מארז שטפן צוויג
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז שטפן צוויג
הוספה למועדפים

מארז שטפן צוויג

4.6 כוכבים (20 דירוגים)

עוד על הספר

“אני מברך את כל ידידי: ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר לאחר הלילה הארוך. אני, שחסר סבלנות הנני ביותר, מקדים ללכת לפניהם.“
כך כתב שטפן צוויג במכתב ההתאבדות שלו ושל אשתו ממקום גלותם בברזיל.
 
שטפן צוויג היה אבטיפוס כמעט מוגזם של תקופתו, שכן חייו היו ייצוג מיקרוקוסמי של גדולתו ואסונותיו של העם היהודי במאה העשרים באירופה. צוויג, יהודי שנולד בווינה ב-1881, נהפך לפציפיסט בעקבות מלחמת העולם הראשונה, והיה לסופר המצליח והמפורסם ביותר בגרמניה. אך אז הגיעו שנות השלושים. צעדיו הוצרו וספריו נאסרו לפרסום. הוא נאלץ לגלות ללונדון והוסיף לנדוד שנים, חי בארצות הברית, בארגנטינה ובפרגוואי והתיישב בברזיל, ארץ שאהב, אך לא הצליח להכות בה שורש. הוא התאבד בפברואר 1942, חודש ימים לאחר ועידת ואנזה, שעליה אולי לא שמע.

תקציר

***חמישה ספרים דיגיטליים במארז אחד***  
 
כעבור שלוש שנות עבודה מלאות, פרסמה הוצאת "תשע נשמות" חמישה ספרי מופת ראשונים מאת שטפן צוויג (עיני האח הנצחי, מנדל של הספרים, הכוכב מעל היער, פחד ומרד המציאות). בעברית זוהרת ועכשווית, בתרגומים חדשים מאת הראל קין, צוויג נשמע עדכני ובשיא כוחו.
כעת, לקראת המשך הפרויקט בינואר 2019, ארזנו עבורכם את כל היצירות בחבילה דיגיטלית אחת ובמחיר חד פעמי של 60 ש"ח.  
וכך מציג המתרגם את יבולו הראשון: "שטפן צוויג מתגלה בשיאו כסופר דווקא בצורת הנובלה. חמש הנובלות פרי עטו שיצאו בהוצאת ״תשע נשמות״ שונות זו מזו, לעתים שונות בתכלית, ובכל זאת בכולן כישרון מופגן של מספר סיפורים. ב״עיני האח הנצחי״ צוויג מלהטט בסוגת האגדה כדי להרחיק עדות במסרים פילוסופיים ואקטואליים, ב״מנדל של הספרים״ הוא מעמיד זה מול זה את גורל היחיד וגורל החברה, ב״פחד״ הוא בוחן את נבכי הנפש תחת לחץ מתמיד וסחיטה, ב״כוכב מעל היער״ הוא בוחן את הסכנה שברגשות ומבקר את המעמדות בחברה, וב״מרד המציאות״ הוא מעמיד את האהבה במבחן הזמן, המרחק והפרש הגילאים. המשותף לכולם: דימויים עשירים שקולחים בזה אחר זה, סיפור הדוק, דמויות בלתי נשכחות, הבנה מעמיקה במבנה הנפש ומפגן של אמנות הסיפור, הנשכחת לעתים, שלוקחת את הקורא ביד ומובילה אותו בביטחה עד לסוף יצירה. ההנאה מובטחת!". 

פרק ראשון

עיני האח הנצחי
 
שטפן צוויג
 
מגרמנית: הראל קין
 
 
אלה תולדות ויראטא
שבני עמו היללוהו בארבעת שמות המידה הטובה, אבל שמו לא נכתב על ספר דברי הימים לשליטים ואף לא על ספרי החכמים, וזכרו נשתכח מלב.
 
טרם השנים שהתהלך בהן בודהה הנשגב על פני האדמה ונסך בתלמידיו את ההארה שבהכרה, חי בארצם של הבּירוואגים, בימי אחד ממלכי רַג'פּוּטָה, אדם מורם מעם ושמו ויראטא; הכול כינוהו "ברק החרב", על שהיה לוחם ללא חת וצייד שחִציו מעולם לא החטיאו, שרומחו לא כשל, ושזרועו היתה מכה כרעם בהניפו את חרבו. מצחו קָרַן אור, עיניו השיבו בכנות על שאלתם של האנשים: מעולם לא נראתה ידו נקפצת לאגרוף של רֶשע, מעולם לא נשמע קולו בזעקה של זעם. בנאמנות שירת את מלכו, ועבדיו שירתו אותו ביראת כבוד, ובכל ארץ חמשת פלגי הנהר לא נודע צדיק ממנו: המאמינים האדוקים קדו כשעברו על פני ביתו, והילדים חייכו אל כוכבי עיניו כל אימת שפגשו בו.
“אני מברך את כל ידידי: ולוואי ויזכו הם לראות את עלות השחר לאחר הלילה הארוך. אני, שחסר סבלנות הנני ביותר, מקדים ללכת לפניהם.“
כך כתב שטפן צוויג במכתב ההתאבדות שלו ושל אשתו ממקום גלותם בברזיל.
 
שטפן צוויג היה אבטיפוס כמעט מוגזם של תקופתו, שכן חייו היו ייצוג מיקרוקוסמי של גדולתו ואסונותיו של העם היהודי במאה העשרים באירופה. צוויג, יהודי שנולד בווינה ב-1881, נהפך לפציפיסט בעקבות מלחמת העולם הראשונה, והיה לסופר המצליח והמפורסם ביותר בגרמניה. אך אז הגיעו שנות השלושים. צעדיו הוצרו וספריו נאסרו לפרסום. הוא נאלץ לגלות ללונדון והוסיף לנדוד שנים, חי בארצות הברית, בארגנטינה ובפרגוואי והתיישב בברזיל, ארץ שאהב, אך לא הצליח להכות בה שורש. הוא התאבד בפברואר 1942, חודש ימים לאחר ועידת ואנזה, שעליה אולי לא שמע.

עוד על המארז

מארז שטפן צוויג שטפן צוויג, אנמארי שוורצנבך
עיני האח הנצחי
 
שטפן צוויג
 
מגרמנית: הראל קין
 
 
אלה תולדות ויראטא
שבני עמו היללוהו בארבעת שמות המידה הטובה, אבל שמו לא נכתב על ספר דברי הימים לשליטים ואף לא על ספרי החכמים, וזכרו נשתכח מלב.
 
טרם השנים שהתהלך בהן בודהה הנשגב על פני האדמה ונסך בתלמידיו את ההארה שבהכרה, חי בארצם של הבּירוואגים, בימי אחד ממלכי רַג'פּוּטָה, אדם מורם מעם ושמו ויראטא; הכול כינוהו "ברק החרב", על שהיה לוחם ללא חת וצייד שחִציו מעולם לא החטיאו, שרומחו לא כשל, ושזרועו היתה מכה כרעם בהניפו את חרבו. מצחו קָרַן אור, עיניו השיבו בכנות על שאלתם של האנשים: מעולם לא נראתה ידו נקפצת לאגרוף של רֶשע, מעולם לא נשמע קולו בזעקה של זעם. בנאמנות שירת את מלכו, ועבדיו שירתו אותו ביראת כבוד, ובכל ארץ חמשת פלגי הנהר לא נודע צדיק ממנו: המאמינים האדוקים קדו כשעברו על פני ביתו, והילדים חייכו אל כוכבי עיניו כל אימת שפגשו בו.