סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכיינים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכיינים
הוספה למועדפים

סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכיינים

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    איריס אליה-כהן, סופרת, משוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות, הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים רבים ולאחרונה נכנסו לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. 
    בימים אלה רואה אור ספרה השישי "גבר אישה ציפור" (ידיעות ספרים 2018)
    בשנת 2017 רכש תאטרון "הבימה" את הזכויות להמחזת "גלבי", (ידיעות ספרים 2016) העוסק בחטיפות ילדי תימן. ההצגה תעלה על הבמות במהלך שנת 2018. כמו כן עיבדה היוצרת, המחזאית והבימאית חנה וואזנה גרינוולד את הפואמה "יולדות" מתוך "פלא -פואמות ושירים" (ידיעות ספרים 2017) המתארת את האימהות הנגזלת של ילדי תימן, מזרח ובלקן החטופים. ההצגה עלתה בהצלחה רבה בסוף שנת 2017, וצפויה להגיע לאולמות בכל רחבי הארץ. 
     

    תקציר

    מְעַט אֲנָשִׁים מְעִזִיּם לְהַזְמִין חֶדֶר בַּמָּלוֹן הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי. אֲבָל אֲנִי דַּוְקָא מַמְלִיצָה לָכֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אַחֶרֶת לאֹ תַּכִּירוּ אֶת הַסָּבְתָא הֲכִי מַצְחִיקָה וַחֲזָקָה בָּעוֹלָם, הֲלֹא הִיא סָבְתָא טוּרְבּוֹ!

     

    אָז מָה גָּרַם לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ לְזַנֵּק עִם מַטְאֲטֵא שָׁלוּף? מַדּוּעַ אַלְבֶּרְט, נַגַּן הַטּוּבָּה הַמְּהֻלָּל, הִגִּיעַ לְהִתְאָרֵחַ בַּמָּלוֹן שֶׁלָּהּ? מָה הֵכִילָה הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבֵדָה שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ? וּמָה עוֹשִׂים עִם תַּנִּין רָעֵב בִּמְיֻחָד?

     

    אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת תִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשָׁה וּפְרוּעָה. וְרַק בַּקָּשָׁה קְטַנָּה: אַל תְּסַפְּרוּ לְסָבְתָא טוּרְבּוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי עָלֶיהָ סֵפֶר. הִיא עֲלוּלָה לִכְעֹס שֶׁלֹּא כָּתְבָה אוֹתוֹ בעְּצַמְָה!ּ

     

    שֶׁלָּכֶם, קֶרֶן קָרֵנִינָה.

     

    אִירִיס אֵלִיָּה כֹּהֵן מְגַדֶּלֶת אַרְבָּעָה יְלָדִים, גִּנַּת יָרָק וּמַחְשֵׁב שֶׁכָּל הַזְּמַן נִתְקָע. כְּשֶׁהִיא לֹא יְשֵׁנָה, הִיא כּוֹתֶבֶת סְפָרִים שֶׁהוֹפְכִים לְרַבֵּי־מֶכֶר וְזוֹכִים בִּפְרָסִים. זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.

    רָמיִ טלַ, בּוֹגֵר הַמֶּרְכָּז הָאָקָדֶמִי לְעִצּוּב וִיצוֹ, חֵיפָה, אוֹהֵב אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, אֲבָל מַעֲדִיף תַּנִּינִים מְצֻיָּרִים. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁא יִרֵּ .

     

    לגיל 6-8. 

