוק עכשיו כשמתחיל לי קשר...
אילן: אני יודע, אבל אם את יכולה לעשות לי את הטובה הזאת, שירלי, בבקשה. את מבינה מה המצב שאני הולך להיות בו, נכון?
שירלי: כן, בטח שאני מבינה. אבל מה עם החבר שלי?
אילן: תספרי לו. הוא לא יבין?
שירלי: אני לא הייתי מאושרת אם הוא היה הולך להיות בן זוג פיקטיבי של מישהי.
אילן: לא היית מבינה?
שירלי: זאת ממש ההתחלה.
אילן: את רוצה שאני אסביר לו שאין לי כוונות? מתי הוא מגיע?
שירלי: לא תצא לפני שהוא מגיע?
אילן: את ממש זורקת אותי מכאן, מה? אני סולח לך על הכול, רק תבואי איתי.
שירלי: אילן, אני חייבת להתארגן כאן.
אילן: אז תשאלי אותו?
שירלי: יש לי חברה שאולי תוכל...
אילן: די, זה משפיל מדי. אני לא יכול לבוא עם מישהי שאני לא מכיר. (שתיקה) תעשי בשבילי את הטובה הזאת, שירלי? אני אתן לך כל מה שתרצי.
שירלי: תבין את הצד שלי. סוף סוף אני פוגשת מישהו שמתחיל לי איתו משהו טוב...
אילן: את מושלמת לתפקיד, את מכירה את הריקודים...
שירלי: אני לא רוצה להכניס מתחים, זה כל כך התחלה.
אילן: ערב אחד, שירלי. מה אכפת לך. הכול עלי, המתנה עלי, רק תבואי.
שירלי: אני רוצה לעזור לך, אילן, אבל...
אילן: תגידי כן ועזרת.
שירלי: תשמע, אני ממש חייבת להתחיל לבשל.
אילן: אני עף מכאן עכשיו. רק תגידי כן.
שירלי: אני אגשש, בסדר? אם אני אראה שהתגובה שלו טובה, אני אבוא.
אילן: תודה, שירלי, את נשמה טובה. אני לא אשכח לך את זה.
שירלי: אז אתה נותן לי לסדר כאן?
אילן: (הולך לחדר שלו, שר) We gonna rock gonna rock around the clock tonight
(שירלי צוחקת)