שומר ישראל

מבוא

ככל שתקראו את הספר, אתם וודאי תחשבו שמדובר במדע בדיוני. הסיפור שלי קשה לעיכול. הוא לא סטנדרטי. אז ראשית, לא כל דבר שאתם קוראים, אתם צריכים להבין. החיים הם מרחב דינמי ולא בהכרח ברור, לא כל תופעה היא מוכרת. אמליץ לכם להיות פתוחים לסיפור. אני מרסלו בשמי הברזילאי, ולביא, בשמי הישראלי.

בגלל הסיפור המורכב, החלטתי לכתוב את הספר, כדי למצוא תשובות. את חלקן מצאתי במהדורה הראשונה של ספרי הראשון, תוך כדי כתיבת הספר, ולאחר הוצאתו לאור. המסר בספר הוא כפול היות שחיי ודרך מחשבתי מבוססים על רצף מסרים, אני מקווה שתמצאו את המסר שלכם, הקוראים. השאלות שטוו את דרכי היו מורכבות; "מה התפקיד שלי ביקום הזה?" "האם יש יכולות על טבעיות לאנשים?" דוגמת 'הדלתא פורס', והשאלה המרכזית היא "איפה אני בכל זה?" ומה אני מביא איתי. דרך החשיבה שלי נטוותה דרך אירועים שונים שקרו בחיי, ביניהם הנסיעה לברזיל, השירות שלי בצנחנים, ההתנסויות השונות שלי ועוד. הזיכרון שלי הוא מוחלט. אני זוכר מילים, משפטים והם חלק מאבני הדרך שלי לאסוציאציות ולמסקנותיי לגבי החיים. דרך אלה נטווה סיפורי, והכול בדיעבד כמובן. בדיעבד, כחומר ביד היוצר, הייתי עבור היקום כלי להעברת מסרים של לוחמה פסיכולוגית. אני כבר רואה אתכם קוראים: כלי? לוחמה פסיכולוגית? ריגול? כן, אתם מבינים נכון. אגדיל ואומר — אני ביוני, כול יכול.

כבר במבוא אתם מבינים את מה שאני לא הצלחתי להבין שנים רבות. אני רואה בהרפתקאות האלה מטרה של שליחות חברתית והעלאת מודעות. מניע נוסף וחשוב מאוד הוא היכולת שלכם להבין את פגועי הנפש, את הקושי שהם חווים ועוברים. יהיו מקומות בספר שיהיה לכם לא קל להבין, או שתחשבו שזו טעות בהעברת המסר. אז לא, אין טעות, זו צורת החשיבה שלי, והספר משקף תהליך ארוך ומתמשך שעברתי.

הספר מחבר בין נושאים צבאיים שקרו בעבר לבין הניסיון האישי שלי, מציג את ההתמודדות שלי בעקבות השירות בצבא ובמלחמה, וכל חיי משרתים גוף או אנשים שמטרתם לחקור על הלוחמה הפסיכולוגית. שילמתי מחיר כבד בהיותי כלי לכך. השירות הצבאי שלי היה יוצא דופן, אני חייל בצבא וגם חייל בחיים, מכל הבחינות. חוויתי והתנסיתי כמעט בכל חוויה אפשרית בצבא ומעבר לזה, אפילו חוויה על־חושית. תהיתי על אירועים קשים שליוו את חיי, דוגמת סיפורם של רון ארד ורצח יצחק רבין, אשר מהדהדים בי עדיין, ולרוב השאלות אין תשובות.

בספר התייחסות חברתית לעניין תשושי הנפש ויש בו נושאים בעלי חשיבות הדורשים התייחסות. ייתכן שהדברים לא בהכרח מתחברים לכדי מידע אחיד, וגם כך לא נדע את כל הפרטים, דבר שפותח צוהר עבור הקוראים והופך את הדברים למסתוריים ומסקרנים. אבל הייתי רוצה לחשוב, בתור חייל לשעבר, שאם יקרה המקרה הגרוע מכול ואני אפול בשבי, שילחמו עליי ללא פשרות.

