גלי והבית על העץ

1

מָה עוֹשֶׂה נְחַשׁ פְּלַסְטִיק עַל הַכִּסֵּא?

הַסֵּפֶר הַזֶּה, שֶׁבְּרֶגַע זֶה אַתֶּם מַתְחִילִים לִקְרֹא, הוּא הַסֵּפֶר הָ־25 בַּסִּדְרָה שֶׁלִּי (תּוֹדָה עַל הָאִחוּלִים וְהַבְּרָכוֹת) וְהוּא מַתְחִיל, בְּעֶצֶם, בַּסֵּפֶר הַקּוֹדֵם שֶׁלִּי שֶׁשְּׁמוֹ "גָּלִי לוֹמֶדֶת לַחְסֹךְ".
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הִתְחִילָה לַעֲבֹד - לְיֶתֶר דִּיּוּק, לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה, וּכְשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁגַּם אֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים בְּאֹרַח הַחַיִּים שֶׁלִּי כְּדֵי לְהַתְאִים אוֹתָם לַמַּצָּב שֶׁרָחוֹק מִלִּהְיוֹת נִפְלָא כְּמוֹ בְּאַגָּדָה, הִתְנַדַּבְתִּי לְטַפֵּל בְּבֵּן, אָחִי הַקָּטָן.
"לֹא רוֹצֶה!" הוּא מָחָה וְרָקַע בְּרַגְלָיו. "לֹא רוֹצֶה וְלֹא מַסְכִּים וְלֹא מוּכָן!"
כְּשֶׁאִמָּא אָמְרָה לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהַדֵּק אֶת הַחֲגוֹרָה בֵּן צָעַק בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת: "אַל תִּקְנִי לִי מַתָּנוֹת, אַל תִּקְנִי לִי בְּגָדִים, אַל תִּקְנִי לִי מַמְתַּקִּים, אֲבָל אַל תּוֹצִיאִי אוֹתִי מֵהַצַּהֲרוֹן!"
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאִמָּא הִבְטִיחָה לוֹ שֶׁזֶּה יִהְיֶה סִדּוּר זְמַנִּי, לְכַמָּה שָׁבוּעוֹת אוֹ כַּמָּה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי שֶׁלָּנוּ יִתְיַצֵּב, בֵּן הִמְשִׁיךְ לְסָרֵב.
"אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לַצַּהֲרוֹן שֶׁל נִצָּה", הוּא הִתְחַנֵּן, "כֵּיף לִי בַּצַּהֲרוֹן", הוּא יִבֵּב.
אֲבָל כְּשֶׁכִּבִּיתִי אֶת הַמַּחְשֵׁב, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁל בֵּן וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה חַיָּב לְשַׁנּוֹת מַשֶּׁהוּ בְּאֹרַח הַחַיִּים הָרָגִיל, הוּא הִתְחִיל לְהַקְשִׁיב. סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁגַּם לִי יֵשׁ חֲבֵרִים וְחוּגִים וְכָל מִינֵי עִסּוּקִים וּפְעִילֻיּוֹת, וְשֶׁאֲנִי מְוַתֶּרֶת עַל הַהֲנָאוֹת הַפְּרָטִיּוֹת שֶׁלִּי לֹא כְּדֵי לְהַרְוִיחַ דְּמֵי כִּיס, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאִמָּא וְאַבָּא לֹא יִצְטָרְכוּ לְשַׁלֵּם לַצַּהֲרוֹן.
"אִמָּא וְאַבָּא מְצַפִּים מִמְּךָ לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ יֶלֶד בּוֹגֵר, שֶׁמֵּבִין וּמִתְחַשֵּׁב", אָמַרְתִּי לוֹ, וְרַק אָז הוּא נִרְגַּע וְהֵחֵל לַחְשֹׁב בְּהִגָּיוֹן.
