מנהרת הזמן 73 - הפיראט היהודי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מנהרת הזמן 73 - הפיראט היהודי
הוספה למועדפים

מנהרת הזמן 73 - הפיראט היהודי

4.5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

תקציר

הָלַכְנוּ‭ ‬לַמְּעָרָה‭, ‬לִבְדּוֹק‭ ‬אִם‭ ‬הִיא‭ ‬נִפְגְּעָה‭ ‬בַּשְּׂרֵפָה‭ ‬שֶׁהִשְׁתּוֹלְלָה‭ ‬בַּמָּקוֹם‭. ‬מָצָאנוּ‭ ‬הַרְבֵּה‭ ‬מַיִם‭ ‬שֶׁהַכַּבָּאִיּוֹת‭ ‬הִתִּיזוּ‭, ‬הֵרַחְנוּ‭ ‬רֵיחַ‭ ‬עָשָׁן‭, ‬אֲבָל‭ ‬רֶגַע‭... ‬אֵיךְ‭ ‬זֶה‭ ‬שֶׁהַפֶּתַח‭ ‬נוֹסֵעַ‭ ‬אֵלֵינוּ‭? ‬לָמָּה‭ ‬הַקִּירוֹת‭ ‬סוֹגְרִים‭ ‬עָלֵינוּ‭?‬  טוֹב‭, ‬לְפִי‭ ‬שֵׁם‭ ‬הַסֵּפֶר‭ ‬אַתֶּם‭ ‬בֶּטַח‭ ‬מְנַחֲשִׁים‭ ‬שֶׁפָּגַשְׁנוּ‭ ‬שׁוֹדְדֵי‭ ‬יָם‭, ‬מַמָּשׁ‭ ‬פִּירָאטִים‭.‬ אֲנִי‭ ‬יָכוֹל‭ ‬לְסַפֵּר‭ ‬לָכֶם‭ ‬שֶׁעַל‭ ‬הַסְּפִינָה‭ ‬הָיָה‭ ‬אֲפִלּוּ‭ ‬בֵּית–כְּנֶסֶת‭ ‬קָטָן‭. ‬ אֲבָל‭ ‬מָתַי‭ ‬הָיוּ‭ ‬שׁוֹדְדֵי‭ ‬יָם‭ ‬יְהוּדִים‭? ‬אֶת‭ ‬מִי‭ ‬הֵם‭ ‬שָׁדְדוּ‭? ‬בְּמִי‭ ‬הֵם‭ ‬נִלְחֲמוּ‭? ‬וְהַאִם‭ ‬יָכוֹל‭ ‬לִהְיוֹת‭ ‬שֶׁפָּגַשְׁנוּ‭ ‬אֶת‭ ‬קֶפְּטֶן‭ ‬הוּק‭? ‬ וְאֵיךְ‭ ‬קָרָה‭ ‬שֶׁאֲנִי‭ - ‬דָּן‭ ‬שְׁחוֹרִי‭ - ‬הִצַּלְתִּי‭ ‬אֶת‭ ‬מְפַקֵּד‭ ‬שׁוֹדְדֵי‭ ‬הַיָּם‭ ‬מֵחֲטִיפָה‭?‬

פרק ראשון

פֶּרֶק א
 
שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִרְאוֹת מָה קָרָה 
לַמְּעָרָה בַּשְּׂרֵפָה
עַל מִי אַתֶּם חוֹשְׁבִים כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתְּכֶם עַל פִּירָאטִים, כְּלוֹמַר עַל שׁוֹדְדֵי יָם?
אֲנִי מִיָּד חוֹשֵׁב עַל קֶפְּטֶן הוּק מֵהַסִּפּוּר עַל פִּיטֶר פֶּן. הוּא שְׁתוּם עַיִן, יֵשׁ לוֹ רֶגֶל מֵעֵץ, שָׂפָם גָּדוֹל, כּוֹבַע שָׁחוֹר וְעָלָיו מְצֻיָּר הַסֵּמֶל הַמֻּכָּר - גֻּלְגֹּלֶת עִם שְׁתֵּי עֲצָמוֹת מִצְטַלְּבוֹת.
פַּחַחחחד!
בְּרְררר...
גַּם אַתֶּם מְקַוִים כָּמוֹנִי לֹא לְהִתָּקֵל בּוֹ וּבַאֲנָשָׁיו? הוּא אַכְזָר, אֲבָל גַּם נוֹעָז. אִם הַסְּפִינָה שֶׁלּוֹ תִּתָּקֵל בַּסְּפִינָה שֶׁלָּכֶם, אַתֶּם אֲבוּדִים. אֵין רַחֲמִים בְּלִבּוֹ. הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלּוֹ יִקְּחוּ אֶת כֻּלְּכֶם בַּשֶּׁבִי וְיִגְנְבוּ מִכֶּם כָּל חֵפֶץ בַּעַל עֶרֶךְ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְשׁוּתְכֶם. וְאִם בְּמִקְרֶה אַתֶּם מַחְזִיקִים מַפָּה וּבָהּ מְסֻמָּן מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹצַר זָהָב עַתִּיק, הִזָּהֲרוּ כִּפְלַיִם! לְקֶפְּטֶן הוּק וּלְשׁוֹדְדֵי הַיָּם שֶׁלּוֹ בְּוַדַּאי נוֹדַע עַל הַמַּפָּה וְהֵם רוֹדְפִים אַחֲרֵיכֶם.
