המפתחות 2 - המפתח לליבך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המפתחות 2 - המפתח לליבך
מכר
מאות
עותקים
המפתחות 2 - המפתח לליבך
מכר
מאות
עותקים

המפתחות 2 - המפתח לליבך

3 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: מיכלי
  • תאריך הוצאה: יולי 2019
  • קטגוריה: רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 96 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 36 דק'

אריאלה באום

באום כתבה את הספר "שביל המילים". ב-2014 הוציאה באום את ספרה הראשון "סודות חבויים". ספר ראשון מתוך טרילוגיית הסודות. ב-2015 הוציאה את ספרה השני בטרילוגייה, "סודות נחשפים" ואת ספרה השלישי בטרילוגיה, "ללא סודות". באותה שנה הוציאה את ספרה "מיה רוזה" ביחד עם אורית פטקין ואת "כתוב באהבה" שוב ביחד עם פטקין. ב-2016 הוציאה את הספרים "סוויט טומי" ו"סוויט ליידי". ב-2019 הוציאה את ספרה "הקוברה של קסנדרה". סדרת מפתחות פרי עטה, מכילה את הספרים "המפתח לליבך" (2019), "המפתח לליבך" (2019), "המפתח לליבה" (2020), "המפתח לליבי" (2021). 

תקציר

"האהבה היא הרעל המסוכן ביותר שקיים עלי אדמות. הבטחתי לעצמי שליבי יהיה נעול לנצח, ושאף אישה לא תמצא את המפתח אליו."
דור מעולם לא נכווה מאהבה. הוא לא צריך אותה בחייו. הוא יודע שהיא שוברת גם את החזקים ביותר.
דור יודע שלאהבה יש מחיר, הוא בעצמו שילם מחיר כבד מאוד בגלל טעויות של אחרים, והוא לא מתכוון לתת לגלי לגרור אותו לתהום האהבה.
"עבורי נשים הן כמו קונדום, שימוש חד־פעמי והיישר לפח הזבל. לפעמים כשהזיון ממש טוב, אני משאיר אותן בסביבה."
דור הוא אסטרטג מעולה. הוא אוהב לשחק ויכול לחזות את מהלכי יריבו כמה צעדים קדימה.
הוא יודע שהוא חייב לנצח, אבל מבין שמי שמשחק באש נכווה לבסוף.
"שח. נלכדנו. הפסדנו. במשחק הזה אין מנצחים. רק מפסידים."
דור מבין שסודות ושקרים הם משא כבד מדי. הוא נמצא על פרשת דרכים ולא יודע לאן עליו לפנות.
האם דור יניח לעבר ויאפשר לאהבה לחדור לליבו? ומה יהיה המחיר?
"לפעמים צריך להרפות גם אם אנחנו צודקים במיליון אחוז. הצדק לא קונה שקט נפשי."
אהבה ושנאה. לבן ושחור. אמת ושקר.
 
"המפתח לְלִיבְּךׇ" הוא החלק השני בסדרת "המפתחות". סדרת נובלות ארוטיות מפתיעה.
 
קדמו לו, טרילוגיית "הסודות" - "סודות חבויים", "סודות נחשפים", "ללא סודות", "מִיה רוזה", הדואט "סוויט טומי" ו"סוויט ליידי", "הקוברה של קסנדרה", ספר השירים - "שביל המילים".
בכל אחד מספריה מגלה לנו אריאלה באום צד אחר שלה וזוכה לשבחים רבים מצד הקוראים.

פרק ראשון

פרולוג
אני שונא את ההורים שלי.
 
נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי מהצעקות ומהריבים שלהם. אני שונא את ההורים שלי. אני לא באמת שונא אותם. או שכן? הם בטוח שונאים אותי, אף על פי שהם אומרים לי תמיד שהם אוהבים אותי. הם שקרנים. איך אפשר לאהוב מישהו ולעשות לו כל הזמן רע?
 
כואב לי הראש. אימא יודעת שכואב לי הראש ולמרות זאת היא ממשיכה לצעוק על אבא. היא יודעת שאני שומע הכול ולא אכפת לה. ידעתי שהיא שוב עומדת לצעוק על אבא ברגע שהיא ביקשה שאלך לחדר ואקשיב למוזיקה בדיסקמן שלי. נמאס לי מזה כבר.
 