בֵּן, אָחִי הַקָּטָן, כְּבָר לֹא תִּינוֹק. הוּא לוֹמֵד בְּכִתָּה ב' וּבִזְכוּת אִמּוּנֵי הַגּ'וּדוֹ וְהַקָּרָטֶה הוּא חֲתִיכַת־בִּרְיוֹן, אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁתָּמִיד נִתְיַחֵס אֵלָיו כְּאֶל "הַקָּטָן" מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַיֶּלֶד הֲכִי צָעִיר בַּמִּשְׁפָּחָה. כְּשֶׁהוֹדַעְתִּי לְאִמָּא שֶׁאֲנִי אֶשְׁמֹר עָלָיו חֲמִשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ, מִשְּׁתַּיִם עַד אַרְבַּע, לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהַחְלִיף לוֹ חִתּוּלִים אוֹ לְהַאֲכִיל אוֹתוֹ עִם כַּף. יָדַעְתִּי שֶׁאֶעֱזֹר לוֹ בַּהֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים, סִכַּמְנוּ שֶׁנְּשַׂחֵק "מוֹנוֹפּוֹל" (לֹא הִבְטַחְתִּי שֶׁתָּמִיד אֶתֵּן לוֹ לְנַצֵּחַ אוֹתִי) וְלָכֵן חָשַׁבְתִּי שֶׁהַמְּשִׂימָה תִּהְיֶה קַלָּה. וּכְשֶׁצֵּרַפְנוּ אֶת לִיסָה, יַלְדָּה יְפֵהפִיָּה שֶׁבֵּן פָּגַשׁ בַּצַּהֲרוֹן וְשֶׁזְּקוּקָה לְתִגְבּוּר בְּעִבְרִית, הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁזּוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלִּי לִתְפֹּס הֲמוֹן צִפּוֹרִים בְּמַכָּה אַחַת: גַּם לַחְסֹךְ לְאִמָּא אֶת הַתַּשְׁלוּם לַצַּהֲרוֹן, גַּם לְהַדֵּק אֶת הַקְּשָׁרִים שֶׁלִּי עִם אָחִי הַקָּטָן (שֶׁבֶּטַח יִכְעַס כְּשֶׁיִּקְרָא כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי קוֹרֵאת לוֹ "הַקָּטָן") וְגַם לְהַרְוִיחַ קְצָת כֶּסֶף בְּשִׁעוּר פְּרָטִי לְעוֹלָה חֲדָשָׁה.
כָּל הַצִּפִּיּוֹת שֶׁלִּי הִתְגַּשְּׁמוּ - לְעִתִּים יוֹתֵר, לְעִתִּים פָּחוֹת - וְשָׂמַחְתִּי, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת הַפְתָּעוֹת. הֲרֵי אַף אֶחָד לֹא מַבְטִיחַ לִי שֶׁהַהַפְתָּעָה תִּהְיֶה טוֹבָה. הָיוּ יָמִים קְסוּמִים שֶׁבָּהֶם בֵּן וַאֲנִי מַמָּשׁ בִּלִּינוּ בִּנְעִימִים, וְהָיוּ יָמִים קְצָת פָּחוֹת מַדְהִימִים שֶׁבָּהֶם בֵּן הִתְנַהֵג כְּאִלּוּ שֶׁהוּא הֶחְלִיט לְהוֹרִיד אוֹתִי מֵהַפַּסִּים. אֶלֶף פַּעַם הִסְבַּרְתִּי לוֹ אֵיךְ פּוֹתְרִים אֶת הַתַּרְגִּיל וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְמַלְמֵל "אֲנִי לֹא מֵבִין, אֲנִי לֹא מֵבִין", עַד שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁ"הָאֲנִי לֹא מֵבִין" הַזֶּה בְּעֶצֶם אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ לְגַמְרֵי אַחֵר - שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ בָּעֲנָנִים וְשֶׁלֹּא בָּא לוֹ לְהִתְעַסֵּק עִם מִסְפָּרִים.