    פרק ראשון

    הַקְדָּמָה 

    וּבָהּ כַּמָּה פְּרָטִים חֲשׁוּבִים עַל סָבְתָא טוּרְבּוֹ

     
    לְסָבְתָא מַזָּל, שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים בְּתוֹר סָבְתָא טוּרְבּוֹ — תֵּכֶף תָּבִינוּ לָמָּה — יֵשׁ נְטִיָּה אֲיֻמָּה לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּר. הִיא מְסֻגֶּלֶת לְדַבֵּר בְּלִי הַפְסָקָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, וְהִיא גַּם מְדַבֶּרֶת מַהֵר, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הִבְטִיחַ לָהּ מִילְיוֹן דּוֹלָר אִם הִיא תַּצְלִיחַ לִדְחֹף שְׁבַע מֵאוֹת מִלִּים בְּדַקָּה. נוֹסָף לְזֶה הִיא גַּם שׁוֹכַחַת לְהַצִּיב נְקֻדּוֹת בְּסוֹף מִשְׁפָּט. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל פְּסִיקִים.
    סִימָנֵי קְרִיאָה, לְעֻמַּת זֹאת, תִּמְצְאוּ אֶצְלָהּ בְּשֶׁפַע.
    כָּל אוֹרֵחַ שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ — גַּם עָלָיו מִיָּד אֲסַפֵּר — וְשׁוֹאֵל אוֹתָהּ שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה כְּמוֹ‏‎: "סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, מָה שְׁמֵךְ, בְּבַקָּשָׁה?" אוֹ בְּצוּרָה קְצָת פָּחוֹת מְנֻמֶּסֶת: "אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ?" חוֹטֵף נְאוּם שָׁלֵם: "קֹדֶם כֹּל אַל תִּקְרָא לִי גְּבִרְתִּי אֲבָל אִם אַתָּה כְּבָר שׁוֹאֵל אָז הָאֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לִי מַזָּל אֲבָל חָשׁוּב שֶׁתַּדְגִּישׁ מַזָּל אִמָּא שֶׁל אֶלְעָד וְיוֹאֵל אוֹ מַזָּל אִמָּא שֶׁל יוֹאֵל וְאֶלְעָד זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אֲבָל שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁיּוֹאֵל וְאֶלְעָד שֶׁלִּי הֵם יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה! אֶלְעָד בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם וְיוֹאֵל בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ כְּלוֹמַר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הוּא הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲבָל בְּאַפְּרִיל הַקָּרוֹב נַחְגֹּג לוֹ שְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ! אֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר מָה שֶׁכֵּן לְיוֹאֵל יֵשׁ יַלְדָּה מְאוֹד מְתוּקָה אוֹחחח אֵיךְ אֲנִי חוֹלָה עַל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת! קֶרֶן קוֹרְאִים לָהּ אֲבָל אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ קֶרֶן קָרֵנִינָה כִּי קֶרֶן קָרֵנִינָה נִשְׁמָע יוֹתֵר טוֹב בָּאֹזֶן אַתָּה בֶּטַח תַּסְכִּים אִתִּי זֶה שֵׁם מְאוֹד מִתְנַגֵּן וַאֲנִי מְבִינָה בְּמוּזִיקָה לֹא סְתָם נִגַּנְתִּי בְּתִזְמֹרֶת כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה שֶׁל טְבֶרְיָה חָמֵשׁ שָׁנִים! הִסְתּוֹבַבְנוּ בְּכָל הָעוֹלָם בְּאַמְסְטֶרְדָּם נְיוּ יוֹרְק אֲפִלּוּ לְקָהִיר הִגַּעְנוּ אַתָּה לֹא תַּאֲמִין טוֹב אֵלֶּה הָיוּ יָמִים יָפִים בֶּאֱמֶת... בְּכָל מִקְרֶה הַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ מִבְּחִינַת הָאוֹר אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת — כַּמָּה אוֹר הִיא מְבִיאָה לִי אֵין לְתָאֵר אָז מִבְּחִינָתִי אַתָּה גַּם יָכוֹל לִקְרֹא לִי מַזָּל סָבְתָא שֶׁל קֶרֶן קָרֵנִינָה כִּי קָרֵנִינָה יֵשׁ רַק אַחַת!"
    כְּמוֹ שֶׁבֶּטַח כְּבָר הֵבַנְתֶּם, קוֹרְאִים לִי קֶרֶן. אֲבָל בִּגְלַל אוֹ בִּזְכוּת סָבְתָא — תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים — כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי קֶרֶן קָרֵנִינָה.
     
