למה אנחנו ישנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
למה אנחנו ישנים
מכר
מאות
עותקים
למה אנחנו ישנים
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

למה אנחנו ישנים

5 כוכבים (8 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

נושאים

תקציר

למה אנחנו ישנים?
 
אולי כי כל יצור חי על פני האדמה ישן (חלקם עם עין אחת פקוחה)?
אולי כי השינה מגינה עלינו מפני מחלות גוף ונפש?
אולי כי השינה מחזקת את יכולותינו הקוגניטיביות והרגשיות?
אולי כדי שנוכל לחוות את כוחו המרפא של החלום? 
אולי פשוט כדי לחיות?
 
לפרופ׳ מתיו ווקר יש תשובה על כל השאלות האלה, ועל עוד כמה (איך לווייתנים ישנים, מה עושים קפאין ואלכוהול לשינה, איך מחזקת השינה את המערכת החיסונית שלנו). ויש לו גם כמה דאגות: הוא יודע מה עושות גלולות השינה, ומה נזקם של תאורת לד, ושל מחשבי לוח, ושל שעות התחלת הלימודים המוקדמות מדי של הילדים והנוער, ושל שעות העבודה הארוכות מאוד של נהגי משאיות ושל רופאים, בעיקר המתמחים.
שליש מחייכם מוקדש לשינה. לא תרצו לדעת מה קורה לכם בשליש הזה? ומדוע הוא הכרחי, וכיצד לוודא שיהיה מועיל ומוצלח. לא תרצו לדעת למה לישון, ומתי לישון, ואיך לישון, וכמה לישון? 
כדאי לכם לדעת. כדאי לכם לקרוא.
אולי עמוד או שניים לפני השינה.
 
"אני מאמין שהגיע הזמן להחזיר לעצמנו את הזכות ללילה מלא של שינה, בלי בושה ובלי שידבק בנו כתם של עצלות. אם נעשה זאת, נתאחד שוב עם שיקוי המרפא החזק ביותר לבריאות ולחיוניות, שיקוי שיתפשט בנו בכל נתיב ביולוגי אפשרי. אז שוב ניזכר מהי הרגשה של ערות מלאה במהלך היום כשהיא רוויה בשפע העמוק ביותר של הקיום."
מתיו ווקר
 
מתיו ווקר הוא פרופסור לנוירולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת ברקלי, מנהל מעבדת השינה וההדמיה הנוירולוגית ולשעבר פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת הרווארד. הוא פרסם יותר ממאה מחקרים מדעיים והופיע בתוכניות טלוויזיה מרכזיות בארצות הברית ובבריטניה. למה אנחנו ישנים הוא ספרו הראשון.

פרק ראשון

פרק 1
לישון...
 