אני אבקש שהמידע יעבור הלאה, כדי שאנשים נוספים יוכלו לקבל ערך מוסף ואולי הצפת הנושא תשפיע על מקבלי ההחלטות כדי שיפנו עוד משאבים וכוח אדם כדי לטפל בסוגיות החיילים החטופים במקום פוליטיקה, ספינים וסכינים התקועים בגב.

אני נלחם עבור אחרים, לא מוותר, ולמרות הכול, אני עדיין פה.

מרסלו או לביא

פרויקט 'לביא', שמי המקביל, ואחד מסיפורי הכיסוי שלי מתחיל בשנות השמונים של המאה העשרים. מדובר בניסיון לתכנון ולייצור של מטוס קרב מודרני, ולא סתם מטוס קרב, אלא אחד שיעמוד בשורה הראשונה של מטוסי העילית בעולם. 'לביא' תוכנן ונבנה כמטוס הדרכה, נטול מערכות נשק ועם בטיחות מרבית למשתמש. מערכת הטיסה מזכירה לי את האני שלי — מתקדמת מאוד ומאפשרת שליטה. אני נע ונד בין הצורך לשלוט על הקורה בחיי לבין מה שקורה בעולם האלטרנטיבי ובייחוד ההתמודדות היומיומית.

לכאורה ניסו לייצר מטוס קרב עתידני שיתחרה בכל מטוס קרב שיוצר באותה תקופה בכדי שמדינת ישראל לא תצטרך להיתלות ברכישת מטוסי קרב ממדינות אחרות. בגלל לחץ אמריקאי הוחלט בסוף שנת 85' לגנוז את התוכנית ולקנות בסיוע האמריקאי מטוסים אמריקאים. ישראל היא יחצנית של מטוסי קרב.

השיקולים היו מושפעים רובם מדעות פוליטיות וכלכליות עם אינטרס מובהק. 'לביא' היווה איום מסחרי על השליטה האמריקאית בשוק מטוסי הקרב. גם במקרה של מטוס 'סופה' האמריקאים סירבו להחליף את המכ"ם למכ"ם ישראלי תוצרת אלתא. מהשתקפות פוליטית אחרת בינלאומית, מקרה האמברגו הצרפתי בשנת 1967, האמריקאים הבינו שידיד היום יכול להפוך לאויב של מחר.

"עסקות הרכש של ציוד אווירי בארה"ב עוררו דאגה רבה בתעשייה הצרפתית בראותה, כיצד הולך ונשמט מידיה לקוח כה חשוב, שהזרים לכיסיה מאות מיליוני דולרים." מצד אחד עלה מספר רכש חלקי החילוף, ומאידך החלו בייצור נרחב של החלקים בארץ." האמברגו חייב את ישראל לכלכל את מעשיה בזהירות רבה, עד למציאת פתרונות מלאים לבעיית הלקי החילוף..

"עוקץ האמברגו נמצא, איפוא, במטוסים המתקדמים יותר, אולם גם לגבי אלה יש בישראל מלאי חלפים לתקופה ארוכה עד להתארגנות לרכש חדש או לייצור מקומי."

במקרה הזה פרויקט 'לביא' הוא רק תפאורת כיסוי לחייל הביוני, חייל על, שהמשימות שלו מותאמות לפי צרכים של מערכת הביטחון, בשיתוף גורמים בינלאומיים חשאיים ולא חשאיים, ושחייו מותאמים ומוסווים למציאות הישראלית והבינלאומית. פרויקט 'לביא' ויכולותיו מורכבים מכמה פרויקטים גם יחד וכך גם האימונים שעובר 'הנבחר'.