    עוֹד דָּבָר שֶׁכְּדַאי שֶׁתֵּדְעוּ הוּא שֶׁסָּבְתָא מַזָּל הִיא מַגְזִימָנִית עוֹלָמִית. צָרִיךְ לָקַחַת כָּל מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּעֵרָבוֹן מֻגְבָּל. אִם הִיא פּוֹתַחַת שִׂיחָה בְּ"אַתֶּם לֹא תַּאֲמִינוּ מָה קָרָה לִי אֶתְמוֹל", בֶּאֱמֶת אַל תַּאֲמִינוּ. רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁזֶּה קָרָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם־שָׁלוֹשׁ. וּלְהֵפֶךְ, סִפּוּרִים שֶׁהִיא פּוֹתַחַת בְּ"הָיֹה הָיָה" הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל סִפּוּרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ שָׁבוּעַ קֹדֶם. חוּץ מִזֶּה, עַל כָּל טָעוּת הֲכִי קְטַנָּה, כְּמוֹ אִם הִבְטַחְתֶּם לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ וּשְׁכַחְתֶּם, הִיא תַּפִּיל עֲלֵיכֶם "מָשָׁל קָדוּם" אוֹ "מַעֲשִׂיָּה סִינִית עַתִּיקָה" שֶׁהִיא הִמְצִיאָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע. אִם אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפָּה וּמְשַׂחֲקִים בָּאַייפוֹן, שֶׁהִיא לֹא סוֹבֶלֶת וּבִגְלַל זֶה קוֹרֵאת לוֹ "עַייפוֹן", כִּי הוּא "מְעַיֵּף אֶת הַמֹּחַ", הִיא תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁתַּנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּצַּד, וּתְפַתֶּה אֶתְכֶם לְהַקְשִׁיב לְ"צִ'יזְבָּט מַפְחִיד נוֹרָא". וּבְדֶרֶךְ כְּלָל מְדֻבָּר בְּעוֹד סִפּוּר גְּבוּרָה מְיֻתָּר: בֶּרָלֶה הַסְּנָאִי וּמִלְחַמְתּוֹ בֶּאֱגוֹזֵי מֶלֶךְ, לְמָשָׁל, אוֹ אֵיךְ נִצַּל דַּמְבּוֹ מִטְּבִיעָה (דַּמְבּוֹ הוּא דַּג הַזָּהָב שֶׁל סָבְתָא).
    בְּקִצּוּר, מִכָּל זְבוּב סָבְתָא עוֹשָׂה פִּיל, מִכָּל שְׂמָמִית נְחַשׁ אָנָקוֹנְדָה, וּמִכָּל סוּסוֹן יָם — לִוְיָתָן.
     
