גלי משחקת אותה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי משחקת אותה

גלי משחקת אותה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, מונולוגים של נערה, כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
ראיון "ראש בראש"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

המורה כינסה אסיפת הורים מיוחדת במינה כדי לדון בחגיגת סוף השנה. זה נשמע מבטיח, נכון? אז זהו, שלא. כשאימא נופפה מולי בדף ההצעות רתחתי מזעם. "יום של פעילות? משחקים של פעם?

ולא הייתי היחידה שהתנגדה לרעיון הלא מלהיב. בראש המתנגדים עמד אביב, שהצטרף לכיתה שלנו רק לפני שלושה חודשים ושכבר זכה בכינוי "קוטר מקצועי."

אבל כשתרגלנו משחקים כמו ים יבשה, קלאס וחמש אבנים, למדתי משהו על המשחקים של החיים, שבהם העצב גר ליד השמחה והדמעות נושקות לצחוק. מה למדתי? תתחילו לקרוא!

פרק ראשון

1

זֶה הִתְחִיל בַּאֲסֵפַת הוֹרִים



לֹא תָּמִיד אֲנִי מְבִינָה אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַמּוֹרִים. הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים לִי הֲכִי לֹא חֲשׁוּבִים, הֲכִי לֹא מַדְלִיקִים וַהֲכִי לֹא לָעִנְיָן מִצְטַיְּרִים בְּעֵינֵיהֶם כְּמוֹ הַמְצָאַת הַשָּׁנָה.
"זֶה מַקְסִים, זֶה מַדְהִים, זֶה מַמָּשׁ גְּאוֹנִי", הֵם מִתְמוֹגְגִים וְשׁוּלָה, מְנַהֶלֶת בֵּית הַסֵּפֶר, מְמַנָּה וַעֲדָה מְיֻחֶדֶת שֶׁתַּפְקִידָהּ לָשֶׁבֶת, לַחְשֹׁב, לִכְתֹּב, לִבְדֹּק, לִמְחֹק וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הָרַעְיוֹן מֵחֲלוֹם לְעֻבְדָּה.
לָרַעְיוֹנוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁל הַמּוֹרִים כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי - לְכָל הַצָּרוֹת מִתְרַגְּלִים, אֵין בְּרֵרָה - אֲבָל אֲנִי מֻפְתַּעַת לְהִוָּכַח, כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁגַּם הַהוֹרִים מִתְלַהֲבִים מֵהָרַעְיוֹנוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁל הַמּוֹרִים וְשֶׁאֲפִלּוּ הַהוֹרִים שֶׁלִּי מִתְיַחֲסִים אֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֶל הַבְרָקַת הַמֵּאָה.
"מָה?" שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא כְּשֶׁחָזְרָה מֵהָאֲסֵפָה, "אַתְּ רְצִינִית?"
"מְאֹד", הִיא הֶעֶלְתָה עַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה חֲשׁוּבָה וְנוֹפְפָה בְּדַף הַהַצָּעוֹת.
הֵעַפְתִּי מַבָּט בְּשׁוּרָה בַּת שָׁלֹשׁ מִלִּים וְקִוִּיתִי מְאֹד שֶׁהַיּוֹם הָאֶחָד בְּאַפְּרִיל אוֹ שֶׁאִמָּא הֶחְלִיטָה לַעֲבֹד עָלַי בְּלִי קֶשֶׁר לַתַּאֲרִיךְ. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן שָׁאַלְתִּי: "אַתְּ בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּדוֹל?"
"לֹא", עָנְתָה אִמָּא, "אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּדוֹל".
"אָז לָמָּה הִצְבַּעְתְּ בַּעֲדוֹ?"
"מִפְּנֵי שֶׁלְּדַעְתִּי", הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ נָצְצוּ כְּמוֹ שְׁנֵי יַהֲלוֹמִים, "זֶה רַעְיוֹן עֲנָקִי!"
בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ, אָבוּד לִי, לֹא מְשַׁנֶּה מָה אֹמַר וּמָה אַגִּיד. אִם אִמָּא שֶׁלִּי הִתְלַהֲבָה מֵהָרַעְיוֹן הַלֹּא הֲכִי מַגְנִיב וְלֹא הֲכִי נָבוֹן שֶׁהֶעֶלְתָה הַמְּנַהֶלֶת אוֹ אַחַת הַמּוֹרוֹת, הִיא לֹא תֵּשֵׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם עַד שֶׁיַּזְמִינוּ אוֹתָהּ לַוַּעֲדָה, שֶׁמִּי יוֹדֵעַ מָתַי תּוּקַם וּמָתַי תַּתְחִיל לִפְעֹל. מִפְּנֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁבֶּטַח כְּבָר הִכַּרְתֶּם אוֹתָהּ, הִיא בּוּלְדוֹזֶר. לָאֹפִי שֶׁלָּהּ אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, לֹא לְגַלְגַּלֵּי הַבַּרְזֶל וּלְכַף הַפְּלָדָה שֶׁל הַטְּרַקְטוֹר הַכָּבֵד שֶׁבְּעִבְרִית יָפָה נִקְרָא "דַּחְפּוֹר", מִפְּנֵי שֶׁתַּפְקִידוֹ לִדְחֹף וְלַחְפֹּר. הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן שֶׁאִמָּא מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ הוּא "אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה", וְהוּא עוֹמֵד אֶצְלָהּ לִפְנֵי אוֹ אַחֲרֵי תֵּרוּצִים נוֹסָפִים שֶׁהִיא מְסָרֶבֶת לִשְׁמֹעַ כְּמוֹ "זֶה קָשֶׁה לְבִצּוּעַ" אוֹ "זֶה כָּרוּךְ בַּעֲלֻיּוֹת גְּבוֹהוֹת".
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי נִדְלֶקֶת עַל מַשֶּׁהוּ - שׁוּמְדָבָר לֹא יַעֲמֹד בְּדַרְכָּהּ וְשׁוּמְדָבָר לֹא יַעֲצֹר אוֹתָהּ. אִם צָרִיךְ לִדְחֹף הִיא תִּדְחַף וְאִם צָרִיךְ לְהָזִיז הָרִים הִיא תָּזִיז וְאִם צָרִיךְ לַעֲקֹר סְלָעִים הִיא תַּעֲקֹר.
טוֹב, הִגְזַמְתִּי. קְצָת. בְּעֶצֶם, הָמוֹן. אִמָּא שֶׁלִּי הִיא אִשָּׁה רַכָּה וְחַמָּה, וְלֹא הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁהִיא תִּקְרָא אֶת הַתֵּאוּר הַזֶּה וְתִפָּגַע, אֲבָל אֲפִלּוּ אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא "בִּצּוּעִיסְטִית מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה", הַגְדָּרָה מְעֻדֶּנֶת לְאִשָּׁה שֶׁמּוּכָנָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, בַּמּוּבָן שֶׁל הַהַהַהַ־כֹּל, כְּדֵי שֶׁהָרַעְיוֹן שֶׁנִּרְאֶה לָהּ גָּדוֹל לֹא יִשָּׁאֵר עַל הַדַּף בְּתוֹר גִּבּוּב שֶׁל אוֹתִיּוֹת.
וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע, כְּשֶׁאִמָּא פָּרְחָה וְזָרְחָה, הֵבַנְתִּי שֶׁרַק בִּי הָאַשְׁמָה. אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לָבוֹא אֵלֶיהָ בִּטְעָנוֹת אַחֲרֵי שֶׁחָפַרְתִּי לָהּ בַּשֵּׂכֶל וְדָחַפְתִּי אוֹתָהּ בְּמֶרֶץ וְעָשִׂיתִי הַכֹּל, בְּמוּבָן שֶׁל הַהַהַהַ־כֹּל, כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתְיַצֵּב בַּאֲסֵפַת הַהוֹרִים שֶׁכִּנְּסָה הַמּוֹרָה תָּמָר כְּדֵי לָדוּן בַּחֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה?