אימא אומרת שאבא לא אוהב אותנו, שהוא חושב תמיד רק על המכשפה ורודף אחריה כמו כלב מסכן. היא לא מספרת לי מי המכשפה, רק שאבא אוהב אותה במקום לאהוב אותנו. אימא כל הזמן מדברת על המכשפה ומקללת אותה. לי אסור לקלל, אבל כשאבא לא נמצא, אימא מרשה לי לקלל את המכשפה. אני ממש לא פחדן, אבל אני לא רוצה לקלל את המכשפה. הרי למכשפות יש אוזניים גדולות, והן יכולות לשמוע כל דבר, אם היא תשמע שקיללתי אותה, היא תכשף אותי. אימא לא פוחדת ממנה ואומרת שהמכשפה צריכה לפחד. אני לא רוצה שהיא תכשף את אימא ותעשה לה משהו רע. אני אוהב את אימא ולא רוצה שהיא תיפגע. אולי היא כל הזמן צועקת כי המכשפה כבר כישפה אותה? פעם שאלתי את אימא איך המכשפה נראית. היא אמרה שיש לה שיער שחור כמו של עורב ועור לבן שזורם בו טיפקס ולא דם, ושהיא כל הזמן רוכבת על מגב אף על פי שמטאטא יתאים לה יותר, ושהיא רזה כמו שלד, אבל הפומלות שלה גדולות ומוצקות, וזה בטוח מה ששיגע את הזבל הזה. אני יודע שהיא מתכוונת לאבא. אימא מקללת גם את אבא, ואני עצוב מזה. פעם הייתי מגן עליו, אבל עכשיו כבר לא. אני לא רוצה שאימא שוב תעניש אותי בגלל זה ולא תרשה לי לצאת לשכונה או ללכת לחברים הביתה, בייחוד לבית של עידן.
 
אימא לא רוצה שאני אשחק עם עידן. הוא החבר הכי טוב שלי בשכונה וגם בבית הספר. תרצה המורה אומרת שאנחנו צמד חמד, היא הפרידה בינינו בכיתה. עכשיו עידן יושב בקבוצה של תהילה, ואני יושב עם מיכל. אני לא אוהב לשבת עם בנות. מיכל כל הזמן מדברת איתי, ועידן אומר שהיא רוצה להיות חברה שלי, אז אני צוחק עליו ואומר שתהילה אוהבת אותו. עידן מתעצבן מזה. אני לא כועס כשהוא אומר את זה על מיכל, אבל הוא כן. אימא לא אוהבת את עידן, פעם שמעתי אותה אומרת את זה לאבא. כששאלתי אותו על זה, הוא אמר שהיא פשוט מקנאת שיש לי חבר טוב כזה, ושלה אין חברות בכלל. אולי אימא עצובה כי החברות שלה שכחו אותה?
 
אבא לא קורא לאימא בשמות, הוא גם לא מקלל אותה, אבל אני יודע שהוא לפעמים כועס עליה. הוא אומר שהיא אוהבת אותי מאוד, ושגם הוא אוהב אותי מאוד. אני מאמין לו. פעם שאלתי אותו למה הוא אוהב את המכשפה המכוערת והמפחידה ולא את אימא שלי, והוא כעס מאוד ואמר שלא אקשיב לשטויות שלה. רציתי שהוא יגיד לי שהוא אוהב את אימא, אבל הוא לא אמר את זה. לפעמים אבא עצוב, זה מעציב גם אותי. הוא נועל את הדלת בחדר שלו ומקשיב לשירים עצובים. אימא צוחקת עליו ואומרת דברים שאני לא מבין, כמו שאבא מסתכל על התמונה של המכשפה ועושה ביד. שאלתי אותה מה זה לעשות ביד, והיא רק צחקה ואמרה שאבין כשאגדל. לא שאלתי את אבא על זה, אני לא רוצה שהוא יכעס על אימא בגללי.
 
אני מתגעגע לגלי, אחות של עידן. היא החיילת האהובה עליי. בכל פעם שהיא חוזרת מהצבא, אנחנו נוסעים לעשות כיף. אבא שמח בימים האלה, הוא סיפר לי שעוד מעט גלי משתחררת מהצבא, והיא תהיה איתנו כל הזמן. חבל שאימא לא רוצה לנסוע איתנו לטיולים האלה. כשהייתי ממש קטן לקחו אותי אימא ואבא לספארי והתאהבתי בחיות. זה היה הטיול הכי כיפי בעולם כולו. אבא קנה לי שם מלא בובות פרווה וצעצועים של חיות. הוא בנה לי חוות חיות בחדר, זו הייתה המתנה הכי טובה שקיבלתי. פעם סיפרתי לאימא שהיינו בלונה פארק עם עידן ועם גלי. היא כעסה כל כך וזרקה על אבא דברים. למה היא לא אוהבת את עידן? הוא קצת שובב ולפעמים אנחנו רבים, אבל אף פעם לא ליד אימא. אז למה היא לא אוהבת אותו? אני חושב שהיא גם לא אוהבת את גלי.
 
אימא לא מבשלת ולא אופה. ביום הולדת שלי סבתא הכינה לי עוגה ענקית, ואבא בישל דברים טעימים מאוד. אני רוצה להיות כמוהו ולבשל ככה. אימא כל הזמן צופה בטלוויזיה או צועקת על אבא. אני לא רוצה להיות כמוה. הטלנובלות שלה משעממות אותי. לפעמים היא מכריחה אותי לשבת איתה ולצפות בהן. אני שונא את זה. היא מכירה את השמות של כל השחקנים והשחקניות ומספרת לי כל מיני דברים משעממים שהיא קוראת במגזין "ויוה". אימא גם אוהבת את ערוץ הקניות. היא קונה הרבה דברים משם. אבא כועס על אימא בגלל זה. הוא אומר שהיא מבזבזת כסף על שטויות. פעם הוא אמר שייקח לה את כרטיס האשראי שלה כדי שלא תבזבז יותר כסף, והיא צעקה עליו ואמרה שתספר להורים של המכשפה על מה שהוא עשה לה. לא ידעתי שלמכשפות יש הורים.
 