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁכְּבָר אֵין בָּעוֹלָם שׁוֹדְדֵי יָם! כָּךְ הַהוֹרִים שֶׁלִּי יָכְלוּ לָצֵאת לְהַפְלָגָה בְּטוּחָה בַּת אַרְבָּעָה יָמִים בַּיָּם הַתִּיכוֹן. כָּךְ הֵם חָגְגוּ אֶת יוֹם הַנִּשּׂוּאִים שֶׁלָּהֶם, וְעֵרָן וַאֲנִי נִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת, אֲבָל לֹא לְבַדֵּנוּ. סַבָּא שֶׁלָּנוּ מִצַּד אַבָּא הֻפְקַד לִשְׁמוֹר עָלֵינוּ, וְזֶה לַמְרוֹת שֶׁעֵרָן הִכְרִיז שֶׁהוּא דֵּי בּוֹגֵר כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר לְבַד, וְשֶׁאִם יִשְׁלְחוּ אוֹתִי אֶל אַחַד הַדּוֹדִים, הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְגוּעִים.
לֹא רָצִיתִי לְהִשָּׁלַח אֶל שׁוּם דּוֹד, וְלָכֵן הַתָּכְנִית הַזֹּאת יָרְדָה מֵהַפֶּרֶק וְסַבָּא הִגִּיעַ לִשְׁמוֹר עָלֵינוּ.
וְאָז, בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב הָרִאשׁוֹנָה, כְּלוֹמַר מַמָּשׁ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הַהוֹרִים יָצְאוּ לַהַפְלָגָה, וְעֵרָן בִּקֵּשׁ מִסַּבָּא לָלֶכֶת לִישׁוֹן אֵצֶל חָבֵר, וְסַבָּא הֵשִׁיב לוֹ שֶׁאֶת זֶה הוּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת רַק אַחֲרֵי שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ יַחְזְרוּ, עֵרָן אָמַר:
״זֶה כַּמּוּבָן בִּתְנַאי שֶׁהֵם יַחְזְרוּ.״
״בָּרוּר שֶׁהֵם יַחְזְרוּ,״ סַבָּא אָמַר.
״זֶה כַּמּוּבָן בִּתְנַאי שֶׁהָאוֹנִיָּה שֶׁלָּהֶם לֹא תִּתָּקֵל בְּשׁוֹדְדֵי יָם,״ עֵרָן הִתְעַקֵּשׁ.
״בְּיָמֵינוּ אֵין שׁוֹדְדֵי יָם,״ הִכְרַזְתִּי, וּמִיָּד חָשַׁבְתִּי עַל קֶפְּטֶן הוּק עִם רֶגֶל הָעֵץ שֶׁלּוֹ וְהַוָו שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּמְקוֹם יָד וְכָל זֶה.
״נִדְמֶה לְךָ!״ עֵרָן הִסְתּוֹבֵב אֵלַי.
״בְּיָמֵינוּ יֵשׁ שׁוֹדְדֵי יָם?״ פָּנִיתִי לְסַבָּא.
״וְעוֹד אֵיךְ.״ עֵרָן הֵשִׁיב בִּמְקוֹמוֹ, ״לֹא שָׁמַעְתָּ עַל רַב־הַחוֹבֵל הַהוּא שֶׁנֶּחְטַף?״
״אֵיזֶה רַב־חוֹבֵל?״ שָׁאַלְתִּי.
״הוּא הָיָה אָמֵרִיקָאִי, לֹא?״ עֵרָן הִבִּיט בְּסַבָּא.
״עַל מָה הוּא מְדַבֵּר?״ גַּם אֲנִי הִבַּטְתִּי בְּסַבָּא.
סַבָּא נִשְׁעַן לְאָחוֹר עַל מִשְׁעֶנֶת הַכִּסֵּא.
״אֵלֶּה לֹא בְּדִיּוּק פִּירָאטִים,״ הוּא מָזַג לְעַצְמוֹ מַיִם, ״מְכַנִּים אוֹתָם פִּירָאטִים, אֲבָל הֵם בְּעֶצֶם דַּיָגִים סוֹמָלִים שֶׁמֻּעֲסָקִים עַל יְדֵי טֵרוֹרִיסְטִים.״
לֹא רָצִיתִי לְהַפְגִּין בִּפְנֵי סַבָּא וְעֵרָן בּוּרוּת, וְלָכֵן סִיַּמְתִּי מַהֵר לֶאֱכוֹל, הִנַּחְתִּי אֶת הַצַּלַּחַת וְהַסַּכּוּ״ם שֶׁלִּי בַּמֵּדִיחַ וְהִסְתַּגַּרְתִּי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. אֲנִי מַמָּשׁ לֹא אוֹהֵב אֶת הַמַּצָּבִים הָאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ. אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּחַיִּים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, זֶה לָדַעַת, וְלַמְרוֹת שֶׁהַפִּירָאטִים הָאֵלֶּה שֶׁעֵרָן הִתְכַּוֵן אֲלֵיהֶם לֹא שַׁיָּכִים לַהִיסְטוֹרְיָה, בְּכָל זֹאת הָיִיתִי סַקְרָן לְהָבִין מִי הֵם.