חושבים שישנתם די בשבוע האחרון? האם יכולים אתם להיזכר מתי בפעם האחרונה התעוררתם ללא שעון מעורר בתחושת רעננות, ובלי צורך מיידי בקפאין? אם התשובה לאחת השאלות האלה היא "לא", אינכם לבד. שני שלישים מציבור הבוגרים בכל המדינות המפותחות אינם זוכים בכל לילה לשמונה שעות השינה המומלצות.1
העובדה הזאת כשלעצמה מן הסתם אינה מפתיעה אתכם, אך אולי יפתיעו אתכם השלכותיה. שינה של פחות משש או שבע שעות בלילה באופן רגיל, הורסת את מערכת החיסון שלכם, ומגדילה פי שניים ויותר את הסיכוי שלכם ללקות בסרטן. שינה בלתי מספקת היא גורם מפתח באורח החיים הקובע אם תפתחו את מחלת אלצהיימר או לא. שינה לקויה — אפילו צמצום מתון למשך שבוע אחד בלבד — משבשת את רמות הסוכר בדם במידה חמורה כזאת, שתגדיר אתכם כטרום סוכרתיים. שינה קצרה מדי מגבירה את הסיכוי לסתימות בעורקים הכליליים ולהפיכתם לבלתי גמישים, מה שיציב אתכם במסלול של מחלות לב וכלי דם, שבץ ואי ספיקת לב. בהתאם לחוכמתה הנבואית של שרלוט ברונטה, "נפש מוטרפת מהפכת יצועים", שינה משובשת גורמת להחמרה בכל ההפרעות הנפשיות הקשות, ובכלל זה דיכאון, חרדה ואובדנות.
אולי הבחנתם גם בתשוקה לאכול יותר בזמן שאתם עייפים? זה אינו צירוף מקרים. חוסר שינה מציף ריכוזים של הורמון שגורם לכם לחוש רעבים, ומדכא, בו בזמן, הורמון נלווה שמאותת על תחושת שובע. אף על פי שאתם מלאים, אתם עדיין רוצים לאכול עוד. זה מתכון מוכח לעלייה במשקל לסובלים מחוסר שינה, מבוגרים וילדים כאחד. גרוע מכך, אם אתם מנסים לרדת במשקל באמצעות דיאטה אך בה בעת אינכם ישנים די, אין בכך תועלת, מפני שרוב המשקל שתאבדו מקורו ממסת גוף דלת שומן ולא מהשומן.
אם תסכמו את ההשלכות הבריאותיות שמנינו, תגיעו בקלות לקשר המוכח: ככל ששנתכם תהיה קצרה יותר, כך קצרים יותר יהיו חייכם. לכן, האמרה העתיקה "אני אישן כשאמות" אינה מוצלחת במיוחד. אם תאמצו את הלך הרוח הזה גם תקרבו את מותכם וגם תדרדרו את איכות החיים (הקצרים יותר) שלכם. יש גבול ליכולת למתוח את החבל הגמיש של מניעת שינה בטרם ייקרע. למרבה הצער, בני אדם הם בני המין הביולוגי היחיד שבמכוון מונעים מעצמם שינה מבלי שתהיה לכך הצדקה. כל אחד מרכיבי רווחתנו הגופנית, ואינספור חיבורים במארג החברתי שלנו מִתבַּלים כתוצאה מהזנחת השינה שאין ערוך למחירה, האנושי והכלכלי כאחד. עד כדי כך המצב חמור שארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על מגיפה של חוסר שינה בכל המדינות המתועשות.2 אין זה צירוף מקרים גרידא שהמדינות שבהן משך השינה ירד בשיעור הקיצוני ביותר במהלך מאה השנים האחרונות, בהן ארצות הברית, בריטניה, יפן, קוריאה הדרומית ומדינות אחדות במערב אירופה, הן גם אלה הסובלות מהגידול החריף ביותר במחלות הפיזיות ובהפרעות הנפשיות שהזכרנו.
מדענים כמוני פתחו במאמץ הסברה לשכנע רופאים "לרשום" שינה למטופלים שלהם. ככל שמדובר בעצות רפואיות, זו אולי הבחירה הכרוכה פחות בכאב והמהנה ביותר שאפשר לעשות. אך בל תטעו, זו אינה פנייה לרופאים שיתחילו לפזר יותר מרשמים של גלולות שינה — למעשה בדיוק להפך, אם מביאים בחשבון את ההוכחות המפחידות הקשורות לתוצאות המזיקות בריאותית של תרופות אלה.
אולם האם אפשר להרחיק לכת ולומר שחוסר שינה יכול להיות קטלני ממש? למען האמת, התשובה חיובית, לפחות בשני מקרים. ראשית, ישנו פגם גנטי נדיר ביותר שמתחיל להתבטא בגיל העמידה בנדודי שינה מתגברים. כעבור חודשים אחדים להתקדמות המחלה החולה כבר אינו נרדם כלל. בשלב הזה הוא החל לאבד תפקודי מוח וגוף בסיסיים רבים. אין תרופות המוכרות לנו שמסוגלות לסייע לחולים לישון. לאחר שנים־עשר עד שמונה־עשר חודשים ללא שינה, החולה ימות. התופעה אמנם נדירה ביותר, אך היא מדגישה את העובדה שחוסר שינה עלול לקטול בני אדם.
שני הוא המצב הקטלני שבו מתיישבים ליד הגה המכונית במצב של חוסר שינה. נהיגה מנומנמת גורמת למאות אלפי תאונות דרכים והרוגים בכל שנה. וכאן, לא רק חיי הסובל מחוסר שינה הם הנתונים בסכנה, אלא גם חיי הסובבים אותו. באורח טרגי, בארצות הברית מדי שעה בשעה נהרג אדם בתאונת דרכים כתוצאה משגיאה הנגרמת מעייפות. מטרידה העובדה שתאונות דרכים רבות יותר נגרמות מנהיגה בחוסר ערנות מאלה שנגרמות מנהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים גם יחד.
אדישות החברה כלפי השינה נגרמה, בין השאר, עקב הכישלון ההיסטורי של המדע להסביר מדוע אנו זקוקים לה. השינה נותרה אחת החידות הביולוגיות הגדולות האחרונות. כל השיטות היעילות שבידי המדע לפתרון בעיות — הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית, טכנולוגיות דיגיטליות רבות עוצמה — לא הצליחו לפצח את חידת השינה העיקשת. מוחות, מן המחמירים ביותר, בכללם חתן פרס נובל פרנסיס קריק שפיענח את מבנה הסולם הלולייני של הדי־אן־איי, המחנך והרטוריקן הרומי המפורסם קווינטיליאנוס ואפילו זיגמונד פרויד ניסו כולם את כוחם בפיענוח הצופן הסודי של השינה, אך לשווא.
כדי לנסח באופן ברור יותר את מצב חוסר הידע הנוכחי של המדע, תארו לעצמכם את הולדת ילדכם הראשון. בבית החולים הרופאה נכנסת לחדר ואומרת, "איחולי, התינוק הוא בן, והוא בריא. השלמנו את כל הבדיקות הראשוניות והכול נראה תקין בהחלט." היא מחייכת חיוך מרגיע ופונה ללכת לעבר הדלת. אך בטרם היא יוצאת את החדר היא פונה חזרה ומוסיפה, "ישנו רק עניין אחד, מרגע זה והלאה, ובמהלך כל חייו, התינוק שלכם ישקע שוב ושוב, ובאופן שגרתי, למצב של תרדמת לכאורה. לעיתים זה ייראה כמעט כמו מוות. ובעוד גופו שוכב ללא נוע יתמלא מוחו לעיתים קרובות בהזיות מוזרות ומדהימות. המצב הזה יְאַכּל שליש מחייו ואין לי שמץ של מושג מדוע זה יקרה לו, או למה זה מועיל. בהצלחה!"
מדהים, אך עד לא מכבר זו הייתה המציאות: רופאים ומדענים לא יכלו לתת תשובה עקבית או מלאה לשאלה למה אנחנו ישנים. הביאו בחשבון את העובדה, שזה עשרות אם לא מאות שנים כבר ידועים לנו התפקידים של שלושת הדחפים הבסיסיים האחרים בחיים — האכילה, השתייה וההתרבות. הדחף הביולוגי העיקרי הרביעי, המשותף לכל ממלכת בעלי החיים — הדחף לישון — הצליח לחמוק מפני המדע במשך אלפי שנים.
ניסיון לתקוף את השאלה למה אנחנו ישנים מנקודת הראות של האבולוציה רק מעמיק את המסתורין. ללא תלות בנקודת התצפית שתבחרו, דומה שהשינה היא התופעה ביולוגית הטיפשית ביותר. בזמן שאתם ישנים אינכם יכולים ללקט מזון. אינכם יכולים להתערות בחברה. אינכם יכולים למצוא בני זוג ולהתרבות. אינכם יכולים לטפח את צאצאיכם ולהגן עליהם. גרוע מכך, בשעת השינה אתם חשופים לטורפים. השינה היא, ללא ספק, אחת ההתנהגויות האנושיות החידתיות ביותר.