אני יודע לבלבל, להונות, להטעות, להיכנס לראש היריב ולצאת מנצח. יש לי כוח של מחלקה ואפילו של גדוד, אבל אני לבד ואולי לא. איש צללים. שם הנשק החזק ביותר. פחות אצלי. אני שומע קולות, אני רואה נסתרות, אני רואה מהלכים שגם בחלומות אנשים לא רואים. אני סיירתי בעולמות ובזמנים שונים ומקבילים. אני נלחם בשדים שלי ושל אחרים. אני מבין משמעות של מילים. יודע שאין פשוט, אין צירופי מקרים. אני מאתגר את עצמי ויודע שאסור לי לפשל. אני מאג. מדיום. אני ה־101. זו היחידה שלי. מצד שני, אני סכיזופרן.

המחלה שלי מתעתעת כמו מסכה. מחד, אני נוטל תרופות פסיכיאטריות, אני במעקב של פסיכיאטר, אני במעקב שיחות של עובדת סוציאלית, אני מקפיד לעשות בדיקות דם, וכן, אני נחשב משוגע מכל בחינה. זו המסכה. אני מתחבא, אני סוד. סוד גדול. אני שומר ישראל. אומנתי באימונים הקשים ביותר, ואני עדיין מתאמן כבר מעל 15 שנה. האימונים הפיזיים הפכו למנטליים בעיקר. אני מרגל, קומנדו מוחי.

אז איך מוצאים בן אדם שיכול לעמוד במשימה, אני שואל?

אימא
נולדתי בניתוח קיסרי בברזיל, סאן פאולו, בשנת 1984 לאבי ולקלרה רובינסון. בגיל שנה ההורים שלי החליטו לעלות לארץ ישראל. אימי הייתה יפה מאוד ומרשימה. בהירת שיער, עיניים ירוקות, מלאת חן ואבא שיער מתולתל, שיער שחור, מרכיב משקפיים ורזה. איש מצחיק וסוחף בריות. חברתה של אימי אמרה שהייתה מסובבת ראשים, ואבי תמיד אמר שהיא התחילה איתו. היא הסתכלה עליו והחלה לדבר איתו. מעבר לזה אבי לא הרבה לדבר על אימי.

לכל אדם יש את הזיכרון הראשון שלו. הלכה למעשה זה לא הזיכרון הראשון, אלא זה הזיכרון הראשון שאנחנו זוכרים. יש זיכרונות מודחקים. הזיכרון הראשון שלי הוא שההורים שלי שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדול.

עניתי "אסטרונאוט." והם אמרו לי שאני צריך לדעת שאם אני רוצה להיות אסטרונאוט, אני צריך לעבוד קשה וללמוד הרבה.

באותה תקופה אני זוכר בעיקר את אימא שלי שהייתה נשכבת על הבטן ומבקשת ממני ללכת לה על הגב. אבי קנה לי את הדגם הראשון של 'מיג' 25 — מטוס קרב רוסי, ואליו הצטרפו חיילים קטנים. הייתי משחק שעות כדי להרכיב את המטוס ובונה לי עולם ומלואו. בתור ילד לא קיבלתי את כל מה שרציתי, אך לא החסירו ממני דבר. בינתיים נולדו לי שני אחים: נתנאל, שקטן ממני בשלוש שנים, ושולה הקטנה, שקטנה ממני בשש שנים.

המצב הכלכלי בבית לא היה מזהיר, זה הורגש מאוד. אבא שלי עבד במפעל 'אופק' לייצור נייר, ואימא שלי ניהלה פעוטון.

הייתה לי לא מזמן שיחה עם אבי. פעם חשבתי שהוא היה אטום או אדיש והיום אני מבין שהוא פשוט לימד אותי לחשוב. הוא עיצב אותי, את דרכי להיות אדם עם ערכים, להגיד את האמת בכל מחיר, לקום בבוקר לעבודה ולעשות את מה שמוטל עליי, לא להתעצל, לא לוותר, להיות אקטיבי ועוד ועוד. שאלתי את אבא באחת השיחות "עשית דברים במכוון או שזה יצא לך ככה? כי אני יודע דברים שאני לא יודע אם אתה יודע?" אז הוא אמר לי "כל מה שעשיתי עבורך היה במכוון". אבא שלי לא דברן גדול, אבל להוציא ממנו כזה דבר זה המון.