אָז כָּכָה: הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּמַדְתִּי מֵחִפּוּשׂ בָּאִינְטֶרְנֶט הוּא שֶׁהַפִּירָאטִים שֶׁל יָמֵינוּ בֶּאֱמֶת לֹא דּוֹמִים לַפִּירָאטִים מֵהַסִּפּוּרִים וּמֵהַסְּרָטִים. הֵם לֹא שָׁטִים בִּסְפִינוֹת שֶׁנּוֹשְׂאוֹת דֶּגֶל שָׁחוֹר וְעָלָיו סֵמֶל הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָעֲצָמוֹת. הֵם לֹא שְׁתוּמֵי עַיִן, הֵם לֹא מְחַפְּשִׂים מַפּוֹת שֶׁבָּהֶן מְצֻיָּן מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹצַר זָהָב וְאֵין לָהֶם רֶגֶל מֵעֵץ אוֹ וָו בִּמְקוֹם יָד.
הַפִּירָאטִים שֶׁל יָמֵינוּ הָיוּ בַּמָּקוֹר דַּיָגִים סוֹמָלִים (סוֹמַלְיָה נִמְצֵאת בְּמִזְרַח יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה). הֵם רָכְשׁוּ נֶשֶׁק כְּדֵי לְהָגֵן עַל אֲזוֹרֵי הַדַּיִג שֶׁלָּהֶם מִפְּנֵי דַּיָגִים אֲחֵרִים שֶׁנִּסּוּ לִפְלוֹשׁ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁבָּאֵזוֹר שֶׁבּוֹ הֵם דָּגִים (מִפְרַץ עָדֶן — בַּקָּצֶה הַדְּרוֹמִי שֶׁל יַם סוּף) חוֹלְפוֹת הֲמוֹן אוֹנִיּוֹת, סְפִינוֹת תַּעֲנוּגוֹת וּסְפִינוֹת מַשָּׂא, וְכֵיוָן שֶׁהָעוֹבְדִים עַל הָאוֹנִיּוֹת הָאֵלֶּה אֵינָם נוֹשְׂאִים נֶשֶׁק, כַּמָּה מַנְהִיגִים שֶׁל אִרְגּוּנֵי פֶּשַׁע סוֹמָלִיִּים הֶחְלִיטוּ לְנַצֵּל אֶת הַדַּיָגִים הָאֵלֶּה. הֵם הִצִּיעוּ לָהֶם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהִתְפַּרְנֵס. בִּמְקוֹם לָדוּג דָּגִים, הֵם שָׁלְחוּ אוֹתָם לַחְטוֹף אוֹנִיּוֹת. הַמַּשְׂכּוֹרוֹת הָיוּ מְפַתּוֹת. הַדַּיָגִים קִבְּלוּ טֶלֶפוֹנִים סֶלוּלָרִיִּים, נֶשֶׁק מְתֻחְכָּם וּמַחְשְׁבִים. עַד שֶׁהַצָּבָא הָאָמֵרִיקָנִי הִתְעָרֵב, הֵם כְּבָר שָׁלְטוּ בָּאֵזוֹר בְּיָד רָמָה.
״דָּן?״ זֹאת שָׁרוֹן שֶׁמִּתְקַשֶּׁרֶת אֵלַי בְּדִיּוּק כְּשֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בִּקְרִיאַת הַסִּפּוּר עַל רַב־הַחוֹבֵל הָאָמֵרִיקָאִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי הַפִּירָאטִים הַסּוֹמָלִים.
״יָדַעְתְּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בָּעוֹלָם שׁוֹדְדֵי יָם?״ אֲנִי שׁוֹאֵל.
״טִלְפַּנְתִּי לִשְׁאוֹל אִם בָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ לָלֶכֶת לַמְּעָרָה,״ שָׁרוֹן מִתְעַלֶּמֶת מֵהַשְּׁאֵלָה שֶׁלִּי.
״עַכְשָׁיו?״
״לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הַשְּׂרֵפָה?״
״אֵיזֶה שְׂרֵפָה?״ אֲנִי לֹא מֵבִין.
״דָּן, אֵיפֹה אַתָּה חַי?״ שָׁרוֹן קוֹרֵאת, ״הָיְתָה שְׂרֵפָה לְיַד רָמוֹת, לֹא הֵרַחְתֶּם?״
הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא. כְּלוֹמַר, אֲנִי לֹא הֵרַחְתִּי כְּלוּם, וְעֵרָן לֹא הִזְכִּיר שׁוּם שְׂרֵפָה.
