מחשבת הבריאה

פרק א: אלוקים ברא את העולם והוא מחייה אותו בכל רגע ודואג לקיום הבריאה

"שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא כֹּל אֵלֶּה" (ישעיהו מ, כו)
אנשים רבים בוודאי שואלים את עצמם האם ישנו בורא לעולם? או האם העולם היה קיים כך מאז ומעולם? האם יש "בעל בית" ליקום או ש"איש הישר בעיניו יעשה"? חוקרים ומדענים רבים חיפשו תשובות לשאלות רבות ומצאו אותן, אך בכל זאת, עדיין שאלות רבות נותרו בלתי פתורות.
אנשי רוח, הוגי דעות, אנשי דת, רבנים, פילוסופים ומקובלים חיפשו, כתבו והבהירו סוגיות רבות בנושא זה. בכתביהם אפשר למצוא תאוריות ורעיונות יפים ומעמיקים, המסתמכים ברובם על התנ"ך, על ספרי קודש ועל ספרים רוחניים עתיקים, המבהירים שאלות רבות שהמדענים מתקשים לתת להן פתרונות והוכחות חד-משמעיות.
כיצד אפשר להוכיח בצורה מעשית את מציאות הבורא? האם אפשר להוכיח את קיומו של אלוקים? על פי הרבי מלובביץ, בספרו מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' (עמ' 218) כתוב: "הכול מודים בוודאות, שכל פעולה מחייבת מציאות של סיבה ומקור לפעולה זו". לדוגמה, מציאת כוח החשמל – האדם מתקשה לראות את כוח החשמל, אך כשהוא רואה את פעולות כוח החשמל, למשל, כשהחוט מתלהט או כשמודד החשמל מתנועע, מסיק האדם שקיים כוח כזה, והוא הסיבה והגורם לכל הפעולות האלה. דוגמה אחרת, כוח המשיכה – כשהאדם רואה במציאות את הפעולה של כוח המשיכה על כדור הארץ ועל העצמים ביקום, הוא מבין שהכוח קיים, אף שכוח זה פועל מרחוק.
לדעתי, אם יש כוחות הפועלים ביקום ישנו מפעיל כוחות האחראי על היקום. מפעיל הכוחות הוא בורא עולם – אלוקים. יכולת האדם לקלוט את היקום מוגבלת. יש המון אור ביקום, והאדם מצליח לראות חלק קטן ממנו בלבד. גם יכולת השמיעה של האדם מוגבלת. יש המון צלילים, והאדם מסוגל לקלוט רק את מקצתם.
היקום מעמיד לרשותנו מסר מוצפן. עלינו לפענח את סוד הבריאה הקוסמי. כשמביטים בטבע, ביקום, רואים שיש בו הרמוניה וסדר נפלא. בכל מקום אפשר לגלות חוקיות מפליאה, למשל, בכוכבים, בצבעים, בחיים, במים, באש, בכוח משיכה, באור, במוזיקה, בבעלי חיים, באוויר, בים, ביבשה, בחושך, בחמצן לנשימה – בכל אלה יש חוקיות. אם יש יקום מסודר מישהו אחראי לסדר. מישהו ברא אותו.
למה הדבר דומה? לילד קטן שאביו לוקח אותו לבית החרושת. בבית החרושת רואה הילד מכונות שפועלות בסדר מופתי. הילד מבין כי אם יש מכונה, מישהו בנה את המכונה, ומישהו מפעיל אותה. מישהו גם בנה את בית החרושת ותכנן אותו.
כך גם היקום ובורא עולם. לדברי הרבי מלובביץ, "מובן שיש בורא" ו"אדריכל" אשר מסדר את כל החלקים השונים, מקשר ביניהם ויוצר ביקום אחדות והרמוניה מושלמות, בהתאם למערכת החוקים של הבורא (שניאורסון, 2000, עמ' 228).
מדענים גדולים כמו ניוטון, קפלר ואחרים, סבורים כי גדולתו של המדע היא בכך שהוא דווקא עוזר להבין את פאר יצירתו של האל. לדברי ניוטון, מתוך הספר מטפיזיקה, "דברים אלה עליי לומר על אלוקים שחקירת מעשיו היא תפקידה של תורת הטבע".