גַּם עִם לִיסָה הָיוּ לִי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁזֶּה טִבְעִי. אָז מָה אִם הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ פֵיָה עִם שֵׂעָר זָהֹב, עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, עֲנָקִיּוֹת, וּשְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת כְּשֶׁל דֻּבְדְּבָן? מַהֵר מְאֹד הִסַּקְתִּי שֶׁאָסוּר לִסְמֹךְ רַק עַל הַהוֹפָעָה הַחִיצוֹנִית. אָמְנָם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לִיסָה הִתְנַהֲגָה כְּמוֹ מַלְאָכִית, וְעַל כָּל דָּבָר קָטָן אָמְרָה "טֶנְק יוּ" (שֶׁזֶּה "תּוֹדָה") אֲבָל מַהֵר מְאֹד הִיא צָבְרָה בִּטָּחוֹן וּכְשֶׁהִתְחַשֵּׁק לָהּ לְשַׁגֵּעַ אוֹתִי הִיא הִתְלוֹנְנָה "אֲנִי עֲיֵפָה", וְרָטְנָה "נִמְאַס לִי לִלְמֹד תּוֹרָה" אוֹ שָׁאֲלָה "לָמָּה אֲנִי חַיֶּבֶת לִשְׁבֹּר אֶת הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי בְּעִבְרִית? לָמָּה לֹא מַרְשִׁים לִי לִכְתֹּב אֶת הַתְּשׁוּבוֹת בְּאַנְגְלִית?"
וְהַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, שֶׁנִּשְׁמְעָה הֶגְיוֹנִית, גָּרְמָה לִי לִנְשֹׁךְ אֶת הַלָּשׁוֹן, לְהַבְלִיג וּלְהַסְבִּיר לָהּ, בַּפַּעַם הַמִּי־יוֹדֵעַ־כַּמָּה, שֶׁחֶשְׁבּוֹן הוּא שָׂפָה בֵּינְלְאֻמִּית, אֲבָל אֶת שִׁעוּרֵי־הַבַּיִת בְּעִבְרִית אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לִכְתֹּב בְּאוֹתִיּוֹת הָאֵי־בִּי־סִי.
בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה, הִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁעֲבוֹדָה הִיא עֲבוֹדָה, לֹא פִּיקְנִיק וְלֹא גַּן עֵדֶן, וְשֶׁגַּם הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא מְלַקְּקִים דְּבַשׁ מֵהַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב. וּבָרְגָעִים הַמְּעַצְבְּנִים, וְתַאֲמִינוּ לִי שֶׁהָיוּ לֹא מְעַט כָּאֵלֶּה, פָּזַלְתִּי לְעֵבֶר הַשָּׁעוֹן וְנִסִּיתִי לְחַשֵּׁב כַּמָּה דַּקּוֹת עָלַי לִסְבֹּל בְּשֶׁקֶט עַד שֶׁהַמָּחוֹג הַקָּטָן יַצְבִּיעַ עַל הַסִּפְרָה חָמֵשׁ. בְּחָמֵשׁ בְּדִיּוּק אִמָּא שֶׁל לִיסָה תָּבוֹא לֶאֱסֹף אוֹתָהּ, בֵּן יִקְפֹּץ עַל אִמָּא שֶׁתֵּצֵא מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהּ וַאֲנִי...?
אֲנִי אַדְלִיק אֶת הַמַּחְשֵׁב. אֶתְיַשֵּׁב לְהָכִין שִׁעוּרִים. אֲצַלְצֵל לְגִלְעָד אוֹ לְעֲנָת. אוּלַי אֶמְצָא כַּמָּה דַּקּוֹת כְּדֵי לִכְתֹּב. וַהֲכִי חָשׁוּב - סוֹף־סוֹף אוּכַל לִנְשֹׁם. הַשְּׁהוּת הַיּוֹמְיוֹמִית בְּחֶבְרַת שְׁנֵי יְלָדִים הוֹכִיחָה לִי שֶׁזֶּה הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר בָּעֲבוֹדָה. אַתְּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מְרֻכֶּזֶת וּדְרוּכָה לְלֹא הַפְסָקָה, לַחְשֹׁב שְׁנֵי צְעָדִים קָדִימָה, וְלִמְצֹא אוֹ לְהַמְצִיא אֶת הַפְּעִילוּת הַבָּאָה שֶׁתִּגְרֹם לָהֶם לִהְיוֹת עֲסוּקִים. אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לְהַגִּיד לָהֶם "שְׁבוּ בְּשֶׁקֶט וְתַעֲשׂוּ מַה שֶּׁבָּא לָכֶם" מִפְּנֵי שֶׁהַשִּׁעֲמוּם מוֹבִיל לְמַעֲשֵׂי שׁוֹבְבוּת לֹא כָּל־כָּךְ נְעִימִים.