״אֵיפֹה הָיְתָה הַשְּׂרֵפָה?״ אֲנִי מְרַחְרֵחַ בָּאֲוִיר.
״בְּדִיּוּק לְיַד הַמְּעָרָה,״ הִיא עוֹנָה, ״לָכֵן רָצִיתִי שֶׁנֵּלֵךְ לְשָׁם לִבְדּוֹק. אוּלַי הַשִּׂיחַ נִשְׂרַף וְכֻלָּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַפֶּתַח.״
״טוֹב,״ אֲנִי אוֹמֵר, ״אֲנִי מִיָּד מַגִּיעַ.״
לַמְרוֹת שֶׁבַּחוּץ כְּבָר חשֶׁךְ, אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת. לְסַבָּא אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל שָׁרוֹן, וְהוּא לֹא מִתְנַגֵּד. כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵף עַל פְּנֵי עֵרָן שֶׁבּוֹחֵן אֶת עַצְמוֹ בַּמַּרְאָה לְיַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה, אֲנִי זוֹרֵק לוֹ:
״יָדַעְתָּ שֶׁהָיְתָה שְׂרֵפָה לְיַד רָמוֹת?״
הוּא מִתְרַחֵק מֵהַמַּרְאָה.
״בָּרוּר,״ הוּא עוֹנֶה, ״לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הַסִּירֶנוֹת שֶׁל מְכַבֵּי הָאֵשׁ?״
״מָתַי?״ אֲנִי מֻפְתָּע.
״בַּצָּהֳרַיִם.״
אֵיפֹה הָיִיתִי בַּצָּהֳרַיִם? אִם אֲנִי לֹא טוֹעֶה שִׂחַקְתִּי בַּמַּחְשֵׁב. הָיִיתִי שָׁקוּעַ בַּהַצְלָחָה שֶׁלִּי לַעֲלוֹת שָׁלָב בְּמִשְׂחָק שֶׁבּוֹ מְחַבְּלִים נִסּוּ לִפְרוֹץ לְאַרְמוֹן הַנְּסִיכָה. צָבַרְתִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת, וְכַנִּרְאֶה זוֹ הַסִּבָּה שֶׁנִּסְחַפְתִּי וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב לְמָה שֶׁקּוֹרֶה סְבִיבִי.
טוֹב, חוּץ מֵהָעִנְיָן שֶׁלִּי בְּהִיסְטוֹרְיָה וְכָל זֶה, אֲנִי בְּכָל זֹאת יֶלֶד רָגִיל שֶׁמְּשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב וּמִפַּעַם לְפַעַם שׁוֹכֵחַ אֶת עַצְמוֹ. זְכוּתִי, לֹא? אֲנִי לֹא חַיָּב לְהִתְנַצֵּל עַל זֶה.
בַּחוּץ עוֹמֵד עֲדַיִן רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן, וּכְכָל שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב אֶל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לַמְּעָרָה, הָרֵיחַ חָזָק יוֹתֵר. פָּנָסֵי הָרְחוֹב עוֹזְרִים לִי לְגַלּוֹת שֶׁהַשְּׂרֵפָה לֹא הִגִּיעָה אֶל הַכְּבִישׁ. הִיא נֶעֶצְרָה בְּמֶרְחַק כַּמָּה מֶטְרִים מִמֶּנּוּ וְשָׁם, מַמָּשׁ סָמוּךְ לַקַּו הַמַּפְרִיד בֵּין מָה שֶׁנִּשְׂרַף לְבֵין מָה שֶׁנִּצַּל, שָׁרוֹן עוֹמֶדֶת וּמַמְתִּינָה לִי.
״הֵי,״ הִיא אוֹמֶרֶת, ״הֵבֵאתָ פָּנָס?״
״יֵשׁ לִי בַּטֶּלֶפוֹן,״ אֲנִי מֵרִים אֶת הַטֶּלֶפוֹן.
״מְעֻלֶּה,״ הִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי, ״אַתָּה שָׂם לֵב כַּמָּה שִׂיחִים נִשְׂרְפוּ.״
״מָלֵא,״ אֲנִי אוֹמֵר.
אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַמְּעָרָה, וְהַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לְבֵינָהּ הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם, וְהִנֵּה כְּבָר אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַשִּׂיחַ הַמְּכַסֶּה אֶת הַפֶּתַח. כַּמָּה מוּזָר! מִסָּבִיב הַכֹּל שָׂרוּף. הָאֲדָמָה רְטֻבָּה בִּגְלַל הַמַּיִם שֶׁהַכַּבָּאִיּוֹת הִתִּיזוּ. כָּל הַשִּׂיחִים, אֲבָל מַמָּשׁ כָּל הַשִּׂיחִים, אֵינָם, וַאֲנַחְנוּ דּוֹרְכִים עַל אֲדָמָה שְׁחוֹרָה וּמְפֻיַּחַת. וְרַק שִׂיחַ אֶחָד שֶׁנִּמְצָא בַּמֶּרְכָּז שֶׁל אֵזוֹר הַשְּׂרֵפָה לֹא נִזּוֹק וְנוֹתַר יָרוֹק. אֲלֻמַּת הָאוֹר שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מוֹכִיחָה אֶת זֶה, הָאֵשׁ לֹא נָגְעָה בּוֹ.
