סוד קסמן של עבודות המחט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סוד קסמן של עבודות המחט
הוספה למועדפים

סוד קסמן של עבודות המחט

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

רמה ים

הסופרת רמה ים עבדה כמורה בכירה והתמחתה באומנות. היא בעלת תואר מאסטר בתרפיה באמצעות אמנות מאוניברסיטת לסלי, בוסטון, ארה"ב.

תקציר

הצורך, או הרצון ליצור, לעצב, לבצע במו ידיך, קיים אצל כולנו מילדות. הסופרת תמיד הייתה בסביבה של יצירה ועשייה, ניסתה טכניקות שונות ויצרה עבודות משלה. בספר זה היא מתחקה אחר המקורות של הדחף הזה ליצירה. היא מתייחסת לצדדים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים של התופעה. מועלות השאלות מדוע אין מחקרים בנושא? האם בגלל שזה נתפש כ- "עבודת נשים"? האם לאמנות המחט דימוי נמוך לעומת שאר האומנויות? מהוא הקשר בין אמנות לאומנות? מה הן אמות המידה להערכה? הסופרת רמה ים עבדה כמורה בכירה והתמחתה באומנות. היא בעלת תואר מאסטר בתרפיה באמצעות אמנות מאוניברסיטת לסלי, בוסטון, ארה"ב.

פרק ראשון

מעשה הסריגה


דורות על גבי דורות, עוסקות נשים בסריגה, רוכנות על השיפודים ובתנועות קצובות ומרגיעות סורגות עין לעין, עין לעין, כמו תפילה חרישית. התנועות הריתמיות החוזרות על עצמן מזכירות את גלי הים, הגאות והשפל, החיים והמוות.
אמי היתה משקיעה את כל אהבתה אלינו בדמות אפודות ססגוניות וסוודרים יפהפיים. כל הצבעוניות והחמימות של נשמתה, באו לידי ביטוי בצבעים המרהיבים ובשלל הדוגמאות.
כשאמא היתה סורגת היינו יודעים שהכל בסדר, שיש בית, ביטחון וחום. התנועות שלה, תנוחת הראש ויציבות הגוף השפיעו עלינו שקט ושלווה.
אני לא סורגת. צר לי על ילדי שאינם זוכים לאותו מתת אהבה ססגוני, כפי שאני זכיתי לו. ליד הביסלי, הכיף-כיף והג'אנק פוד, הם לובשים סוודרים ממכונת הסריגה, ויש להם אמא עסוקה ומודרנית שרוצה להיות אמא טובה, אבל גם לכבוש את העולם.
לפעמים ברגעי חולשה, אני רוצה לחזור ולהיות כמו הנשים של פעם, או כמו אמי, שסורגות עין לעין, עין לעין, בתנועות ריתמיות שמזכירות את גלי הים...
סימה טלמון
 

רמה ים

הסופרת רמה ים עבדה כמורה בכירה והתמחתה באומנות. היא בעלת תואר מאסטר בתרפיה באמצעות אמנות מאוניברסיטת לסלי, בוסטון, ארה"ב.

עוד על הספר

סוד קסמן של עבודות המחט רמה ים

מעשה הסריגה


דורות על גבי דורות, עוסקות נשים בסריגה, רוכנות על השיפודים ובתנועות קצובות ומרגיעות סורגות עין לעין, עין לעין, כמו תפילה חרישית. התנועות הריתמיות החוזרות על עצמן מזכירות את גלי הים, הגאות והשפל, החיים והמוות.
אמי היתה משקיעה את כל אהבתה אלינו בדמות אפודות ססגוניות וסוודרים יפהפיים. כל הצבעוניות והחמימות של נשמתה, באו לידי ביטוי בצבעים המרהיבים ובשלל הדוגמאות.
כשאמא היתה סורגת היינו יודעים שהכל בסדר, שיש בית, ביטחון וחום. התנועות שלה, תנוחת הראש ויציבות הגוף השפיעו עלינו שקט ושלווה.
אני לא סורגת. צר לי על ילדי שאינם זוכים לאותו מתת אהבה ססגוני, כפי שאני זכיתי לו. ליד הביסלי, הכיף-כיף והג'אנק פוד, הם לובשים סוודרים ממכונת הסריגה, ויש להם אמא עסוקה ומודרנית שרוצה להיות אמא טובה, אבל גם לכבוש את העולם.
לפעמים ברגעי חולשה, אני רוצה לחזור ולהיות כמו הנשים של פעם, או כמו אמי, שסורגות עין לעין, עין לעין, בתנועות ריתמיות שמזכירות את גלי הים...
סימה טלמון