פַּעַם, לְמָשָׁל, כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵהַחֶדֶר לְדַקָּה, רַק כְּדֵי לְהָבִיא מֵהַמַּקְפִּיא שְׁנֵי קַרְטִיבִים בְּטַעַם לִימוֹן שֶׁאוֹתָם תִּכְנַנְתִּי לְהַגִּישׁ לָהֶם בְּתוֹר פְּרָס עַל הִתְנַהֲגוּת טוֹבָה, בֵּן הֶחְבִּיא נְחַשׁ פְּלַסְטִיק עַל הַכִּסֵּא שֶׁל לִיסָה, שֶׁבְּדִיּוּק הָלְכָה לַשֵּׁרוּתִים. הִיא חָזְרָה לַחֶדֶר לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי מֵהַמִּטְבָּח, עִם צֶמֶד קַרְטִיבִים בַּיָּד, וּלְמַרְאֵה הַנָּחָשׁ הַשָּׁחֹר לִיסָה פָּרְצָה בְּצִוְחוֹת "הַצִּילוּ!" שֶׁגָּרְמוּ לִי לְהַפִּיל אֶת שְׁנֵי גּוּשֵׁי הַקֶּרַח הַצְּהֻבִּים, לִדְפֹּק אֶת הָרֶגֶל בַּקִּיר, לָרוּץ לַחֶדֶר, לְגַלּוֹת שֶׁמְּדֻבָּר בְּנָחָשׁ צַעֲצוּעַ, לָקַחַת אֶת לִיסָה לַשֵּׁרוּתִים כְּדֵי שֶׁתִּשְׁטֹף אֶת הַדְּמָעוֹת וּבַדֶּרֶךְ חֲזָרָה לְהַחְלִיק עַל שְׁנֵי הַקַּרְטִיבִים שֶׁהִפְשִׁירוּ עַל הָרִצְפָּה וְהָפְכוּ לְמָרָק דָּבִיק וְצָהֹב.
וְכַמָּה שֶׁזֶּה כָּאַב...

"אִמָּא'לֶה!" רָצִיתִי לִצְעֹק, אֲבָל בַּדַּקָּה הַתִּשְׁעִים נִזְכַּרְתִּי שֶׁאִמָּא עֲדַיִן סְגוּרָה בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁאָסוּר לְהַפְרִיעַ לָהּ בְּאֶמְצַע שִׂיחַת טֶלֶפוֹן חֲשׁוּבָה. אִלּוּ אִמָּא יָדְעָה שֶׁאֲנִי מְרוּחָה עַל הָרִצְפָּה, אֵין לִי סָפֵק שֶׁהִיא הָיְתָה עוֹזֶבֶת אֶת הַמַּחְשֵׁב, רָצָה אֵלַי, מְטַפֶּלֶת בִּי וְאוּלַי גַּם נוֹזֶפֶת בִּבְנָהּ הַיָּקָר שֶׁהִטְמִין נְחַשׁ פְּלַסְטִיק עַל הַכִּסֵּא. אֲבָל אֵין לִי סָפֵק שֶׁאִלּוּ אִמָּא יָדְעָה שֶׁאָחִי הַקָּטָן מַצְלִיחַ לְסוֹבֵב אוֹתִי עַל הָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה הִיא הָיְתָה נִמְלֵאת דְּאָגָה. אִם בֵּן מִשְׁתּוֹלֵל וּמְבַצֵּעַ תַּעֲלוּלִים - אוּלַי אֲנִי לֹא מַתְאִימָה לְתַפְקִיד הַשְּׁמַרְטָפִית? אוּלַי אֲנִי לֹא מַסְפִּיק אַחֲרָאִית וְלֹא מַסְפִּיק תַּקִּיפָה? אוּלַי עָלֶיהָ לְשַׁלֵּם לְנַעֲרָה אוֹ לְאִשָּׁה שֶׁתִּפְקַח שֶׁבַע עֵינַיִם עַל הַשּׁוֹבָב?