בְּאֹפֶן טִבְעִי שָׁרוֹן נוֹעֶצֶת בִּי אֶת עֵינֶיהָ וַאֲנִי מַחְזִיר לָהּ מַבָּט.
״אֵיזֶה מוּזָר!״ הִיא אוֹמֶרֶת.
״יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן דָּאֲגָה לְזֶה?״ אֲנִי מַעֲלֶה אֶפְשָׁרוּת.
״אִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן דָּאֲגָה שֶׁהַשִּׂיחַ שֶׁלָּנוּ לֹא יִשָּׂרֵף, הִיא כַּנִּרְאֶה גַּם הִתְכַּוְנָה שֶׁנָּבוֹא לִבְדּוֹק אוֹתוֹ,״ שָׁרוֹן אוֹמֶרֶת.
אֲנִי גּוֹחֵן לְעֵבֶר הַשִּׂיחַ, מֵזִיז אוֹתוֹ, חוֹשֵׂף אֶת הַפֶּתַח וְלוֹחֵשׁ:
״אָז נִכָּנֵס פְּנִימָה?״
״בָּרוּר,״ שָׁרוֹן עוֹנָה וּמְחַיֶּכֶת.

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

מנהרת הזמן 73 - הפיראט היהודי גלילה רון-פדר עמית
פֶּרֶק א
 
שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִרְאוֹת מָה קָרָה 
לַמְּעָרָה בַּשְּׂרֵפָה
עַל מִי אַתֶּם חוֹשְׁבִים כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתְּכֶם עַל פִּירָאטִים, כְּלוֹמַר עַל שׁוֹדְדֵי יָם?
אֲנִי מִיָּד חוֹשֵׁב עַל קֶפְּטֶן הוּק מֵהַסִּפּוּר עַל פִּיטֶר פֶּן. הוּא שְׁתוּם עַיִן, יֵשׁ לוֹ רֶגֶל מֵעֵץ, שָׂפָם גָּדוֹל, כּוֹבַע שָׁחוֹר וְעָלָיו מְצֻיָּר הַסֵּמֶל הַמֻּכָּר - גֻּלְגֹּלֶת עִם שְׁתֵּי עֲצָמוֹת מִצְטַלְּבוֹת.
פַּחַחחחד!
בְּרְררר...
גַּם אַתֶּם מְקַוִים כָּמוֹנִי לֹא לְהִתָּקֵל בּוֹ וּבַאֲנָשָׁיו? הוּא אַכְזָר, אֲבָל גַּם נוֹעָז. אִם הַסְּפִינָה שֶׁלּוֹ תִּתָּקֵל בַּסְּפִינָה שֶׁלָּכֶם, אַתֶּם אֲבוּדִים. אֵין רַחֲמִים בְּלִבּוֹ. הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלּוֹ יִקְּחוּ אֶת כֻּלְּכֶם בַּשֶּׁבִי וְיִגְנְבוּ מִכֶּם כָּל חֵפֶץ בַּעַל עֶרֶךְ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְשׁוּתְכֶם. וְאִם בְּמִקְרֶה אַתֶּם מַחְזִיקִים מַפָּה וּבָהּ מְסֻמָּן מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹצַר זָהָב עַתִּיק, הִזָּהֲרוּ כִּפְלַיִם! לְקֶפְּטֶן הוּק וּלְשׁוֹדְדֵי הַיָּם שֶׁלּוֹ בְּוַדַּאי נוֹדַע עַל הַמַּפָּה וְהֵם רוֹדְפִים אַחֲרֵיכֶם.
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁכְּבָר אֵין בָּעוֹלָם שׁוֹדְדֵי יָם! כָּךְ הַהוֹרִים שֶׁלִּי יָכְלוּ לָצֵאת לְהַפְלָגָה בְּטוּחָה בַּת אַרְבָּעָה יָמִים בַּיָּם הַתִּיכוֹן. כָּךְ הֵם חָגְגוּ אֶת יוֹם הַנִּשּׂוּאִים שֶׁלָּהֶם, וְעֵרָן וַאֲנִי נִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת, אֲבָל לֹא לְבַדֵּנוּ. סַבָּא שֶׁלָּנוּ מִצַּד אַבָּא הֻפְקַד לִשְׁמוֹר עָלֵינוּ, וְזֶה לַמְרוֹת שֶׁעֵרָן הִכְרִיז שֶׁהוּא דֵּי בּוֹגֵר כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר לְבַד, וְשֶׁאִם יִשְׁלְחוּ אוֹתִי אֶל אַחַד הַדּוֹדִים, הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְגוּעִים.