לדברי הרבי מלובביץ, התורה כוללת בתוכה את המפתח לקיומנו. ספר התנ"ך הנו בעצם הספר שמגלה לנו מי ברא את העולם, מתי נברא העולם, במשך כמה זמן התרחשה בריאת העולם ומהו המקור של עם ישראל. בתנ"ך מפורטים עשר הדיברות וחוקי התורה אשר מלמדים אותנו איך אלוקים, שברא את העולם ואת האדם ובחר בעם ישראל, רוצה שאנחנו נתנהג. כמו שכתוב: "מכיוון שהקב"ה הודיע בתורתו שהוא ברא את הדבר, והודיע גם איך בוראו, שעשה זאת באופן שהשקיע מכוחותיו וזמנו (ששת ימי בראשית), הרי זו הוכחה שהקב"ה רוצה שלנבראים תהיה שייכות עם כוח הבורא הנמצא בהם. שיוכלו להוסיף, כביכול, בכבודו" (שניאורסון, 2000, עמ' 53). כלומר, אלוקים ברא את העולם ואת האדם. הוא בחר בעם ישראל לכתוב את התורה. אם כן, מהי המטרה? המטרה היא שכֹּל יהודי מישראל יפעל לפי רצון האל, המתבטא בחוקי התורה, ובכך יגדיל ויוסיף את כבוד האלוקים בעולם, כי כל האנשים בעולם יראו את הקשר והשייכות שיש לעם ישראל לאלוקים. על פי התורה, כל העמים יגלו באמצעות עם ישראל את כבוד האלוקים ואת גדולתו.
כל אדם מישראל יכול להרגיש בזמן שהוא קורא בתנ"ך את השייכות שלו לעם ישראל. התורה מגלה לאדם את ההיסטוריה של עם ישראל ואת ההיסטוריה של העולם, וכן את הקשר החזק בין אלוקים לעולם, לאדם, לעם ישראל. קיום מצוות, חגי ישראל, מתן צדקה, עשיית משפט צדק, כל אלה משפיעים על ההתנהגות, והאדם הופך להיות יהודי טוב יותר, רגיש יותר, רחמן יותר. כפי שנאמר: "וּמִבְּשָׂרִי, אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כו) (שניאורסון, 2000, עמ' 240).
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, א-ה). כך מתאר לנו ספר בראשית את בריאת העולם. ספר בראשית הנו גם הספר הראשון בתורה כולה. אנשי דת ואנשי רוח מאמינים כי התורה נבראה לפני בריאת העולם. "הקב"ה הסתכל בתורה, וברא את העולם" (בראשית רבה, פ"א). כלומר, התורה היא המקור לכל הפרטים שבכל העולמות כולם.
כל המחקרים, החידושים המדעיים והטכנולוגיים, כלולים בתורה (שניאורסון, 2000, עמ' 74). התורה נכתבה בשפה שתהיה ברורה לקורא – בדרך של פשט. כלומר, שפה ברורה לאדם הפשוט אשר אינו מתוחכם. לצד דברי הפשט יש בתורה הרבה מאוד עומק – תורת סוד. בכל אות בתורה ובכל מילה מסתתר סוד אשר יתגלה בעתיד. על פי פירושי הצדיקים והרבנים לכל אורך הדורות ולפי הרבי מלובביץ כל ההמצאות והחידושים המדעיים והטכנולוגיים, אלה שהתגלו ואלה שעתידים להתגלות, נמצאים בפסוקים של התורה באופן סמוי. יש אנשים בעלי השגה רוחנית אשר יודעים לזהות את הסודות האלה ולפענחם (שניאורסון, 2000, עמ' 75).
עד כאן התורה והאמונה, אך מה התגלה בתחום זה בעולם המדע?
אם מתבוננים ביקום גם ללא מחקרים מדעיים וללא מכשירים משוכללים, אפשר לראות כי יש סדר ביקום, ויש איזושהי מחזוריות: יש יום ולילה, אור וחושך, יש תקופות במחזור של שנה: חורף וקיץ, וביניהם, עונות המעבר, חום וקור, השנה מחולקת לשנים-עשר חודשים, אם נביט בשמים נוכל לראות את התפקיד שיש למאורות: השמש – מאירה ביום, והירח והכוכבים – מאירים בלילה ועוד.
מתצפיות מדעיות יותר ומעמיקות יותר עולה שיש שיתוף פעולה מדהים בין גורמים שונים ביקום. האדם נושם חמצן ופולט דו-תחמוצת הפחמן, ואילו הצמחים, בתהליך הפוטוסינתזה (הטמעה), מייצרים סוכר בעזרת אנרגיית אור, מים ופחמן דו-חמצני, ופולטים לסביבה בסיום התהליך חמצן. נשים לב לחילוף החומרים: האדם פולט מה שהצמח צורך, ולהפך. שיתוף פעולה נוסף קיים גם בין צמחים מאביקים לבין בעלי חיים המשתמשים באבקת הצמחים. לדוגמה, הדבורה משתמשת בצוף של הפרח להפקת דבש, כל מיני חרקים וציפורים מפיצים את אבקת הפרחים ומפזרים את הזרעים, וכך צומחים צמחים חדשים. דוגמה נוספת אחרת נמצאת בידידות המופלאה במעמקי הים בין דג השושנון לבין שושנת הים. דגי השושנון מסתתרים בלילה בין זרועות שושנת הים, ומוצאים בה מחסה מפני דגי דקר טורפים.
