. מהי להקה אנושית?
קיימות להקות רבות בעולם שבו אנו חיים: להקות של בעלי חיים: ציפורים, שוכני הים וחיות היבשה. יש להקות של צמחים החיים יחד ובתיאום בסבך החורש. צבירי כוכבים חיים את חייהם תוך השפעה זה על זה, וגם הם להקה.
בעלי החיים בלהקה יודעים את מקומם ואת מקום האחרים. הם יודעים מי המנהיג שיזכה להרבות את הנקבות ולהמשיך את זרעו. הם גם בקיאים בדרך שיש לנקוט בה כדי להורידו מתפקידו בניסיון לרשת את מקומו. בשעת סכנה בעלי החיים מתכנסים ומכניסים למרכז הלהקה את הגורים כדי להגן עליהם. להקות ציפורים יודעות לקרוא זו לזו בציוץ מחריש אוזניים כדי לבשר על ערימת פירורים חדשה שהנחתי בחצר.
ולהקה אנושית?
כשמחפשים את המילים הקשורות לשלוש האותיות: ל.ה.ק עולות מילים רבות: להק, קהל, קהלת, קהילה, התקהלות, קהילתי. ניסיתי להבין מה המילים הללו אומרות.
משמעות המלה "קהילה" היא ציבור, עדה, קבוצת אנשים החולקת אזור גיאוגרפי, היסטוריה, ערכים ומנהגים, או אנשים שהם בעלי אותו לאום או דת. "להק" היא מלה ייחודית לקבוצת כלי טיס. "ללהק" הוא פועל הבא להסביר איך נבחרים שחקנים להשתתף בסרט או הצגה.
ו"קהל"? פירוש המושג הזה מעט שונה: קהל הוא קבוצת אנשים המתכנסים במקום מסוים למען מטרה משותפת, כגון הפגנה או צפייה במופע. היחסים בין האנשים בקהל זמניים ושטחיים. מטרתם אומנם משותפת, אולם הם אינם מכירים זה את זה והאינטראקציה ביניהם דלה. לעיתים היא כוללת את הקימה מהכיסא ואת הניסיון לצמצם את הגוף כדי שהמאחרים יוכלו להגיע למקומם. לעיתים האינטראקציה כוללת התרעמות, כמעט תמיד פנימית (הנימוס, הנימוס...), כאשר מישהו מדליק את הטלפון ומפריע לצפייה. וברור: קיימת תחושה של "יחד" כאשר כולנו עומדים ומוחאים כפיים בסיומו של מופע טוב במיוחד.
"דעת הקהל" הוא מונח הבא לדבר על מצב חשיבה של המונים ומרבים לעשות בו שימוש בעיתונות — הכתובה והמשודרת — וכן בפרסום. ומהי "התקהלות"? גם היא קרובה למילה "קהל" ובאה לתאר התאספות אנשים לצורך אירוע אקראי: תאונה שקרתה, שיטפון במדבר, נואם בנושא זה או אחר בחוצות העיר.
מילים רבות נוספות מכילות את האותיות ק.ה.ל. בחרתי להתייחס בהרחבה למילה נוספת: ספר קהלת — שמו של ספר תנ"כי המיוחס לשלמה המלך. נראה ששם הספר נובע מנאומו של שלמה מול קהל. המלך ביקש להקהיל את העם ואז נאם באוזניו את משנתו ואת הפילוסופיה שלו על החיים (אתר מילון מילוג, הערך "התקהלות").
"להקה" היא מילה הנמצאת בשימוש גם ביחס לבעלי חיים וגם ביחס לאנשים. מדוע בחרתי לטבוע דווקא אותה כמושג משמעותי בהתייחס לבני אדם?
ללהקה אנושית מאפיינים הדומים גם לאלה הקיימים בלהקות בעלי חיים: החיים ביחד ולחוד, היחסים ההדדיים התמידיים והצורך לוותר על החופש האישי כדי לקבל משהו אחר (בהמשך אקדיש דיון לנושא). גם בעלי תפקידים: מנהיג או מנהיגה, שומרים, מוצאי המזון, האחראים על יצירת הדורות הבאים.
להקות אנושיות מסובכות הרבה יותר מלהקות בעלי חיים בשל המודעות שלנו, יכולת הדמיון המפותחת וההיסטוריה הכתובה שממנה אנו יכולים ללמוד ולהמשיך להתפתח. אנו יוצרים להקות כדי לענות על צרכים אישיים וחברתיים.