לֹא רָצִיתִי לְהִשָּׁלַח אֶל שׁוּם דּוֹד, וְלָכֵן הַתָּכְנִית הַזֹּאת יָרְדָה מֵהַפֶּרֶק וְסַבָּא הִגִּיעַ לִשְׁמוֹר עָלֵינוּ.
וְאָז, בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב הָרִאשׁוֹנָה, כְּלוֹמַר מַמָּשׁ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הַהוֹרִים יָצְאוּ לַהַפְלָגָה, וְעֵרָן בִּקֵּשׁ מִסַּבָּא לָלֶכֶת לִישׁוֹן אֵצֶל חָבֵר, וְסַבָּא הֵשִׁיב לוֹ שֶׁאֶת זֶה הוּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת רַק אַחֲרֵי שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ יַחְזְרוּ, עֵרָן אָמַר:
״זֶה כַּמּוּבָן בִּתְנַאי שֶׁהֵם יַחְזְרוּ.״
״בָּרוּר שֶׁהֵם יַחְזְרוּ,״ סַבָּא אָמַר.
״זֶה כַּמּוּבָן בִּתְנַאי שֶׁהָאוֹנִיָּה שֶׁלָּהֶם לֹא תִּתָּקֵל בְּשׁוֹדְדֵי יָם,״ עֵרָן הִתְעַקֵּשׁ.
״בְּיָמֵינוּ אֵין שׁוֹדְדֵי יָם,״ הִכְרַזְתִּי, וּמִיָּד חָשַׁבְתִּי עַל קֶפְּטֶן הוּק עִם רֶגֶל הָעֵץ שֶׁלּוֹ וְהַוָו שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּמְקוֹם יָד וְכָל זֶה.
״נִדְמֶה לְךָ!״ עֵרָן הִסְתּוֹבֵב אֵלַי.
״בְּיָמֵינוּ יֵשׁ שׁוֹדְדֵי יָם?״ פָּנִיתִי לְסַבָּא.
״וְעוֹד אֵיךְ.״ עֵרָן הֵשִׁיב בִּמְקוֹמוֹ, ״לֹא שָׁמַעְתָּ עַל רַב־הַחוֹבֵל הַהוּא שֶׁנֶּחְטַף?״
״אֵיזֶה רַב־חוֹבֵל?״ שָׁאַלְתִּי.
״הוּא הָיָה אָמֵרִיקָאִי, לֹא?״ עֵרָן הִבִּיט בְּסַבָּא.
״עַל מָה הוּא מְדַבֵּר?״ גַּם אֲנִי הִבַּטְתִּי בְּסַבָּא.
סַבָּא נִשְׁעַן לְאָחוֹר עַל מִשְׁעֶנֶת הַכִּסֵּא.
״אֵלֶּה לֹא בְּדִיּוּק פִּירָאטִים,״ הוּא מָזַג לְעַצְמוֹ מַיִם, ״מְכַנִּים אוֹתָם פִּירָאטִים, אֲבָל הֵם בְּעֶצֶם דַּיָגִים סוֹמָלִים שֶׁמֻּעֲסָקִים עַל יְדֵי טֵרוֹרִיסְטִים.״
לֹא רָצִיתִי לְהַפְגִּין בִּפְנֵי סַבָּא וְעֵרָן בּוּרוּת, וְלָכֵן סִיַּמְתִּי מַהֵר לֶאֱכוֹל, הִנַּחְתִּי אֶת הַצַּלַּחַת וְהַסַּכּוּ״ם שֶׁלִּי בַּמֵּדִיחַ וְהִסְתַּגַּרְתִּי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. אֲנִי מַמָּשׁ לֹא אוֹהֵב אֶת הַמַּצָּבִים הָאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ. אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּחַיִּים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, זֶה לָדַעַת, וְלַמְרוֹת שֶׁהַפִּירָאטִים הָאֵלֶּה שֶׁעֵרָן הִתְכַּוֵן אֲלֵיהֶם לֹא שַׁיָּכִים לַהִיסְטוֹרְיָה, בְּכָל זֹאת הָיִיתִי סַקְרָן לְהָבִין מִי הֵם.
אָז כָּכָה: הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּמַדְתִּי מֵחִפּוּשׂ בָּאִינְטֶרְנֶט הוּא שֶׁהַפִּירָאטִים שֶׁל יָמֵינוּ בֶּאֱמֶת לֹא דּוֹמִים לַפִּירָאטִים מֵהַסִּפּוּרִים וּמֵהַסְּרָטִים. הֵם לֹא שָׁטִים בִּסְפִינוֹת שֶׁנּוֹשְׂאוֹת דֶּגֶל שָׁחוֹר וְעָלָיו סֵמֶל הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָעֲצָמוֹת. הֵם לֹא שְׁתוּמֵי עַיִן, הֵם לֹא מְחַפְּשִׂים מַפּוֹת שֶׁבָּהֶן מְצֻיָּן מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹצַר זָהָב וְאֵין לָהֶם רֶגֶל מֵעֵץ אוֹ וָו בִּמְקוֹם יָד.