     
    לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים סָבְתָא פָּתְחָה בֵּית מָלוֹן. לֹא נָעִים לִי לְהַגִּיד, אֲבָל בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ רָחוֹק מִלְּהֵרָאוֹת כְּמוֹ בֵּית מָלוֹן. אֲפִלּוּ הַמִּלָּה "צִימֶר" גְּדוֹלָה עָלָיו.
    קֹדֶם כֹּל, מְדֻבָּר בִּסְתָם בַּיִת רָגִיל לְגַמְרֵי. אָמְנָם בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת, אֲבָל יֵשׁ בּוֹ שְׁלוֹשָׁה חַדְרֵי שֵׁנָה בְּסַךְ הַכֹּל, שֶׁאֶחָד מֵהֶם שַׁיָּךְ לְסָבְתָא.
    דָּבָר שֵׁנִי, סָבְתָא מְנַהֶלֶת אוֹתוֹ בְּצוּרָה דֵּי מַחְפִּירָה.
    רוֹצִים דֻּגְמָה? בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, בְּמָה שֶׁהָיָה פַּעַם הַסָּלוֹן, הִצִּיבָה סָבְתָא אֲרוֹנִית נְמוּכָה, מָאֳרֶכֶת, שֶׁפַּעַם עָמְדָה עָלֶיהָ הַטֶּלֶוִיזְיָה. עַל הָאֲרוֹנִית הִיא הִדְבִּיקָה שֶׁלֶט שֶׁעָלָיו כָּתְבָה בְּטוּשׁ שָׁחֹר: "דֶּלְפֵּק קַבָּלָה". אֶלָּא מָה? אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא לְיַד דֶּלְפֵּק הַקַּבָּלָה הַזֶּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁמַּגִּיעִים אוֹרְחִים לַמָּלוֹן הֵם נֶעֱמָדִים מוּלוֹ וּמְחַכִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ בֶּאֱמֶת יוֹאִיל לְקַבֵּל אוֹתָם.
    אִם אֲנִי נִמְצֵאת בַּמָּקוֹם, אֲנִי נִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם מִיָּד, מִתְנַצֶּלֶת וּמַסְבִּירָה, "סָבְתָא מְבַשֶּׁלֶת בַּמִּטְבָּח", אוֹ "סָבְתָא תּוֹלָה כְּבִיסָה", וּמְמַהֶרֶת לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ. הָאוֹרְחִים הַמִּסְכֵּנִים נֶאֱנָחִים בַּהֲקָלָה, "תּוֹדָה רַבָּה! בֶּאֱמֶת לֹא יָדַעְנוּ מָה לַעֲשׂוֹת." אוֹ "אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לְסָבְתָא שֶׁלָּךְ נֶכְדָּה כָּמוֹךְ!" אֲבָל בְּמִקְרֶה שֶׁאֲנִי לֹא נִמְצֵאת, הֵם מְאַבְּדִים אֶת הַסַּבְלָנוּת וְכוֹעֲסִים, "לָמָּה אֵין פֹּה אַף אֶחָד?" אוֹ "מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה? אֲנַחְנוּ מְחַכִּים כָּאן יוֹתֵר מִשָּׁעָה!"
    רַק כְּשֶׁמַּגִּיעוֹת לְאָזְנֶיהָ שֶׁל סָבְתָא הַצְּעָקוֹת, הִיא טוֹרַחַת לָצֵאת אֲלֵיהֶם, אֲבָל בִּמְקוֹם לְהִתְנַצֵּל הִיא גּוֹעֶרֶת בָּהֶם, "מָה קָרָה? קְצָת סַבְלָנוּת לֹא הָרְגָה אַף אֶחָד!" אוֹ "אַתֶּם לֹא רוֹאִים שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה מַשֶּׁהוּ?!" אוֹ "לָמָּה אַתֶּם אוֹמְרִים 'אַף אֶחָד'? אֲנִי נִרְאֵית לָכֶם אַף אֶחָד?"
    מָה שֶׁמַּצְחִיק זֶה שֶׁסָּבְתָא מִתְיַחֶסֶת לִשְׁנֵי חַדְרֵי הָאֵרוּחַ שֶׁלָּהּ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּמָלוֹן עֲנָק שֶׁל חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים. לְכָל שִׂיחַת טֶלֶפוֹן שֶׁמַּגִּיעָה אֵלֶיהָ הִיא תָּמִיד עוֹנָה בְּטוֹן רִשְׁמִי: "מְלוֹן מַזָּל שָׁלוֹם בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר?"
    איריס אליה-כהן, סופרת, משוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות, הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים רבים ולאחרונה נכנסו לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. 
    בימים אלה רואה אור ספרה השישי "גבר אישה ציפור" (ידיעות ספרים 2018)
    בשנת 2017 רכש תאטרון "הבימה" את הזכויות להמחזת "גלבי", (ידיעות ספרים 2016) העוסק בחטיפות ילדי תימן. ההצגה תעלה על הבמות במהלך שנת 2018. כמו כן עיבדה היוצרת, המחזאית והבימאית חנה וואזנה גרינוולד את הפואמה "יולדות" מתוך "פלא -פואמות ושירים" (ידיעות ספרים 2017) המתארת את האימהות הנגזלת של ילדי תימן, מזרח ובלקן החטופים. ההצגה עלתה בהצלחה רבה בסוף שנת 2017, וצפויה להגיע לאולמות בכל רחבי הארץ. 
     