המושג "להקה" בא לומר כי מדובר בקבוצת אנשים שיש להם עניין משותף. למשל, להקת אנשים מקרית הפושטת על חנות מסוימת בקניון או הלהקה המוזיקלית של החיפושיות הנמצאת איתנו כבר עשורים רבים. הסרט "הלהקה" — סרט קאלט משנות השמונים של המאה העשרים בבימויו של אבי נשר — מתאר את היחסים המורכבים ורבי הרבדים בין חברי להקה צבאית, מה שהיה אז חזית העשייה הצעירה בתחום המוזיקה. (נשר, א' הראל, ש' 1978)
רבים ומגוונים סוגי הלהקות האנושיות: להקת המשפחה הגרעינית וזו של המשפחה המורחבת. להקת אנשי הרחוב שלנו באה לביטוי כאשר אחד השכנים משמיע מוזיקה מחרישת אוזניים וכולם כועסים, או כאשר אחת השכנות יולדת וכולן באות עם עוגה לאחל לה מזל טוב. קיימות להקות גדולות יותר שאותן הזכרתי קודם: הדת שאנו מאמינים בה, העם שאליו אנחנו משתייכים, אזור גיאוגרפי שאותו אנו חולקים עם אנשים אחרים ועוד להקות כגון מוצא משפחתי, רמת השכלה, אם שירתנו בצבא והיכן, היכן למדו ילדינו, להקת האנשים שהם הורים, להקת מטיילי הג'יפים, האנשים שאיתם נבלה בכל יום עצמאות, להקת החברים שהיו לנו ואיננו בקשר איתם יותר ועוד ועוד. רשימה ארוכה זו באה להדגיש את ריבוי הלהקות ומטרתה רק לסבר את האוזן. מובן שהיא כוללת רק חלק מזערי מהלהקות שאליהן אנחנו שייכים.
במידה זו או אחרת כל חברי הלהקה משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. לאחדים מהם תפקיד המנהיג, לאחדים תפקידי השמירה על הלהקה ולחלקם נתון תפקיד מתן העזרה בעת הצורך. לעיתים קרובות נוכל לזהות תפקידים בלהקות שלנו: את הרכלנית השכונתית, את החבר שתמיד ירצה אחרת מהשאר, את החכמה ואשת המקצוע היוקרתי.
קיימים יחסי גומלין בין האנשים ללהקתם: הלהקה משפיעה על חבריה, ומאידך חברי הלהקה בונים ומגדירים אותה.
דוגמה להשפעה אפשרית של להקה על חבריה היא תוחלת החיים במדינת ישראל. הדו"ח השנתי של מרכז טאוב שפורסם ב-28.12.16 עסק בין היתר גם בתמונת המצב החיובית של הבריאות בישראל: תוחלת החיים של הישראלים נותרה מהגבוהות בעולם: בשנת 2014 עמדה תוחלת החיים כאן על 84.1 שנים בקרב נשים ועל 80.2 שנים בקרב גברים (גל, 2018). סיבות רבות מובאות בחשבון כתורמות לתוחלת החיים הגבוהה בישראל, ואין ספק כי הן משמעותיות ביותר. האם ייתכן כי קיימת גם סיבה חברתית לתוחלת החיים הגבוהה בישראל? האם הלכידות שלנו, החשיבות שאנו מעניקים למשפחה ולחברים בחיינו כמו גם הנכונות לתמוך בחברינו ללהקה בעת הצורך תורמות אף הן לתוחלת החיים הגבוהה שלנו?
ניתן אם כן לומר כי החיבור לאנשים, החבורה וה"יחד" חשובים מאוד לבני האדם והם מתאמצים כדי להיות חלק מלהקה. אנו מוכנים לוותר על חופש, על כסף, לעיתים על עצמאות הדעה, כדי להיות חלק מלהקות שונות, רבות ככל האפשר.
בשנת 2004 הוקם אתר אינטרנט חדש, שלא היה ברור מה טיבו ואם אנשים יתעניינו בו. זו הייתה הרשת החברתית "פייסבוק". היא הוקמה על ידי סטודנטים אחדים באוניברסיטת הרווארד ובראשם מארק צוקרברג. פייסבוק וגם רשתות חברתיות אחרות נשענות על הצורך האנושי להיות "חלק מ...", להשתייך, להיראות ולראות. הן עונות על הרצון לשמוע ולקבל אינפורמציה ולהגיב עליה. הרשת באה לענות גם על הצורך בקשר ישיר בין אנשים מעבר למיקום גיאוגרפי, להשתייכות תרבותית או לאומית. כפי שידוע האתר פרח, גדל והתעצם והיום הוא משמש פלטפורמה לנראות ולשיתופים חברתיים, עסקיים, פרסומיים ומה לא. דרך האתר נוצרות קבוצות של העבר הרחוק והקרוב, מאותרים אנשים שלמדו באותו בית ספר יסודי או בשכונה ואנשים שנעלמו בארצות רחוקות ועולה הרצון או הצורך להיפגש איתם. בעלי עסקים נעזרים בו כדי לפרסם את עצמם בדרך הפשוטה היעילה כל כך — בעזרת המלצות של חברים.