הַפִּירָאטִים שֶׁל יָמֵינוּ הָיוּ בַּמָּקוֹר דַּיָגִים סוֹמָלִים (סוֹמַלְיָה נִמְצֵאת בְּמִזְרַח יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה). הֵם רָכְשׁוּ נֶשֶׁק כְּדֵי לְהָגֵן עַל אֲזוֹרֵי הַדַּיִג שֶׁלָּהֶם מִפְּנֵי דַּיָגִים אֲחֵרִים שֶׁנִּסּוּ לִפְלוֹשׁ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁבָּאֵזוֹר שֶׁבּוֹ הֵם דָּגִים (מִפְרַץ עָדֶן — בַּקָּצֶה הַדְּרוֹמִי שֶׁל יַם סוּף) חוֹלְפוֹת הֲמוֹן אוֹנִיּוֹת, סְפִינוֹת תַּעֲנוּגוֹת וּסְפִינוֹת מַשָּׂא, וְכֵיוָן שֶׁהָעוֹבְדִים עַל הָאוֹנִיּוֹת הָאֵלֶּה אֵינָם נוֹשְׂאִים נֶשֶׁק, כַּמָּה מַנְהִיגִים שֶׁל אִרְגּוּנֵי פֶּשַׁע סוֹמָלִיִּים הֶחְלִיטוּ לְנַצֵּל אֶת הַדַּיָגִים הָאֵלֶּה. הֵם הִצִּיעוּ לָהֶם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהִתְפַּרְנֵס. בִּמְקוֹם לָדוּג דָּגִים, הֵם שָׁלְחוּ אוֹתָם לַחְטוֹף אוֹנִיּוֹת. הַמַּשְׂכּוֹרוֹת הָיוּ מְפַתּוֹת. הַדַּיָגִים קִבְּלוּ טֶלֶפוֹנִים סֶלוּלָרִיִּים, נֶשֶׁק מְתֻחְכָּם וּמַחְשְׁבִים. עַד שֶׁהַצָּבָא הָאָמֵרִיקָנִי הִתְעָרֵב, הֵם כְּבָר שָׁלְטוּ בָּאֵזוֹר בְּיָד רָמָה.
״דָּן?״ זֹאת שָׁרוֹן שֶׁמִּתְקַשֶּׁרֶת אֵלַי בְּדִיּוּק כְּשֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בִּקְרִיאַת הַסִּפּוּר עַל רַב־הַחוֹבֵל הָאָמֵרִיקָאִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי הַפִּירָאטִים הַסּוֹמָלִים.
״יָדַעְתְּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בָּעוֹלָם שׁוֹדְדֵי יָם?״ אֲנִי שׁוֹאֵל.
״טִלְפַּנְתִּי לִשְׁאוֹל אִם בָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ לָלֶכֶת לַמְּעָרָה,״ שָׁרוֹן מִתְעַלֶּמֶת מֵהַשְּׁאֵלָה שֶׁלִּי.
״עַכְשָׁיו?״
״לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הַשְּׂרֵפָה?״
״אֵיזֶה שְׂרֵפָה?״ אֲנִי לֹא מֵבִין.
״דָּן, אֵיפֹה אַתָּה חַי?״ שָׁרוֹן קוֹרֵאת, ״הָיְתָה שְׂרֵפָה לְיַד רָמוֹת, לֹא הֵרַחְתֶּם?״
הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא. כְּלוֹמַר, אֲנִי לֹא הֵרַחְתִּי כְּלוּם, וְעֵרָן לֹא הִזְכִּיר שׁוּם שְׂרֵפָה.
״אֵיפֹה הָיְתָה הַשְּׂרֵפָה?״ אֲנִי מְרַחְרֵחַ בָּאֲוִיר.
״בְּדִיּוּק לְיַד הַמְּעָרָה,״ הִיא עוֹנָה, ״לָכֵן רָצִיתִי שֶׁנֵּלֵךְ לְשָׁם לִבְדּוֹק. אוּלַי הַשִּׂיחַ נִשְׂרַף וְכֻלָּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַפֶּתַח.״
״טוֹב,״ אֲנִי אוֹמֵר, ״אֲנִי מִיָּד מַגִּיעַ.״
לַמְרוֹת שֶׁבַּחוּץ כְּבָר חשֶׁךְ, אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת. לְסַבָּא אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל שָׁרוֹן, וְהוּא לֹא מִתְנַגֵּד. כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֵף עַל פְּנֵי עֵרָן שֶׁבּוֹחֵן אֶת עַצְמוֹ בַּמַּרְאָה לְיַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה, אֲנִי זוֹרֵק לוֹ:
״יָדַעְתָּ שֶׁהָיְתָה שְׂרֵפָה לְיַד רָמוֹת?״
הוּא מִתְרַחֵק מֵהַמַּרְאָה.
״בָּרוּר,״ הוּא עוֹנֶה, ״לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הַסִּירֶנוֹת שֶׁל מְכַבֵּי הָאֵשׁ?״
״מָתַי?״ אֲנִי מֻפְתָּע.