משמעות שומר ישראל
להיות שומר ישראל זה לא דבר פשוט. זו אחריות. התפקיד מורכב ביותר, וכולל פוליטיקה, הונאה, אשפוזים, תרופות פסיכיאטריות, במיוחד אירועים פוליטיים לא אהודים ולא נחוצים כמו לדוגמה רצח רבין. רבין חתם על הסכם אוסלו. רבין גם אמר "אנחנו רצינו שלום". רבין רצה שלום כי הוא הבין שבלי שלום עם הערבים אין לנו זכות קיום, ועל הרצון וההבנה הזו שלו, הוא נרצח. ישמעאל לכאורה הוא אח חורג שלנו. מלחמה היא המלחמה בעשיו, אבל עשיו זה המערב של היום. האמריקאים מאכילים אותנו לוקשים מאז היינו 'ילדים קטנים'. לכאורה הם לצידנו, ובפועל לא סייעו לנו במלחמה אחת למרות היחסים שלנו איתם. אם ניקח לדוגמה את תהליך התקדמות האירניים לכיוון פצצה גרעינית ומנגד האמריקאים יושבים בחיבוק ידיים ולא עושים כלום למרות שהם אומרים שזה בראש סדר העדיפויות שלהם. אלו הצגות פוליטיות. וזה חלק מהתצפית שעשינו בטיול באוסטריה. האמריקאים מאכילים את כל העולם בסרטים מסחריים מהוליווד, כביכול הכי טובים, הכי יפים, תמיד מנצחים, כביכול הם הכוח הטוב בעולם, הם הכוח השפוי בעולם, ובעצם הכול אחיזת עיניים.

אם נסתכל על העבר הצבאי שלהם ועל ההיסטוריה, נראה שהצבא שלהם הפסיד באפגניסטן, בעיראק, בקוריאה, בווייטנאם, במלחמת העולם. הם הגיעו בסוף המלחמה וניצחו אותה רק עם שתי פצצות אטום בהירושימה ונגסקי. וכבשו את אמריקה בעזרת נשקים כנגד אויב שהשתמש בחץ וקשת אינדיאנים.

היפנים לא ידעו שלאמריקאים אין עוד פצצות אטום, ולכן הם נכנעו. ההיסטוריה הייתה יכולה להשתנות אם היפנים לא היו נכנעים. עם חבר'ה כאלה, המערב בהובלת האמריקאים, אני לא רוצה לצאת למלחמת עולם. אני מעדיף את האומה האסלמית, את בני דודנו, לא בגלל שהם אסלאמים, אלא כי אני יודע מה זו משפחה חורגת ויודע שמשפחה לא בוחרים למרות המחלוקות. עם תרבות והיסטוריה מנצחת כמו שלהם, הם פרטנר יותר מדי חיובי כדי להיות בצד המנצח. שומר ישראל לא מוכן להפסיד במלחמה הזו. הקדשתי את חיי עבורה ואמשיך להקדיש. 'המסכה סיפור כיסוי.' המשמעות היא שהמלחמה שעברתי בלבנון כאילו לא הייתה. זה היה מודל מטכלי. אסטרטגיה. רצו להעביר כמה מסרים לשומר ישראל.