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁפּוֹחֲדִים מֵאֲסֵפַת הוֹרִים, וּבְצֶדֶק. גַּם אִם אַתָּה תַּלְמִיד טוֹב, מַשְׁקִיעָן וְשַׁקְדָן, תָּמִיד קַיָּם הַחֲשָׁשׁ שֶׁאַחַד הַמּוֹרִים יַלְשִׁין לַמְּחַנֶּכֶת שֶׁפַּעַם פִּטְפַּטְתָּ בַּכִּתָּה אוֹ שָׁכַחְתָּ מַחְבֶּרֶת וּכְשֶׁהוֹרֶיךָ יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה, בְּתֹם הָאֲסֵפָה, הֵם לֹא יְשַׁבְּחוּ אוֹתְךָ עַל כָּל הַ"מֵּאִיּוֹת" וְהַ"תְּשִׁיעִיּוֹת", אֶלָּא יִשְׁאֲלוּ לָמָּה בְּהִתְעַמְּלוּת קִבַּלְתָּ רַק "מַסְפִּיק" וְלָמָּה אִחַרְתָּ לַחְזֹר מֵהַהַפְסָקָה.
וְאִם אַתָּה לֹא מֶלֶךְ הַחְנוּנִים, אֶלָּא תַּלְמִיד מְמֻצָּע - כָּמוֹנִי, לְדֻגְמָה - יֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר סִבּוֹת לִרְעֹד וּלְשַׁקְשֵׁק. כִּי תַּלְמִיד מְמֻצָּע, כָּמוֹנִי, לֹא שׁוֹאֵף לְהִצְטַיֵּן בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת. הוּא שָׂם דָּגֵשׁ עַל הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁהוּא אוֹהֵב, וְהַמּוֹרִים שֶׁמְּלַמְּדִים אֶת הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁהוּא פָּחוֹת מְחַבֵּב יַגִּידוּ לְהוֹרָיו "מֵהַתַּלְמִיד הַזֶּה צִפִּינוּ לְיוֹתֵר".
וְאִם אַתָּה תַּלְמִיד חַלָּשׁ...
עַל תַּלְמִידִים חַלָּשִׁים אֲנִי בֶּאֱמֶת מְרַחֶמֶת. כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁהֵם הִסְתִּירוּ יוֹצְאִים, בַּאֲסֵפַת הַהוֹרִים, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר. מִפִּיהָ שֶׁל הַמְּחַנֶּכֶת.
אֲבָל אַף תַּלְמִיד לֹא פָּחַד מֵאֲסֵפַת הַהוֹרִים שֶׁנִּקְבְּעָה כְּדֵי לְתַכְנֵן אֶת חֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה. הַמּוֹרָה תָּמָר הִכְרִיזָה שֶׁזּוֹ "אֲסֵפָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ". הִיא הִסְבִּירָה שֶׁלֹּא יָדוּנוּ בָּהּ בְּצִיּוּנִים, וְהִבְטִיחָה שֶׁבָּאֲסֵפָה הַזֹּאת לֹא יַזְכִּירוּ בְּשׁוּם צוּרָה אֶת הַתְּעוּדָה.
"אָז לָמָּה הַהוֹרִים שֶׁלִּי צְרִיכִים לָבוֹא?" הִתְרִיס מוּלָהּ אוֹהַד, שֶׁהוּא הַלֵּיצָן שֶׁל הַכִּתָּה.
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" הַמּוֹרָה הֻפְתְּעָה. "אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיד לִי שֶׁהוֹרֶיךָ מִתְעַנְיְנִים אַךְ וְרַק בַּתְּעוּדָה?"
"הָאֱמֶת?" אוֹהַד גִּחֵךְ, "כֵּן!"
"אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיד לִי שֶׁהוֹרֶיךָ לֹא רוֹצִים שֶׁנַּחְגֹּג אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּדֶרֶךְ יָפָה?"
"הָאֱמֶת?" אוֹהַד שׁוּב גִּחֵךְ.
"כֵּן!" נֶעֶמְדָה מוּלוֹ הַמּוֹרָה.
"אֵין לִי שֶׁמֶץ", הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ קָפָא, "אַתְּ צְרִיכָה לִשְׁאֹל אוֹתָם".
"מְצֻיָּן", סִכְּמָה הַמּוֹרָה, "כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָם הֵם צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לָאֲסֵפָה, בָּרוּר?"
"כֵּן", מִלְמֵל אוֹהַד.
"וּכְדֵי שֶׁהוֹרֶיךָ יַגִּיעוּ לָאֲסֵפָה, אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת לָהֶם אֶת הַהַזְמָנָה, בָּרוּר?"
"כֵּן", הוּא חָזַר.
"וּכְדֵי שֶׁכֻּלָּנוּ נַחְגֹּג אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּדֶרֶךְ יָפָה", הַמּוֹרָה תָּמָר הִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ וּפָנְתָה אֶל הַכִּתָּה, "כֻּלְּכֶם צְרִיכִים לְחַלֵּק אֶת הַהַזְמָנוֹת לְכָל הַהוֹרִים, בָּרוּר?"
"כֵּן!" שָׁאַגְנוּ בְּמַקְהֵלָה.
אָז בָּרוּר שֶׁאַחֲרֵי כָּל קוֹנְצֶרְט הַ"בָּרוּר" לֹא יָכֹלְתִּי לְהַחְבִּיא אֶת הַהַזְמָנָה בַּיַּלְקוּט. הָאֱמֶת? גַּם לֹא הָיְתָה לִי סִבָּה לְהַסְתִּירָהּ. לֹא חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהַמּוֹרָה תָּמָר תְּנַצֵּל אֶת הַמִּפְגָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת לְאִמָּא שֶׁלִּי סוֹדוֹת שֶׁיִּגְרְמוּ לָהּ לַחְזֹר מֵהָאֲסֵפָה עִם פַּרְצוּף שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. וּבְשֶׁבַע בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאַבָּא הוֹדִיעַ שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְעַכֵּב בָּעֲבוֹדָה וְאִמָּא אָמְרָה שֶׁאֵין לָהּ חֵשֶׁק לָלֶכֶת לָאֲסֵפָה בִּלְעָדָיו, נִכְנַסְתִּי לַנַּעֲלַיִם שֶׁל הַמּוֹרָה תָּמָר.
"אִמָּא", פָּתַחְתִּי, "נָכוֹן שֶׁאַתְּ דּוֹאֶגֶת לִי?"
"בָּרוּר", הִיא יָרְתָה.
"וְנָכוֹן שֶׁאַתְּ דּוֹאֶגֶת לַכִּתָּה שֶׁלִּי?"
"בָּרוּר", הִיא עָנְתָה.
"וְנָכוֹן שֶׁחָשׁוּב לָךְ שֶׁנַּחְגֹּג אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּדֶרֶךְ יָפָה?"
בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה אִמָּא לָקְחָה אֶת הַתִּיק, הוֹרִידָה אֶת צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת מֵהַחַמְסָה שֶׁתְּלוּיָה לְיַד הַדֶּלֶת וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ.
אַחֲרֵי שֶׁעָזַרְתִּי לְבֵּן, אָחִי הַקָּטָן, לְהִכָּנֵס לַמִּטָּה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר יִפָּתַח בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב רַק לְצֹרֶךְ הָאֲסֵפָה הַמְּיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ שֶׁמְּכַנֶּסֶת הַמּוֹרָה תָּמָר וְאֵין שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁאִמָּא תִּתָּקֵל בְּיִפְעַת, הַמּוֹרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁמִּמֶּנָּה הוּא פּוֹחֵד נוֹרָא, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְכָתַבְתִּי בְּשֶׁקֶט. אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, שֶׁל חֹדֶשׁ יוּנִי, לִפְנֵי שֶׁהַקַּיִץ נוֹחֵת עָלֵינוּ בִּמְלֹא הָעָצְמָה. אַף פַּעַם לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה הֶחְלִיטוּ לְקַיֵּם אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל דַּוְקָא בְּיוּלִי-אוֹגוּסְט, שֶׁהֵם הֶחֳדָשִׁים הֲכִי חַמִּים בַּשָּׁנָה. פָּתַחְתִּי קֹבֶץ, נָתַתִּי לָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי לָלֶכֶת עַל הַמִּקְלֶדֶת, מִדֵּי פַּעַם הֵצַצְתִּי לְעֵבֶר הַשּׁוּרוֹת שֶׁמִּתְמַלְּאוֹת כְּמוֹ מֵעַצְמָן וְתָהִיתִי מֵאֵיפֹה יָבוֹא לִי הָרַעְיוֹן לְסֵפֶר חָדָשׁ.
הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ וְרוּחַ נְעִימָה נָשְׁבָה אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר, לֹא קָרָה וְלֹא חַמָּה. הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי הִמְשִׁיכוּ לְתוֹפֵף בְּנַחַת, לֹא מַהֵר מִדַּי וְלֹא לְאַט מִדַּי, כְּאִלּוּ שֶׁהֵן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ לְעֵבֶר רַעְיוֹן, וְתוֹךְ כְּדֵי חִפּוּשׂ אוֹמְרוֹת לְעַצְמָן שֶׁגַּם אִם לֹא יִמְצְאוּ שׁוּם רַעְיוֹן זֶה לֹא נוֹרָא. מִדֵּי פַּעַם הֵרַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם מִמָּסַךְ הַמַּחְשֵׁב וְתָלִיתִי אוֹתָן בַּיָּרֵחַ הַמָּלֵא שֶׁטִּיֵּל בֵּין הָעֲנָנִים, וּכְשֶׁהוּא יָצָא מִנּוֹף הַחַלּוֹן הֵבַנְתִּי שֶׁכְּבָר עָבְרָה שָׁעָה לְפָחוֹת, אֲבָל לֹא הִתְרַגַּשְׁתִּי מֵהָעֻבְדָּה שֶׁאִמָּא עוֹד לֹא חָזְרָה מֵהָאֲסֵפָה וְלֹא תָּהִיתִי כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לַהוֹרִים לָדוּן עִם הַמּוֹרָה בִּמְסִבַּת סוֹף הַשָּׁנָה. הָיִיתִי רְגוּעָה לְגַמְרֵי. אֲפִלּוּ לֹא הִתְרַגַּזְתִּי מִזֶּה שֶׁאֲנִי מוֹחֶקֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת. רַעְיוֹנוֹת טוֹבִים, כְּבָר מִזְּמַן הֵבַנְתִּי, לֹא צוֹמְחִים עַל הָעֵץ וְלֹא מִתְגַּלְגְּלִים בָּרְחוֹב. צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ, צָרִיךְ לְהִתְרַכֵּז, צָרִיךְ לַחְשֹׁב. צָרִיךְ לִכְתֹּב וְלִמְחֹק, צָרִיךְ ל...
פִּהוּק קָטָן חָמַק מִפִּי כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת תֵּאוּרֵי הַחַמְסִין. הַאִם בֶּאֱמֶת כְּדַאי לִי לִכְתֹּב סֵפֶר שָׁלֵם עַל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, שֶׁמִּתְקַיֵּם דַּוְקָא בְּשִׂיא הַחֹם, כְּשֶׁמֵּרֹב כִּבְשָׁן אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת בִּשְׂפַת הַיָּם?
מִצַּד אֶחָד - כֵּן. כָּל תַּלְמִיד בְּיִשְׂרָאֵל יִתְעַנְיֵן בַּסִּפּוּר הַזֶּה. אָמְנָם בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כָּל הַתַּלְמִידִים מַדְבִּיקִים חִיּוּכִים מְזֻיָּפִים עַל פְּנֵיהֶם הַמְּיֻזָּעִים וּמַכְרִיזִים שֶׁהֵם עוֹשִׂים כֵּיף חַיִּים, אֲבָל בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם הֵם יוֹדְעִים מָה הָאֱמֶת. וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִלּוּ יָצְאוּ לְחֻפְשָׁה בַּסְּתָו אוֹ בָּאָבִיב הָיָה לָהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר כֵּיף.
מִצַּד שֵׁנִי, אִם אַחְלִיט שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנּוֹשֵׂא הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַסֵּפֶר הַבָּא שֶׁלִּי, לְאָן אֶקַּח אֶת הָעֲלִילָה? הַאִם אֲנַסֶּה לְאַרְגֵּן אֶת כָּל תַּלְמִידֵי יִשְׂרָאֵל לְהַפְגָּנָה? הַאִם אֶפְנֶה לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה בְּבַקָּשָׁה לִמְחֹק אֶת יוּלִי-אוֹגוּסְט מִלּוּחַ הַשָּׁנָה?
שׁוּב מָחַקְתִּי, שׁוּב פִּהַקְתִּי וּקְצָת אַחֲרֵי עֶשֶׂר הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֶּהוּ, נִגְמַר. לְכָל יוֹם יֵשׁ סוֹף וְאֶת מַה שֶּׁלֹּא מָצָאתִי הַיּוֹם אוּלַי אֶמְצָא מָחָר. נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת, צִחְצַחְתִּי שִׁנַּיִם וּכְשֶׁהֵצַצְתִּי בַּשָּׁעוֹן, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת לִישֹׁן, חָלְפָה בְּרֹאשִׁי הַמַּחְשָׁבָה שֶׁזֶּה קְצָת מוּזָר. כַּמָּה זְמַן נִמְשֶׁכֶת אֲסֵפַת הוֹרִים? כַּמָּה זְמַן הֵם וְהַמּוֹרָה תָּמָר מְדַבְּרִים עַל הַחֲגִיגָה?
אִם הָאֲסֵפָה נִמְשֶׁכֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן כַּנִּרְאֶה שֶׁזּוֹמְמִים לְהַפְתִּיעַ אוֹתָנוּ בַּחֲגִיגָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. אוּלַי נִסַּע לְאֵילַת. יֵשׁ!
בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, לָמָּה שֶׁנִּסַּע לְאֵילַת? עָדִיף שֶׁנָּטוּס. יֵשׁ וָיֵשׁ!
בְּמַחְשָׁבָה שְׁלִישִׁית, לָמָּה שֶׁנָּטוּס רַק עַד אֵילַת? אִם כְּבָר שׂוֹכְרִים אֲוִירוֹן פְּרָטִי עֲבוּר תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה עָדִיף לְהַמְרִיא אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. לְלוֹנְדוֹן, פָּרִיז, רוֹמָא, בַּרְצֶלוֹנָה... הֲרֵי הָעוֹלָם גָּדוֹל וְרָחָב!
עִם הַמַּחְשָׁבוֹת הַמַּקְסִימוֹת הָאֵלֶּה נִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה. הִתְכַּרְבַּלְתִּי בַּשְּׂמִיכָה הַדַּקִּיקָה וְהֶחְלַטְתִּי לְחַכּוֹת לְאִמָּא וּלְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן בִּקְרִיאָה, אַךְ בְּרֶגַע שֶׁהָעֹרֶף שֶׁלִּי נָגַע בַּכָּרִית, הַסֵּפֶר צָנַח עַל הַפַּרְצוּף שֶׁלִּי. בּוּם טְרַאח. הָאַף שֶׁלִּי נִמְעַךְ. הֵנַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר עַל הַשִּׁדָּה, שׁוּב הִתְעַטַּפְתִּי בַּשְּׂמִיכָה הַדַּקָּה וְהֶחְלַטְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בַּצְּלָלִים שֶׁמְּרַחֲפִים עַל הַתִּקְרָה, אֲבָל...
נִרְדַּמְתִּי. אֶלָּא מָה?
אֵין לִי מֻשָּׂג כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי, אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלִּי נִפְקְחוּ בָּרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל שֶׁל אִמָּא.
"גָּלִי", הִיא רָכְנָה מֵעָלַי, "אַתְּ עֵרָה?"
שְׁאֵלָה מוּזָרָה. אִם אִמָּא רוֹאָה שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלִּי, בַּחֹשֶׁךְ, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה? וְאִם הַחֹשֶׁךְ שֶׁשּׂוֹרֵר בַּחֶדֶר רוֹמֵז לָהּ שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה, וְאוּלַי אֲפִלּוּ כְּבָר חוֹלֶמֶת, לָמָּה אִמָּא שׁוֹאֶלֶת אִם אֲנִי עֵרָה? הִיא מְצַפָּה שֶׁאֶעֱנֶה לָהּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה?