מכל אחת מהסיבות האלה — ובוודאי אם מצרפים את כולן — אמור היה להיווצר לחץ אבולוציוני כבד שימנע את הופעת השינה או אפילו משהו שדומה לה במעט. וכך ניסח זאת חוקר שינה אחד, "אם השינה אינה ממלאת תפקיד חיוני לחלוטין, אזי זאת הטעות הגדולה ביותר שתהליך האבולוציה עשה אי פעם."3
אך השינה מתמידה ומתקיימת בגבורה. למעשה, כל מין ביולוגי שנחקר עד כה ישן.4 העובדה הפשוטה הזאת מוכיחה שהשינה התפתחה יחד עם התפתחות החיים עצמם על כדור הארץ, או זמן קצר מאוד אחריהם. יתר־על־כן, התמדת קיומה של השינה במהלך האבולוציה משמעותה שישנם יתרונות עצומים העולים במשקלם על כל הסיכונים והחסרונות הברורים הכרוכים בה.
בסופו של דבר, השאלה "למה אנחנו ישנים?" היא שאלה שגויה. היא מרמזת על כך שישנו תפקיד יחיד, שישנו גביע קדוש אחד, שהוא הסיבה שאנו ישנים ואותו יצאנו לחפש. התיאוריות המסבירות את השינה היו רבות ומגוונות, החל בהגיוניות (זמן לשימור אנרגיה), עבור למוזרות (הזדמנות לחמצון גלגל העין), וכלה בפסיכואנליטיות (מצב בלתי מודע שבו אנו ממלאים רצונות מודחקים).
הספר הזה יגלה לנו אמת שונה בתכלית: השינה היא עניין מורכב לאין ערוך מכך, היא מעניינת באופן עמוק לאין שיעור, וחשיבותה לבריאות עצומה. אנו ישנים במטרה למלא רשימה עשירה של משימות — קבוצה שופעת של עניינים ליליים מועילים המשרתים הן את המוח והן את הגוף. דומה שאין איבר מרכזי אחד בגוף או תהליך במוח שאינו מועצם באופן מיטבי באמצעות השינה (ושאינו משתבש באופן הרסני כתוצאה ממחסור בה). העובדה שאנו מפיקים שפע כזה של יתרונות בריאות בכל לילה אינה אמורה להפתיע. בסופו של דבר, אנחנו ערים שני שלישים מחיינו ומבצעים לא דבר מועיל אחד בלבד במהלך הזמן הזה; אנו משלימים המון משימות שתורמות להישרדות שלנו ולרווחתנו. מדוע, אפוא, עלינו לצפות שהשינה — ועשרים וחמש עד שלושים השנה שהיא נוטלת בממוצע מחיינו — תמלא תפקיד אחד בלבד?
מפץ אמיתי של תגליות שנעשו בעשרים השנים האחרונות גרם לנו להבין שלא הייתה זאת טעות גסה של האבולוציה כשהמציאה את השינה. השינה מעניקה לנו שפע של יתרונות המבטיחים את בריאותנו, אתם יכולים לנצל את המרשם הזה שוב ושוב בכל עשרים וארבע שעות, אם תבחרו בכך (רבים אינם עושים זאת).
בתוך המוח מעשירה השינה מגוון של תפקודים, בכלל זה היכולת שלנו ללמוד, לזכור, ולקבל החלטות ובחירות הגיוניות. תוך כדי הענקת שירות מועיל לבריאותנו הפסיכולוגית, השינה מרעננת את מעגלי המוח הרגשיים ומאפשרת לנו לחצות למחרת את האתגרים החברתיים והפסיכולוגיים בקור רוח ובשליטה עצמית. אנו אפילו מתחילים להבין את החוויה ההכרתית הבלתי חדירה והשנויה במחלוקת מכולן: החלום. החלימה מעניקה מערכת ייחודית של יתרונות לכל המינים הביולוגיים שהתמזל מזלם לחוות אותה, ובכללם האדם. אלה כוללים אמבט נוירוכימי מרגיע שמשכך זיכרונות כואבים, ומרחב של מציאות וירטואלית שבו המוח ממזג ידע מן העבר ומההווה וכך מעניק השראה ליצירתיות.
בקומות נמוכות יותר של גופנו מציידת השינה מחדש את מחסן הנשק של מערכת החיסון ועוזרת בכך להילחם בתהליכים ממאירים, למנוע זיהומים ולהדוף מגוון של מחלות. השינה משקמת את מצב חילוף החומרים בגוף בכוונון־מחדש־עדין של האיזון בין האינסולין לבין הגלוקוז שבמחזור הדם. השינה גם מווסתת לנו את התיאבון ובכך מסייעת בבקרה של משקל הגוף באמצעות בחירה בריאה של מזונות במקום אימפולסיביות נחפזת. שפע של שינה עשירה שומרת על מיקרובִּיוֹם משגשג במערכת העיכול, שכיום כבר ידוע עד כמה הבריאות התזונתית שלנו תלויה בו. שינה מספקת קשורה קשר הדוק לכשירות מערכת הלב־כלי דם, מפחיתה את לחץ הדם ושומרת על מצבו התקין של הלב.
אכן, לתפריט מאוזן ולפעילות גופנית יש חשיבות חיונית. אך כעת אנו רואים בשינה את הכוח הבולט בשילוש הבריאות הזה. הפגיעה הפיזית והמנטלית הנובעת מלילה אחד של שינה גרועה מגמדת את הפגיעות שגורמים היעדר מקביל של מזון או של פעילות גופנית. קשה להעלות על הדעת מצב אחר כלשהו — טבעי או כתוצאה מפעילות רפואית — שמעניק שיקום רב עוצמה שכזה לבריאות הפיזית והנפשית בכל רמה שבה מנתחים את העניין.
בהתבסס על ההבנה המדעית העשירה שהתחדשה לנו באחרונה לגבי השינה, איננו צריכים עוד לשאול לְמה השינה מועילה. לחילופין אנו נאלצים לתהות אם ישנם בכלל תפקודים ביולוגיים שאינם מפיקים תועלת משנת לילה טובה. עד כה, התוצאות של אלפי מחקרים מראות שהתשובה שלילית, אין כאלה.
העולה מתוך רנסנס המחקר הזה הוא מסר חד משמעי: שינה היא הדבר היחיד היעיל ביותר שאנו יכולים לעשות כדי לאתחל מחדש בכל יום את בריאות המוח והגוף — המאמץ הטוב ביותר של "אימא טבע" אל מול המוות. לרוע המזל, הראיות האמיתיות המבהירות את כל הסיכונים שהם מנת חלקם של היחידים והחברות האנושיות שבהם הצטמצמה השינה עדיין לא שודרו בבהירות לציבור הרחב. זו ההזנחה הבולטת ביותר בשיח הבריאות של זמננו. בתגובה לכך, כוונת הספר הזה היא לשמש אמצעי התערבות מדויק מבחינה מדעית שיענה על הצורך הזה שלא טופל כראוי, ובה בעת תקוותי היא שהוא ייקח אותנו למסע תגליות עתיר קסם. הוא שואף לתקן את ההערכה שהתרבות שלנו מעניקה לשינה, ולגרום להיפוך בהזנחה שלנו אותה.
אישית, עלי להעיר שאני מאוהב בשינה (לא רק זאת שלי, אף שאיני מוותר על הזכות להעניק לעצמי שמונה שעות שינה מדי לילה). אני מאוהב בכל מה שהשינה מייצגת ועושה. אני מאוהב בגילוי כל מה שנותר בלתי ידוע לגביה. אני מאוהב בהנחלת הזוהר הנפלא שלה לציבור הרחב. אני מאוהב בגילוי כל שיטה וכל השיטות לאיחוד מחדש של האנושות עם השינה הדרושה לה באופן נואש כל כך. פרשת האהבים הזאת כבר נמשכת אצלי יותר מעשרים שנים של קריירת מחקר שהחלה כשהייתי פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ונמשכת כעת כשאני מכהן כפרופסור למדע המוח ופסיכולוגיה באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי.
אלא שלא הייתה זאת אהבה ממבט ראשון. אך מקרה הוא שאני חוקר שינה. מעולם לא היה בכוונתי להתמקם בטריטוריה האזוטרית הנידחת הזאת של המדע. בגיל שמונה־עשרה יצאתי ללמוד במרכז הרפואי קווינס באנגליה: מכון מופלא בעיר נוטינגהם שיכול להתגאות בצוות מופלא של מדעני מוח שנמנים עם סגל החוקרים שלו. בסופו של דבר הבנתי שהרפואה אינה מתאימה לי מפני שהיא עוסקת יותר במתן תשובות, בעוד שאותי ריתקו תמיד השאלות. מבחינתי, התשובות היו פשוט הדרך להגיע לשאלה הבאה. החלטתי ללמוד מדעי המוח, ולאחר סיום הלימודים קיבלתי תואר דוקטור בתחום הנוירופיזיולוגיה בתמיכת מלגה של מועצת המחקר הרפואי של אנגליה.
