מתחילים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מתחילים
הוספה למועדפים

מתחילים

ספר מודפס
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: מוקי רון
  • הוצאה: עם עובד
  • תאריך הוצאה: פברואר 2013
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 301 עמ' מודפסים

ריימונד קארבר

ריימונד קארבר (1938 - 1988) הוא סופר ומשורר אמריקאי מן החשובים והידועים במאה העשרים, אמן בכתיבת סיפורים קצרים. בספריו ובשיריו מתאר קארבר לרוב מצבים מחיי היום יום של מעמד הפועלים האמריקני. הסיפורים נקראים בתחושה של אינטימיות, כאילו המדובר בחבר טוב המשתף את הקורא במחשבותיו האינטימיות, ובמקרים אשר קרו לו. קארבר נחשב לאמן המינימליזם. גדולתו היא ביכולת לרגש בקטעים קצרים, בתיאור של מצב או הלך רוח, במספר מילים מצומצם. הוא הושפע רבות מאנטון צ'כוב.
 
 
קארבר נולד בקלצקני, אורגון, למשפחה ממעמד הפועלים. בגיל 19 נישא ריימונד למרי אן, שהייתה אז בת 16, ועד מהרה נולדו לזוג שני ילדים. קארבר עבד בעבודות מזדמנות, לעיתים כפועל במנסרה לצד אביו, על מנת לפרנס את משפחתו.
בשנת 1958 החל ללמוד בקולג' בצ'יקו, קליפורניה. שם נתגלה כישרונו הספרותי. הוא החל לפרסם סיפורים קצרים ושירים, בין היתר בעיתונים נחשבים כ"אסקווייר" ו"הניו יורקר".
 
קארבר המלנכולי התמכר לאלכוהול והדבר גרם לשורה של אשפוזים ופרידות מאשתו. חיי נישואיו היו סוערים ביותר. על אף כישרונו המוכח לא הצליח להיחלץ ממצוקה כלכלית ולהתבסס והתמכרותו לאלכוהול דחפה אותו להרס עצמי כמו גם למסעות למקומות שונים בעולם (בין היתר גרה משפחת קארבר שנה וחצי בשכונת רמת אביב בתל אביב בין ינואר 1968 למאי 1969 לאחר שאשתו של קארבר קיבלה מלגה ללימודים מאוניברסיטת תל אביב).
 
בשנת 1977 חל לפתע שינוי לטובה בחייו של קארבר. קובץ סיפוריו "התואיל להיות בשקט, בבקשה?" זכה לפרסום ולהכרה ובגיל 37 לפתע יכול היה ליהנות מתשלום תמלוגים מהמו"ל שלו ולמקדמה על חשבון ספרו הבא. הוא הפסיק לשתות ולאחר שאשתו עזבה אותו סופית הכיר את המשוררת טס גאלאגר שהפכה לאשתו השנייה. השנים שלאחר מכן היו שנים מאושרות, פוריות ויצירתיות בחייו.
 
קארבר נפטר בגיל 50 בשנת 1988 ממחלת סרטן הריאה.
 

תקציר

ב־1981 ראה אור קובץ בן 17 סיפורים שביצר את מעמדו של ריימונד קארבר כרב־אמן של הסיפור הקצר האמריקאי. הקובץ נשא את הכותרת על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה (תרגום עברי משה רון, הסדרה הלבנה, עם עובד, 1992). במרוצת הזמן התברר כי הספר עבר עריכה דרסטית בידי ידידו ועורכו של קרבר גורדון ליש. לא רק שהטקסט קוצר כדי מחציתו, אלא שונו ואף נוספו קטעים וביטויים לרבות פתיחות, סיומים וכותרות של סיפורים. קרבר תויג (למורת רוחו) כ"מינימליסט" ולסיפורים ולדמויותיהם ניתן צביון קשוח ולעתים מאיים וחידתי. 
מתחילים מביא אותם 17 סיפורים, באותו סדר, אבל בגרסאות המלאות, ולעתים המעוגלות והרחומות יותר, שבהן מסר קארבר את הטקסט לליש (ועל כך ראו הקדמת העורכים האמריקאים). על השינויים שהכניס ליש ביצירתו של קארבר הובעו במרוצת הזמן דעות לכאן ולכאן, אבל דבר אחד ברור: אלה הם הנוסחים המקוריים של קארבר ואין ספק שכך רצה שיראו סיפוריו אור.
אחרי מותו כתבה הסופרת טֶס גַלַגֶר, אשתו השנייה: "אפילו בעת שראה הספר אור, הרגיש שאינו מייצג את הדגש העיקרי בכתיבתו, ולא את הפעימה האמתית ואת הדחף של יצירתו." אשתו הראשונה, מריאן בֶּרק קארבר, אפיינה כך את היחס בין המחבר לעורכו: "ריי לא היה ילד שניצב מול איזו נוכחות מגנטית משעבדת של גורדון. הוא חיבב את גורדון והצטער בשבילו... גורדון היה נותן את הביצה השמאלית שלו בעד הכישרון לכתוב כמו ריי." 
 