 
1
 
זמן רב חיכיתי לרגע הזה, והנה, עכשיו הוא הגיע ופתאום זה לא מספיק. היא צריכה לשלם על כל מה שהיא עוללה למשפחתי. רציתי להשפיל ולבייש אותה מול עידן. הייתי מוכן לאבד את החבר הכי טוב שלי כדי לעשות זאת. הוא כמו אח בשבילי, אך זה המחיר שעליי לשלם עבור הנקמה שלי. היא שברה את ליבו של אבא שלי. היא הרסה את החיים של אימא שלי. היא גנבה למשפחה שלי את השמחה ואת האושר. פעם אהבתי אותה, אפילו אמרתי שאתחתן איתה כשאהיה גדול, ואז גיליתי שאבא אוהב אותה. גלי הייתה המכשפה הרעה שכישפה אותו. המכשפה שאימא שנאה כל כך. מאז שגיליתי שזו היא, גם אני שונא אותה. בכל פעם שראיתי את המבט העצוב בפניו של אבא, ידעתי שהוא חושב עליה.
 
לא היה לי ספק שהוריי יתגרשו מרגע שהייתי בוגר מספיק כדי להבין, ואפילו רציתי שזה יקרה. הייתי בטוח ששניהם ימצאו את האדם הנכון עבורם, וחייהם יהיו טובים יותר. טעיתי!
 
אימא המשיכה להיות מרירה ועצבנית. היא לא יצאה עם אף אחד בכל התקופה שגרתי איתה, אפילו לא עם חברות, כי אין לה חברות. אפילו השכנות שלה כבר לא אומרות לה בוקר טוב. טוב לה כשרע לה. אני לא מבין אותה, ולעולם גם לא אבין, היא בזבזה את החיים שלה על כלום. היא סגורה בבית שלה ימים שלמים, שוכבת על הספה וצופה בטלוויזיה החדשה שקניתי לה, כל יום, כל היום. היא לא אדם רע. היא פשוט כועסת על העולם כולו, גם עליי. אני אוהב אותה למרות זאת, כי היא אימא שלי. החיים שלה נהרסו בגללי. אילו אבא שלי היה מספיק אחראי ומשתמש בקונדום, הם לא היו צריכים לסבול זה את זה כל כך הרבה שנים. אני יודע שאימא אוהבת אותי, אבל ברור לי שהיא הייתה מעדיפה שלא הייתי נולד.
 
האהבה היא הרעל המסוכן ביותר שקיים עלי אדמות. הבטחתי לעצמי שליבי יהיה נעול לנצח, ושאף אישה לא תמצא את המפתח אליו. פעם אבא סיפר לי שהמפתח לליבו נמצא בידיה של גלי. לא ייחסתי לדבריו חשיבות רבה, משום שלא האמנתי בשטות הזאת. היום אני מבין שזו האמת של חייו. הוא עדיין אוהב אותה. נשים רבות חיזרו אחריו מאז שהוא התגרש, אף אחת מהן לא נשארה זמן רב בסביבה. אני מתנהג בדיוק כמוהו, מזיין וזורק. עבורי נשים הן כמו קונדום, שימוש חד־פעמי והיישר לפח הזבל. לפעמים כשהזיון ממש טוב, אני משאיר אותן בסביבה. לעזאזל, המכשפה הזאת היא בהחלט הזיון הכי טוב שהיה לי. לא פלא שאבא איבד את הראש בגללה.
 
במשך שנים התעדכנתי במה שקורה איתה, וקיוויתי שיום יבוא ואוכל לנקום בה. רציתי לחשוף אותה מול משפחתה, ובעיקר מול בעלה, ולספר להם על מה שהיא עוללה להוריי. הבעיה היא שהכלבה התרחקה מבית הוריה ולא הגיעה אף פעם לבקר אותם. האם היא ברחה לצפון הארץ מפחד שאבא יגלה לכולם על הרומן שלהם? אימא הסכימה להתגרש מאבא רק אחרי שגלי התחתנה ועברה לצפון. בשנים הראשונות נשארה אימא לחיות בבית הארור ההוא. הקשר שלי עם עידן לא נותק גם אחרי שמכרנו את הדירה המקוללת ועברנו לגור בקצה השני של העיר. למדנו בכיתות שונות, אבל בהפסקות היינו יחד. אימא רצתה שאעבור לתיכון הקרוב לדירה החדשה שלנו, אבל אני לא רציתי. הייתי נוסע כל יום באוטובוס לתיכון. בחזור היה אבא אוסף אותי במונית, והיינו אוכלים יחד ארוחת צהריים. אלו היו השעות האהובות עליי ביום.
 
