חייו ומותו של סוקרטס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חייו ומותו של סוקרטס
הוספה למועדפים

חייו ומותו של סוקרטס

ספר מודפס
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    אפלטון (ביוונית: Πλάτων‏, "פלטון"‏; 427-8 או 423-4 לפנה"ס - 347-8 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, מתמטיקאי, מהמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו, מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה. בחייו הקדיש אפלטון את מיטב זמנו להרצאה באקדמיה, אך הוא גם כתב על נושאים פילוסופיים רבים. כיום נותרו לנו כתביו הפילוסופיים-דרמטיים, אשר נשמרו בכתב-ידו ושוחזרו ונערכו במהדורות ותרגומים רבים. רובם המוחלט של כתביו מורכבים מדיאלוגים, אולם מיוחסים לו גם מספר מכתמים ומכתבים. כל הדיאלוגים של אפלטון שרדו, אולם מהדורות מודרניות של יצירותיו מכילות בדרך כלל דיאלוגים אשר האותנטיות שלהם מוטלת בספק על ידי רוב החוקרים (כגון אלקיביאדס או קליטופון), או אף נדחית על ידיהם באופן חד-משמעי (כגון דמודוקוס או אלקיביאדס השני). דמותו של סוקרטס מופיעה לעתים קרובות כמשתתף הראשי בדיאלוגים של אפלטון, אך לא תמיד קל להכריע מתי ועד כמה דבריו משקפים את דעותיו של סוקרטס ההיסטורי ומתי הוא משמש לשם הצגת רעיונותיו המקוריים של אפלטון - בעיה זו נקראת הבעיה הסוקרטית.

    כמויות החומר העצומות שהשאיר אחריו אפלטון מהוות את אבן הפינה של הפילוסופיה המערבית, וכבר אמר הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד כי "ציונה הכללי והבטוח ביותר של הפילוסופיה המערבית הוא, שאינה אלא אוסף של הערות שוליים לאפלטון". השפעתו של אפלטון חרגה הרבה מעבר לעולם הפילוסופיה. המיתוס על היבשת האבודה אטלנטיס נולד מתוך משל המופיע בדיאלוגים "טימיאוס" ו"קריטיאס"; המושג "אהבה אפלטונית" נולד מתוך רעיונות הדיאלוג "המשתה". אחד ממכתשי הירח קרוי על שמו של אפלטון. תאולוגים דתיים, יהודים ונוצרים, נטו לשבח את הפילוסופיה האפלטונית על פני האריסטוטלית בהיותה קרובה יותר לדת. נומניוס מאפמאה, פילוסוף ניאופלטוני שחי בין השנים 150 ל-200 לספירה וגילה התעניינות בדתות המזרח ובכללן היהדות, התבטא שאפלטון אינו אלא משה שדיבר בלשון היוונית‏.

    תקציר

    אותיפרון * נאום ההגנה של סוקרטס קריטון * פיידון (תמונת הסיום) "אם המוות הוא כמו טיול מכאן למקום אחר, ומה שמספרים הוא אמת, שאכן אם נמצאים כל המתים - איזו ברכה גדולה יותר מזו יכולה להיות. רבותי השופטים? שהרי אם אדם המגיע לשאול, לאחר שנפטר מאותם אנשים כאן המכנים את עצמם שופטים, ימצא את מי שהם באמת שופטים… אשר בחייהם היו צדיקים - האם יהיה זה טיול קל-ערך כל-כך? כמה מוכן כל אחד מכם לשלם כדי להסתופף בחברתם?… אני כשלעצמי מוכן למות בוקר וערב אם הסיפורים האלה אמיתיים! בילוי נפלא צפוי לי שם אם אפגוש… כל איש מן הקדמונים שמצא את מותו כתוצאה מפסק-דין לא צודק, ונשווה חוויות… אבל החשוב מכול יהיה להעביר את זמני שם בבחינת האנשים ובחקירתם, כמו כאן, מי מהם חכם, ומי חושב שהוא חכם אבל אינו חכם…" אותיפרון, נאום ההגנה של סוקרטס, קריטון, ותמונת הסיום מתוך פיידון - החיבורים היוצרים את הסיפור שקראנו לו חייו ומותו של סוקרטס, הם ללא ספק החטיבה המובהקת הראשונה מתוך המפעל העצום הנקרא כל כתבי אפלטון. לא יהיה זה מוגזם לשער כי זוהי גם ההתחלה של כל לימוד פילוסופיה בתרבות המערב. וכמה מודרני היה הסופר הגדול הזה, אפלטון הפילוסוף! לאחר כחצי מאה, מוצג סוקרטס מחדש בפני הקורא העברי, והנה הוא שואל, מסביר, ובקיצור - מנהל שיחה.

    אפלטון (ביוונית: Πλάτων‏, "פלטון"‏; 427-8 או 423-4 לפנה"ס - 347-8 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, מתמטיקאי, מהמשפיעים ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו, מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה. בחייו הקדיש אפלטון את מיטב זמנו להרצאה באקדמיה, אך הוא גם כתב על נושאים פילוסופיים רבים. כיום נותרו לנו כתביו הפילוסופיים-דרמטיים, אשר נשמרו בכתב-ידו ושוחזרו ונערכו במהדורות ותרגומים רבים. רובם המוחלט של כתביו מורכבים מדיאלוגים, אולם מיוחסים לו גם מספר מכתמים ומכתבים. כל הדיאלוגים של אפלטון שרדו, אולם מהדורות מודרניות של יצירותיו מכילות בדרך כלל דיאלוגים אשר האותנטיות שלהם מוטלת בספק על ידי רוב החוקרים (כגון אלקיביאדס או קליטופון), או אף נדחית על ידיהם באופן חד-משמעי (כגון דמודוקוס או אלקיביאדס השני). דמותו של סוקרטס מופיעה לעתים קרובות כמשתתף הראשי בדיאלוגים של אפלטון, אך לא תמיד קל להכריע מתי ועד כמה דבריו משקפים את דעותיו של סוקרטס ההיסטורי ומתי הוא משמש לשם הצגת רעיונותיו המקוריים של אפלטון - בעיה זו נקראת הבעיה הסוקרטית.

    כמויות החומר העצומות שהשאיר אחריו אפלטון מהוות את אבן הפינה של הפילוסופיה המערבית, וכבר אמר הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד כי "ציונה הכללי והבטוח ביותר של הפילוסופיה המערבית הוא, שאינה אלא אוסף של הערות שוליים לאפלטון". השפעתו של אפלטון חרגה הרבה מעבר לעולם הפילוסופיה. המיתוס על היבשת האבודה אטלנטיס נולד מתוך משל המופיע בדיאלוגים "טימיאוס" ו"קריטיאס"; המושג "אהבה אפלטונית" נולד מתוך רעיונות הדיאלוג "המשתה". אחד ממכתשי הירח קרוי על שמו של אפלטון. תאולוגים דתיים, יהודים ונוצרים, נטו לשבח את הפילוסופיה האפלטונית על פני האריסטוטלית בהיותה קרובה יותר לדת. נומניוס מאפמאה, פילוסוף ניאופלטוני שחי בין השנים 150 ל-200 לספירה וגילה התעניינות בדתות המזרח ובכללן היהדות, התבטא שאפלטון אינו אלא משה שדיבר בלשון היוונית‏.

    עוד על הספר

    חייו ומותו של סוקרטס אפלטון

    טעימה מהספר תעלה בקרוב...