כל מי שנחשב

לורן וייסברגר כותבת בקלילות ובהומור, ולא מותירה רגע דל בתנועה הסואנת שלה אל סופו של רומן לא פחות משובח מ"השטן לובשת פראדה", ספרה הקודם שראה אור במודן.

על הנייר, החיים של בט רובינסון טובים: בגיל עשרים ושש היא גרה במנהטן ומחזיקה במשרה בבנק יוקרתי. אמנם העובדה שהיא עובדת שמונים שעות בשבוע לא מאפשרת לה לנהל חיי חברה תקינים, אבל לפחות - כך היא חושבת - היא בדרך הנכונה לחיי עושר ואושר. כשהיא מתפטרת באימפולסיביות לא אופיינית לה, היא מפתיעה אפילו את עצמה. היא פוגשת את קליף הבעלים של משרד היח"צנות הכי חם במנהטן. כך היא זוכה במשרה חדשה ונוצצת, שהדרישה העיקרית בה היא לראות ולהיראות. וכפי שאומרים הקולגות שלה, איך אפשר להתלונן על עבודה שבה משלמים לך כדי שתצאי לבלות? גם בט חושבת כך, עד לרגע שבו היא מוצאת את עצמה מככבת במדור רכילות חדש ומשעשע.