בכל פעם שעידן סיפר לי שהוא עומד לפגוש את אחותו, קיוויתי שזה אומר שהיא מגיעה אליו הביתה. לצערי הרב, זה לא קרה. היא תמיד דאגה לפגוש אותם במסעדות שונות במרכז הארץ. פעם כמעט הצטרפתי אל עידן לאחת מהפגישות האלה, אבל קלקול קיבה רציני מאוד מנע ממני ללכת איתו. במשך זמן־מה חשבתי שאימא צדקה, ושגלי היא באמת מכשפה, והיא הסיבה שחטפתי את קלקול הקיבה הזה. היום אני מבין שגלי סתם אישה רגילה, וזה אומר שאני יכול לפגוע בה.
 
גלי הפכה לאובססיה שלי. עקבתי אחריה ברשתות החברתיות, שמרתי כל פיסת מידע שעידן סיפק לי עליה בתיקייה סודית במחשב שלי. אגרתי תמונות שלה. הרגשתי כמו סטוקר. אף אחד לא ידע על כך, ועדיין זה גרם לי לחשוב שאולי משהו לא בסדר איתי. המחשבה הזאת נעלמה בכל פעם שנזכרתי מה היא עוללה להוריי. לא ידעתי אם זה משמח או מעציב אותי כשעידן סיפר לי שגלי ובעלה התגרשו כי הבן זונה עזב את הארץ ואותה. מצד אחד שמחתי שהיא נפגעה, מצד שני לא אוכל לפרק את הנישואים שלה ולפגוע בה כמו שרציתי. הבשורה הטובה יותר הגיעה זמן קצר לאחר מכן. גלי חוזרת הביתה. התחלתי לחשוב על תוכניות שונות לפגוע בה. החלפתי תוכניות בקצב מהיר יותר מגרביים. לא האמנתי שדניאל תספק לי את הנקמה על מגש של כסף. החברה הכי טובה שלה חשבה שהיא חכמה יותר מכולם. היא הכניסה את גלי למיטתי. אני בטוח שדניאל ידעה הכול על הרומן של גלי ושל אבא שלי. במשך השנים ראיתי אותה לא פעם. היא ידעה מי אני, לא היה לי ספק בכך. גלי לא ידעה מי אני. עברו שנים מאז ראתה אותי לאחרונה, השתניתי מאוד. אני חושב שהייתי בן אחת־עשרה אז. היא לא הייתה מתקרבת אליי אילו ידעה. היא לא זיהתה אותי ודניאל גם לא גילתה לה. כנראה גם היא חולה בראש כמו החברה שלה. היא רצתה שגלי תבלה את הלילה איתי. מעניין מה היה המניע שלה? האמת היא שזה לא חשוב, העיקר שהשגתי בזכות זה את המטרה. דניאל ועידן היו כלים במשחק השחמט שלי. הוא סיפק לי את המידע, והיא הובילה אותי למלכה. כשעידן כתב לי שאחותו יצאה עם דניאל לפאב שלנו, ידעתי מייד שאני חייב להגיע לשם. רציתי להיות קרוב אליה מבלי שהיא תבחין בי. עקבתי אחריה במשך זמן־מה בתוך הפאב, כשהן יצאו לעשן יצאתי אחריהן ופגשתי את נדב, נהג מונית שעובד בחברת המוניות של סבא. בזמן שהוא דיבר איתי קלטתי לפתע את דניאל נועצת בי מבט, היא חייכה אליי. חשבתי שזה הסוף לכל התוכניות שלי. היא תספר עכשיו לגלי שהבן של שחר נמצא בפאב ותהרוס לי הכול. זה לא קרה. כשגלי התבוננה לכיווני הרגשתי את זה. נעצתי את מבטי בעיניה וניסיתי להבין אם היא מזהה אותי. היא לא זיהתה. עיניי גלשו במורד גופה, רציתי להביך אותה והצלחתי. היא הסיטה את מבטה, לרגע אפילו היה נדמה לי שעוררתי אצלה משהו. האם הייתה זו תשוקה? פתאום הבנתי בדיוק מה אני צריך לעשות. קודם כול אני אזיין לה את הצורה, ואז אדאג שעידן יתפוס אותה במיטה שלי, ושם אספר לו שאחותו זונה בת זונה. התוכנית הספונטנית שלי הצליחה בגדול. אפילו בענק. בכל פעם שכבשתי את המלכה, נעשה הניצחון שלי במשחק מתוק יותר. השתמשתי בגופה בדיוק כמו שהשתמשתי בגופן של מאות נשים לפניה, אבל הפעם זרעתי במילותיי עתיד ותקווה. רציתי לגרום לה לרצות יותר. היא לא הפסיקה להזכיר שזה רק לילה חד־פעמי ושאסור לנו להיפגש שוב, אבל ידעתי שהצלחתי לדוג אותה. חיכיתי בסבלנות רבה במשך זמן רב כל כך, והנה הדג נגס בפיתיון. הלילה עבר מהר מדי. הייתי צריך לרצות שהבוקר יגיע ושהנקמה שלי תושלם, אבל ככל שעבר הזמן השתנה הרצון הזה. הזין שלי רצה להתחפר עמוק בתוך הכוס שלה שוב ושוב. החלטתי לדחות את השיחה עם עידן למועד מאוחר יותר. הבגדים שלה היו תלויים על חבל הכביסה שלי, וידעתי שברגע שהוא יגיע, הוא יתפוס אותה עירומה אצלי בבית ויבין הכול. כשיצאתי לקו הבוקר הקבוע והייתי רחוק ממנה, הבנתי שזה לא מספיק לי. עידן אוהב את אחותו, בסופו של דבר הוא עוד עלול לכעוס עליי ולסלוח לה. מה אם הוא לא יספר להורים שלהם את כל האמת על גלי ועל אבא שלי? אני מכיר אותו יותר מדי טוב, הוא לא ירצה לצער אותם. החברות שלנו תסתיים בן־רגע, וגם לא אשיג את המטרה שלי. ידעתי שאני חייב לכוון גבוה יותר ולהכפיל את ההימור. המלכה תצעד לעבר המלכודת שאציב לה ותיכנס אליה בלית ברירה, ואז אגנוב את המפתח לליבה. ברגע שהוא יהיה בידיי אשליך אותו לכל הרוחות. המכשפה הזאת תשלם על הכול. אני אנפץ את הלב שלה לרסיסים, אני אשפיל אותה מול כל מי שיקר לה. אני שונא אותה. אני שונא אותה. אני פאקינג שונא אותה.