לֹא רָצִיתִי לְאַבֵּד אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁרַק הִתְחַלְתִּי וְלֹא רָצִיתִי לְסַבֵּךְ אֶת אִמָּא בְּהוֹצָאוֹת, אָז הִתְאַפַּקְתִּי. שִׁפְשַׁפְתִּי אֶת הָרֶגֶל הַכּוֹאֶבֶת, נָשַׁכְתִּי אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְאָמַרְתִּי תּוֹדָה לְזֶה שֶׁיּוֹשֵׁב לְמַעְלָה, בַּשָּׁמַיִם. לֹא הוֹדֵיתִי לוֹ עַל שֶׁצִּיֵּד אוֹתִי בְּאָח שֶׁמַּחְבִּיא נָחָשׁ עַל הַכִּסֵּא, עַל הַתַּעֲנוּג הַזֶּה הָיִיתִי שְׂמֵחָה לְוַתֵּר, אֲבָל הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ שֶׁנֶּחְבַּלְתִּי בָּרֶגֶל בִּלְבַד. הוּא שָׁמַר עָלַי שֶׁלֹּא אֶשְׁבֹּר אֶת יַד יָמִין (בְּמִקְרֶה כָּזֶה הָיְתָה נִגְזֶרֶת עָלַי פְּרֵדָה אֲרֻכָּה מֵהַמַּחְשֵׁב וּמִכְּתִיבַת סְפָרִים) שֶׁלֹּא אֲרַסֵּק אֶת הָרֹאשׁ וְשֶׁלֹּא אֶפְתַּח אֶת הַמֵּצַח.
עַד עַכְשָׁו יֵשׁ לִי סִימָן כָּחֹל עַל הַקַּרְסֹל, מַזְכֶּרֶת מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי לְבַצֵּעַ הַחְלָקָה עַל הַקֶּרַח. וַאֲנִי מִתְנַחֶמֶת בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁמַּזְכָּרוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת מֵהַסּוּג הַזֶּה לֹא מַחְזִיקוֹת מַעֲמָד לָנֶצַח. מִיּוֹם לְיוֹם הַצְּבָעִים מַתְחִילִים לִדְהוֹת וְעוֹד מְעַט הַכֶּתֶם יֵעָלֵם. לְמַעַן הָאֱמֶת, אֲנִי בִּכְלָל לֹא בְּטוּחָה שֶׁהָיִיתִי רוֹצָה שֶׁהַסִּימָן הַזֶּה יִמָּחֶה. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מְקַפֶּלֶת אֶת הַמִּכְנָס וּמַרְאָה אוֹתוֹ לְבֵּן - הוּא נִזְכָּר מַה גָּרַם לַהַחְלָקָה הָאוֹלִימְפִּית וְהוּא מֵבִין אֶת הָרֶמֶז. בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, אֲנִי מַעֲדִיפָה שֶׁהַכֶּתֶם הַזֶּה יַעֲבֹר כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר. גַּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא לֹא יָפֶה, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁבֵּן רוֹאֶה אוֹתוֹ הוּא מִתְכַּוֵּץ בַּחֲרָטָה וְלֹא הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁהוּא יַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם.