היה זה בתקופת לימודי לתואר דוקטור שהתחלתי לתרום תרומה מדעית ממשית בתחום חקר השינה. חקרתי תבניות פעילות של גלי מוח חשמליים בקשישים בשלבי קהיון — דמנציה — התחלתיים. בניגוד לדעה נפוצה, יש לא סוג אחד בלבד של קהיון. מחלת אלצהיימר היא הסוג השכיח ביותר, אך זהו רק תת־סוג אחד מני רבים. מסיבות טיפוליות שונות חיוני לדעת מהו סוג הקהיון שבו לקה אדם מסוים מוקדם ככל האפשר.
התחלתי לבחון את פעילות גלי המוח של המטופלים שלי בזמן הערוּת ובשעת השינה. השערתי הייתה: ישנה חתימת גלי מוח ייחודית ואופיינית שמסוגלת לנבא מהו תת־הסוג של קהיון שלקראתו מתקדם כל אחד מהמטופלים. מדידות שנעשו במשך היום לא היו חד משמעיות, ולא התגלתה בהן חתימה מבדילה ברורה. רק באוקיאנוס הלילי של גלי המוח בשעת השינה חשפו ההקלטות תיוג ברור של גורל מחלתם המצערת של המטופלים שלי. התגלית הוכיחה שהשינה עשויה לשמש מבחן אבחנתי מוקדם לסוג הקהיון שאדם מסוים עתיד לפתח.
השינה נעשתה לי אובססיה. התשובה שהיא נתנה לי, ככל תשובה טובה, רק הובילה לשאלות נוספות ומרתקות יותר, ביניהן: האם הפרעות השינה שמהן סבלו המטופלים תרמו בפועל למחלות שהם לקו בהן ואפילו גרמו ישירות לחלק מהתסמינים הנוראיים שלהן, כמו אובדן זיכרון, תוקפנות, הזיות, מחשבות שווא? קראתי כל מה שיכולתי למצוא. החלה להתברר אמת שקשה היה להאמין בה — לא היה מי שידע סיבה ברורה מדוע אנו זקוקים לשינה ואיזה תפקיד היא ממלאת. לא יכולתי להשיב על השאלה הפרטית שלי לגבי הקהיון כל עוד השאלה הבסיסית הראשונה הזאת נותרה ללא מענה. החלטתי לנסות לפצח את צופן השינה.
עצרתי את המחקר שערכתי בקהיון, וכאשר עשיתי פוסט דוקטורט קיבלתי תפקיד שהביא אותי אל מעבר לאוקיאנוס, לאוניבסיטת הרווארד, שם יצאתי להתמודד עם אחת החידות המסתוריות ביותר של האנושות — חידה שפתרונה חמק מידיהם של אחדים מטובי המדענים בהיסטוריה: למה אנחנו ישנים? מתוך תמימות אמיתית, לא יהירות, האמנתי שאצליח למצוא את התשובה בתוך שנתיים. זה היה לפני עשרים שנה. בעיות קשות אינן מתחשבות במיוחד במניעים של מי שחוקרים אותן: הן משחררות אט אט ובקצב שלהן את הלקח הקשה שטמון בהן.
היום, כעבור שני עשורים של מאמצי מחקר משלי לצד אלפי מחקרים שנערכו במעבדות ברחבי העולם, נמצאות ברשותנו רבות מהתשובות. התגליות האלה הובילו אותי במסעות נפלאים, בלתי צפויים שזכיתי להם בתחומי העולם האקדמי ומחוצה לו — החל מתפקידים של יועץ שינה לאיגוד הכדורסל האמריקאי (NBA), לליגת הפוטבול הארצית של ארצות הברית (NFL) ולקבוצות בליגת העילית של הכדורגל הבריטי, לחברת סרטי ההנפשה "פיקסאר", לסוכנויות ממשלתיות ולחברות טכנולוגיה וכספים ידועות, ועד שותפות ביצירת תוכניות טלוויזיה וסרטים דוקומנטריים והופעה בהם. התגליות האלה על השינה, יחד עם תגליות דומות של עמיתַי מדעני השינה, יספקו לכם את כל ההוכחות הנחוצות על חשיבותה החיונית של השינה.
ולסיום, עוד הערה על מבנה הספר. הפרקים נכתבו בסדר הגיוני, תוך כדי סקירת מגוון הנושאים בארבעה חלקים עיקריים.
החלק הראשון מסיר את מעטה המסתורין מעל הדבר המתעתע הזה הקרוי שינה: מהי, מה היא אינה, מי ישן, כמה ישנים, כיצד אמורים בני אדם לישון (אך אינם עושים זאת) וכיצד משתנה השינה במהלך החיים, שלכם ושל ילדיכם, לטוב ולרע.
בחלק השני מובא פירוט של הצדדים הטובים, הצדדים הרעים ואלה הקטלניים של השינה ושל מחסור בשינה. נחקור את כל הצדדים המועילים, המדהימים של השינה למוח ולגוף. נבהיר איזה אולר צבאי שווייצרי רב תפקודים לבריאות ולרווחה היא השינה באמת. אחר כך נפנה להראות מדוע חוסר בשינה מספקת גורם לסבך של בריאות לקויה, מחלות ומוות בטרם עת — תרועת השכמה לשינה שאולי טרם נשמעה כמוה.
החלק השלישי מעביר אותנו בבטחה מן השינה לעולם הפנטזיה של החלום שיוסבר באופן מדעי. החל מהצצה אל מוחם של אנשים חולמים וכיצד בדיוק יכולים חלומות לשמש השראה לרעיונות שיזכו את בעליהם בפרסי נובל משַנֵי עולם, וכלה בשאלה האם באמת ניתן לשלוט בחלומות או לא ואם בכלל נבון היה לעשות זאת — כל זה ייחשף כאן.
החלק הרביעי יושיב אותנו ליד מיטת החולים ויסביר לנו מגוון של הפרעות שינה, ובכלל זה נדודי שינה. נציג את הסיבות הברורות ואת אלה שאינן ברורות לכך שרבים כל כך מאיתנו מתקשים לישון שנת לילה טובה, לילה אחר לילה. דיון גלוי בגלולות שינה יבוא לאחר מכן, מבוסס על נתונים מדעיים וקליניים ולא על שמועות או על מידע מסחרי. נציע פרטים לגבי שיטות ריפוי חדישות, בטוחות ויעילות לשינה טובה יותר, שאינן מבוססות על תרופות. נעבור ממיטת המטופלים אל מישור השינה בחברה בכללותה, נלמד על ההשלכות הקשות שיש לשינה בלתי מספקת בלימוד, במערכת הבריאות ובעולם העסקים. ההוכחות מנתצות אמונות קיימות על התועלת של שעות ערות ארוכות ומיעוט שינה לגבי היכולת למלא ביעילות, בביטחון באופן רווחי ומוסרי את המטרות בכל אחד מהתחומים האלה. וכדי לסיים את הספר בתקווה אופטימית אמיתית, אני מציע מפת דרכים של רעיונות לחיבור מחדש של האנושות עם השינה, שבמידה רבה כל כך נשללה ממנה — חזון חדש לשינה במאה העשרים ואחת.
על לציין שאינכם חייבים לקרוא את הספר לפי סדר ההתקדמות המוצע הזה, כלומר, ארבעת החלקים של הצגת הדברים. אפשר לקרוא כמעט כל פרק בפני עצמו מבלי לאבד יותר מדי ממשמעותו. אני מזמין אתכם אפוא ליהנות מהספר הזה כולו — או בחלקים, בטעימות פה ושם או כסדרו, הכול לפי טעמכם האישי.
ולסיום יש לי הצהרה. אם תחושו מנומנמים ואף תירדמו תוך כדי קריאת הספר, שלא כמחברים אחרים, אותי זה לא יאכזב. בעצם, בהתבסס על נושא הספר הזה ותוכנו, בכוונתי לעודד אתכם לנקוט את ההתנהגות הזאת. אחרי כל מה שאני יודע על הקשר שבין השינה והזיכרון, הרי זו המחמאה הגדולה ביותר עבורי להיווכח שאת או אתה, הקוראים, אינכם יכולים לעמוד בפני הדחף לחזק, וכך לזכור טוב יותר, את מה שאני מספר לכם בכך שתירדמו. תרגישו לכן חופשיים לרחף אל מחוזות ההכרה ואל מחוצה להם בכל שלבי קריאת הספר. הדבר כלל לא יפגע בי. להפך, זה רק ישמח אותי.
ארגון הבריאות העולמי וקרן השינה הלאומית של ארצות הברית ממליצים שניהם על ממוצע של שמונה שעות שינה בלילה לבוגרים.
Sleepless in America, National Geographic, http://channel.nationalgeographic.com/sleepless-in-america/episode/sleepless-in-america
ד"ר אלן רכטשאפן.
Kushida, C., Encyclopedia of Sleep, Volume 1 (Elsever, 2013)