מה נותנת המלצת חברים?
בחוגי עולם ההייטק קיימת אמירה שעל פיה אם אתה יוצא יחידות 8200 או ממר"מ הצבאיות — אתה "מסודר" בתחום ההייטק הישראלי, ולא רק בו. רבים מיוצאי יחידות אלו העובדים בארצות הברית מכירים את חבריהם מימי הצבא ושמחים להמליץ עליהם כעובדים בעלי פוטנציאל. המלצת חברים מעלה את האדם למודעות ונותנת תחושה של מוכרות גם לאלה שלא הכירו אותו קודם. יותר מכך, היא מהווה סינון מסוים, הוגן יותר או פחות אבל יעיל מאוד, של כמות המידע המציפה, שעומד בפניה מי שמגייס את העובדים בחברה. כאשר חבר ממליץ על איש מקצוע, מלון בחו"ל או מכונית לקנייה, נחסך מאיתנו תהליך ה"טביעה" במידע רב, רלוונטי במידות שונות, על הנושא שאותו אנו מחפשים. לעיתים הניפוי שעשה החבר אינו בהכרח מתאים לנו באופן מלא, אולם עצם התהליך גורם לנו להתייחס אל הדבר המומלץ בכובד ראש ולבדוק אותו בין הבדיקות הראשונות שנערוך.
על בסיס זה נוצרה להקת הנטוורקינג — הרישות העסקי. זו להקה שיווקית שנוצרה כדי לאפשר שיתוף פעולה והזדמנויות עסקיות לחבריה. היא מורכבת מבעלי עסקים ואנשי מקצוע שונים הנפגשים בתדירות קבועה כדי להיראות וכדי לראות אנשי מקצוע אחרים. התהליך מייעל את החשיפה ללקוחות אפשריים ומדייק את הפנייה אליהם. זאת דרך יצירת קשרים אישיים ומוכרות בין חברי הנטוורקינג, כך שהם ימליצו על פנייה בנושאים מקצועיים אל חבריהם ללהקה.
אפליקציית הוואטסאפ פותחה על ידי חברת וואטסאפ בשנת 2009 והיא אפליקציית מובייל להעברת מסרים, תמונות, מסמכים וסרטונים. האפליקציה פשטה כאש בשדה קוצים באוגוסט הישראלי. האפשרות ליצור קבוצות ולהעביר מסרים באופן מהיר למספר רב של אנשים כבשה אותנו, הישראלים, בסערה. אפליקציה זו מתאימה לכל גיל, ואנו הבוגרים נעזרים בה ללא הרף. אנו שולחים תמונות של הילדים והנכדים שלנו, עוגה שעלתה יפה, שולחן חג מהודר שערכנו ותמונות מטיולים. כן, גם כדי להתנאות ולהתגאות, אולם ובראש ובראשונה כדי להיראות. כולנו בונים קבוצות בוואטסאפ כדי להכין מסיבת הפתעה לחברה, כדי לקבוע טיול או כדי לשאול איזה אוכל להביא למסיבה. סיפרו לי על שלוש בנות-עשרה שהזמינו גלידת מילקשייק עתירת קצפת, שילמו, הצטלמו כאילו הן אוכלות אותה, שלחו בוואטסאפ (אולי באינסטגרם), קמו והלכו והשאירו את הגלידה.
איני יודעת בכמה קבוצות של רשת חברתית חבר כל אחד מכם, הקוראים והקוראות. עשר? עשרים? בדרך כלל בני הנוער והילדים חברים בעשרות קבוצות. חלק מהקבוצות מונות מאות משתתפים, כך שהטלפון מזמזם ליד השותפים בקבוצה בכל שעות היום והלילה. הקבוצות הללו משמשות גם כלי לפגוע באנשים. באופן תדיר, לצערנו, אצל ילדים בגיל בית הספר היסודי מוקמת קבוצה הכוללת את כל ילדי הכיתה לבד מאחד, שעליו מתרחש החרם: הוא לא מצורף לקבוצה מלכתחילה או שהוא מוּצא ממנה. הילדים האחרים מספרים לו על כך שקיימת קבוצה של "כולם" שבה הוא אינו חבר. הם מחזקים את החרם עליו בכך שהם מדברים לידו על דברים שנאמרו בקבוצת הוואטסאפ שהוא אינו חבר בה. במקרים שבהם מתערבים הסגל החינוכי וההורים החרם נשכח, אולם הקבוצה ברשת החברתית נמשכת ומתקיימת. גם אם היא נשכחת מחבריה, היא לרגע לא תישכח מהילד שהוצא ממנה.