ההוכחה לכך נמצאת בהשוואה בין גילויי המדע לבין פסוקי התורה. מדעני נאס"א מעריכים שיש כ-2110 כוכבים, ואילו חז"ל סבורים שיש 1810 כוכבים ועוד 64,340,000,000,000,000 כוכבים (כהן, 2005, עמ' 18). נראה כי המספר של התורה מדויק יותר.
עוד הוכחה לכך שבורא עולם כתב את התורה ותיאר כיצד בנוי העולם שברא: העולם נברא על פי תכנית מוקדמת וכל חלק וחלק ביקום מחובר במארג אחד. במאמר מדעי שפורסם בנושא היקום (www.universetoday.com) יש שרטוט – סימולציה תלת-ממדית – אשר מראה את היקום כמבנה בצורת קונוס.
פרופ' אבישי דקל ועמיתיו מהאוניברסיטה העברית גילו שגז בין-גלקטי, הנקרא "קֶרִי", יכול להפוך לכוכבים, וכי בחללים ענקיים, כמעט ללא גלקסיות, יש הילות אפלות קטנות אחדות, המסודרות לפעמים לאורך "חוט" של חומר אפל, היכול להיות מרכז כובד ולמשוך אליו גז בין-גלקטי מהסביבה. כלומר, כנראה היווצרות כוכבים נגרמת מספירות גז בין-גלקטי באמצעות החוט הקוסמי (בליזובסקי, 2008). נשאלת השאלה: "האם ליקום יש שלד? מסתבר שכן! במרחק של כ-6.7 מיליארד שנות אור מכאן, גילו מדענים חוט דק המכסה שטח של 60 מיליון שנות אור. אורכו מיליוני שנות אור, והוא השלד המחזיק את היקום [...] המדען מסאיוב טאנאקה מ-ESO מבהיר, כי בשכונה הקוסמית שלנו, כוכבים נוצרים בגלקסיות והן מתרכזות בצבירי גלקסיות. התחזית היא, כי החומר יתגבש למבנה גדול יותר, המכונה 'הרשת הקוסמית', שבה הגלקסיות והחוטים הדקים הנמתחים בין חללים ריקים יוצרים מבנה דק אך עצום בחלל. מסתבר, כי חוט זה הנו בן מיליוני שנות אור והוא השלד המחזיק את היקום. גלקסיות נאספות סביב חוטים אלה, וישנם גם צמחים הנראים כמו מארג חוטים כשל עכביש ענק, המחכה לעכל יותר ויותר חומר. צוות בראשותו של טאנקה, זיהה את המבנה הגדול סביב הגלקסיות, וצילם בעזרת סוכנות החלל האירופית ESO וטלסקופ סובארו, המופעל בידי המצפה האסטרונומי הלאומי של יפן" (יוניברס טודיי, 2009).
נשאלת השאלה: אם יש רשת של קורים כמו קורי עכביש, האם יש גם מי שטווה את הקורים? בטבע עכבישים יוצרים את קוריהם, בחיי היומיום אנחנו רואים חפצי נוי שנעשו על ידי אמנים, אך מי יצר את החוט הדק המקשר בין הגלקסיות ויוצר את שלד היקום? מי טווה את שלד היקום? מי "משך" את החוט? מיהו בורא היקום? התשובה יכולה להיות אחת: אלוקים בורא העולם!
אנו יודעים שלעולם יש שלד. גם לאדם יש שלד. גם לבעלי חיים יש שלד. גם לצמחים יש שלד. אם כך, אולי אותו בורא, שברא את העולם, ברא באותה שיטה גם את הטבע ואת האדם? מה שמביא אותנו לשאלה הגדולה: ממה עשוי הכול? האם הוא היה קיים מאז ומעולם? או שהוא נברא? האם בורא העולם יצר גם את הסדר בעולם? והאם לפני בריאתו היה חוסר סדר?