"כֵּן", הִמְהַמְתִּי.
"לַיְלָה טוֹב", הִיא אָמְרָה וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מִתְרַחֶקֶת מֵהַמִּטָּה.
"מַה לַּיְלָה טוֹב?" הִפְשַׁלְתִּי אֶת הַשְּׂמִיכָה.
"תַּמְשִׁיכִי לִישֹׁן", אִמָּא כְּבָר עָמְדָה לְיַד הַדֶּלֶת, "נְדַבֵּר בַּבֹּקֶר".
"מַה בַּבֹּקֶר?" בְּבַת אַחַת הִזְדַּקַּפְתִּי. "מָה הָיָה בָּאֲסֵפָה?"
"הָיָה נֶהְדָּר", אָמְרָה אִמָּא וְחִיְּכָה מֵאֹזֶן עַד אֹזֶן. "הֶעֱלֵינוּ הַרְבֵּה הַצָּעוֹת. כָּתַבְתִּי אֶת כֻּלָּן, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הֶחְלַטְתִּי לְאֵיזוֹ מֵהֶן אֲנִי מַצְבִּיעָה".
"דַּף שָׁלֵם עִם הַצָּעוֹת לַחֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה?" הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נִקְרְעוּ לִרְוָחָה. "תַּרְאִי!"
אִמָּא הִגִּישָׁה לִי אֶת הַדַּף וְרָאִיתִי שֶׁאֶת הַשּׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית מִלְּמַעְלָה הִיא הִדְגִּישָׁה בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנֵי קְרִיאָה וּשְׁנֵי קַוִּים.
"מַה זֶּה?" שָׁאַלְתִּי.
"זֶה הָרַעְיוֹן שֶׁל הַמּוֹרָה תָּמָר", סִפְּרָה אִמָּא. "נְאַרְגֵּן לָכֶם יוֹם שֶׁל מִשְׂחָקִים".
"מִשְׂחָקִים?" לֹא הִתְפַּעַמְתִּי.
"מִשְׂחָקִים שֶׁל פַּעַם!" הִיא קָרְנָה.
"וְזוֹ תִּהְיֶה הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ?" לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסְתִּיר אֶת הָאַכְזָבָה.
"גָּלִי", אִמָּא הִתְאַכְזְבָה מֵהַתְּגוּבָה הַצּוֹנֶנֶת שֶׁלִּי, "אֲנַחְנוּ, הַהוֹרִים, נַדְגִּים לָכֶם אֶת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁנָּהַגְנוּ לְשַׂחֵק כְּשֶׁהָיִינוּ בְּגִילְכֶם".
"וְאַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּדוֹל?" נִסִּיתִי לְגַמֵּד אֶת הַבִּקֹּרֶת.
"זֶה לֹא רַעְיוֹן גָּדוֹל", הֵשִׁיבָה אִמָּא, "זֶה רַעְיוֹן עֲנָקִי!"
הָרֹאשׁ שֶׁלִּי שׁוּב צָנַח לַכָּרִית וּבְתוֹכִי גָּאוּ רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה. לָמָּה... לָמָּה נָתַתִּי לְאִמָּא אֶת הַהַזְמָנָה לָאֲסֵפָה. וְלָמָּה... לָמָּה דִּבַּרְתִּי עַל הָאֲסֵפָה כְּעַל מִפְגָּשׁ גּוֹרָלִי שֶׁאָסוּר לָהּ לְהַחְמִיץ. וְלָמָּה... לָמָּה לֹא הִצַּעְתִּי לָהּ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּשֶׁלֹּא הִתְחַשֵּׁק לָהּ לִנְסֹעַ לְבֵית הַסֵּפֶר בְּלִי אַבָּא. וְלָמָּה...
לֹא, הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁחָלְפָה בְּרֹאשִׁי לֹא פָּתְחָה בְּ"לָמָּה" אֶלָּא בְּ"מָה": מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי, שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֹפִי שֶׁל בּוּלְדוֹזֶר, לֹא תָּנוּחַ וְלֹא תִּשְׁקֹט עַד שֶׁהִיא תְּמַמֵּשׁ אֶת הָרַעְיוֹן?
הַאִם אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר לָהּ 'לֹא, תּוֹדָה, אֲנַחְנוּ מְוַתְּרִים עַל הַחֲגִיגָה'? הַאִם אֲנִי יְכוֹלָה לִרְתֹּם אֶת כָּל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה לְהַפְגָּנָה נֶגֶד חֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה, כְּמוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁרוֹצָה לְבַטֵּל אֶת יוּלִי-אוֹגוּסְט וְשׁוֹקֶלֶת לִפְנוֹת לְשַׂר הַחִנּוּךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהָזִיז אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל לְעוֹנָה יוֹתֵר נְעִימָה?
לֹא. אֲפִלּוּ בַּסִּפּוּר שֶׁכְּבָר מָחַקְתִּי הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁזֶּה צַעַד לֹא הֶגְיוֹנִי. וּבַמִּקְרֶה הַנּוֹכְחִי, שֶׁל חֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה, חֹסֶר הַהִגָּיוֹן כָּפוּל וּמְכֻפָּל. מִי אֲנִי שֶׁאָנִיף אֶת דֶּגֶל הַמֶּרֶד? בְּשֵׁם מִי אֲנִי מְדַבֶּרֶת? אוּלַי חֲבֵרַי לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים דַּוְקָא יִתְלַהֲבוּ מֵהַהַצָּעָה? אוּלַי הֵם יִמְצְאוּ הִגָּיוֹן וְטַעַם בְּיוֹם שָׁלֵם שֶׁיֻּקְדַּשׁ לְמִשְׂחֲקֵי הַיַּלְדוּת שֶׁל פַּעַם?
אוּלַי הָיוּ עוֹד כַּמָּה שְׁאֵלוֹת שֶׁטָּסוּ לִי בָּרֹאשׁ, אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת. נִרְדַּמְתִּי. אֵיזֶה מַזָּל שֶׁלְּכָל יוֹם יֵשׁ סוֹף.

