המומלצים של לובה שרגא

בעלת מגזין Fashion Tails, וחובבת ספרים המעלה סקירות למגזין שלה לעתים קרובות

כל המשפחות המאושרות / אן פאצ'ט
אני מודה שההתחלה של הספר לא תפסה אותי מיד, אפילו מצאתי את עצמי תקועה. הנרטיב של מפגש בין משפחות שמוליד נשיקה אסורה הוא לא קונספט מהפכני. החלטתי לגלות סבלנות וככל שהמשכתי לקרוא - התאהבתי. הסיפור שהולידה הנשיקה הזו, ההתפצלות למשפחות השונות והקשר המורכב והמתפתח בין הילדים של אותן המשפחות, ריתק אותי. פאצ'ט טיפלה ברגישות ובמורכבות הראויה בכל מערכות היחסים וגם האופן שבו הן השתנו לאורך השנים, בהתחלה דרך עיניים קשוחות שרואות את הדברים בצורה מאוד מוחלטת ולבסוף דרך עיניים חומלות ורכות.

ארץ אחרת / ג'יימס בולדווין
לאורך כל הקריאה בספר איחלתי לעצמי שביום מן הימים אדע לכתוב כמו ג'יימס בולדווין, כי יותר מאשר התאהבתי בעלילה - התאהבתי בכתיבה שלו. שפה מאוד תיאורית, כזו שבונה עולם עשיר על כל פרטיו השונים. בולדווין ממש יוצר קסמים באמצעות מילים, משפטים ופסקאות.
הספר מתאר התרחשויות של שנות ה-50' וה-60' של המאה הקודמת בניו יורק, בצורה שלגמרי מקדימה את זמנה, בייחוד לאור העובדה שנכתב באותם הימים. הוא עוסק בקשרים בין גזעיים, הומוסקסואליות, דו מיניות, בגידות ובעיקר במורכבות שבין יחסי השחורים והלבנים, בצורה שהיא הכל חוץ ממנומסת ומלטפת.

גברים מסבירים לי דברים / רבקה סולניט
בעוד אנחנו סופרים את מספר הקורבנות של הקורונה, אנחנו שוכחים שיש מגיפה הרבה יותר משמעותית ובלתי נראית, שממנה סובלות נשים בכל העולם והיא האלימות נגדן. במניפסט מרתק, רבקה סולניט מאירה על כך זרקור כואב ולא מתפשר, אשר באמצעותו נולד המושג "הסגברה" - מצב שבו גבר מסביר לאישה באופן מתנשא, דבר מה שמלכתחילה לא התבקש להסביר.

חדר משלך / וירג'יניה וולף
מניפסט פמיניסטי נוסף וחשוב, פורץ דרך לתקופתו. וירג'ינה וולף מסבירה בספרה על ריווחיות נשית ומדוע, כדי להניע את כוחה של היצירה, אישה צריכה שיהיה לה מרחב כלכלי ומרחב פיזי לעשות זאת. לאורך כל המניפסט וולף תוהה, מה היה עולה בגורלה של אחותו של שייקספיר לדוגמה, אם היה מתברר שהיא כותבת מחזות מוכשרת בעצמה. כדי לגלות את התשובה תצטרכו לקרוא את הספר.

עיר של בנות / אליזבת גילברט
אינני משתייכת לז'אנר חובבות "לאכול להתפלל לאהוב" ולכן לא ציפיתי לאהוב את "עיר של בנות" אבל זה בהחלט מה שקרה לבסוף. קריאה קולחת וזורמת מאוד, אך גם רבת רבדים ואמיצה באופן מפתיע. הספר חוקר בצורה מעניינת, על רקע עולם התיאטרון של ניו יורק ומלחמת העולם השניה, מערכות יחסים רומנטיות ואפלטוניות, בין נשים לנשים ובין נשים לגברים.

החיים קצרים, אל תקני את הנעליים / שלי גרוס ומיכל לוי ארבל
לא קל ליצור ספר על צרכנות אתית בצורה שתהיה נגישה ולא מעוררת אנטיגוניזם - ועם זאת גם עומדת במבחן הזמן, אך זה בדיוק מה שהצליחו ליצור שלי גרוס ומיכל לוי ארבל. בספר מעוצב ומאויר להפליא (על ידי יהלי זיו המוכשרת), השתיים חוקרות את הקשר שלנו לבגדים, את המחיר מאחורי הקשר הזה ואיך אפשר להגיע למצב של מלתחה ערוכה בקפידה, כזו שמשרתת אותנו היטב ומציתה בנו אושר (כדבריה של מארי קונדו), מבלי שתהיה מיוצרת בתנאים אשר אינם ראויים.
הספר עוסק לא רק ברעיון של אופנה אתית ובסיבות לתמוך ולצרוך אופנה כזו - אלא גם בדרכים פרקטיים בהן ניתן לשלב אופנה כזו במלתחה, איך לשמור על הפריטים הקיימים בארון שלנו כך שיאריכו ימים ובאופן כללי, איך לגשת לקניית בגדים מנקודת מבט פרקטית ובעלת משמעות.