אריאלה באום

באום כתבה את הספר "שביל המילים". ב-2014 הוציאה באום את ספרה הראשון "סודות חבויים". ספר ראשון מתוך טרילוגיית הסודות. ב-2015 הוציאה את ספרה השני בטרילוגייה, "סודות נחשפים" ואת ספרה השלישי בטרילוגיה, "ללא סודות". באותה שנה הוציאה את ספרה "מיה רוזה" ביחד עם אורית פטקין ואת "כתוב באהבה" שוב ביחד עם פטקין. ב-2016 הוציאה את הספרים "סוויט טומי" ו"סוויט ליידי". ב-2019 הוציאה את ספרה "הקוברה של קסנדרה". סדרת מפתחות פרי עטה, מכילה את הספרים "המפתח לליבך" (2019), "המפתח לליבך" (2019), "המפתח לליבה" (2020), "המפתח לליבי" (2021). 

עוד על הספר

  • הוצאה: מיכלי
  • תאריך הוצאה: יולי 2019
  • קטגוריה: רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 96 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 36 דק'
המפתחות 2 - המפתח לליבך אריאלה באום
פרולוג
אני שונא את ההורים שלי.
 
נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי. נמאס לי מהצעקות ומהריבים שלהם. אני שונא את ההורים שלי. אני לא באמת שונא אותם. או שכן? הם בטוח שונאים אותי, אף על פי שהם אומרים לי תמיד שהם אוהבים אותי. הם שקרנים. איך אפשר לאהוב מישהו ולעשות לו כל הזמן רע?
 
כואב לי הראש. אימא יודעת שכואב לי הראש ולמרות זאת היא ממשיכה לצעוק על אבא. היא יודעת שאני שומע הכול ולא אכפת לה. ידעתי שהיא שוב עומדת לצעוק על אבא ברגע שהיא ביקשה שאלך לחדר ואקשיב למוזיקה בדיסקמן שלי. נמאס לי מזה כבר.
 
אימא אומרת שאבא לא אוהב אותנו, שהוא חושב תמיד רק על המכשפה ורודף אחריה כמו כלב מסכן. היא לא מספרת לי מי המכשפה, רק שאבא אוהב אותה במקום לאהוב אותנו. אימא כל הזמן מדברת על המכשפה ומקללת אותה. לי אסור לקלל, אבל כשאבא לא נמצא, אימא מרשה לי לקלל את המכשפה. אני ממש לא פחדן, אבל אני לא רוצה לקלל את המכשפה. הרי למכשפות יש אוזניים גדולות, והן יכולות לשמוע כל דבר, אם היא תשמע שקיללתי אותה, היא תכשף אותי. אימא לא פוחדת ממנה ואומרת שהמכשפה צריכה לפחד. אני לא רוצה שהיא תכשף את אימא ותעשה לה משהו רע. אני אוהב את אימא ולא רוצה שהיא תיפגע. אולי היא כל הזמן צועקת כי המכשפה כבר כישפה אותה? פעם שאלתי את אימא איך המכשפה נראית. היא אמרה שיש לה שיער שחור כמו של עורב ועור לבן שזורם בו טיפקס ולא דם, ושהיא כל הזמן רוכבת על מגב אף על פי שמטאטא יתאים לה יותר, ושהיא רזה כמו שלד, אבל הפומלות שלה גדולות ומוצקות, וזה בטוח מה ששיגע את הזבל הזה. אני יודע שהיא מתכוונת לאבא. אימא מקללת גם את אבא, ואני עצוב מזה. פעם הייתי מגן עליו, אבל עכשיו כבר לא. אני לא רוצה שאימא שוב תעניש אותי בגלל זה ולא תרשה לי לצאת לשכונה או ללכת לחברים הביתה, בייחוד לבית של עידן.
 