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, מונולוגים של נערה, כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

גלי משחקת אותה סמדר שיר

1

זֶה הִתְחִיל בַּאֲסֵפַת הוֹרִים



לֹא תָּמִיד אֲנִי מְבִינָה אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַמּוֹרִים. הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים לִי הֲכִי לֹא חֲשׁוּבִים, הֲכִי לֹא מַדְלִיקִים וַהֲכִי לֹא לָעִנְיָן מִצְטַיְּרִים בְּעֵינֵיהֶם כְּמוֹ הַמְצָאַת הַשָּׁנָה.
"זֶה מַקְסִים, זֶה מַדְהִים, זֶה מַמָּשׁ גְּאוֹנִי", הֵם מִתְמוֹגְגִים וְשׁוּלָה, מְנַהֶלֶת בֵּית הַסֵּפֶר, מְמַנָּה וַעֲדָה מְיֻחֶדֶת שֶׁתַּפְקִידָהּ לָשֶׁבֶת, לַחְשֹׁב, לִכְתֹּב, לִבְדֹּק, לִמְחֹק וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הָרַעְיוֹן מֵחֲלוֹם לְעֻבְדָּה.
לָרַעְיוֹנוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁל הַמּוֹרִים כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי - לְכָל הַצָּרוֹת מִתְרַגְּלִים, אֵין בְּרֵרָה - אֲבָל אֲנִי מֻפְתַּעַת לְהִוָּכַח, כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁגַּם הַהוֹרִים מִתְלַהֲבִים מֵהָרַעְיוֹנוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁל הַמּוֹרִים וְשֶׁאֲפִלּוּ הַהוֹרִים שֶׁלִּי מִתְיַחֲסִים אֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֶל הַבְרָקַת הַמֵּאָה.
"מָה?" שָׁאַלְתִּי אֶת אִמָּא כְּשֶׁחָזְרָה מֵהָאֲסֵפָה, "אַתְּ רְצִינִית?"
"מְאֹד", הִיא הֶעֶלְתָה עַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה חֲשׁוּבָה וְנוֹפְפָה בְּדַף הַהַצָּעוֹת.
הֵעַפְתִּי מַבָּט בְּשׁוּרָה בַּת שָׁלֹשׁ מִלִּים וְקִוִּיתִי מְאֹד שֶׁהַיּוֹם הָאֶחָד בְּאַפְּרִיל אוֹ שֶׁאִמָּא הֶחְלִיטָה לַעֲבֹד עָלַי בְּלִי קֶשֶׁר לַתַּאֲרִיךְ. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן שָׁאַלְתִּי: "אַתְּ בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּדוֹל?"
"לֹא", עָנְתָה אִמָּא, "אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּדוֹל".
"אָז לָמָּה הִצְבַּעְתְּ בַּעֲדוֹ?"
"מִפְּנֵי שֶׁלְּדַעְתִּי", הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ נָצְצוּ כְּמוֹ שְׁנֵי יַהֲלוֹמִים, "זֶה רַעְיוֹן עֲנָקִי!"
בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּהוּ, אָבוּד לִי, לֹא מְשַׁנֶּה מָה אֹמַר וּמָה אַגִּיד. אִם אִמָּא שֶׁלִּי הִתְלַהֲבָה מֵהָרַעְיוֹן הַלֹּא הֲכִי מַגְנִיב וְלֹא הֲכִי נָבוֹן שֶׁהֶעֶלְתָה הַמְּנַהֶלֶת אוֹ אַחַת הַמּוֹרוֹת, הִיא לֹא תֵּשֵׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם עַד שֶׁיַּזְמִינוּ אוֹתָהּ לַוַּעֲדָה, שֶׁמִּי יוֹדֵעַ מָתַי תּוּקַם וּמָתַי תַּתְחִיל לִפְעֹל. מִפְּנֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי, כְּפִי שֶׁבֶּטַח כְּבָר הִכַּרְתֶּם אוֹתָהּ, הִיא בּוּלְדוֹזֶר. לָאֹפִי שֶׁלָּהּ אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, לֹא לְגַלְגַּלֵּי הַבַּרְזֶל וּלְכַף הַפְּלָדָה שֶׁל הַטְּרַקְטוֹר הַכָּבֵד שֶׁבְּעִבְרִית יָפָה נִקְרָא "דַּחְפּוֹר", מִפְּנֵי שֶׁתַּפְקִידוֹ לִדְחֹף וְלַחְפֹּר. הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן שֶׁאִמָּא מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ הוּא "אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה", וְהוּא עוֹמֵד אֶצְלָהּ לִפְנֵי אוֹ אַחֲרֵי תֵּרוּצִים נוֹסָפִים שֶׁהִיא מְסָרֶבֶת לִשְׁמֹעַ כְּמוֹ "זֶה קָשֶׁה לְבִצּוּעַ" אוֹ "זֶה כָּרוּךְ בַּעֲלֻיּוֹת גְּבוֹהוֹת".
כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי נִדְלֶקֶת עַל מַשֶּׁהוּ - שׁוּמְדָבָר לֹא יַעֲמֹד בְּדַרְכָּהּ וְשׁוּמְדָבָר לֹא יַעֲצֹר אוֹתָהּ. אִם צָרִיךְ לִדְחֹף הִיא תִּדְחַף וְאִם צָרִיךְ לְהָזִיז הָרִים הִיא תָּזִיז וְאִם צָרִיךְ לַעֲקֹר סְלָעִים הִיא תַּעֲקֹר.
טוֹב, הִגְזַמְתִּי. קְצָת. בְּעֶצֶם, הָמוֹן. אִמָּא שֶׁלִּי הִיא אִשָּׁה רַכָּה וְחַמָּה, וְלֹא הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁהִיא תִּקְרָא אֶת הַתֵּאוּר הַזֶּה וְתִפָּגַע, אֲבָל אֲפִלּוּ אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא "בִּצּוּעִיסְטִית מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה", הַגְדָּרָה מְעֻדֶּנֶת לְאִשָּׁה שֶׁמּוּכָנָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, בַּמּוּבָן שֶׁל הַהַהַהַ־כֹּל, כְּדֵי שֶׁהָרַעְיוֹן שֶׁנִּרְאֶה לָהּ גָּדוֹל לֹא יִשָּׁאֵר עַל הַדַּף בְּתוֹר גִּבּוּב שֶׁל אוֹתִיּוֹת.
וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע, כְּשֶׁאִמָּא פָּרְחָה וְזָרְחָה, הֵבַנְתִּי שֶׁרַק בִּי הָאַשְׁמָה. אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לָבוֹא אֵלֶיהָ בִּטְעָנוֹת אַחֲרֵי שֶׁחָפַרְתִּי לָהּ בַּשֵּׂכֶל וְדָחַפְתִּי אוֹתָהּ בְּמֶרֶץ וְעָשִׂיתִי הַכֹּל, בְּמוּבָן שֶׁל הַהַהַהַ־כֹּל, כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתְיַצֵּב בַּאֲסֵפַת הַהוֹרִים שֶׁכִּנְּסָה הַמּוֹרָה תָּמָר כְּדֵי לָדוּן בַּחֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה?
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁפּוֹחֲדִים מֵאֲסֵפַת הוֹרִים, וּבְצֶדֶק. גַּם אִם אַתָּה תַּלְמִיד טוֹב, מַשְׁקִיעָן וְשַׁקְדָן, תָּמִיד קַיָּם הַחֲשָׁשׁ שֶׁאַחַד הַמּוֹרִים יַלְשִׁין לַמְּחַנֶּכֶת שֶׁפַּעַם פִּטְפַּטְתָּ בַּכִּתָּה אוֹ שָׁכַחְתָּ מַחְבֶּרֶת וּכְשֶׁהוֹרֶיךָ יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה, בְּתֹם הָאֲסֵפָה, הֵם לֹא יְשַׁבְּחוּ אוֹתְךָ עַל כָּל הַ"מֵּאִיּוֹת" וְהַ"תְּשִׁיעִיּוֹת", אֶלָּא יִשְׁאֲלוּ לָמָּה בְּהִתְעַמְּלוּת קִבַּלְתָּ רַק "מַסְפִּיק" וְלָמָּה אִחַרְתָּ לַחְזֹר מֵהַהַפְסָקָה.