אחד מהדברים שאני רוצה להדגיש הוא שלא נורה כדור אחד במלחמה מצד הגדוד שלי. בכל אופן חיזבאללה ירה עלינו טיל. ירי הטיל היה דו צדדי. בתחילת המלחמה ביקשו לא לירות מכיוון שאנחנו הולכים להיפגש עם כוח צה"ל. חיזבאללה הוא כוח צה"ל. הכול כביכול אימונים אינסופיים כדי לשרת את המלחמה הסופית היעודה לפי הלשון התנ"כית ולפי נבואות 'גוג ומגוג'. אז בינתיים אנחנו מתאמנים נגד חיזבאללה, נגד חמאס, נגד האמריקאים. שומר ישראל הוא הלוחם הנבחר מלידה. הוא עבר חינוך ספרטני. יחידת שומר ישראל 101 כוללת אנשים שמדריכים אותו ושמלמדים אותו.

אני רוצה שאנשים יבינו אותי וירדו לסוף דעתי כפי שאני השקעתי מחשבה בפרויקט הלביא. אנחנו צריכים להתייחס לאויבים שלנו באופן שונה. התורה לא מספרת את סיפור המלחמה שלנו בערבים, היא לא מעודדת הרג של ישמעאל ושל יצחק זה על ידי זה.

הדיון בשאלת היחסים הכואבים בין יצחק, כלומר היהודים, לבין ישמעאל, כלומר הערבים ובין האסלאם לבין העולם המערבי (מתוך מגד) אבות האומה שלנו, אברהם, יצחק ויעקב, כך מסתבר, לא כיבדו היררכיות משפחתיות. זה מוזר היות ששני העמים באו מתרבויות פטריארכליות שבאופן מסורתי מכבדות היררכיה וסדר במשפחה. "וַתֹּאמֶר [שרה], לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת [הגר], וְאֶת-בְּנָהּ [ישמעאל]: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ–כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא.״

למרות אהבתו להגר ולישמעאל, מגרש אברהם את שפחתו ואת בנו אל המדבר ועוזב אותם שם לנפשם. חשוב לציין שהתורה לא מספרת במפורש על סיבת הגירוש של ישמעאל והגר. המציאות העגומה מתייחסת למלחמת אחים והיא שונה מהמקרא.

פעמים רבות שאלתי שאלה בלתי נמנעת, אך לא מבוססת — האם העם הסיני הוא בעצם צאצא של עם ישראל? החזות הסינית, החזות המזרח אסייתית. זוהי לעניות דעתי עוד אנקדוטה קטנה על תעלומות לא פתורות מימי קדם. העם הסיני ידוע באינטלקט, ברוח ובפילוסופיה שלו. אנשים שהולכים שנים על גבי שנים בחול, בשמש, במדבר, סביר להניח שהמראה שלהם יכול להשתנות. לעניות דעתי אלו דברים ששאובים רק ממקור אחד, היהדות. היהדות היא דת פילוסופית, רוח ואינטלקט. דרך התובנות הפילוסופיות והמקראיות שלה, נשפך אור על תרבויות נוספות. בני המאיה שצורת המבנים שלהם היא פירמידה, והפירמידות מקורן ממצרים. השאלה הנשאלת היא האם יש פה צירוף מקרים? הם גם היו אסטרונומים וחוקרים גדולים, שזה מתאר ציוויליזציה שמזכירה את המזרח התיכון הקדום.

שינוי השם ומשמעותו
לאחר שהתייעצתי עם הרב אורן, ולאחר שהוא טען שהשם מרסלו מביא לי מזל רע כי הוא לא יהודי, הוא הציע לי לעברת אותו לדוד.

אני, בתגובה להצעתו, הצעתי לביא. עיניו אורו מהרעיון, "עוד יותר טוב," אמר, וכך היה. החלפתי את השם שלי — מרסלו, שמשמעותו ים שמיים, ללביא, שפירושו אריה.

באותו הרגע שהחלטתי ששמי יהיה לביא, ידעתי שאקים מחדש את פרויקט לביא, בהמשך לפרויקט הישראלי שלא צלח אי שם בתחילת שנות השמונים, והנה התכלית שלי שתואמת למשקל השם 'שומר ישראל', וכך קיימתי את בקשת אימי האחרונה.