נָכוֹן, הוּא אָשֵׁם, הוּא זֶה שֶׁהִנִּיחַ נְחַשׁ פְּלַסְטִיק עַל הַכִּסֵּא שֶׁל לִיסָה, אֲבָל לָמָּה הוּא עָשָׂה אֶת זֶה? לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת לִיסָה וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי. הוּא פָּשׁוּט הִשְׁתַּעְמֵם. וְהַתַּפְקִיד שֶׁלִּי, בְּתוֹר מִי שֶׁאַחֲרָאִית לוֹ (תּוֹדוּ שֶׁזֶּה נִשְׁמָע יוֹתֵר נֶחְמָד מֵהַ"בֵּיְבִּיסִיטֶר שֶׁלּוֹ") זֶה לִדְאֹג שֶׁאָחִי הַקָּטָן (שֶׁבְּעֶצֶם כְּבָר גָּדוֹל) לֹא יִסְבֹּל מֵחֹסֶר תַּעֲסוּקָה.
וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהָעֲקִיצוֹת וְהַהֲצָקוֹת בָּאוֹת רַק מֵהַכִּוּוּן שֶׁל בֵּן. גַּם לִיסָה הִיא לֹא טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת - בִּטּוּי שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה. כְּשֶׁלִּיסָה מִשְׁתַּעְמֶמֶת הִיא יְכוֹלָה לְטַרְטֵר בַּשֵּׂכֶל כְּמוֹ מַקְדֵּחָה. וְאִם בְּאַרְבַּע אַחַר־הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁאֲנִי אֲמוּרָה לְהִתְפַּנּוֹת אֵלֶיהָ, בֵּן עוֹד לֹא הִשְׁלִים אֶת חוֹבוֹתָיו לַכִּתָּה, הִיא קוֹרֶצֶת לוֹ וּמַקְנִיטָה אוֹתוֹ וְדוֹאֶגֶת שֶׁהָרִכּוּז שֶׁלּוֹ יֹאבַד.
אֲנִי מַנִּיחָה שֶׁאִלּוּ לִיסָה הָיְתָה קְצָת פָּחוֹת יָפָה הִיא לֹא הָיְתָה מַשְׁפִּיעָה עָלָיו כָּל־כָּךְ חָזָק, וְהוּא לֹא הָיָה נָמֵס כְּמוֹ חֶמְאָה בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא מְעִיפָה אֵלָיו מַבָּט, אֲבָל אֲנִי - גַּם בְּתוֹר אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וְגַם בְּתוֹר הַשַּׁדְכָנִית - הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה חֵלֶק מֵהַמִּשְׂחָק. יְלָדִים בַּגִּיל שֶׁל בֵּן וְלִיסָה לֹא תָּמִיד מְסֻגָּלִים לְהַבִּיעַ אֶת מַה שֶּׁהֵם מַרְגִּישִׁים, וּכְשֶׁחֲסֵרוֹת לָהֶם מִלִּים הֵם עוֹבְרִים לְמַעֲשִׂים. פַּעַם הוּא מוֹשֵׁךְ לָהּ בַּצַּמָּה, לַמְרוֹת שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה לְהַכְאִיב לָהּ, וּפַעַם הִיא לוֹקַחַת מִסְפָּרַיִם, מִתְגַּנֶּבֶת מֵאֲחוֹרָיו וְגוֹזֶרֶת לוֹ תַּלְתַּל.
וַאֲנִי? אֲנִי בָּאֶמְצַע. בֵּין שְׁנֵיהֶם. מְפַשֶּׁרֶת וּמְגַשֶּׁרֶת. מְלַמֶּדֶת וּמְקַדֶּמֶת אוֹתָם בַּחֹמֶר. מַעֲסִיקָה וַעֲסוּקָה. וּבֵין לְבֵין, אִם מֻתָּר לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת, קְצָת מְפַהֶקֶת, קְצָת הַרְבֵּה מִתְעַיֶּפֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת שֶׁיַּעֲבֹר כְּבָר הַזְּמַן.