    עוד על הספר

    סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכיינים איריס אליה כהן

    הַקְדָּמָה 

    וּבָהּ כַּמָּה פְּרָטִים חֲשׁוּבִים עַל סָבְתָא טוּרְבּוֹ

     
    לְסָבְתָא מַזָּל, שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים בְּתוֹר סָבְתָא טוּרְבּוֹ — תֵּכֶף תָּבִינוּ לָמָּה — יֵשׁ נְטִיָּה אֲיֻמָּה לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּר. הִיא מְסֻגֶּלֶת לְדַבֵּר בְּלִי הַפְסָקָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, וְהִיא גַּם מְדַבֶּרֶת מַהֵר, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הִבְטִיחַ לָהּ מִילְיוֹן דּוֹלָר אִם הִיא תַּצְלִיחַ לִדְחֹף שְׁבַע מֵאוֹת מִלִּים בְּדַקָּה. נוֹסָף לְזֶה הִיא גַּם שׁוֹכַחַת לְהַצִּיב נְקֻדּוֹת בְּסוֹף מִשְׁפָּט. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל פְּסִיקִים.
    סִימָנֵי קְרִיאָה, לְעֻמַּת זֹאת, תִּמְצְאוּ אֶצְלָהּ בְּשֶׁפַע.
    כָּל אוֹרֵחַ שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ — גַּם עָלָיו מִיָּד אֲסַפֵּר — וְשׁוֹאֵל אוֹתָהּ שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה כְּמוֹ‏‎: "סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, מָה שְׁמֵךְ, בְּבַקָּשָׁה?" אוֹ בְּצוּרָה קְצָת פָּחוֹת מְנֻמֶּסֶת: "אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ?" חוֹטֵף נְאוּם שָׁלֵם: "קֹדֶם כֹּל אַל תִּקְרָא לִי גְּבִרְתִּי אֲבָל אִם אַתָּה כְּבָר שׁוֹאֵל אָז הָאֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לִי מַזָּל אֲבָל חָשׁוּב שֶׁתַּדְגִּישׁ מַזָּל אִמָּא שֶׁל אֶלְעָד וְיוֹאֵל אוֹ מַזָּל אִמָּא שֶׁל יוֹאֵל וְאֶלְעָד זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אֲבָל שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁיּוֹאֵל וְאֶלְעָד שֶׁלִּי הֵם יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה! אֶלְעָד בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם וְיוֹאֵל בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ כְּלוֹמַר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הוּא הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲבָל בְּאַפְּרִיל הַקָּרוֹב נַחְגֹּג לוֹ שְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ! אֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר מָה שֶׁכֵּן לְיוֹאֵל יֵשׁ יַלְדָּה מְאוֹד מְתוּקָה אוֹחחח אֵיךְ אֲנִי חוֹלָה עַל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת! קֶרֶן קוֹרְאִים לָהּ אֲבָל אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ קֶרֶן קָרֵנִינָה כִּי קֶרֶן קָרֵנִינָה נִשְׁמָע יוֹתֵר טוֹב בָּאֹזֶן אַתָּה בֶּטַח תַּסְכִּים אִתִּי זֶה שֵׁם מְאוֹד מִתְנַגֵּן וַאֲנִי מְבִינָה בְּמוּזִיקָה לֹא סְתָם נִגַּנְתִּי בְּתִזְמֹרֶת כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה שֶׁל טְבֶרְיָה חָמֵשׁ שָׁנִים! הִסְתּוֹבַבְנוּ בְּכָל הָעוֹלָם בְּאַמְסְטֶרְדָּם נְיוּ יוֹרְק אֲפִלּוּ לְקָהִיר הִגַּעְנוּ אַתָּה לֹא תַּאֲמִין טוֹב אֵלֶּה הָיוּ יָמִים יָפִים בֶּאֱמֶת... בְּכָל מִקְרֶה הַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ מִבְּחִינַת הָאוֹר אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת — כַּמָּה אוֹר הִיא מְבִיאָה לִי אֵין לְתָאֵר אָז מִבְּחִינָתִי אַתָּה גַּם יָכוֹל לִקְרֹא לִי מַזָּל סָבְתָא שֶׁל קֶרֶן קָרֵנִינָה כִּי קָרֵנִינָה יֵשׁ רַק אַחַת!"
    כְּמוֹ שֶׁבֶּטַח כְּבָר הֵבַנְתֶּם, קוֹרְאִים לִי קֶרֶן. אֲבָל בִּגְלַל אוֹ בִּזְכוּת סָבְתָא — תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים — כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי קֶרֶן קָרֵנִינָה.
     