במחצית השנייה של שנות העשרים במאה שעברה הסיק המדע שהיה "מפץ גדול". כלומר, היקום התחיל מנקודה אחת במעין "התפוצצות" אדירה ומאז הוא ממשיך להתפשט. אדווין הבל גילה שהגלקסיות השונות מתרחקות זו מזו, ומכאן שהיקום מתפשט. האסטרופיזיקאים רוג'ר פנרוז וסטיבן הוקינג הוכיחו שהיקום הגיח מנקודה ייחודית בעלת צפיפות מסת אנרגיה אין-סופית 43-10 שנייה. אחרי המפץ הגדול החלה שרשרת אירועים והיא נמשכת עד היום. היקום התפשט והצטנן עד שנוצרו חלקיקי היסוד ואחריהם האטומים הראשונים. הפיזיקאי אלן גות תיאר שלב של "תפיחה" (אינפלציה) או התפשטות גבוהה בראשית הדרך, ובהמשך התפשטות היקום נמשכה בקצב מתון יותר. בשנת 1965 הכריזו המדענים ארנו פנזיאס ורוברט וילסון על גילוי קרינת הרקע הקוסמית, שריד מהמפץ הגדול בדמות קרינה בגלי מיקרו. קרינה של 2.7 מעלות צלזיוס מעל האפס המוחלט. קרינה זו ממלאת את היקום ומאשרת את קיום "המפץ הגדול".
על פי המדע, העולם הגשמי מורכב בעיקר מפרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים. לכל אחד מהם יש אנטי-חלקיק אשר זהה לו בכל, אך מטעניהם הפוכים. האנטי-חלקיקים התגלו במעבדה ובקרינה קוסמית. כשחלקיק פוגש באנטי-חלקיק שלו מתחולל "חיסול" הדדי ונוצרים פוטונים וחלקיקי אור. אילו ביקום כמות החומר הייתה שווה לכמות האנטי-חומר, היה הכול מתחסל בתהליך יצירת פוטונים. אבל העולם נברא כך שעל כל עשרה מיליארד ואחד חלקיקי חומר נוצרו עשרה מיליארד אנטי-חלקיקים. בזכות ההפרש הזעיר הזה (1), יש יותר חומר מאנטי-חומר. במילים אחרות, החומר ניצח את האנטי-חומר ונברא העולם. כלומר, גם על פי המדענים היקום נוצר יש מאין.
עשרה מיליארד אנטי-חומר + עשרה מיליארד חומר = עולם התוהו (עדיין אין בריאה).
עשרה מיליארד אנטי-חומר + עשרה מיליארד ואחד חומר = יש בריאה.
היקום שרד בזכות היעדר סימטריה בין החומר לבין האנטי-חומר. עשרה מיליארד ואחד חלקיקי חומר מול עשרה מיליארד חלקיקי אנטי-חומר. החומר והאנטי-חומר איזנו את עצמם, ומעט החלקים שנותרו יצרו את היקום. תגלית מדעית זו שייכת לאיצ'ירו נאמבו, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2008 בתחום מנגנון שבירה ספונטנית של הסימטריה בפיזיקה תת-אטומית.

כך מאשר המדע את הנאמר בספר בראשית.
מהם היסודות העיקריים מהם מורכב העולם? כיצד הגיעו לכאן?
על פי מחקרים בתחום הכימיה מתברר כי מימן הוא היסוד השכיח ביותר. 89% מכלל האטומים ביקום הם מימן. אטומים אלה נוצרו בשניות הראשונות שלאחר המפץ הגדול. רוב המימן נמצא בכדור הארץ בצורת מים, באוקיינוסים או במינרלים ובחרסות. מימן נמצא גם בדלקי מחצבים, בפחם, בנפט ובגז טבעי. בחלל הגז הבין-כוכבי מורכב מ-3/4 מימן ו-1/4 הליום כמו כל היסודות ביקום. החמצן הוא היסוד השכיח ביותר בתחום כדור הארץ, והיסוד החופשי המהווה 23% ממסת האטמוספרה. כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת השמש שהאטמוספרה שלו מחמצנת. חמצן הוא המרכיב העיקרי השני באטמוספרה שלנו. זהו גז חסר צבע, טעם וריח. אם כן, שני היסודות העיקריים קיימים בכל כדור הארץ.
האדם, מהו מבנהו? ובכן, יש בו שבעה טריליון תאים. בכל תא כשישה מיליון סוגי רובוטים. לכל אחד מהם ארבעה מיליון תוצרים. המערכת החיסונית של האדם היא "הצבא החזק בעולם", הבסיס של האדם, דהיינו הדנ"א, מכיל מידע עצום הנקרא 18,000 פעמים בדילוגים שונים, ויש בו כל המידע על אודות האדם. נוסף על כך, יש בו כרומוזומים, שבהם נמצא שעון החול של תוחלת חיינו.