עוד על הספר

נושאים

למה אנחנו ישנים מתיו ווקר
פרק 1
לישון...
 
חושבים שישנתם די בשבוע האחרון? האם יכולים אתם להיזכר מתי בפעם האחרונה התעוררתם ללא שעון מעורר בתחושת רעננות, ובלי צורך מיידי בקפאין? אם התשובה לאחת השאלות האלה היא "לא", אינכם לבד. שני שלישים מציבור הבוגרים בכל המדינות המפותחות אינם זוכים בכל לילה לשמונה שעות השינה המומלצות.1
העובדה הזאת כשלעצמה מן הסתם אינה מפתיעה אתכם, אך אולי יפתיעו אתכם השלכותיה. שינה של פחות משש או שבע שעות בלילה באופן רגיל, הורסת את מערכת החיסון שלכם, ומגדילה פי שניים ויותר את הסיכוי שלכם ללקות בסרטן. שינה בלתי מספקת היא גורם מפתח באורח החיים הקובע אם תפתחו את מחלת אלצהיימר או לא. שינה לקויה — אפילו צמצום מתון למשך שבוע אחד בלבד — משבשת את רמות הסוכר בדם במידה חמורה כזאת, שתגדיר אתכם כטרום סוכרתיים. שינה קצרה מדי מגבירה את הסיכוי לסתימות בעורקים הכליליים ולהפיכתם לבלתי גמישים, מה שיציב אתכם במסלול של מחלות לב וכלי דם, שבץ ואי ספיקת לב. בהתאם לחוכמתה הנבואית של שרלוט ברונטה, "נפש מוטרפת מהפכת יצועים", שינה משובשת גורמת להחמרה בכל ההפרעות הנפשיות הקשות, ובכלל זה דיכאון, חרדה ואובדנות.
אולי הבחנתם גם בתשוקה לאכול יותר בזמן שאתם עייפים? זה אינו צירוף מקרים. חוסר שינה מציף ריכוזים של הורמון שגורם לכם לחוש רעבים, ומדכא, בו בזמן, הורמון נלווה שמאותת על תחושת שובע. אף על פי שאתם מלאים, אתם עדיין רוצים לאכול עוד. זה מתכון מוכח לעלייה במשקל לסובלים מחוסר שינה, מבוגרים וילדים כאחד. גרוע מכך, אם אתם מנסים לרדת במשקל באמצעות דיאטה אך בה בעת אינכם ישנים די, אין בכך תועלת, מפני שרוב המשקל שתאבדו מקורו ממסת גוף דלת שומן ולא מהשומן.
אם תסכמו את ההשלכות הבריאותיות שמנינו, תגיעו בקלות לקשר המוכח: ככל ששנתכם תהיה קצרה יותר, כך קצרים יותר יהיו חייכם. לכן, האמרה העתיקה "אני אישן כשאמות" אינה מוצלחת במיוחד. אם תאמצו את הלך הרוח הזה גם תקרבו את מותכם וגם תדרדרו את איכות החיים (הקצרים יותר) שלכם. יש גבול ליכולת למתוח את החבל הגמיש של מניעת שינה בטרם ייקרע. למרבה הצער, בני אדם הם בני המין הביולוגי היחיד שבמכוון מונעים מעצמם שינה מבלי שתהיה לכך הצדקה. כל אחד מרכיבי רווחתנו הגופנית, ואינספור חיבורים במארג החברתי שלנו מִתבַּלים כתוצאה מהזנחת השינה שאין ערוך למחירה, האנושי והכלכלי כאחד. עד כדי כך המצב חמור שארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על מגיפה של חוסר שינה בכל המדינות המתועשות.2 אין זה צירוף מקרים גרידא שהמדינות שבהן משך השינה ירד בשיעור הקיצוני ביותר במהלך מאה השנים האחרונות, בהן ארצות הברית, בריטניה, יפן, קוריאה הדרומית ומדינות אחדות במערב אירופה, הן גם אלה הסובלות מהגידול החריף ביותר במחלות הפיזיות ובהפרעות הנפשיות שהזכרנו.
מדענים כמוני פתחו במאמץ הסברה לשכנע רופאים "לרשום" שינה למטופלים שלהם. ככל שמדובר בעצות רפואיות, זו אולי הבחירה הכרוכה פחות בכאב והמהנה ביותר שאפשר לעשות. אך בל תטעו, זו אינה פנייה לרופאים שיתחילו לפזר יותר מרשמים של גלולות שינה — למעשה בדיוק להפך, אם מביאים בחשבון את ההוכחות המפחידות הקשורות לתוצאות המזיקות בריאותית של תרופות אלה.
אולם האם אפשר להרחיק לכת ולומר שחוסר שינה יכול להיות קטלני ממש? למען האמת, התשובה חיובית, לפחות בשני מקרים. ראשית, ישנו פגם גנטי נדיר ביותר שמתחיל להתבטא בגיל העמידה בנדודי שינה מתגברים. כעבור חודשים אחדים להתקדמות המחלה החולה כבר אינו נרדם כלל. בשלב הזה הוא החל לאבד תפקודי מוח וגוף בסיסיים רבים. אין תרופות המוכרות לנו שמסוגלות לסייע לחולים לישון. לאחר שנים־עשר עד שמונה־עשר חודשים ללא שינה, החולה ימות. התופעה אמנם נדירה ביותר, אך היא מדגישה את העובדה שחוסר שינה עלול לקטול בני אדם.
שני הוא המצב הקטלני שבו מתיישבים ליד הגה המכונית במצב של חוסר שינה. נהיגה מנומנמת גורמת למאות אלפי תאונות דרכים והרוגים בכל שנה. וכאן, לא רק חיי הסובל מחוסר שינה הם הנתונים בסכנה, אלא גם חיי הסובבים אותו. באורח טרגי, בארצות הברית מדי שעה בשעה נהרג אדם בתאונת דרכים כתוצאה משגיאה הנגרמת מעייפות. מטרידה העובדה שתאונות דרכים רבות יותר נגרמות מנהיגה בחוסר ערנות מאלה שנגרמות מנהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים גם יחד.
אדישות החברה כלפי השינה נגרמה, בין השאר, עקב הכישלון ההיסטורי של המדע להסביר מדוע אנו זקוקים לה. השינה נותרה אחת החידות הביולוגיות הגדולות האחרונות. כל השיטות היעילות שבידי המדע לפתרון בעיות — הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית, טכנולוגיות דיגיטליות רבות עוצמה — לא הצליחו לפצח את חידת השינה העיקשת. מוחות, מן המחמירים ביותר, בכללם חתן פרס נובל פרנסיס קריק שפיענח את מבנה הסולם הלולייני של הדי־אן־איי, המחנך והרטוריקן הרומי המפורסם קווינטיליאנוס ואפילו זיגמונד פרויד ניסו כולם את כוחם בפיענוח הצופן הסודי של השינה, אך לשווא.