אימא לא רוצה שאני אשחק עם עידן. הוא החבר הכי טוב שלי בשכונה וגם בבית הספר. תרצה המורה אומרת שאנחנו צמד חמד, היא הפרידה בינינו בכיתה. עכשיו עידן יושב בקבוצה של תהילה, ואני יושב עם מיכל. אני לא אוהב לשבת עם בנות. מיכל כל הזמן מדברת איתי, ועידן אומר שהיא רוצה להיות חברה שלי, אז אני צוחק עליו ואומר שתהילה אוהבת אותו. עידן מתעצבן מזה. אני לא כועס כשהוא אומר את זה על מיכל, אבל הוא כן. אימא לא אוהבת את עידן, פעם שמעתי אותה אומרת את זה לאבא. כששאלתי אותו על זה, הוא אמר שהיא פשוט מקנאת שיש לי חבר טוב כזה, ושלה אין חברות בכלל. אולי אימא עצובה כי החברות שלה שכחו אותה?
 
אבא לא קורא לאימא בשמות, הוא גם לא מקלל אותה, אבל אני יודע שהוא לפעמים כועס עליה. הוא אומר שהיא אוהבת אותי מאוד, ושגם הוא אוהב אותי מאוד. אני מאמין לו. פעם שאלתי אותו למה הוא אוהב את המכשפה המכוערת והמפחידה ולא את אימא שלי, והוא כעס מאוד ואמר שלא אקשיב לשטויות שלה. רציתי שהוא יגיד לי שהוא אוהב את אימא, אבל הוא לא אמר את זה. לפעמים אבא עצוב, זה מעציב גם אותי. הוא נועל את הדלת בחדר שלו ומקשיב לשירים עצובים. אימא צוחקת עליו ואומרת דברים שאני לא מבין, כמו שאבא מסתכל על התמונה של המכשפה ועושה ביד. שאלתי אותה מה זה לעשות ביד, והיא רק צחקה ואמרה שאבין כשאגדל. לא שאלתי את אבא על זה, אני לא רוצה שהוא יכעס על אימא בגללי.
 
אני מתגעגע לגלי, אחות של עידן. היא החיילת האהובה עליי. בכל פעם שהיא חוזרת מהצבא, אנחנו נוסעים לעשות כיף. אבא שמח בימים האלה, הוא סיפר לי שעוד מעט גלי משתחררת מהצבא, והיא תהיה איתנו כל הזמן. חבל שאימא לא רוצה לנסוע איתנו לטיולים האלה. כשהייתי ממש קטן לקחו אותי אימא ואבא לספארי והתאהבתי בחיות. זה היה הטיול הכי כיפי בעולם כולו. אבא קנה לי שם מלא בובות פרווה וצעצועים של חיות. הוא בנה לי חוות חיות בחדר, זו הייתה המתנה הכי טובה שקיבלתי. פעם סיפרתי לאימא שהיינו בלונה פארק עם עידן ועם גלי. היא כעסה כל כך וזרקה על אבא דברים. למה היא לא אוהבת את עידן? הוא קצת שובב ולפעמים אנחנו רבים, אבל אף פעם לא ליד אימא. אז למה היא לא אוהבת אותו? אני חושב שהיא גם לא אוהבת את גלי.
 
אימא לא מבשלת ולא אופה. ביום הולדת שלי סבתא הכינה לי עוגה ענקית, ואבא בישל דברים טעימים מאוד. אני רוצה להיות כמוהו ולבשל ככה. אימא כל הזמן צופה בטלוויזיה או צועקת על אבא. אני לא רוצה להיות כמוה. הטלנובלות שלה משעממות אותי. לפעמים היא מכריחה אותי לשבת איתה ולצפות בהן. אני שונא את זה. היא מכירה את השמות של כל השחקנים והשחקניות ומספרת לי כל מיני דברים משעממים שהיא קוראת במגזין "ויוה". אימא גם אוהבת את ערוץ הקניות. היא קונה הרבה דברים משם. אבא כועס על אימא בגלל זה. הוא אומר שהיא מבזבזת כסף על שטויות. פעם הוא אמר שייקח לה את כרטיס האשראי שלה כדי שלא תבזבז יותר כסף, והיא צעקה עליו ואמרה שתספר להורים של המכשפה על מה שהוא עשה לה. לא ידעתי שלמכשפות יש הורים.
 
 
1
 
זמן רב חיכיתי לרגע הזה, והנה, עכשיו הוא הגיע ופתאום זה לא מספיק. היא צריכה לשלם על כל מה שהיא עוללה למשפחתי. רציתי להשפיל ולבייש אותה מול עידן. הייתי מוכן לאבד את החבר הכי טוב שלי כדי לעשות זאת. הוא כמו אח בשבילי, אך זה המחיר שעליי לשלם עבור הנקמה שלי. היא שברה את ליבו של אבא שלי. היא הרסה את החיים של אימא שלי. היא גנבה למשפחה שלי את השמחה ואת האושר. פעם אהבתי אותה, אפילו אמרתי שאתחתן איתה כשאהיה גדול, ואז גיליתי שאבא אוהב אותה. גלי הייתה המכשפה הרעה שכישפה אותו. המכשפה שאימא שנאה כל כך. מאז שגיליתי שזו היא, גם אני שונא אותה. בכל פעם שראיתי את המבט העצוב בפניו של אבא, ידעתי שהוא חושב עליה.
 
