שלוש נשים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שלוש נשים
מכר
מאות
עותקים
שלוש נשים
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

שלוש נשים

4.1 כוכבים (26 דירוגים)

עוד על הספר

ליסה טדאו פרסמה כתבות ומאמרים בשבועון "ניו יורק", ב"אסקווייר", ב"אל", ב"גלמור" ובבמות רבות אחרות.
 
חיבורים פרי עטה נכללו באנתולוגיות "כתיבה אמריקאית על ספורט: המיטב" ו"כתיבה אמריקאית על פוליטיקה: המיטב", והסיפורים הקצרים שלה זכו בשני פרסי פּוּשְקַרְט.
 
היא מתגוררת עם בעלה ובתה בקונטיקט.

תקציר

תיעוד מרתק ואמפתי של תשוקה, התאהבות, שברון־לב וריגוש אקסטטי שחוות שלוש נשים לאורך שמונה שנים
 
במלאכת מחשבת חוצבת העיתונאית זוכת הפרסים ליסה טדאו צוהר אל נפשן של לינה, אם לשניים מהפרוורים שנישואיה כבו לגמרי לאחר עשור, ורעבה לתשוקה היא פוצחת ברומן עם אהבה ישנה שמשתלטת עליה לחלוטין; מגי, נערה בת 17 שלכאורה ניהלה רומן חשאי עם המורה החתיך, והנשוי, שלה לאנגלית. המשפט הפלילי שמתנהל עקב כך הופך את העיירה הקטנה שלהם על פיה; וסלואן, בעלת מסעדה יפהפייה, מצליחה ואלגנטית, שנשואה באושר לאדם שאוהב לצפות בה מקיימת יחסי מין עם נשים וגברים אחרים.
 
שלוש נשים מבוסס על שנים של מחקר מעמיק וכתוב בכנות מפליאה ובתנופה ממגנטת. זוהי עיתונות במיטבה ובה בעת פרוזה מעוררת התפעלות, ספר חשוב ועוצר נשימה כאחד. התנסויותיהן של שלוש הנשים הבלתי־נשכחות – ושל סופרת אחת מיוחדת במינה – מזכירות לנו שאנחנו לא לבד.
 
 
"הספר המאתגר ושובר הלב הזה יישאר איתי. צלילה עמוקה לתיעוד יוצא דופן של הפסיכולוגיה הנשית, ושל הסקס והסיפורים שאנחנו מספרות לעצמנו... נקרא כמו פרוזה ממכרת".
ג'וג'ו מויס
 
"הישג מסחרר... 'שלוש נשים' מאיר כאבוקה ביער החשוך של המיניות הנשית".
לוס אנג'לס טיימס
 
"'לכל מי שחושב שהוא יודע מה נשים רוצות, הספר הזה הוא קריאת השכמה שהעוצמה שלה מכוונת לתדר הגבוה ביותר".
טיים
 
"הספר הטוב של השנה... יצירת מופת... אני לא יכולה להיזכר בפעם האחרונה שספר השפיע עלי חזק כל כך... לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו ולדבר עליו".
אליזבת גילברט, מחברת "לאכול, להתפלל, לאהוב"
 
"פשוט לא יכולתי להניח אותו".
גווינת פאלטרו

פרק ראשון

דבר הסופרת
 
 
 
 
הספר הזה אינו פרי הדמיון. לאורך שמונה שנים ביליתי אלפי שעות במחיצת הנשים שבספר - בפגישות פנים אל פנים, בטלפון, במסרונים ובהתכתבויות דוא"ל. בשניים מהמקרים עברתי ליישובים שבהם התגוררו וחייתי שם כתושבת כדי להיטיב להבין את חיי היומיום שלהן. חוויתי ממקור ראשון רבים מהרגעים שאני מתארת. בכל הנוגע לאירועים שהתרחשו בעבר או שלא בנוכחותי הסתמכתי על זיכרונותיהן של הנשים, על יומניהן ועל דברים שכתבו או אמרו לי. ראיינתי חברים ובני משפחה ועקבתי אחרי פרסומים ברשתות החברתיות. אבל רוב הזמן נשארתי בנקודת המבט של שלוש הנשים.
 
כדי לאמת אירועים ותאריכים השתמשתי ברשומות משפטיות ובדיווחי תקשורת מקומיים ושוחחתי עם כתבים, שופטים, עורכי דין, חוקרים, עמיתים ומכרים. כמעט כל הציטוטים לקוחים ממסמכים משפטיים, מתכתובות דוא"ל, ממכתבים, מהקלטות ומראיונות שערכתי עם הנשים ועם אנשים אחרים. חשוב לציין שחרגתי מכך רק במקרה אחד שבו לא היתה לי גישה למסרונים, למכתבים או לתכתובות דוא"ל. במקרה זה התוכן מבוסס על גרסאות רבות שסיפקה לי המספרת, אף שבן שיחה חולק עליהן.
 