    עוֹד דָּבָר שֶׁכְּדַאי שֶׁתֵּדְעוּ הוּא שֶׁסָּבְתָא מַזָּל הִיא מַגְזִימָנִית עוֹלָמִית. צָרִיךְ לָקַחַת כָּל מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּעֵרָבוֹן מֻגְבָּל. אִם הִיא פּוֹתַחַת שִׂיחָה בְּ"אַתֶּם לֹא תַּאֲמִינוּ מָה קָרָה לִי אֶתְמוֹל", בֶּאֱמֶת אַל תַּאֲמִינוּ. רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁזֶּה קָרָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם־שָׁלוֹשׁ. וּלְהֵפֶךְ, סִפּוּרִים שֶׁהִיא פּוֹתַחַת בְּ"הָיֹה הָיָה" הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל סִפּוּרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ שָׁבוּעַ קֹדֶם. חוּץ מִזֶּה, עַל כָּל טָעוּת הֲכִי קְטַנָּה, כְּמוֹ אִם הִבְטַחְתֶּם לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיהָ וּשְׁכַחְתֶּם, הִיא תַּפִּיל עֲלֵיכֶם "מָשָׁל קָדוּם" אוֹ "מַעֲשִׂיָּה סִינִית עַתִּיקָה" שֶׁהִיא הִמְצִיאָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע. אִם אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפָּה וּמְשַׂחֲקִים בָּאַייפוֹן, שֶׁהִיא לֹא סוֹבֶלֶת וּבִגְלַל זֶה קוֹרֵאת לוֹ "עַייפוֹן", כִּי הוּא "מְעַיֵּף אֶת הַמֹּחַ", הִיא תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁתַּנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּצַּד, וּתְפַתֶּה אֶתְכֶם לְהַקְשִׁיב לְ"צִ'יזְבָּט מַפְחִיד נוֹרָא". וּבְדֶרֶךְ כְּלָל מְדֻבָּר בְּעוֹד סִפּוּר גְּבוּרָה מְיֻתָּר: בֶּרָלֶה הַסְּנָאִי וּמִלְחַמְתּוֹ בֶּאֱגוֹזֵי מֶלֶךְ, לְמָשָׁל, אוֹ אֵיךְ נִצַּל דַּמְבּוֹ מִטְּבִיעָה (דַּמְבּוֹ הוּא דַּג הַזָּהָב שֶׁל סָבְתָא).
    בְּקִצּוּר, מִכָּל זְבוּב סָבְתָא עוֹשָׂה פִּיל, מִכָּל שְׂמָמִית נְחַשׁ אָנָקוֹנְדָה, וּמִכָּל סוּסוֹן יָם — לִוְיָתָן.
     