לא היה לי ספק שהוריי יתגרשו מרגע שהייתי בוגר מספיק כדי להבין, ואפילו רציתי שזה יקרה. הייתי בטוח ששניהם ימצאו את האדם הנכון עבורם, וחייהם יהיו טובים יותר. טעיתי!
 
אימא המשיכה להיות מרירה ועצבנית. היא לא יצאה עם אף אחד בכל התקופה שגרתי איתה, אפילו לא עם חברות, כי אין לה חברות. אפילו השכנות שלה כבר לא אומרות לה בוקר טוב. טוב לה כשרע לה. אני לא מבין אותה, ולעולם גם לא אבין, היא בזבזה את החיים שלה על כלום. היא סגורה בבית שלה ימים שלמים, שוכבת על הספה וצופה בטלוויזיה החדשה שקניתי לה, כל יום, כל היום. היא לא אדם רע. היא פשוט כועסת על העולם כולו, גם עליי. אני אוהב אותה למרות זאת, כי היא אימא שלי. החיים שלה נהרסו בגללי. אילו אבא שלי היה מספיק אחראי ומשתמש בקונדום, הם לא היו צריכים לסבול זה את זה כל כך הרבה שנים. אני יודע שאימא אוהבת אותי, אבל ברור לי שהיא הייתה מעדיפה שלא הייתי נולד.
 
האהבה היא הרעל המסוכן ביותר שקיים עלי אדמות. הבטחתי לעצמי שליבי יהיה נעול לנצח, ושאף אישה לא תמצא את המפתח אליו. פעם אבא סיפר לי שהמפתח לליבו נמצא בידיה של גלי. לא ייחסתי לדבריו חשיבות רבה, משום שלא האמנתי בשטות הזאת. היום אני מבין שזו האמת של חייו. הוא עדיין אוהב אותה. נשים רבות חיזרו אחריו מאז שהוא התגרש, אף אחת מהן לא נשארה זמן רב בסביבה. אני מתנהג בדיוק כמוהו, מזיין וזורק. עבורי נשים הן כמו קונדום, שימוש חד־פעמי והיישר לפח הזבל. לפעמים כשהזיון ממש טוב, אני משאיר אותן בסביבה. לעזאזל, המכשפה הזאת היא בהחלט הזיון הכי טוב שהיה לי. לא פלא שאבא איבד את הראש בגללה.
 
במשך שנים התעדכנתי במה שקורה איתה, וקיוויתי שיום יבוא ואוכל לנקום בה. רציתי לחשוף אותה מול משפחתה, ובעיקר מול בעלה, ולספר להם על מה שהיא עוללה להוריי. הבעיה היא שהכלבה התרחקה מבית הוריה ולא הגיעה אף פעם לבקר אותם. האם היא ברחה לצפון הארץ מפחד שאבא יגלה לכולם על הרומן שלהם? אימא הסכימה להתגרש מאבא רק אחרי שגלי התחתנה ועברה לצפון. בשנים הראשונות נשארה אימא לחיות בבית הארור ההוא. הקשר שלי עם עידן לא נותק גם אחרי שמכרנו את הדירה המקוללת ועברנו לגור בקצה השני של העיר. למדנו בכיתות שונות, אבל בהפסקות היינו יחד. אימא רצתה שאעבור לתיכון הקרוב לדירה החדשה שלנו, אבל אני לא רציתי. הייתי נוסע כל יום באוטובוס לתיכון. בחזור היה אבא אוסף אותי במונית, והיינו אוכלים יחד ארוחת צהריים. אלו היו השעות האהובות עליי ביום.
 
בכל פעם שעידן סיפר לי שהוא עומד לפגוש את אחותו, קיוויתי שזה אומר שהיא מגיעה אליו הביתה. לצערי הרב, זה לא קרה. היא תמיד דאגה לפגוש אותם במסעדות שונות במרכז הארץ. פעם כמעט הצטרפתי אל עידן לאחת מהפגישות האלה, אבל קלקול קיבה רציני מאוד מנע ממני ללכת איתו. במשך זמן־מה חשבתי שאימא צדקה, ושגלי היא באמת מכשפה, והיא הסיבה שחטפתי את קלקול הקיבה הזה. היום אני מבין שגלי סתם אישה רגילה, וזה אומר שאני יכול לפגוע בה.
 