יצור אנושי מתפתח מעובר. העובר התפתח מתא אחד – ביצית מופרית. גודלו 1/10 מילימטר והוא מתוחכם ומסובך יותר מהמחשב הגדול והמתוחכם ביותר. התא יוצר תינוק, אדם מושלם, בעזרת תכנית הדרכה המאוחסנת בגרעין התא. התכנית נקראת דנ"א, והיא מדריכה את ייצור חומצות האמינו ליצירת מולקולות חלבון, המשמשות אבני בניין לתא ואנזימים המזרזים את הפעולות הבין-כימיות בתוך התא. הכרומוזומים מכילים מידע תורשתי של האדם – הגֵנום. התאים מתחלקים ונוצרים תאים נוספים. גם אברי גוף נוצרים ומתחלקים. כל תא מגיב לאותות הכימיים שהוא יצר ולאותות שהוא מקבל מתאים קרובים. כל האיברים נבנים במקום הנכון ובזמן המדויק. אם כן, מי אחראי על בניית התא? כיצד התפתח כל תהליך הבנייה של האדם? האם זה לא ברור שיש מי שמשגיח על כך? האם לא משתמע מכך כי יש בורא לעולם?
עולם הצומח נוצר מזרעים. עולם החי נוצר מהפריה. כשאנו נתקלים ברובוט דומם אנו שואלים: מי בנה אותו? מי הרכיב את התָכְנָה שלו? האם אפשר לשכלל אותו יותר?
היקום שבו אנו חיים משוכלל, מגוון, צבעוני וחי הרבה יותר מרובוט דומם או ממחשב, פרי המצאת האדם. מכאן אנו מבינים כי יש בורא לעולם אשר ברא את כל אלה.
כדור הארץ מקבל הגנה מיוחדת. אשר בזכותה מתקיימים החיים בעולם. ד"ר גבריאלה ווקר, חוקרת, מרצה ועיתונאית מדע, בערוץ BBC בבריטניה, מתארת זאת כך: "כוכב הלכת שלנו הוא היפה ביותר הנראה לעין ומוקף הילה הנראית כחלחלה, שהיא האטמוספרה, הירח ופלנטות אחרות כמו מאדים ונוגה, נראים כארץ ישימון [...] מעל האטמוספרה בשכבה הנקראת יוניספרה, מזנקים סילוני אש כחולים, מטאוריטים המפיצים באוויר שכבות מרחפות של מתכות, המאפשרות תנועת זרמים חשמליים סביב האטמוספרה שלנו" (ווקר, 2010). ווקר מתארת את כל ה"חיילים" אשר "לוחמים" נגד המתקפות מהאוויר החיצוני כך: "אנחנו היצורים הרב-תאיים חבים את חיינו לא רק לכוח הכבידה של כדור הארץ, שמצליח ללכוד לעצמו שכבת מגן בדמות האטמוספרה ולא רק לשדות הכוח המגנטיים הלוחמים בעוז, אלא גם לאוזון, לוחם קומנדו מתאבד הנמצא דרוך ופעיל בקו ההגנה השני" (ווקר, 2010). "האויבים" שלנו הם: כוכבים נופלים – סילוני אור מוזרים, קרני רנטגן מסוכנות, קרינה על סגולית ועוד. מי מינה את כל אלה להגן עלינו? ואיך זה שעל אף כל המתקפות מהחלל הם מצליחים בכך? ודאי שיש רק תשובה אחת, בורא עולם – אלוקים – המעוניין בקיום חיים בכדור הארץ, ומשום כך נברא די חמצן דווקא כאן.
הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן חקר אלקטרון ואנטי-אלקטרון וגילה "שאם הופכים את המטען של אנטי-אלקטרון, הוא נע אחורה בזמן והופך את כיוונו" (קאקו, 2010, עמ' 252). משמעות התופעה הזו היא שהחומר יכול לנוע בזמן. מי קובע את כיוון התנועה? אלוקים.
היקום בנוי כך שיש בו מאבקים ותנועות חזקות ומסוכנות. עם זאת, כדור הארץ בנוי בצורה אשר מגינה עליו ועל יושביו. יש בו די חמצן כדי לספק חיים ומרחב נשימה לבני אדם ולחיים שבו. כדור הארץ צבעוני ויפה, האור הלבן כולל בתוכו צבעים רבים, וכשהם מתפרקים אנו רואים עולם צבעוני ויפה.
האור האלוקי מתחלק להפליא לצבעים, לגוונים ולאנרגיות המופיעים בשלושה מרחבים: ביבשה, באוויר ובים.
ביבשה – צמחים, בעלי חיים, אדמה – כולם נראים במגוון צבעים.
בים – במערות איי הבהאמה אפשר לראות חיידקים הצובעים שטחי מים בצבעים שונים ומגוונים.
באוויר – יש ציפורים בצבעים רבים ומגוונים. הקשת בשמים צבעונית, וכן הצבעים המתחלפים בעונות השנה.