ואיך אפשר שלא להזכיר את אפליקציית הווייז, שפותחה בשנת 2006 על ידי אהוד שבתאי ונשאה את השם FreeMap Israel — פרויקט המיפוי החופשי של ישראל. המיזם עבר כמה גלגולים ובשנת 2013 נמכר לגוגל. השימוש באפליקציה הוא באמצעות חיבור מקוון לאינטרנט המאפשר טעינת מפות ומידע בזמן אמת. מטרת האפליקציה לכוון אותנו כיצד להגיע ליעד מסוים תוך בחירת הדרך המהירה ביותר אליו. התוכנה שיתופית ומתעדכנת על ידי קהילת המשתמשים בה. כך ניתן להעביר בה גם מידע על עומסים בכביש, ניידות משטרה, חסימות ומכשולים.
בכל פעם שאני יוצאת לדרך האפליקציה מצילה את חיי הנישואין שלי. לא סיפרתי לכם שאני סובלת מלקות למידה באשר להתמצאות ולכיוונים. בעבר, כאשר יצאתי לדרך, למדתי אותה בעל פה וגם נעזרתי במראי דרך שבעלי נתן לי. הייתי מלאת חרדה לקראת הרגע שבו אמצא את עצמי במקום שאינו ידוע לי, זר ומנוכר (לב תל אביב למשל), בלי לדעת את הדרך חזרה הביתה. בעלי, שהוא בעל כושר התמצאות טוב, לא היה יכול להבין את עוצמת המתח שעלתה בי בעת הנהיגה למקום שאינו מוכר לי. כאשר ביקשתי את עזרתו הנחה אותי בדרכו: בצורה כללית, תוך מתן סימנים של רוחות השמיים ומצב השמש והירח. נו, באמת. חוץ מעלייה ברמת הלחץ שלי לא קרה דבר. באחד הלילות פניתי לעוברי אורח ושאלתי אותם מהי הדרך לצאת מתל אביב. "למה את רוצה לצאת מתל אביב?" שאלו אותי. הגענו לפשרה שינחו אותי להגיע לקניון עזריאלי. משם ידעתי את הדרך הביתה. שכנתי וחברתי מצאה את הדרך המתאימה להסביר לי איך להגיע למחוז חפצי: "כאשר תראי את השלט עם בקבוק הקוקה-קולה תפני ימינה, תעברי שלושה רחובות קטנים ואז מאחורי הבית עם הגג האדום תפני שוב ימינה", וכך הלאה.
עם עלותה של אפליקציית הווייז לטלפונים פסקה התלות שלי בבעלי ובאנשים טובי לב שניסו להסביר לי איך להגיע למקום מסוים. הווייז פדה את נישואיי מעוד נושא למריבות.
כולנו חיים בתוך רשתות חברתיות. הן כמובן היו קיימות עוד לפני היות האפליקציות והמחשב. גם היום רבות הרשתות שבהן אנו חברים שאינן מקוונות. הן נושאות שמות שונים וממלאות פונקציות שונות. לעיתים קורה שאנו חברים ברשת חברתית שאיננו מכירים את כל האנשים בה. חברות ברשת חברתית חושפת אותנו לפני אנשים שאיננו מעוניינים להיחשף בפניהם. רבות נכתב על נושא הפרטיות והשמירה עליה בעידן הרשתות החברתיות המקוונות. לא זה מרכז הדיון כאן. מה שחשוב לי להדגיש היא ההבנה כי אנחנו, בני האדם, זקוקים לרשת חברתית, וירטואלית או אישית. אנו זקוקים לקהילה, ללהקה שאליה אנחנו שייכים.
כיצורים החיים על פני כדור הארץ אין לנו ערך רב כיחידים. אין לנו היכולת לצוד את מזוננו בעצמנו או כנפיים לבחור אקלים נוח עם חילופי העונות. אנחנו יצורים חלשים מבחינה פיזית יחסית לחלק מבעלי החיים, וללא ספק לא היינו שורדים לולא שיתפנו פעולה זה עם זה.