בַּרְבָּרָה, אִמָּהּ שֶׁל לִיסָה, לֹא מְאַחֶרֶת. בְּחָמֵשׁ־אֶפֶס־אֶפֶס הִיא מְצַלְצֶלֶת בְּפַעֲמוֹן הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, וְלִפְעָמִים אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים צְפִירָה שֶׁל מְכוֹנִית וְזֶה סִימָן שֶׁהִיא לֹא מָצְאָה חֲנָיָה. אֲבָל הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי לֹא מִסְתַּיֶּמֶת בְּחָמֵשׁ וְדַקָּה מִפְּנֵי שֶׁבֵּן וְלִיסָה מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ זוּג מְאֹהָב שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לְהִפָּרֵד, הָאֶחָד מֵהַשְּׁנִיָּה.
"אוּלַי תָּבוֹא אִתִּי לִקְנִיּוֹת?" לִיסָה מַצִּיעָה לְבֵּן.
"לִיסָה", אוֹמֶרֶת לָהּ אִמָּהּ, "אֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת לִקְנִיּוֹת".
"אוּלַי תָּבוֹאִי אִתִּי לְטַיֵּל עִם דִּינוֹ?" בֵּן מַצִּיעַ לְלִיסָה.
"לִיסָה", מְאִיצָה בָּהּ אִמָּהּ, "אֲנִי חַיֶּבֶת לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אֵין לָנוּ זְמַן".
וְדַוְקָא בְּחָמֵשׁ וְדַקָּה, כְּשֶׁאֲנִי מֵתָה לְהִפָּרֵד מִשְּׁנֵיהֶם, הֵם מַתְחִילִים לְפַטְפֵּט כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא נִפְגְּשׁוּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, שָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים וּכְאִלּוּ שֶׁהֵם לֹא יִפָּגְשׁוּ שׁוּב מָחָר, בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִצַּעְתִּי לְבֵּן לְלַוּוֹת אֶת לִיסָה עַד לַמְּכוֹנִית שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, וְזֶה עָבַד. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הִצַּעְתִּי לוֹ לְלַוּוֹת אֶת לִיסָה לִקְצֵה הָרְחוֹב וְעַד שֶׁהֵם הָלְכוּ וְחָזְרוּ דִּוַּחְתִּי לְבַּרְבָּרָה עַל הַהִתְקַדְּמוּת שֶׁל בִּתָּהּ. אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי גַּם בֵּן וְגַם לִיסָה עִקְּמוּ אֶת הָאַף.
"טִיּוּל כָּזֶה קְצָרָה?" הִיא שָׁאֲלָה.
"קָצָר", הוּא לָחַשׁ בְּאָזְנָהּ.
"אֲבָל אֲנִי בַּת!" הִיא מָחֲתָה. "אַתָּה תֵּצֵא לְטִיּוּל קָצָר וַאֲנִי אֵצֵא לְטִיּוּל קְצָרָה".
"לִיסָה", חִיַּכְתִּי אֶל הַיַּלְדָּה הַחֲמוּדָה, "זֶה לֹא עוֹבֵד כָּכָה. אָמְנָם אַתְּ נְקֵבָה, אֲבָל 'טִיּוּל' זֶה זָכָר".
"אוּף", הִיא נֶאֶנְחָה, "לָמָּה עִבְרִית הִיא שָׂפָה כָּזֹאת קָשָׁה?"
וְגַם בַּרְבָּרָה, אִמָּהּ שֶׁל לִיסָה, שִׁחְרְרָה אֲנָחָה. הָעִבְרִית שֶׁלָּהּ אֲפִלּוּ פָּחוֹת טוֹבָה מִזּוֹ שֶׁל בִּתָּהּ. "זֶה גַּם עִנְיָן שֶׁל גִּיל", הִיא הִסְבִּירָה לִי בְּקוֹקְטֵיְל שֶׁל עִבְרִית וְאַנְגְלִית, "בְּגִיל צָעִיר הָרֹאשׁ קוֹלֵט יוֹתֵר מַהֵר, וְזֶה גַּם עִנְיָן שֶׁל סְבִיבָה".