בעלי חיים – אותם בעלי חיים אשר נקראים באותם שמות בים וביבשה. אריה–אריה-ים, צב–צב-ים, כלב–כלב-ים, סוס–סוס-ים וכיו"ב.
האוויר מחבר בין השמים לבין הארץ, והכול בתיאום מופלא וביופי מדהים.
קיומה של הנפש ו"התגלגלות" הנשמה מוכיחים את נצחיות הנשמה ואת קיומו של עולם רוחני שמקורו העליון הוא האלוקים. להלן שש הוכחות לכך.
א. מחקרי "חוויית סף המוות" (דיווחים של אנשים שמתו "מוות קליני" וחזרו לחיים). ד"ר ריימונד מודי מאוניברסיטת וירג'יניה ראיין 150 אנשים שחוו חוויה מעין זו וכתב על כך ספר. ד"ר אליזבת קובלר-ריס, פסיכיאטרית בעלת שם עולמי, בחנה למעלה מאלף מקרים כאלה ועוד רבים אחרים. באחד התיאורים של ד"ר ריימונד מודי, מסופר על אדם שבעקבות פיצוץ התוספתן שלו הרגיש היסחפות וריחוף דרך הרשת אל האור הלבן הזוהר. לדבריו, היה זה אור של הבנה מוחלטת ושל אהבה מוחלטת. הוא (האדם המספר) היה מחוץ לגופו כשהוא ראה את גופו על שולחן חדר הניתוח, נפשו יצאה. האור שאל אותו אם הוא מוכן למות. האור דיבר אליו.
ב. אנשים הזוכרים גלגול קודם שלהם: גלגול נשמות. אדם בניו דלהי מספר: "אני זוכר כיצד נרצחתי בשעה 5:45" (כהן, 2005, עמ' 240). יש גם דמיון שעובר בגלגול. לדוגמה, רודולף ולנטינו המפורסם התגלגל כשחקן; ג'ון טרבולטה טוען שיש לו זיכרונות מגלגולו כוולנטינו; חניבעל ברקה, מצביא אכזרי, שנלחם ברומאים התגלגל לנשמת הגנרל ג'ורג' פאטון, מצביא מבורך, שנלחם בצבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה, והצהיר כי היה חניבעל בגלגול קודם. הוא זכר פרטים מתוך קורבנותיו כחניבעל (כהן, 2005, עמ' 244). נוסף על אלה, יש אנשים שקרובי משפחתם נפטרו, והם מתגלים אליהם באמצעות חלומות ומסייעים בידיהם להתמודד עם בעיות שונות.
ג. במקרים שבהם העידו אנשים שמתו "מוות קליני" התברר ש"בזמן היציאה, הנפש נשארת קשורה לגוף האדם במעין חוט ארוך בצבע כסף, חוט רוחני הנמצא באדם" (כהן, 2005, עמ' 280). כלומר, בממד הרוחני שלנו קיים כעין חוט כסף רוחני, המקשר אותנו לחיים. בתורת ישראל זה כתוב כך: "וּזְכֹר אֶת-בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ [...] עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר. וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל-הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב, א, ו-ז).
ד. פיתגורס היה איש רוח ומדען גדול. הוא קיבל מידע משורשי נשמתו על גלגולי נשמתו. פיתגורס אהב מאוד לספר על גלגוליו הקודמים ואף זכר פרטים מהם. לדוגמה, הגלגול לחייל הלוחם במלחמת טרויה; הגלגול ללוחם אויפורביס שהתגלגל בכמה גלגולים: סוחר מצליח, איש חצר המלך, בעל חיים ועלה של עץ (שפירא, 2010, עמ' 53). פיתגורס הוא הוכחה לכך שהנשמה היא בת-אלמוות, וכי היא מתגלגלת שוב ושוב בעולם בכל פעם בתפקיד אחר. לכל נשמה יש "מסלול עבודה" בעולם הגשמי.
ה. דקארט, בספרו הגיונות על פילוסופיה ראשונית, אמר: "מאחר שאני עצמי יצור סופי, הרי איני יכול להמציא את רעיון האין-סופיות. כי רק דבר שהוא אין-סופי בעצמו, מסוגל להקיף במחשבתו את האין-סוף. לכן רק אלוקים לבדו יכול להיות היוצר של מושג האין-סוף, מכאן שאלוקים קיים".
ו. המתמטיקאי קנטור האמין שאלוקים נתן לו את תורת האין-סוף, כדי שיעביר אותה לאנשים בני תמותה.
אם כך, יש הוכחה לקשר רוחני בין גוף האדם, נפש האדם, הנשמה והאור האלוקי, מה צריך יותר מזה?