"אחד המסטרים העולמיים של הסיפור הקצר" (טיימס ליטררי ספלמנט)
 
"צ'כוב האמריקאי" (סנדיי טיימס)
 
"קארבר הוא סופר שניחן במידה מדהימה של חמלה ושל יושר... מבטו כה צלול, כמעט שובר לב" (וושינגטון פוסט)
 
"אחד הקולות המקוריים והאמתיים ביותר של אמריקה" (סלמן רושדי)
 
"קארבר לא רק שובה בחבלי קסם – הוא משכנע" (מגזין טיים)
 

ריימונד קארבר

ריימונד קארבר (1938 - 1988) הוא סופר ומשורר אמריקאי מן החשובים והידועים במאה העשרים, אמן בכתיבת סיפורים קצרים. בספריו ובשיריו מתאר קארבר לרוב מצבים מחיי היום יום של מעמד הפועלים האמריקני. הסיפורים נקראים בתחושה של אינטימיות, כאילו המדובר בחבר טוב המשתף את הקורא במחשבותיו האינטימיות, ובמקרים אשר קרו לו. קארבר נחשב לאמן המינימליזם. גדולתו היא ביכולת לרגש בקטעים קצרים, בתיאור של מצב או הלך רוח, במספר מילים מצומצם. הוא הושפע רבות מאנטון צ'כוב.
 
 
קארבר נולד בקלצקני, אורגון, למשפחה ממעמד הפועלים. בגיל 19 נישא ריימונד למרי אן, שהייתה אז בת 16, ועד מהרה נולדו לזוג שני ילדים. קארבר עבד בעבודות מזדמנות, לעיתים כפועל במנסרה לצד אביו, על מנת לפרנס את משפחתו.
בשנת 1958 החל ללמוד בקולג' בצ'יקו, קליפורניה. שם נתגלה כישרונו הספרותי. הוא החל לפרסם סיפורים קצרים ושירים, בין היתר בעיתונים נחשבים כ"אסקווייר" ו"הניו יורקר".
 
קארבר המלנכולי התמכר לאלכוהול והדבר גרם לשורה של אשפוזים ופרידות מאשתו. חיי נישואיו היו סוערים ביותר. על אף כישרונו המוכח לא הצליח להיחלץ ממצוקה כלכלית ולהתבסס והתמכרותו לאלכוהול דחפה אותו להרס עצמי כמו גם למסעות למקומות שונים בעולם (בין היתר גרה משפחת קארבר שנה וחצי בשכונת רמת אביב בתל אביב בין ינואר 1968 למאי 1969 לאחר שאשתו של קארבר קיבלה מלגה ללימודים מאוניברסיטת תל אביב).
 
בשנת 1977 חל לפתע שינוי לטובה בחייו של קארבר. קובץ סיפוריו "התואיל להיות בשקט, בבקשה?" זכה לפרסום ולהכרה ובגיל 37 לפתע יכול היה ליהנות מתשלום תמלוגים מהמו"ל שלו ולמקדמה על חשבון ספרו הבא. הוא הפסיק לשתות ולאחר שאשתו עזבה אותו סופית הכיר את המשוררת טס גאלאגר שהפכה לאשתו השנייה. השנים שלאחר מכן היו שנים מאושרות, פוריות ויצירתיות בחייו.
 
קארבר נפטר בגיל 50 בשנת 1988 ממחלת סרטן הריאה.
 

עוד על הספר

  • תרגום: מוקי רון
  • הוצאה: עם עובד
  • תאריך הוצאה: פברואר 2013
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 301 עמ' מודפסים
מתחילים ריימונד קארבר

טעימה מהספר תעלה בקרוב...