מדוע אנו רוצים להיות חלק מלהקה?
אלפרד אדלר, רופא במקצועו, חי בווינה בזמנו של פרויד והיה במשך שנים אחדות חלק מקבוצת דיון בביתו של פרויד שעסקה בפסיכותרפיה. גם קארל גוסטב יונג היה חלק מקבוצה זו.
על שני ענקי ההגות הפסיכיאטרית, פרויד ויונג, אדבר בפרקים מאוחרים יותר. פרויד אומנם היה ענק בדורו, אולם לא אִפשר להגות שונה מהגותו לצמוח. אי לכך פרש יונג בשנת 1910 מקבוצת הדיון של פרויד, ואדלר פרש שנה לאחר מכן. הם פיתחו שתי תיאוריות פסיכולוגיות המשפיעות עד היום. יחד עם פרויד השניים הם ממתחילי החשיבה הפסיכואנליטית.
לא כאן המקום להרחיב על משנתו החשובה של אדלר. לעניינינו אביא את הדגש ששם על הבחירה החופשית בהקשר חברתי ומשפחתי כדרך להבנת האדם.
בהשפעת התיאוריה של דרווין — תורת האבולוציה והברירה הטבעית — גרס אדלר כי בן האדם הוא בעל חיים חלש שאינו יכול לשרוד לבדו. לשם כך הוא מתקבץ בקבוצות כך שיוכל לשרוד ולהתרבות ובכך להמשיך את קיום מינו (Adler, A. 1967).
אכן כוחנו בלהקתנו. אנו חלק ממערכת של אנשים בעלי יכולות מגוונות, רצונות ומשאלות שונים המצטרפים יחד לפסיפס הלהקה המאפשר את חיינו. הרי אין אנו יכולים היום לעשות את כל מגוון הפעולות והתפקידים הנחוצים כדי לחיות: איננו יכולים גם לחרוש ולזרוע ולקצור ולאפות את הלחם שאותו נאכל, גם להמציא את המזגן המאפשר את ויסות החום עבורנו, גם לבנות רכבות המובילות אותנו ממקום למקום וגם לכתוב את הספרים ולנגן את המנגינות ואת השירים הגורמים לנו לתחושה טובה כל כך.
בזמנים עברו יכלה משפחה להתקיים בצורה עצמאית פחות או יותר. בחברות חקלאיות קדומות עשו בכל משפחה פעולות רבות שאפשרו את ההזנה ואת החיים. מהר מאוד בתהליך ההתפתחות עלה הצורך בבעלי תפקידים ומיומנויות מיוחדים: הלוחמים היודעים להגן מפני אדם וחיה על בני השבט, השאמאן הדואג לשלומם הנפשי-רוחני, מלקטת צמחי המרפא הדואגת לבריאותם וזו המיילדת את נשות השבט. ואז עלה הצורך במנהיג השבט, שינהיג את האנשים השונים בו וישמור על הסדר.
במשך השנים הלכו התפקידים והתפצלו עוד ועוד — אני מביטה בעניין רב בהתפתחות התהליך של הפיצול ובאופן שבו בשנים המועטות שחלפו מיום הולדתי (מעטות במונחים היסטוריים) מגוון המקצועות האנושיים הולך ומתרחב. הוא גדל במהירות וכבר לא ניתן לפנות לאורתופד אלא למומחה כף יד, או כף רגל, או גב, או צוואר. לבד מכך, גם מקצועות התיווך מציפים אותנו: היום קשה למצוא מישהו שבונה בית בלי מעצבת פנים, מישהו העורך חתונה בלי צלם בתשלום (כן, גם חבר יכול לצלם את החתונה), אם חדשה המיניקה בלי יועצת הנקה ועוד.
אני עוסקת כתחביב ביצירת שולחנות מפסיפס. שוב ושוב אני נשאלת איפה למדתי ואילו קורסים לקחתי. לא לקחתי קורסים. חברתי ושכנתי רונית החלה לעסוק בזה ואמרה לי איזה חומר מדביק את הפסיפס. מאז אני עובדת בדרכי: מתנסה, שוגה, זורקת לפח ומצליחה. אני לומדת מלהקת חברותיי עוד ועוד רעיונות ופטנטים בנושא הפסיפס ונהנית מאוד.
אנו זקוקים ללהקה כדי לשרוד ולהתפתח. בפרק על נראות וחיקוי אתייחס לעוד אספקטים של הצורך הזה.