״בַּצָּהֳרַיִם.״
אֵיפֹה הָיִיתִי בַּצָּהֳרַיִם? אִם אֲנִי לֹא טוֹעֶה שִׂחַקְתִּי בַּמַּחְשֵׁב. הָיִיתִי שָׁקוּעַ בַּהַצְלָחָה שֶׁלִּי לַעֲלוֹת שָׁלָב בְּמִשְׂחָק שֶׁבּוֹ מְחַבְּלִים נִסּוּ לִפְרוֹץ לְאַרְמוֹן הַנְּסִיכָה. צָבַרְתִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת, וְכַנִּרְאֶה זוֹ הַסִּבָּה שֶׁנִּסְחַפְתִּי וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב לְמָה שֶׁקּוֹרֶה סְבִיבִי.
טוֹב, חוּץ מֵהָעִנְיָן שֶׁלִּי בְּהִיסְטוֹרְיָה וְכָל זֶה, אֲנִי בְּכָל זֹאת יֶלֶד רָגִיל שֶׁמְּשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב וּמִפַּעַם לְפַעַם שׁוֹכֵחַ אֶת עַצְמוֹ. זְכוּתִי, לֹא? אֲנִי לֹא חַיָּב לְהִתְנַצֵּל עַל זֶה.
בַּחוּץ עוֹמֵד עֲדַיִן רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן, וּכְכָל שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב אֶל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לַמְּעָרָה, הָרֵיחַ חָזָק יוֹתֵר. פָּנָסֵי הָרְחוֹב עוֹזְרִים לִי לְגַלּוֹת שֶׁהַשְּׂרֵפָה לֹא הִגִּיעָה אֶל הַכְּבִישׁ. הִיא נֶעֶצְרָה בְּמֶרְחַק כַּמָּה מֶטְרִים מִמֶּנּוּ וְשָׁם, מַמָּשׁ סָמוּךְ לַקַּו הַמַּפְרִיד בֵּין מָה שֶׁנִּשְׂרַף לְבֵין מָה שֶׁנִּצַּל, שָׁרוֹן עוֹמֶדֶת וּמַמְתִּינָה לִי.
״הֵי,״ הִיא אוֹמֶרֶת, ״הֵבֵאתָ פָּנָס?״
״יֵשׁ לִי בַּטֶּלֶפוֹן,״ אֲנִי מֵרִים אֶת הַטֶּלֶפוֹן.
״מְעֻלֶּה,״ הִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי, ״אַתָּה שָׂם לֵב כַּמָּה שִׂיחִים נִשְׂרְפוּ.״
״מָלֵא,״ אֲנִי אוֹמֵר.
אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַמְּעָרָה, וְהַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לְבֵינָהּ הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם, וְהִנֵּה כְּבָר אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַשִּׂיחַ הַמְּכַסֶּה אֶת הַפֶּתַח. כַּמָּה מוּזָר! מִסָּבִיב הַכֹּל שָׂרוּף. הָאֲדָמָה רְטֻבָּה בִּגְלַל הַמַּיִם שֶׁהַכַּבָּאִיּוֹת הִתִּיזוּ. כָּל הַשִּׂיחִים, אֲבָל מַמָּשׁ כָּל הַשִּׂיחִים, אֵינָם, וַאֲנַחְנוּ דּוֹרְכִים עַל אֲדָמָה שְׁחוֹרָה וּמְפֻיַּחַת. וְרַק שִׂיחַ אֶחָד שֶׁנִּמְצָא בַּמֶּרְכָּז שֶׁל אֵזוֹר הַשְּׂרֵפָה לֹא נִזּוֹק וְנוֹתַר יָרוֹק. אֲלֻמַּת הָאוֹר שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מוֹכִיחָה אֶת זֶה, הָאֵשׁ לֹא נָגְעָה בּוֹ.
בְּאֹפֶן טִבְעִי שָׁרוֹן נוֹעֶצֶת בִּי אֶת עֵינֶיהָ וַאֲנִי מַחְזִיר לָהּ מַבָּט.
״אֵיזֶה מוּזָר!״ הִיא אוֹמֶרֶת.
״יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן דָּאֲגָה לְזֶה?״ אֲנִי מַעֲלֶה אֶפְשָׁרוּת.
״אִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן דָּאֲגָה שֶׁהַשִּׂיחַ שֶׁלָּנוּ לֹא יִשָּׂרֵף, הִיא כַּנִּרְאֶה גַּם הִתְכַּוְנָה שֶׁנָּבוֹא לִבְדּוֹק אוֹתוֹ,״ שָׁרוֹן אוֹמֶרֶת.
אֲנִי גּוֹחֵן לְעֵבֶר הַשִּׂיחַ, מֵזִיז אוֹתוֹ, חוֹשֵׂף אֶת הַפֶּתַח וְלוֹחֵשׁ:
״אָז נִכָּנֵס פְּנִימָה?״
״בָּרוּר,״ שָׁרוֹן עוֹנָה וּמְחַיֶּכֶת.