כדי לנסח באופן ברור יותר את מצב חוסר הידע הנוכחי של המדע, תארו לעצמכם את הולדת ילדכם הראשון. בבית החולים הרופאה נכנסת לחדר ואומרת, "איחולי, התינוק הוא בן, והוא בריא. השלמנו את כל הבדיקות הראשוניות והכול נראה תקין בהחלט." היא מחייכת חיוך מרגיע ופונה ללכת לעבר הדלת. אך בטרם היא יוצאת את החדר היא פונה חזרה ומוסיפה, "ישנו רק עניין אחד, מרגע זה והלאה, ובמהלך כל חייו, התינוק שלכם ישקע שוב ושוב, ובאופן שגרתי, למצב של תרדמת לכאורה. לעיתים זה ייראה כמעט כמו מוות. ובעוד גופו שוכב ללא נוע יתמלא מוחו לעיתים קרובות בהזיות מוזרות ומדהימות. המצב הזה יְאַכּל שליש מחייו ואין לי שמץ של מושג מדוע זה יקרה לו, או למה זה מועיל. בהצלחה!"
מדהים, אך עד לא מכבר זו הייתה המציאות: רופאים ומדענים לא יכלו לתת תשובה עקבית או מלאה לשאלה למה אנחנו ישנים. הביאו בחשבון את העובדה, שזה עשרות אם לא מאות שנים כבר ידועים לנו התפקידים של שלושת הדחפים הבסיסיים האחרים בחיים — האכילה, השתייה וההתרבות. הדחף הביולוגי העיקרי הרביעי, המשותף לכל ממלכת בעלי החיים — הדחף לישון — הצליח לחמוק מפני המדע במשך אלפי שנים.
ניסיון לתקוף את השאלה למה אנחנו ישנים מנקודת הראות של האבולוציה רק מעמיק את המסתורין. ללא תלות בנקודת התצפית שתבחרו, דומה שהשינה היא התופעה ביולוגית הטיפשית ביותר. בזמן שאתם ישנים אינכם יכולים ללקט מזון. אינכם יכולים להתערות בחברה. אינכם יכולים למצוא בני זוג ולהתרבות. אינכם יכולים לטפח את צאצאיכם ולהגן עליהם. גרוע מכך, בשעת השינה אתם חשופים לטורפים. השינה היא, ללא ספק, אחת ההתנהגויות האנושיות החידתיות ביותר.
מכל אחת מהסיבות האלה — ובוודאי אם מצרפים את כולן — אמור היה להיווצר לחץ אבולוציוני כבד שימנע את הופעת השינה או אפילו משהו שדומה לה במעט. וכך ניסח זאת חוקר שינה אחד, "אם השינה אינה ממלאת תפקיד חיוני לחלוטין, אזי זאת הטעות הגדולה ביותר שתהליך האבולוציה עשה אי פעם."3
אך השינה מתמידה ומתקיימת בגבורה. למעשה, כל מין ביולוגי שנחקר עד כה ישן.4 העובדה הפשוטה הזאת מוכיחה שהשינה התפתחה יחד עם התפתחות החיים עצמם על כדור הארץ, או זמן קצר מאוד אחריהם. יתר־על־כן, התמדת קיומה של השינה במהלך האבולוציה משמעותה שישנם יתרונות עצומים העולים במשקלם על כל הסיכונים והחסרונות הברורים הכרוכים בה.
בסופו של דבר, השאלה "למה אנחנו ישנים?" היא שאלה שגויה. היא מרמזת על כך שישנו תפקיד יחיד, שישנו גביע קדוש אחד, שהוא הסיבה שאנו ישנים ואותו יצאנו לחפש. התיאוריות המסבירות את השינה היו רבות ומגוונות, החל בהגיוניות (זמן לשימור אנרגיה), עבור למוזרות (הזדמנות לחמצון גלגל העין), וכלה בפסיכואנליטיות (מצב בלתי מודע שבו אנו ממלאים רצונות מודחקים).
הספר הזה יגלה לנו אמת שונה בתכלית: השינה היא עניין מורכב לאין ערוך מכך, היא מעניינת באופן עמוק לאין שיעור, וחשיבותה לבריאות עצומה. אנו ישנים במטרה למלא רשימה עשירה של משימות — קבוצה שופעת של עניינים ליליים מועילים המשרתים הן את המוח והן את הגוף. דומה שאין איבר מרכזי אחד בגוף או תהליך במוח שאינו מועצם באופן מיטבי באמצעות השינה (ושאינו משתבש באופן הרסני כתוצאה ממחסור בה). העובדה שאנו מפיקים שפע כזה של יתרונות בריאות בכל לילה אינה אמורה להפתיע. בסופו של דבר, אנחנו ערים שני שלישים מחיינו ומבצעים לא דבר מועיל אחד בלבד במהלך הזמן הזה; אנו משלימים המון משימות שתורמות להישרדות שלנו ולרווחתנו. מדוע, אפוא, עלינו לצפות שהשינה — ועשרים וחמש עד שלושים השנה שהיא נוטלת בממוצע מחיינו — תמלא תפקיד אחד בלבד?
מפץ אמיתי של תגליות שנעשו בעשרים השנים האחרונות גרם לנו להבין שלא הייתה זאת טעות גסה של האבולוציה כשהמציאה את השינה. השינה מעניקה לנו שפע של יתרונות המבטיחים את בריאותנו, אתם יכולים לנצל את המרשם הזה שוב ושוב בכל עשרים וארבע שעות, אם תבחרו בכך (רבים אינם עושים זאת).
בתוך המוח מעשירה השינה מגוון של תפקודים, בכלל זה היכולת שלנו ללמוד, לזכור, ולקבל החלטות ובחירות הגיוניות. תוך כדי הענקת שירות מועיל לבריאותנו הפסיכולוגית, השינה מרעננת את מעגלי המוח הרגשיים ומאפשרת לנו לחצות למחרת את האתגרים החברתיים והפסיכולוגיים בקור רוח ובשליטה עצמית. אנו אפילו מתחילים להבין את החוויה ההכרתית הבלתי חדירה והשנויה במחלוקת מכולן: החלום. החלימה מעניקה מערכת ייחודית של יתרונות לכל המינים הביולוגיים שהתמזל מזלם לחוות אותה, ובכללם האדם. אלה כוללים אמבט נוירוכימי מרגיע שמשכך זיכרונות כואבים, ומרחב של מציאות וירטואלית שבו המוח ממזג ידע מן העבר ומההווה וכך מעניק השראה ליצירתיות.