וְאִם אַתָּה לֹא מֶלֶךְ הַחְנוּנִים, אֶלָּא תַּלְמִיד מְמֻצָּע - כָּמוֹנִי, לְדֻגְמָה - יֵשׁ לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר סִבּוֹת לִרְעֹד וּלְשַׁקְשֵׁק. כִּי תַּלְמִיד מְמֻצָּע, כָּמוֹנִי, לֹא שׁוֹאֵף לְהִצְטַיֵּן בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת. הוּא שָׂם דָּגֵשׁ עַל הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁהוּא אוֹהֵב, וְהַמּוֹרִים שֶׁמְּלַמְּדִים אֶת הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁהוּא פָּחוֹת מְחַבֵּב יַגִּידוּ לְהוֹרָיו "מֵהַתַּלְמִיד הַזֶּה צִפִּינוּ לְיוֹתֵר".
וְאִם אַתָּה תַּלְמִיד חַלָּשׁ...
עַל תַּלְמִידִים חַלָּשִׁים אֲנִי בֶּאֱמֶת מְרַחֶמֶת. כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁהֵם הִסְתִּירוּ יוֹצְאִים, בַּאֲסֵפַת הַהוֹרִים, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר. מִפִּיהָ שֶׁל הַמְּחַנֶּכֶת.
אֲבָל אַף תַּלְמִיד לֹא פָּחַד מֵאֲסֵפַת הַהוֹרִים שֶׁנִּקְבְּעָה כְּדֵי לְתַכְנֵן אֶת חֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה. הַמּוֹרָה תָּמָר הִכְרִיזָה שֶׁזּוֹ "אֲסֵפָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ". הִיא הִסְבִּירָה שֶׁלֹּא יָדוּנוּ בָּהּ בְּצִיּוּנִים, וְהִבְטִיחָה שֶׁבָּאֲסֵפָה הַזֹּאת לֹא יַזְכִּירוּ בְּשׁוּם צוּרָה אֶת הַתְּעוּדָה.
"אָז לָמָּה הַהוֹרִים שֶׁלִּי צְרִיכִים לָבוֹא?" הִתְרִיס מוּלָהּ אוֹהַד, שֶׁהוּא הַלֵּיצָן שֶׁל הַכִּתָּה.
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?" הַמּוֹרָה הֻפְתְּעָה. "אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיד לִי שֶׁהוֹרֶיךָ מִתְעַנְיְנִים אַךְ וְרַק בַּתְּעוּדָה?"
"הָאֱמֶת?" אוֹהַד גִּחֵךְ, "כֵּן!"
"אַתָּה רוֹצֶה לְהַגִּיד לִי שֶׁהוֹרֶיךָ לֹא רוֹצִים שֶׁנַּחְגֹּג אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּדֶרֶךְ יָפָה?"
"הָאֱמֶת?" אוֹהַד שׁוּב גִּחֵךְ.
"כֵּן!" נֶעֶמְדָה מוּלוֹ הַמּוֹרָה.
"אֵין לִי שֶׁמֶץ", הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ קָפָא, "אַתְּ צְרִיכָה לִשְׁאֹל אוֹתָם".
"מְצֻיָּן", סִכְּמָה הַמּוֹרָה, "כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָם הֵם צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לָאֲסֵפָה, בָּרוּר?"
"כֵּן", מִלְמֵל אוֹהַד.
"וּכְדֵי שֶׁהוֹרֶיךָ יַגִּיעוּ לָאֲסֵפָה, אַתָּה צָרִיךְ לָתֵת לָהֶם אֶת הַהַזְמָנָה, בָּרוּר?"
"כֵּן", הוּא חָזַר.
"וּכְדֵי שֶׁכֻּלָּנוּ נַחְגֹּג אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּדֶרֶךְ יָפָה", הַמּוֹרָה תָּמָר הִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ וּפָנְתָה אֶל הַכִּתָּה, "כֻּלְּכֶם צְרִיכִים לְחַלֵּק אֶת הַהַזְמָנוֹת לְכָל הַהוֹרִים, בָּרוּר?"
"כֵּן!" שָׁאַגְנוּ בְּמַקְהֵלָה.
אָז בָּרוּר שֶׁאַחֲרֵי כָּל קוֹנְצֶרְט הַ"בָּרוּר" לֹא יָכֹלְתִּי לְהַחְבִּיא אֶת הַהַזְמָנָה בַּיַּלְקוּט. הָאֱמֶת? גַּם לֹא הָיְתָה לִי סִבָּה לְהַסְתִּירָהּ. לֹא חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהַמּוֹרָה תָּמָר תְּנַצֵּל אֶת הַמִּפְגָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת לְאִמָּא שֶׁלִּי סוֹדוֹת שֶׁיִּגְרְמוּ לָהּ לַחְזֹר מֵהָאֲסֵפָה עִם פַּרְצוּף שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. וּבְשֶׁבַע בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאַבָּא הוֹדִיעַ שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְעַכֵּב בָּעֲבוֹדָה וְאִמָּא אָמְרָה שֶׁאֵין לָהּ חֵשֶׁק לָלֶכֶת לָאֲסֵפָה בִּלְעָדָיו, נִכְנַסְתִּי לַנַּעֲלַיִם שֶׁל הַמּוֹרָה תָּמָר.
"אִמָּא", פָּתַחְתִּי, "נָכוֹן שֶׁאַתְּ דּוֹאֶגֶת לִי?"
"בָּרוּר", הִיא יָרְתָה.
"וְנָכוֹן שֶׁאַתְּ דּוֹאֶגֶת לַכִּתָּה שֶׁלִּי?"
"בָּרוּר", הִיא עָנְתָה.
"וְנָכוֹן שֶׁחָשׁוּב לָךְ שֶׁנַּחְגֹּג אֶת סוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בְּדֶרֶךְ יָפָה?"
בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה אִמָּא לָקְחָה אֶת הַתִּיק, הוֹרִידָה אֶת צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת מֵהַחַמְסָה שֶׁתְּלוּיָה לְיַד הַדֶּלֶת וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ.
אַחֲרֵי שֶׁעָזַרְתִּי לְבֵּן, אָחִי הַקָּטָן, לְהִכָּנֵס לַמִּטָּה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִסְבַּרְתִּי לוֹ שֶׁבֵּית הַסֵּפֶר יִפָּתַח בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב רַק לְצֹרֶךְ הָאֲסֵפָה הַמְּיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ שֶׁמְּכַנֶּסֶת הַמּוֹרָה תָּמָר וְאֵין שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁאִמָּא תִּתָּקֵל בְּיִפְעַת, הַמּוֹרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁמִּמֶּנָּה הוּא פּוֹחֵד נוֹרָא, נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְכָתַבְתִּי בְּשֶׁקֶט. אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, שֶׁל חֹדֶשׁ יוּנִי, לִפְנֵי שֶׁהַקַּיִץ נוֹחֵת עָלֵינוּ בִּמְלֹא הָעָצְמָה. אַף פַּעַם לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה הֶחְלִיטוּ לְקַיֵּם אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל דַּוְקָא בְּיוּלִי-אוֹגוּסְט, שֶׁהֵם הֶחֳדָשִׁים הֲכִי חַמִּים בַּשָּׁנָה. פָּתַחְתִּי קֹבֶץ, נָתַתִּי לָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי לָלֶכֶת עַל הַמִּקְלֶדֶת, מִדֵּי פַּעַם הֵצַצְתִּי לְעֵבֶר הַשּׁוּרוֹת שֶׁמִּתְמַלְּאוֹת כְּמוֹ מֵעַצְמָן וְתָהִיתִי מֵאֵיפֹה יָבוֹא לִי הָרַעְיוֹן לְסֵפֶר חָדָשׁ.
הַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ וְרוּחַ נְעִימָה נָשְׁבָה אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר, לֹא קָרָה וְלֹא חַמָּה. הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי הִמְשִׁיכוּ לְתוֹפֵף בְּנַחַת, לֹא מַהֵר מִדַּי וְלֹא לְאַט מִדַּי, כְּאִלּוּ שֶׁהֵן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ לְעֵבֶר רַעְיוֹן, וְתוֹךְ כְּדֵי חִפּוּשׂ אוֹמְרוֹת לְעַצְמָן שֶׁגַּם אִם לֹא יִמְצְאוּ שׁוּם רַעְיוֹן זֶה לֹא נוֹרָא. מִדֵּי פַּעַם הֵרַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם מִמָּסַךְ הַמַּחְשֵׁב וְתָלִיתִי אוֹתָן בַּיָּרֵחַ הַמָּלֵא שֶׁטִּיֵּל בֵּין הָעֲנָנִים, וּכְשֶׁהוּא יָצָא מִנּוֹף הַחַלּוֹן הֵבַנְתִּי שֶׁכְּבָר עָבְרָה שָׁעָה לְפָחוֹת, אֲבָל לֹא הִתְרַגַּשְׁתִּי מֵהָעֻבְדָּה שֶׁאִמָּא עוֹד לֹא חָזְרָה מֵהָאֲסֵפָה וְלֹא תָּהִיתִי כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לַהוֹרִים לָדוּן עִם הַמּוֹרָה בִּמְסִבַּת סוֹף הַשָּׁנָה. הָיִיתִי רְגוּעָה לְגַמְרֵי. אֲפִלּוּ לֹא הִתְרַגַּזְתִּי מִזֶּה שֶׁאֲנִי מוֹחֶקֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת. רַעְיוֹנוֹת טוֹבִים, כְּבָר מִזְּמַן הֵבַנְתִּי, לֹא צוֹמְחִים עַל הָעֵץ וְלֹא מִתְגַּלְגְּלִים בָּרְחוֹב. צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ, צָרִיךְ לְהִתְרַכֵּז, צָרִיךְ לַחְשֹׁב. צָרִיךְ לִכְתֹּב וְלִמְחֹק, צָרִיךְ ל...
פִּהוּק קָטָן חָמַק מִפִּי כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת תֵּאוּרֵי הַחַמְסִין. הַאִם בֶּאֱמֶת כְּדַאי לִי לִכְתֹּב סֵפֶר שָׁלֵם עַל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, שֶׁמִּתְקַיֵּם דַּוְקָא בְּשִׂיא הַחֹם, כְּשֶׁמֵּרֹב כִּבְשָׁן אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת בִּשְׂפַת הַיָּם?
מִצַּד אֶחָד - כֵּן. כָּל תַּלְמִיד בְּיִשְׂרָאֵל יִתְעַנְיֵן בַּסִּפּוּר הַזֶּה. אָמְנָם בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כָּל הַתַּלְמִידִים מַדְבִּיקִים חִיּוּכִים מְזֻיָּפִים עַל פְּנֵיהֶם הַמְּיֻזָּעִים וּמַכְרִיזִים שֶׁהֵם עוֹשִׂים כֵּיף חַיִּים, אֲבָל בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם הֵם יוֹדְעִים מָה הָאֱמֶת. וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִלּוּ יָצְאוּ לְחֻפְשָׁה בַּסְּתָו אוֹ בָּאָבִיב הָיָה לָהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר כֵּיף.
מִצַּד שֵׁנִי, אִם אַחְלִיט שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנּוֹשֵׂא הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַסֵּפֶר הַבָּא שֶׁלִּי, לְאָן אֶקַּח אֶת הָעֲלִילָה? הַאִם אֲנַסֶּה לְאַרְגֵּן אֶת כָּל תַּלְמִידֵי יִשְׂרָאֵל לְהַפְגָּנָה? הַאִם אֶפְנֶה לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה בְּבַקָּשָׁה לִמְחֹק אֶת יוּלִי-אוֹגוּסְט מִלּוּחַ הַשָּׁנָה?
שׁוּב מָחַקְתִּי, שׁוּב פִּהַקְתִּי וּקְצָת אַחֲרֵי עֶשֶׂר הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֶּהוּ, נִגְמַר. לְכָל יוֹם יֵשׁ סוֹף וְאֶת מַה שֶּׁלֹּא מָצָאתִי הַיּוֹם אוּלַי אֶמְצָא מָחָר. נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת, צִחְצַחְתִּי שִׁנַּיִם וּכְשֶׁהֵצַצְתִּי בַּשָּׁעוֹן, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת לִישֹׁן, חָלְפָה בְּרֹאשִׁי הַמַּחְשָׁבָה שֶׁזֶּה קְצָת מוּזָר. כַּמָּה זְמַן נִמְשֶׁכֶת אֲסֵפַת הוֹרִים? כַּמָּה זְמַן הֵם וְהַמּוֹרָה תָּמָר מְדַבְּרִים עַל הַחֲגִיגָה?
אִם הָאֲסֵפָה נִמְשֶׁכֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן כַּנִּרְאֶה שֶׁזּוֹמְמִים לְהַפְתִּיעַ אוֹתָנוּ בַּחֲגִיגָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. אוּלַי נִסַּע לְאֵילַת. יֵשׁ!
בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, לָמָּה שֶׁנִּסַּע לְאֵילַת? עָדִיף שֶׁנָּטוּס. יֵשׁ וָיֵשׁ!
בְּמַחְשָׁבָה שְׁלִישִׁית, לָמָּה שֶׁנָּטוּס רַק עַד אֵילַת? אִם כְּבָר שׂוֹכְרִים אֲוִירוֹן פְּרָטִי עֲבוּר תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה עָדִיף לְהַמְרִיא אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם. לְלוֹנְדוֹן, פָּרִיז, רוֹמָא, בַּרְצֶלוֹנָה... הֲרֵי הָעוֹלָם גָּדוֹל וְרָחָב!
עִם הַמַּחְשָׁבוֹת הַמַּקְסִימוֹת הָאֵלֶּה נִכְנַסְתִּי לַמִּטָּה. הִתְכַּרְבַּלְתִּי בַּשְּׂמִיכָה הַדַּקִּיקָה וְהֶחְלַטְתִּי לְחַכּוֹת לְאִמָּא וּלְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן בִּקְרִיאָה, אַךְ בְּרֶגַע שֶׁהָעֹרֶף שֶׁלִּי נָגַע בַּכָּרִית, הַסֵּפֶר צָנַח עַל הַפַּרְצוּף שֶׁלִּי. בּוּם טְרַאח. הָאַף שֶׁלִּי נִמְעַךְ. הֵנַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר עַל הַשִּׁדָּה, שׁוּב הִתְעַטַּפְתִּי בַּשְּׂמִיכָה הַדַּקָּה וְהֶחְלַטְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בַּצְּלָלִים שֶׁמְּרַחֲפִים עַל הַתִּקְרָה, אֲבָל...
נִרְדַּמְתִּי. אֶלָּא מָה?
אֵין לִי מֻשָּׂג כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתִּי, אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלִּי נִפְקְחוּ בָּרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל שֶׁל אִמָּא.
"גָּלִי", הִיא רָכְנָה מֵעָלַי, "אַתְּ עֵרָה?"
שְׁאֵלָה מוּזָרָה. אִם אִמָּא רוֹאָה שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלִּי, בַּחֹשֶׁךְ, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה? וְאִם הַחֹשֶׁךְ שֶׁשּׂוֹרֵר בַּחֶדֶר רוֹמֵז לָהּ שֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה, וְאוּלַי אֲפִלּוּ כְּבָר חוֹלֶמֶת, לָמָּה אִמָּא שׁוֹאֶלֶת אִם אֲנִי עֵרָה? הִיא מְצַפָּה שֶׁאֶעֱנֶה לָהּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה?