אחת ההוכחות המדהימות לקיום הקשר בין עם ישראל לבין אלוקים היא מעמד הר סיני. שם נאמר: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד [...] וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ [...] וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (שמות יט, טז; שמות כ, א, יד). איך ראו את הקולות? אומרים חז"ל: "אבותינו אכן ראו את הקולות. כלי דיבור שיצא מפיו של הקב"ה נראה בעיניהם כאותיות הפורחות באוויר כברקים" (פירוש כלי יקר על שמות יט, טו).
בספר היצירה (המיוחס לאברהם אבינו ובו מתוארת בריאת העולם) מבוארת פנימיותן של האותיות, שהן אותות וסימנים לכוחות רוחניים הזורמים בכל אות. מחקר מדעי מוחשי שנעשה מוכיח כי 17 אותיות מתוך 22 אותיות האל"ף-בי"ת, יוצרות על מסך המחשב צורה הדומה לאות הכתובה. המהנדס יעקב גוגנהיים הצליח להראות את האותיות על צג המחשב. לפי כלי יקר, הדיבור האלוקי הצטייר במרחב בצורה של אותיות האל"ף-בי"ת. גוגנהיים השתמש במכשיר סונוגרף (sonograph) והציג את התמונה של כל אות במישור זמן – תדר (מס' טלפון לרכישת התקליטור של גוגנהיים 08-9419031).
מה אירע במתן תורה? לדברי גוגנהיים, במתן תורה נקרע הווילון של הטבע והופיע שֶם ההויה, הוא האין-סוף. גוגנהיים ממחיש ויזואלית את הדמיון שבין היגוי האות לבין התמונה הנראית על המסך, שהיא כמו כתיבת האותיות: ט, ע, פ ועוד.
התורה אומרת לנו עובדות, והמדע מצליח להוכיחן. כשאנשים בתקופות שונות בחייהם מרגישים בקשר הקיים בין הנפש, הרוח, הנשמה לבין הגוף, כשיש הוכחה לקיומו של המפץ הגדול, כשהעולם נברא בשישה ימים (על פי המדע בשישה עידנים), כשאנו מגלים שהכול בעולם סובב סביב צירו, אנו רואים כי התהליכים בעולם מובנים ומחושבים. האדם מורכב מ"כלום" והוא מצליח להגיע לירח ולחשב מרחקים בין גלקסיות. כשאפשר "לראות את האותיות על פי קול ההיגוי של האות" אין דרך אחרת להביט בעולם, אלא כמי שיש לו בעל בית והוא אלוקים בכבודו ובעצמו! האור האלוקי.
עלינו להכיר בגדולתו גם בהיותנו בעולם הזה, להתחבר אליו באמצעות הרצון לעשיית טוב, בעזרת העזרה ואהבת הזולת "ואהבת לרעך כמוך". בדרך זו יהפוך כל אדם למיתר שנגינתו תגדיל, תאדיר ותעצים את כבודו של אלוקים בעולם, כך יסתלק החושך ויגדל האור בעולם. אולי בדרך זו ירגיש האדם את היותו בגן עדן בכל רגע ורגע. שווה להתנסות, לחוות ולהרגיש.
אלברט איינשטיין, המדען היהודי המפורסם בעולם, אמר בשנת 1931, "החוויה הנפלאה ביותר שיכולה להיות לנו היא המסתורין". קשה לגלות קשר גשמי מוכח בין הנפש לבין הגוף, אבל יש לנו סימנים המוכיחים את פעולת הנפש ואפילו את הקשר שלה לנפש הקוסמית הכללית. לדוגמה, שימוש בהיפנוזה אשר באמצעותה אפשר להחזיר את האדם לעברו ולטפל בו; באמצעות הגרפולוגיה אפשר לזהות את תכונות האדם, את מזגו ואת התנהגותו; טלפתיה – לעתים האדם מרגיש מה קשור למה, ומה עתיד לקרות, ואין לכך סיבה מעשית הגיונית. יש אנשים היכולים לתקשר עם דמויות חיצוניות, וכך יש להם היכולת לגלות מידע על עברו של אדם ולהדריך אותו כיצד להשתפר בעתיד. כל אלה מוכיחים את הנוסחה של אלברט איינשטיין.חומר הוא צורה של אנרגיה. את החומר, אנחנו רואים, את התוצאות של הרוח אנו חווים ומרגישים ויודעים לספר על קיומה. אי אפשר לראות רוח, אך יש אנשים שהצליחו לצלם הילה של אדם, דמות של הנשמה.
המסקנה הכללית המתבקשת מאליה היא: החומר נברא "יש מאין". חומר ואנרגיה שייכים לאותו מקור. יש אדון לעולם – אלוקים. אנחנו יכולים להרגיש את השפעתו על העולם בעזרת הרגשת האור האלוקי, כשאנחנו גורמים ותורמים לכך שלאחרים ולעולם יהיה טוב יותר.
