שיחות על הפילוסופיה של המדע
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שיחות על הפילוסופיה של המדע
הוספה למועדפים

שיחות על הפילוסופיה של המדע

ספר מודפס
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית". ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.‏[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, ותמך בהפרדת הדת מהמדינה. ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

    יוסף אגסי (נולד ב-7 במאי 1927), פילוסוף ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

    בשנים 1946 - 1951 למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1952 קיבל תואר מוסמך בפיזיקה. בשנים 1952 - 1956 למד לדוקטורט בבית הספר לכלכלה של לונדון בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר.
    אגסי רואה עצמו כתלמידם של סוקרטס ואפלטון תחילה, ולאחר מכן כתלמידו, ממשיכו ומבקרו של פופר. הוא ניסה לחדד את דעותיו תוך הוספת שינויים קלים.

    תקציר

    ספר זה הוא ההד של סידרת שיחות מרתקת שהיתה ברדיו.

    המשתתפים, פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' יוסף אגסי, נחלקו ביניהם כמעט בכל נושא או שאלה שבהם דנו. המחלוקת התמקדה סביב תפישת העולם ואופי הדיון: בכל מקום בו ראה פרופ' ליבוביץ דיכוטומיה, מצא פרופ' אגסי דירוג. בעוד ליבוביץ ראה הבדל תהומי בין כמות ואיכות, בין רציונלי לאי רציונלי, בין מדע לערכים ובין האדם לטבע, מצא אגסי דרגות וקשרים בין כל אלה. חרף הדעות השונות היתה הסכמה על יסודות המחלוקת, והדיאלוג שביניהם היה שוטף ונוקב ונדונו שאלות יסוד בפילוסופיה, במדע ובפילוסופיה של המדע. ספרון קטן זה הוא בחזקת מעט המחזיק את המרובה, וכל קורא משכיל ימצא בו כר נרחב לידע והנאה צרופה מהנאמר.

    ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית". ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.‏[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, ותמך בהפרדת הדת מהמדינה. ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

    יוסף אגסי (נולד ב-7 במאי 1927), פילוסוף ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

    בשנים 1946 - 1951 למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1952 קיבל תואר מוסמך בפיזיקה. בשנים 1952 - 1956 למד לדוקטורט בבית הספר לכלכלה של לונדון בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר.
    אגסי רואה עצמו כתלמידם של סוקרטס ואפלטון תחילה, ולאחר מכן כתלמידו, ממשיכו ומבקרו של פופר. הוא ניסה לחדד את דעותיו תוך הוספת שינויים קלים.

    עוד על הספר

    שיחות על הפילוסופיה של המדע ישעיהו ליבוביץ, יוסף אגסי

    טעימה מהספר תעלה בקרוב...