בקומות נמוכות יותר של גופנו מציידת השינה מחדש את מחסן הנשק של מערכת החיסון ועוזרת בכך להילחם בתהליכים ממאירים, למנוע זיהומים ולהדוף מגוון של מחלות. השינה משקמת את מצב חילוף החומרים בגוף בכוונון־מחדש־עדין של האיזון בין האינסולין לבין הגלוקוז שבמחזור הדם. השינה גם מווסתת לנו את התיאבון ובכך מסייעת בבקרה של משקל הגוף באמצעות בחירה בריאה של מזונות במקום אימפולסיביות נחפזת. שפע של שינה עשירה שומרת על מיקרובִּיוֹם משגשג במערכת העיכול, שכיום כבר ידוע עד כמה הבריאות התזונתית שלנו תלויה בו. שינה מספקת קשורה קשר הדוק לכשירות מערכת הלב־כלי דם, מפחיתה את לחץ הדם ושומרת על מצבו התקין של הלב.
אכן, לתפריט מאוזן ולפעילות גופנית יש חשיבות חיונית. אך כעת אנו רואים בשינה את הכוח הבולט בשילוש הבריאות הזה. הפגיעה הפיזית והמנטלית הנובעת מלילה אחד של שינה גרועה מגמדת את הפגיעות שגורמים היעדר מקביל של מזון או של פעילות גופנית. קשה להעלות על הדעת מצב אחר כלשהו — טבעי או כתוצאה מפעילות רפואית — שמעניק שיקום רב עוצמה שכזה לבריאות הפיזית והנפשית בכל רמה שבה מנתחים את העניין.
בהתבסס על ההבנה המדעית העשירה שהתחדשה לנו באחרונה לגבי השינה, איננו צריכים עוד לשאול לְמה השינה מועילה. לחילופין אנו נאלצים לתהות אם ישנם בכלל תפקודים ביולוגיים שאינם מפיקים תועלת משנת לילה טובה. עד כה, התוצאות של אלפי מחקרים מראות שהתשובה שלילית, אין כאלה.
העולה מתוך רנסנס המחקר הזה הוא מסר חד משמעי: שינה היא הדבר היחיד היעיל ביותר שאנו יכולים לעשות כדי לאתחל מחדש בכל יום את בריאות המוח והגוף — המאמץ הטוב ביותר של "אימא טבע" אל מול המוות. לרוע המזל, הראיות האמיתיות המבהירות את כל הסיכונים שהם מנת חלקם של היחידים והחברות האנושיות שבהם הצטמצמה השינה עדיין לא שודרו בבהירות לציבור הרחב. זו ההזנחה הבולטת ביותר בשיח הבריאות של זמננו. בתגובה לכך, כוונת הספר הזה היא לשמש אמצעי התערבות מדויק מבחינה מדעית שיענה על הצורך הזה שלא טופל כראוי, ובה בעת תקוותי היא שהוא ייקח אותנו למסע תגליות עתיר קסם. הוא שואף לתקן את ההערכה שהתרבות שלנו מעניקה לשינה, ולגרום להיפוך בהזנחה שלנו אותה.
אישית, עלי להעיר שאני מאוהב בשינה (לא רק זאת שלי, אף שאיני מוותר על הזכות להעניק לעצמי שמונה שעות שינה מדי לילה). אני מאוהב בכל מה שהשינה מייצגת ועושה. אני מאוהב בגילוי כל מה שנותר בלתי ידוע לגביה. אני מאוהב בהנחלת הזוהר הנפלא שלה לציבור הרחב. אני מאוהב בגילוי כל שיטה וכל השיטות לאיחוד מחדש של האנושות עם השינה הדרושה לה באופן נואש כל כך. פרשת האהבים הזאת כבר נמשכת אצלי יותר מעשרים שנים של קריירת מחקר שהחלה כשהייתי פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ונמשכת כעת כשאני מכהן כפרופסור למדע המוח ופסיכולוגיה באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי.
אלא שלא הייתה זאת אהבה ממבט ראשון. אך מקרה הוא שאני חוקר שינה. מעולם לא היה בכוונתי להתמקם בטריטוריה האזוטרית הנידחת הזאת של המדע. בגיל שמונה־עשרה יצאתי ללמוד במרכז הרפואי קווינס באנגליה: מכון מופלא בעיר נוטינגהם שיכול להתגאות בצוות מופלא של מדעני מוח שנמנים עם סגל החוקרים שלו. בסופו של דבר הבנתי שהרפואה אינה מתאימה לי מפני שהיא עוסקת יותר במתן תשובות, בעוד שאותי ריתקו תמיד השאלות. מבחינתי, התשובות היו פשוט הדרך להגיע לשאלה הבאה. החלטתי ללמוד מדעי המוח, ולאחר סיום הלימודים קיבלתי תואר דוקטור בתחום הנוירופיזיולוגיה בתמיכת מלגה של מועצת המחקר הרפואי של אנגליה.
היה זה בתקופת לימודי לתואר דוקטור שהתחלתי לתרום תרומה מדעית ממשית בתחום חקר השינה. חקרתי תבניות פעילות של גלי מוח חשמליים בקשישים בשלבי קהיון — דמנציה — התחלתיים. בניגוד לדעה נפוצה, יש לא סוג אחד בלבד של קהיון. מחלת אלצהיימר היא הסוג השכיח ביותר, אך זהו רק תת־סוג אחד מני רבים. מסיבות טיפוליות שונות חיוני לדעת מהו סוג הקהיון שבו לקה אדם מסוים מוקדם ככל האפשר.
התחלתי לבחון את פעילות גלי המוח של המטופלים שלי בזמן הערוּת ובשעת השינה. השערתי הייתה: ישנה חתימת גלי מוח ייחודית ואופיינית שמסוגלת לנבא מהו תת־הסוג של קהיון שלקראתו מתקדם כל אחד מהמטופלים. מדידות שנעשו במשך היום לא היו חד משמעיות, ולא התגלתה בהן חתימה מבדילה ברורה. רק באוקיאנוס הלילי של גלי המוח בשעת השינה חשפו ההקלטות תיוג ברור של גורל מחלתם המצערת של המטופלים שלי. התגלית הוכיחה שהשינה עשויה לשמש מבחן אבחנתי מוקדם לסוג הקהיון שאדם מסוים עתיד לפתח.
השינה נעשתה לי אובססיה. התשובה שהיא נתנה לי, ככל תשובה טובה, רק הובילה לשאלות נוספות ומרתקות יותר, ביניהן: האם הפרעות השינה שמהן סבלו המטופלים תרמו בפועל למחלות שהם לקו בהן ואפילו גרמו ישירות לחלק מהתסמינים הנוראיים שלהן, כמו אובדן זיכרון, תוקפנות, הזיות, מחשבות שווא? קראתי כל מה שיכולתי למצוא. החלה להתברר אמת שקשה היה להאמין בה — לא היה מי שידע סיבה ברורה מדוע אנו זקוקים לשינה ואיזה תפקיד היא ממלאת. לא יכולתי להשיב על השאלה הפרטית שלי לגבי הקהיון כל עוד השאלה הבסיסית הראשונה הזאת נותרה ללא מענה. החלטתי לנסות לפצח את צופן השינה.