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
"לִיסָה הוֹלֶכֶת כָּל בֹּקֶר לְבֵית־הַסֵּפֶר וְשׁוֹמַעַת עִבְרִית", אָמְרָה אִמָּהּ. "גַּם אִם לִיסָה לֹא מְבִינָה אֶת כָּל מַה שֶּׁהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת הָאָזְנַיִם שֶׁלָּהּ חֲשׂוּפוֹת לַשָּׂפָה הַחֲדָשָׁה. אֲנִי, לְעֻמָּתָהּ, נִשְׁאֶרֶת כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת וְעִם מִי אֲנִי אֲתַרְגֵּל אֶת הָעִבְרִית הַמַּצְחִיקָה שֶׁלִּי? עִם הַקִּירוֹת? עִם הָרִצְפָּה?"
"הָעִבְרִית שֶׁלָּךְ לֹא מַצְחִיקָה", הֵעַרְתִּי.
"נָכוֹן", הֵשִׁיבָה בַּרְבָּרָה וְאָסְפָה אֶת שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ, "הִיא מַצְחִיקָה מְאֹד!"
צָחַקְתִּי. אֲנִי אוֹהֶבֶת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי חוּשׁ הוּמוֹר שֶׁיּוֹדְעִים לְהִתְבַּדֵּחַ גַּם עַל חֶשְׁבּוֹן עַצְמָם, וּבַּרְבָּרָה הָיְתָה בְּדִיּוּק כָּזֹאת.
"וּכְשֶׁאֲנִי יוֹצֵאת לָרְחוֹב, לְסִדּוּרִים אוֹ לִקְנִיּוֹת", הִמְשִׁיכָה בַּרְבָּרָה כְּשֶׁהִצַּעְתִּי לָהּ מַיִם קָרִים, "כֻּלָּם שׁוֹמְעִים אֶת הַמִּבְטָא הָאָמֶרִיקָנִי שֶׁלִּי וּמַתְחִילִים לְדַבֵּר אִתִּי בְּאַנְגְלִית".
"כְּדֵי לְהָקֵל עָלַיִךְ", אָמַרְתִּי.
"בָּרוּר", הִיא הִנְהֲנָה, "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁלְּכֻלָּם יֵשׁ כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת, אֲבָל אֵיךְ אֶלְמַד עִבְרִית אִם אַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אַנְגְלִית? אֲנִי חַיֶּבֶת שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְשִׁיב לָעִבְרִית שֶׁלִּי וִיתַקֵּן לִי אֶת הַשְּׁגִיאוֹת".
מִישֶׁהוּ! הִבְזִיק בִּי רַעְיוֹן. הַ"מִּישֶׁהוּ" הַזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁלִּי. הִיא חֶבְרוּתִית, הִיא אוֹהֶבֶת לַעֲזֹר לַשְּׁכֵנִים, הָעִבְרִית שֶׁלָּהּ נֶהְדֶּרֶת וַאֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהִיא, בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי, תִּתְאַהֵב בְּבַּרְבָּרָה מִמַּבָּט רִאשׁוֹן. אֲבָל דֶּלֶת חֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא עוֹד הָיְתָה סְגוּרָה, וְשׁוּב נֶאֱלַצְתִּי לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי שֶׁאִם אִמָּא עֲדַיִן לֹא קָמָה מֵהַמַּחְשֵׁב אָסוּר לִי לְהַפְרִיעַ לָהּ.
"גָּלִי", אִמָּהּ שֶׁל לִיסָה תָּלְתָה בִּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, "אַתְּ מוּכָנָה לַעֲזֹר לִי?"
וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַעֲנוֹת הִיא אָחֲזָה בְּיָדִי וְלָחֲשָׁה: "פְּלִיז, פְּלִיז, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה..."