"כֵּן", הִמְהַמְתִּי.
"לַיְלָה טוֹב", הִיא אָמְרָה וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מִתְרַחֶקֶת מֵהַמִּטָּה.
"מַה לַּיְלָה טוֹב?" הִפְשַׁלְתִּי אֶת הַשְּׂמִיכָה.
"תַּמְשִׁיכִי לִישֹׁן", אִמָּא כְּבָר עָמְדָה לְיַד הַדֶּלֶת, "נְדַבֵּר בַּבֹּקֶר".
"מַה בַּבֹּקֶר?" בְּבַת אַחַת הִזְדַּקַּפְתִּי. "מָה הָיָה בָּאֲסֵפָה?"
"הָיָה נֶהְדָּר", אָמְרָה אִמָּא וְחִיְּכָה מֵאֹזֶן עַד אֹזֶן. "הֶעֱלֵינוּ הַרְבֵּה הַצָּעוֹת. כָּתַבְתִּי אֶת כֻּלָּן, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הֶחְלַטְתִּי לְאֵיזוֹ מֵהֶן אֲנִי מַצְבִּיעָה".
"דַּף שָׁלֵם עִם הַצָּעוֹת לַחֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה?" הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נִקְרְעוּ לִרְוָחָה. "תַּרְאִי!"
אִמָּא הִגִּישָׁה לִי אֶת הַדַּף וְרָאִיתִי שֶׁאֶת הַשּׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית מִלְּמַעְלָה הִיא הִדְגִּישָׁה בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנֵי קְרִיאָה וּשְׁנֵי קַוִּים.
"מַה זֶּה?" שָׁאַלְתִּי.
"זֶה הָרַעְיוֹן שֶׁל הַמּוֹרָה תָּמָר", סִפְּרָה אִמָּא. "נְאַרְגֵּן לָכֶם יוֹם שֶׁל מִשְׂחָקִים".
"מִשְׂחָקִים?" לֹא הִתְפַּעַמְתִּי.
"מִשְׂחָקִים שֶׁל פַּעַם!" הִיא קָרְנָה.
"וְזוֹ תִּהְיֶה הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ?" לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסְתִּיר אֶת הָאַכְזָבָה.
"גָּלִי", אִמָּא הִתְאַכְזְבָה מֵהַתְּגוּבָה הַצּוֹנֶנֶת שֶׁלִּי, "אֲנַחְנוּ, הַהוֹרִים, נַדְגִּים לָכֶם אֶת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁנָּהַגְנוּ לְשַׂחֵק כְּשֶׁהָיִינוּ בְּגִילְכֶם".
"וְאַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה רַעְיוֹן גָּדוֹל?" נִסִּיתִי לְגַמֵּד אֶת הַבִּקֹּרֶת.
"זֶה לֹא רַעְיוֹן גָּדוֹל", הֵשִׁיבָה אִמָּא, "זֶה רַעְיוֹן עֲנָקִי!"
הָרֹאשׁ שֶׁלִּי שׁוּב צָנַח לַכָּרִית וּבְתוֹכִי גָּאוּ רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה. לָמָּה... לָמָּה נָתַתִּי לְאִמָּא אֶת הַהַזְמָנָה לָאֲסֵפָה. וְלָמָּה... לָמָּה דִּבַּרְתִּי עַל הָאֲסֵפָה כְּעַל מִפְגָּשׁ גּוֹרָלִי שֶׁאָסוּר לָהּ לְהַחְמִיץ. וְלָמָּה... לָמָּה לֹא הִצַּעְתִּי לָהּ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת כְּשֶׁלֹּא הִתְחַשֵּׁק לָהּ לִנְסֹעַ לְבֵית הַסֵּפֶר בְּלִי אַבָּא. וְלָמָּה...
לֹא, הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁחָלְפָה בְּרֹאשִׁי לֹא פָּתְחָה בְּ"לָמָּה" אֶלָּא בְּ"מָה": מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי, שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֹפִי שֶׁל בּוּלְדוֹזֶר, לֹא תָּנוּחַ וְלֹא תִּשְׁקֹט עַד שֶׁהִיא תְּמַמֵּשׁ אֶת הָרַעְיוֹן?
הַאִם אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר לָהּ 'לֹא, תּוֹדָה, אֲנַחְנוּ מְוַתְּרִים עַל הַחֲגִיגָה'? הַאִם אֲנִי יְכוֹלָה לִרְתֹּם אֶת כָּל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה לְהַפְגָּנָה נֶגֶד חֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה, כְּמוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁרוֹצָה לְבַטֵּל אֶת יוּלִי-אוֹגוּסְט וְשׁוֹקֶלֶת לִפְנוֹת לְשַׂר הַחִנּוּךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהָזִיז אֶת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל לְעוֹנָה יוֹתֵר נְעִימָה?
לֹא. אֲפִלּוּ בַּסִּפּוּר שֶׁכְּבָר מָחַקְתִּי הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁזֶּה צַעַד לֹא הֶגְיוֹנִי. וּבַמִּקְרֶה הַנּוֹכְחִי, שֶׁל חֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה, חֹסֶר הַהִגָּיוֹן כָּפוּל וּמְכֻפָּל. מִי אֲנִי שֶׁאָנִיף אֶת דֶּגֶל הַמֶּרֶד? בְּשֵׁם מִי אֲנִי מְדַבֶּרֶת? אוּלַי חֲבֵרַי לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים דַּוְקָא יִתְלַהֲבוּ מֵהַהַצָּעָה? אוּלַי הֵם יִמְצְאוּ הִגָּיוֹן וְטַעַם בְּיוֹם שָׁלֵם שֶׁיֻּקְדַּשׁ לְמִשְׂחֲקֵי הַיַּלְדוּת שֶׁל פַּעַם?
אוּלַי הָיוּ עוֹד כַּמָּה שְׁאֵלוֹת שֶׁטָּסוּ לִי בָּרֹאשׁ, אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת. נִרְדַּמְתִּי. אֵיזֶה מַזָּל שֶׁלְּכָל יוֹם יֵשׁ סוֹף.