בחירתי בשלוש הנשים התבססה על הסיפורים שלהן: על מידת ההזדהות שהם מעוררים, על עוצמתם ועל האופן שבו ההתרחשויות המסופרות בהם ממשיכות להעיק על הנשים, גם אם אירעו בעבר. מלכתחילה דיברתי רק עם נשים שהיו מוכנות לספר לי את הסיפורים שלהן בגלוי, בידיעה שיפורסמו, ובלי להסתיר פרטים. חלק מהמספרות החליטו, באמצע התהליך בערך, שהן חוששות מחשיפה. אבל הבחירה שלי התמקדה בעיקר בנשים שנתפסו בעיני ככנות ביחס לעצמן והיו נכונוֹת לספר את סיפוריהן באופנים שחושפים את תשוקותיהן ללא כחל וסרק. הדמויות האחרות נטולות קול מובחן משל עצמן משום שהסיפורים שייכים לשלוש הנשים. ואף על פי כן בחרתי להגן על הדמויות "חסרות הקול" באמצעות שינוי כל השמות - כמעט - ושינוי המיקומים הגיאוגרפיים המדויקים ופרטים מזהים אחרים, בשני הסיפורים שלא פורסמו בפומבי עד כה. בסיפור השלישי שיניתי את שמות האנשים שלא מילאו תפקיד ציבורי או שהיו קטינים בתקופה הרלוונטית.
 
אני סמוכה ובטוחה שסיפורים אלה מבטאים אמיתות חשובות בנוגע לנשים ותשוקה. אבל בסופו של דבר מדובר בשלוש נשים ספציפיות, וכל אחת אחראית לסיפורה. לכל סיפור צדדים רבים - וזה הוא הצד שלהן.
ליסה טדאו פרסמה כתבות ומאמרים בשבועון "ניו יורק", ב"אסקווייר", ב"אל", ב"גלמור" ובבמות רבות אחרות.
 
חיבורים פרי עטה נכללו באנתולוגיות "כתיבה אמריקאית על ספורט: המיטב" ו"כתיבה אמריקאית על פוליטיקה: המיטב", והסיפורים הקצרים שלה זכו בשני פרסי פּוּשְקַרְט.
 
היא מתגוררת עם בעלה ובתה בקונטיקט.
שלוש נשים ליסה טדאו
דבר הסופרת
 
 
 
 
הספר הזה אינו פרי הדמיון. לאורך שמונה שנים ביליתי אלפי שעות במחיצת הנשים שבספר - בפגישות פנים אל פנים, בטלפון, במסרונים ובהתכתבויות דוא"ל. בשניים מהמקרים עברתי ליישובים שבהם התגוררו וחייתי שם כתושבת כדי להיטיב להבין את חיי היומיום שלהן. חוויתי ממקור ראשון רבים מהרגעים שאני מתארת. בכל הנוגע לאירועים שהתרחשו בעבר או שלא בנוכחותי הסתמכתי על זיכרונותיהן של הנשים, על יומניהן ועל דברים שכתבו או אמרו לי. ראיינתי חברים ובני משפחה ועקבתי אחרי פרסומים ברשתות החברתיות. אבל רוב הזמן נשארתי בנקודת המבט של שלוש הנשים.
 
כדי לאמת אירועים ותאריכים השתמשתי ברשומות משפטיות ובדיווחי תקשורת מקומיים ושוחחתי עם כתבים, שופטים, עורכי דין, חוקרים, עמיתים ומכרים. כמעט כל הציטוטים לקוחים ממסמכים משפטיים, מתכתובות דוא"ל, ממכתבים, מהקלטות ומראיונות שערכתי עם הנשים ועם אנשים אחרים. חשוב לציין שחרגתי מכך רק במקרה אחד שבו לא היתה לי גישה למסרונים, למכתבים או לתכתובות דוא"ל. במקרה זה התוכן מבוסס על גרסאות רבות שסיפקה לי המספרת, אף שבן שיחה חולק עליהן.
 
בחירתי בשלוש הנשים התבססה על הסיפורים שלהן: על מידת ההזדהות שהם מעוררים, על עוצמתם ועל האופן שבו ההתרחשויות המסופרות בהם ממשיכות להעיק על הנשים, גם אם אירעו בעבר. מלכתחילה דיברתי רק עם נשים שהיו מוכנות לספר לי את הסיפורים שלהן בגלוי, בידיעה שיפורסמו, ובלי להסתיר פרטים. חלק מהמספרות החליטו, באמצע התהליך בערך, שהן חוששות מחשיפה. אבל הבחירה שלי התמקדה בעיקר בנשים שנתפסו בעיני ככנות ביחס לעצמן והיו נכונוֹת לספר את סיפוריהן באופנים שחושפים את תשוקותיהן ללא כחל וסרק. הדמויות האחרות נטולות קול מובחן משל עצמן משום שהסיפורים שייכים לשלוש הנשים. ואף על פי כן בחרתי להגן על הדמויות "חסרות הקול" באמצעות שינוי כל השמות - כמעט - ושינוי המיקומים הגיאוגרפיים המדויקים ופרטים מזהים אחרים, בשני הסיפורים שלא פורסמו בפומבי עד כה. בסיפור השלישי שיניתי את שמות האנשים שלא מילאו תפקיד ציבורי או שהיו קטינים בתקופה הרלוונטית.
 
אני סמוכה ובטוחה שסיפורים אלה מבטאים אמיתות חשובות בנוגע לנשים ותשוקה. אבל בסופו של דבר מדובר בשלוש נשים ספציפיות, וכל אחת אחראית לסיפורה. לכל סיפור צדדים רבים - וזה הוא הצד שלהן.