עצרתי את המחקר שערכתי בקהיון, וכאשר עשיתי פוסט דוקטורט קיבלתי תפקיד שהביא אותי אל מעבר לאוקיאנוס, לאוניבסיטת הרווארד, שם יצאתי להתמודד עם אחת החידות המסתוריות ביותר של האנושות — חידה שפתרונה חמק מידיהם של אחדים מטובי המדענים בהיסטוריה: למה אנחנו ישנים? מתוך תמימות אמיתית, לא יהירות, האמנתי שאצליח למצוא את התשובה בתוך שנתיים. זה היה לפני עשרים שנה. בעיות קשות אינן מתחשבות במיוחד במניעים של מי שחוקרים אותן: הן משחררות אט אט ובקצב שלהן את הלקח הקשה שטמון בהן.
היום, כעבור שני עשורים של מאמצי מחקר משלי לצד אלפי מחקרים שנערכו במעבדות ברחבי העולם, נמצאות ברשותנו רבות מהתשובות. התגליות האלה הובילו אותי במסעות נפלאים, בלתי צפויים שזכיתי להם בתחומי העולם האקדמי ומחוצה לו — החל מתפקידים של יועץ שינה לאיגוד הכדורסל האמריקאי (NBA), לליגת הפוטבול הארצית של ארצות הברית (NFL) ולקבוצות בליגת העילית של הכדורגל הבריטי, לחברת סרטי ההנפשה "פיקסאר", לסוכנויות ממשלתיות ולחברות טכנולוגיה וכספים ידועות, ועד שותפות ביצירת תוכניות טלוויזיה וסרטים דוקומנטריים והופעה בהם. התגליות האלה על השינה, יחד עם תגליות דומות של עמיתַי מדעני השינה, יספקו לכם את כל ההוכחות הנחוצות על חשיבותה החיונית של השינה.
ולסיום, עוד הערה על מבנה הספר. הפרקים נכתבו בסדר הגיוני, תוך כדי סקירת מגוון הנושאים בארבעה חלקים עיקריים.
החלק הראשון מסיר את מעטה המסתורין מעל הדבר המתעתע הזה הקרוי שינה: מהי, מה היא אינה, מי ישן, כמה ישנים, כיצד אמורים בני אדם לישון (אך אינם עושים זאת) וכיצד משתנה השינה במהלך החיים, שלכם ושל ילדיכם, לטוב ולרע.
בחלק השני מובא פירוט של הצדדים הטובים, הצדדים הרעים ואלה הקטלניים של השינה ושל מחסור בשינה. נחקור את כל הצדדים המועילים, המדהימים של השינה למוח ולגוף. נבהיר איזה אולר צבאי שווייצרי רב תפקודים לבריאות ולרווחה היא השינה באמת. אחר כך נפנה להראות מדוע חוסר בשינה מספקת גורם לסבך של בריאות לקויה, מחלות ומוות בטרם עת — תרועת השכמה לשינה שאולי טרם נשמעה כמוה.
החלק השלישי מעביר אותנו בבטחה מן השינה לעולם הפנטזיה של החלום שיוסבר באופן מדעי. החל מהצצה אל מוחם של אנשים חולמים וכיצד בדיוק יכולים חלומות לשמש השראה לרעיונות שיזכו את בעליהם בפרסי נובל משַנֵי עולם, וכלה בשאלה האם באמת ניתן לשלוט בחלומות או לא ואם בכלל נבון היה לעשות זאת — כל זה ייחשף כאן.
החלק הרביעי יושיב אותנו ליד מיטת החולים ויסביר לנו מגוון של הפרעות שינה, ובכלל זה נדודי שינה. נציג את הסיבות הברורות ואת אלה שאינן ברורות לכך שרבים כל כך מאיתנו מתקשים לישון שנת לילה טובה, לילה אחר לילה. דיון גלוי בגלולות שינה יבוא לאחר מכן, מבוסס על נתונים מדעיים וקליניים ולא על שמועות או על מידע מסחרי. נציע פרטים לגבי שיטות ריפוי חדישות, בטוחות ויעילות לשינה טובה יותר, שאינן מבוססות על תרופות. נעבור ממיטת המטופלים אל מישור השינה בחברה בכללותה, נלמד על ההשלכות הקשות שיש לשינה בלתי מספקת בלימוד, במערכת הבריאות ובעולם העסקים. ההוכחות מנתצות אמונות קיימות על התועלת של שעות ערות ארוכות ומיעוט שינה לגבי היכולת למלא ביעילות, בביטחון באופן רווחי ומוסרי את המטרות בכל אחד מהתחומים האלה. וכדי לסיים את הספר בתקווה אופטימית אמיתית, אני מציע מפת דרכים של רעיונות לחיבור מחדש של האנושות עם השינה, שבמידה רבה כל כך נשללה ממנה — חזון חדש לשינה במאה העשרים ואחת.
על לציין שאינכם חייבים לקרוא את הספר לפי סדר ההתקדמות המוצע הזה, כלומר, ארבעת החלקים של הצגת הדברים. אפשר לקרוא כמעט כל פרק בפני עצמו מבלי לאבד יותר מדי ממשמעותו. אני מזמין אתכם אפוא ליהנות מהספר הזה כולו — או בחלקים, בטעימות פה ושם או כסדרו, הכול לפי טעמכם האישי.
ולסיום יש לי הצהרה. אם תחושו מנומנמים ואף תירדמו תוך כדי קריאת הספר, שלא כמחברים אחרים, אותי זה לא יאכזב. בעצם, בהתבסס על נושא הספר הזה ותוכנו, בכוונתי לעודד אתכם לנקוט את ההתנהגות הזאת. אחרי כל מה שאני יודע על הקשר שבין השינה והזיכרון, הרי זו המחמאה הגדולה ביותר עבורי להיווכח שאת או אתה, הקוראים, אינכם יכולים לעמוד בפני הדחף לחזק, וכך לזכור טוב יותר, את מה שאני מספר לכם בכך שתירדמו. תרגישו לכן חופשיים לרחף אל מחוזות ההכרה ואל מחוצה להם בכל שלבי קריאת הספר. הדבר כלל לא יפגע בי. להפך, זה רק ישמח אותי.
ארגון הבריאות העולמי וקרן השינה הלאומית של ארצות הברית ממליצים שניהם על ממוצע של שמונה שעות שינה בלילה לבוגרים.
Sleepless in America, National Geographic, http://channel.nationalgeographic.com/sleepless-in-america/episode/sleepless-in-america
ד"ר אלן רכטשאפן.
Kushida, C., Encyclopedia of Sleep, Volume 1 (Elsever, 2013)