עלילת 'ירח', הזוכה הטרי בפרס ספיר לספר ביכורים, מתחוללת בעיקרה ביום אחד ביולי ,1969בסביבת רחוב עמק רפאים בירושלים - אחד מאותם ימים שבהם החללית אפולו 11עשתה את דרכה לעבר הירח. אבל גיבורי הרומן של דורי פינטו רחוקים מגבהים כאלה ומתשומת לב עולמית כמו זו שנפלה בחלקם של ניל ארמסטרונג והאסטרונאוטים המהוללים. כך שמיקום העלילה על רקע הימים המרגשים ההם יש בו משום אירוניה.
בדומה לספרים עבריים מתקופות סמוכות למועד התרחשות העלילה ('האשה הגדולה מן החלומות' של קנז, למשל), המציאות הישראלית מתוארת כאן כמקבץ סיפורים של יחידים מוכים וחבולים, מהגרים רצוצים, שרידי חרב. ישראל של 'ירח' היא מחנה פליטים ועיר מקלט, כפי שמדגימים חמשת גיבורי הספר. חיים צמח, לשעבר הנס בלומברג, שנמלט מגרמניה בזמן וכעת הוא גמלאי טרי שתוהה מה יעשה עם מלאי הזמן וחסרון האהבה בחייו; ברוך קטן, בנם של פרטיזנים מיוגוסלביה, שעלה ארצה יתום וכיום עובד בקונדיטוריה כשהוא נאבק על שפיותו; שרלי בן חמו בן השבע שאביו נהרג במלחמת ששת הימים בנסיבות לא ברורות; בת' גולדברג, צעירה יהודייה מקנדה שביקשה להתרחק מהוריה ומלמדת אנגלית בבית הספר שבשכונה; סעיד, גבר ממוצא צועני שחי בשכונה עד מלחמת השחרור ועכשיו, כשהוא עובד תברואה בעירייה, מבקש לנצל הזדמנות ולהביט בביתו הישן שלא ראה יותר מ-21 שנה.
נדמה לי שפינטו, בחיבה שהרומן מגלה כלפי דמויות "צ'כוביות", אנשים קטנים וכפופים שהיגון אופף אותם, כותב תחת השפעה משמעותית של עמוס עוז, ויש כאן לעיתים גלישה לקיטש דק שהתמקדות בסוג כזה של גיבורים מסתכנת בה. כאילו הסופר מושיט יד ישירה אל ליבו של הקורא כדי לכווץ אותו מעט. תורמת לכך גם דמות של עורב שמלווה את העלילה לכל אורכה, במפגן של "רגישות" וראייה "אחרת". כך נפתח הרומן: "עורב אפור המריא עם הנץ החמה מצמרת עץ איקליפטוס נישא לצד המבנה הישן של תחנת הרכבת. הוא ריחף דרומה מעל לרחוב הראשי, גלש בדאייה איטית ונחת על מעקה אבן רחב של גג בניין מקושט בחזיתו בעיטורים ירוקים".
ההשפעה העמוס עוזית ניכרת גם בחיבה של פינטו (יליד 1958) לתיאור נשים מושכות, עדינות-חזקות, אכזריות מעט ושופעות חסד בו-זמנית. כזו היא בת' וכזו היא לילי, אהובתו לשעבר של חיים צמח שנטשה אותו. אך בצד זה, משמחת העברית העשירה של הרומן - לא עברית ראוותנית אלא כזו שמאפשרת לפינטו לדייק בתיאוריו. מרשים גם האופן שבו המחבר חולש על חיי גיבוריו באופן מלא, כשהוא נעזר בגלישות לאחור אל זמנים שקדמו ליום המתואר בסיפור כדי להסביר לנו מי הם.
הבעיה שלי עם 'ירח' פרוזאית לכאורה. קריאת רומן אינה רק תהליך רגשי או אסתטי, אלא גם תהליך קוגניטיבי. בקריאת רומן (בשונה מסיפור קצר) אנחנו נדרשים למתוח את כישורינו המחשבתיים, בראש ובראשונה את הזיכרון. בפשטות: אנחנו צריכים לזכור את עלילת הרומן ואת פרטי הדמויות שמופיעות בו כדי שנוכל ליהנות מקריאתו. 'ירח', כאמור, מאכלס הרבה דמויות ראשיות, והרבה מאוד פרטים נמסרים על חייהן. פינטו גם אינו מייחד פרק אחד לכל דמות אלא עובר בכמה סבבים מדמות לדמות לאורך היום המתואר. הוא כמובן לא המציא את הטכניקה הזאת לספר סיפור, אבל כאן התחושה היא שהקורא נקרע מדמות לדמות, ללא היעגנות באף אחת מהן, ונתבע לזכור קצת יותר מדי. בעמוד ,111אביו של שרלי אומר לו, "אם זה מה שאתה זוכר, אז זה מה שהיה" - לך תזכור את זה עד עמוד ,249 כשחברו לפלוגה מצטט אותו אומר: "מה שאדם זוכר, מה שהוא חושב שהוא האמת זה מה שחשוב".
גם הבחירה להתמקד ביום אחד בחיי הדמויות גוזרת שהספר יתמלא בפרטי פרטים טריוויאליים ונעדרי דרמה (גם 'יוליסס', כמובן, מתמקד ביום אחד, אבל שם הדרמה היא הדרמה של התודעה; פינטו לא מתעניין בהיבט הזה). משהו משמעותי - גם אם מינורי - מתרחש בכל זאת בחיי הדמויות ב-17 ביולי, לפחות בחיי חלק מהן, אבל עד שמגיעים אליו יוצאת הנשמה.
אני חושב שהמיומנות של ארגון המידע הנמסר ברומן, כך שיהיה נוכח כהלכה בתודעתו של הקורא, כמו גם המיומנות לא להכביר בפרטים, הן מיומנויות חיוניות אצל כותבי פרוזה - אבל משום שהן נעדרות סקס אפיל, לא מדובר בהן מספיק. גם כך, ספר הביכורים של פינטו מפגין ללא ספק כישרון ספרותי ראשוני, ויש לקוות שהוא יוסיף ויבשיל.
עוד 3 ספרים שמתרחשים לאורך יום אחד
שבת > איאן מקיואן
מעוף היונה > יובל שמעוני
רואים את הלב > סמואל בנשטרית
אריק גלסנר
פורסם במדור הספרות של "7 לילות"
אריק גלסנר 7 לילות 26/02/2021 לקריאת הסקירה המלאה >- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