אלוקים = אור = טוב = טבע.
האדם = עם ישראל = המיתר הרוטט, שתפקידו ליצור קשר של אור בין העולמות הרוחניים לבין עולם החומר – היקום הגשמי.

"מחייה המתים"
במגזין "24 שעות" של ידיעות אחרונות (11.4.2010) מתוארת עדות מרגשת בין הכוח העליון לבין האדם. בעדות זו מתאר עבד ציאד, ערבי כבן 84, חוויה שחווה כשומר בתי הקברות בהר הזיתים: "לפני 35 שנים הסתובבתי בחצות הליל בחלקה הספרדית ליד הקבר של אורח החיים. פתאום ראיתי אותו עומד מולי, הוא ניגש אלי ואמר: עבד, אתה צדיק גדול. אתה עוזר ליהודים, תשמור על המתים, תשמור על עצמך, אלוקים ישמור אותך."
סיפורו של עבד ציאד הוא הוכחה נוספת לקשר גשמי-רוחני בין האל לבין האדם, והוא כולל הבטחה כי מי שמיטיב עם קברי היהודים יישמר ויהיה לו טוב. עדות זו, הניתנת דווקא מפי ערבי, היא הוכחה נוספת לחשיבותו של עם ישראל בעיני האל. נוסף על כך, לדעתי, עדות זו, היא הוכחה נוספת כי האמונה בתחיית המתים אמיתית ואפשרית.
"אחזתי ביד האלוהים וביד השטן – אלוהים ניצח. מריו ספולבדה אספינה, הכורה שחולץ שני מהמכרה שקרס בצפון צ'ילה, היה ראשון לצאת אל העיתונאים ולספר מעט על חוויותיו: 'לעולם לא אפסיק להיות אסיר תודה על מה שעשו עבורנו. למדתי שאהבת הבורא היא הדבר היפה בעולם.' עד כה חולצו חמישה כורים. המבצע נמשך לפי שעה ללא תקלות וצפוי להימשך כיממה וחצי. 'הייתי עם אלוקים והייתי עם השטן, אבל אלוקים ניצח. לא הייתה נקודה שבה פקפקתי בכך שאלוקים יוציא אותי משם. בתקופה הזו גיליתי איזה אנשים יוצאי דופן עבדו כדי להוציא אותנו'" (news y net חדשות: 13.10.2010).
זוהי ההוכחה המעשית האחרונה "לקליטה רוחנית" של אדם הנמצא במצוקה הגדולה ביותר שבה יכול אדם להיות, כשהוא "כלוא" בבטן האדמה, עם סיכוי אפסי להינצל. דווקא במצב זה הוא בטח באלוקים והרגיש שבעזרת רצון האל ובשילוב טוב לבם של האנשים – האלוקים ניצח. הוא מעביר לכולנו "מסר" ומרגיש הכרת תודה לכולם.
במתמטיקה המספר שש הוא "המספר המושלם" הראשון השווה לסכום מחלקיו: 1, 2, ו-3. בתורה מסופר שהעולם נברא בשישה ימים. במילה "בראשית" יש שש אותיות. המספר 6 מסמל שישה כיוונים בעולם הגשמי: מזרח, מערב, צפון, דרום, למעלה, למטה. אפשר להבין מן המדע (כימיה, פיזיקה, אסטרונומיה, חשמל, ביולוגיה, אסטרולוגיה וכו') כי יש סדר בעולם. לכל חלקיק, אטום קטן בעולם, חוקים מדויקים משלו. "כל אחד יודע שהעולם מתנהל על פי חוקים קבועים" (גינזבורג וברנובר, על פי משנת הרבי מלובביץ, עמ' 130). אם נעלה בדמיוננו את עצמנו נכנסים לבניין גדול שיש בו אלפי חדרים, וכל חדר מסודר היטב ויש לו תפקיד מסוים ביחס לחלקים האחרים בבניין, האם לא נחשוב: אין ספק כי הבניין שייך לבעל בית מסוים, הוא בנה את הבניין, חילק אותו לחדרים וקבע מהו תפקידו של כל חדר?
אם כך, היקום כולו הוא ה"בניין" של הקב"ה. הקב"ה הוא "בעל הבית", והוא קבע מהו תפקידו של כל חלק, כל יצור, כל פריט ביקום, וכל הנמצאים בו מהצורה הראשונה ועד היתוש הקטן שיהיה בטבור הארץ, "הכול מכוח אמיתת הימצאו נמצאו" (לשון הרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פ"א ה"א). בכל חלקיק קטן של חומר נמצאת רוח היוצר – הקב"ה.