     
    לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים סָבְתָא פָּתְחָה בֵּית מָלוֹן. לֹא נָעִים לִי לְהַגִּיד, אֲבָל בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ רָחוֹק מִלְּהֵרָאוֹת כְּמוֹ בֵּית מָלוֹן. אֲפִלּוּ הַמִּלָּה "צִימֶר" גְּדוֹלָה עָלָיו.
    קֹדֶם כֹּל, מְדֻבָּר בִּסְתָם בַּיִת רָגִיל לְגַמְרֵי. אָמְנָם בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת, אֲבָל יֵשׁ בּוֹ שְׁלוֹשָׁה חַדְרֵי שֵׁנָה בְּסַךְ הַכֹּל, שֶׁאֶחָד מֵהֶם שַׁיָּךְ לְסָבְתָא.
    דָּבָר שֵׁנִי, סָבְתָא מְנַהֶלֶת אוֹתוֹ בְּצוּרָה דֵּי מַחְפִּירָה.
    רוֹצִים דֻּגְמָה? בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, בְּמָה שֶׁהָיָה פַּעַם הַסָּלוֹן, הִצִּיבָה סָבְתָא אֲרוֹנִית נְמוּכָה, מָאֳרֶכֶת, שֶׁפַּעַם עָמְדָה עָלֶיהָ הַטֶּלֶוִיזְיָה. עַל הָאֲרוֹנִית הִיא הִדְבִּיקָה שֶׁלֶט שֶׁעָלָיו כָּתְבָה בְּטוּשׁ שָׁחֹר: "דֶּלְפֵּק קַבָּלָה". אֶלָּא מָה? אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא לְיַד דֶּלְפֵּק הַקַּבָּלָה הַזֶּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁמַּגִּיעִים אוֹרְחִים לַמָּלוֹן הֵם נֶעֱמָדִים מוּלוֹ וּמְחַכִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ בֶּאֱמֶת יוֹאִיל לְקַבֵּל אוֹתָם.
    אִם אֲנִי נִמְצֵאת בַּמָּקוֹם, אֲנִי נִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם מִיָּד, מִתְנַצֶּלֶת וּמַסְבִּירָה, "סָבְתָא מְבַשֶּׁלֶת בַּמִּטְבָּח", אוֹ "סָבְתָא תּוֹלָה כְּבִיסָה", וּמְמַהֶרֶת לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ. הָאוֹרְחִים הַמִּסְכֵּנִים נֶאֱנָחִים בַּהֲקָלָה, "תּוֹדָה רַבָּה! בֶּאֱמֶת לֹא יָדַעְנוּ מָה לַעֲשׂוֹת." אוֹ "אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לְסָבְתָא שֶׁלָּךְ נֶכְדָּה כָּמוֹךְ!" אֲבָל בְּמִקְרֶה שֶׁאֲנִי לֹא נִמְצֵאת, הֵם מְאַבְּדִים אֶת הַסַּבְלָנוּת וְכוֹעֲסִים, "לָמָּה אֵין פֹּה אַף אֶחָד?" אוֹ "מִי שָׁמַע דָּבָר כָּזֶה? אֲנַחְנוּ מְחַכִּים כָּאן יוֹתֵר מִשָּׁעָה!"
    רַק כְּשֶׁמַּגִּיעוֹת לְאָזְנֶיהָ שֶׁל סָבְתָא הַצְּעָקוֹת, הִיא טוֹרַחַת לָצֵאת אֲלֵיהֶם, אֲבָל בִּמְקוֹם לְהִתְנַצֵּל הִיא גּוֹעֶרֶת בָּהֶם, "מָה קָרָה? קְצָת סַבְלָנוּת לֹא הָרְגָה אַף אֶחָד!" אוֹ "אַתֶּם לֹא רוֹאִים שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה מַשֶּׁהוּ?!" אוֹ "לָמָּה אַתֶּם אוֹמְרִים 'אַף אֶחָד'? אֲנִי נִרְאֵית לָכֶם אַף אֶחָד?"
    מָה שֶׁמַּצְחִיק זֶה שֶׁסָּבְתָא מִתְיַחֶסֶת לִשְׁנֵי חַדְרֵי הָאֵרוּחַ שֶׁלָּהּ כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּמָלוֹן עֲנָק שֶׁל חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים. לְכָל שִׂיחַת טֶלֶפוֹן שֶׁמַּגִּיעָה אֵלֶיהָ הִיא תָּמִיד עוֹנָה בְּטוֹן רִשְׁמִי: "מְלוֹן מַזָּל שָׁלוֹם בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר?"