גלי הפכה לאובססיה שלי. עקבתי אחריה ברשתות החברתיות, שמרתי כל פיסת מידע שעידן סיפק לי עליה בתיקייה סודית במחשב שלי. אגרתי תמונות שלה. הרגשתי כמו סטוקר. אף אחד לא ידע על כך, ועדיין זה גרם לי לחשוב שאולי משהו לא בסדר איתי. המחשבה הזאת נעלמה בכל פעם שנזכרתי מה היא עוללה להוריי. לא ידעתי אם זה משמח או מעציב אותי כשעידן סיפר לי שגלי ובעלה התגרשו כי הבן זונה עזב את הארץ ואותה. מצד אחד שמחתי שהיא נפגעה, מצד שני לא אוכל לפרק את הנישואים שלה ולפגוע בה כמו שרציתי. הבשורה הטובה יותר הגיעה זמן קצר לאחר מכן. גלי חוזרת הביתה. התחלתי לחשוב על תוכניות שונות לפגוע בה. החלפתי תוכניות בקצב מהיר יותר מגרביים. לא האמנתי שדניאל תספק לי את הנקמה על מגש של כסף. החברה הכי טובה שלה חשבה שהיא חכמה יותר מכולם. היא הכניסה את גלי למיטתי. אני בטוח שדניאל ידעה הכול על הרומן של גלי ושל אבא שלי. במשך השנים ראיתי אותה לא פעם. היא ידעה מי אני, לא היה לי ספק בכך. גלי לא ידעה מי אני. עברו שנים מאז ראתה אותי לאחרונה, השתניתי מאוד. אני חושב שהייתי בן אחת־עשרה אז. היא לא הייתה מתקרבת אליי אילו ידעה. היא לא זיהתה אותי ודניאל גם לא גילתה לה. כנראה גם היא חולה בראש כמו החברה שלה. היא רצתה שגלי תבלה את הלילה איתי. מעניין מה היה המניע שלה? האמת היא שזה לא חשוב, העיקר שהשגתי בזכות זה את המטרה. דניאל ועידן היו כלים במשחק השחמט שלי. הוא סיפק לי את המידע, והיא הובילה אותי למלכה. כשעידן כתב לי שאחותו יצאה עם דניאל לפאב שלנו, ידעתי מייד שאני חייב להגיע לשם. רציתי להיות קרוב אליה מבלי שהיא תבחין בי. עקבתי אחריה במשך זמן־מה בתוך הפאב, כשהן יצאו לעשן יצאתי אחריהן ופגשתי את נדב, נהג מונית שעובד בחברת המוניות של סבא. בזמן שהוא דיבר איתי קלטתי לפתע את דניאל נועצת בי מבט, היא חייכה אליי. חשבתי שזה הסוף לכל התוכניות שלי. היא תספר עכשיו לגלי שהבן של שחר נמצא בפאב ותהרוס לי הכול. זה לא קרה. כשגלי התבוננה לכיווני הרגשתי את זה. נעצתי את מבטי בעיניה וניסיתי להבין אם היא מזהה אותי. היא לא זיהתה. עיניי גלשו במורד גופה, רציתי להביך אותה והצלחתי. היא הסיטה את מבטה, לרגע אפילו היה נדמה לי שעוררתי אצלה משהו. האם הייתה זו תשוקה? פתאום הבנתי בדיוק מה אני צריך לעשות. קודם כול אני אזיין לה את הצורה, ואז אדאג שעידן יתפוס אותה במיטה שלי, ושם אספר לו שאחותו זונה בת זונה. התוכנית הספונטנית שלי הצליחה בגדול. אפילו בענק. בכל פעם שכבשתי את המלכה, נעשה הניצחון שלי במשחק מתוק יותר. השתמשתי בגופה בדיוק כמו שהשתמשתי בגופן של מאות נשים לפניה, אבל הפעם זרעתי במילותיי עתיד ותקווה. רציתי לגרום לה לרצות יותר. היא לא הפסיקה להזכיר שזה רק לילה חד־פעמי ושאסור לנו להיפגש שוב, אבל ידעתי שהצלחתי לדוג אותה. חיכיתי בסבלנות רבה במשך זמן רב כל כך, והנה הדג נגס בפיתיון. הלילה עבר מהר מדי. הייתי צריך לרצות שהבוקר יגיע ושהנקמה שלי תושלם, אבל ככל שעבר הזמן השתנה הרצון הזה. הזין שלי רצה להתחפר עמוק בתוך הכוס שלה שוב ושוב. החלטתי לדחות את השיחה עם עידן למועד מאוחר יותר. הבגדים שלה היו תלויים על חבל הכביסה שלי, וידעתי שברגע שהוא יגיע, הוא יתפוס אותה עירומה אצלי בבית ויבין הכול. כשיצאתי לקו הבוקר הקבוע והייתי רחוק ממנה, הבנתי שזה לא מספיק לי. עידן אוהב את אחותו, בסופו של דבר הוא עוד עלול לכעוס עליי ולסלוח לה. מה אם הוא לא יספר להורים שלהם את כל האמת על גלי ועל אבא שלי? אני מכיר אותו יותר מדי טוב, הוא לא ירצה לצער אותם. החברות שלנו תסתיים בן־רגע, וגם לא אשיג את המטרה שלי. ידעתי שאני חייב לכוון גבוה יותר ולהכפיל את ההימור. המלכה תצעד לעבר המלכודת שאציב לה ותיכנס אליה בלית ברירה, ואז אגנוב את המפתח לליבה. ברגע שהוא יהיה בידיי אשליך אותו לכל הרוחות. המכשפה הזאת תשלם על הכול. אני אנפץ את הלב שלה לרסיסים, אני אשפיל אותה מול כל מי שיקר לה. אני שונא אותה. אני שונא אותה. אני פאקינג שונא אותה.