עורכת ספרות מקור - הוצאת כתר

למעשה אנחנו מאמינים בכל הספרים שאנו מוציאים לאור. כל ספר מקפל הרבה מאוד תקוות, תשוקה ואמונה. ובכל זאת לבקשת "עברית" בחרנו להפנות את המבט לכמה ספרים שאולי החמצתם:

הדפסים / רחל דנה פרוכטר
משפחות אני שונא אתכן, כתב הסופר אנדרה ז'יד ובעיני הדברים יפים גם לספר העמוק והחכם הזה, שבו אנו נחשפים לשרידי משפחה כמו באתר חפירה ארכאולוגית. הדמויות הראשיות: משורר שאינו כותב וציירת שכמעט ואינה מציירת, דוד ואחיינית, הם אנשים שלא נישאו ולא הביאו ילדים, אך דווקא הם משמרים עולם נעלם. הדפסים הוא רומן רב כוח שמתרחש באיסטנבול, פריז, תל אביב וירושלים ומציג סאגה משפחתית מפוררת מאוד. זוהי משפחת דפסים, אבל מה שנותר להדפיס בדפוס הישן אינם ספרים אלא מודעות אבל, וגם הן יהיו האחרונות שיסודרו באופן ידני. ואולי גם חלומות.

האיש שנתקע לו הפרצוף הזועף / אורי יצחק כץ
זה רומן כל כך שאפתני שמתזמר ז'אנרים ומכליא בוירטואזיות מין שאינו במינו, לי להסביר עד כמה הוא מצחיק. הספר הזה שבמרכזו סיפור פיקטיבי המתחזה לאמת גמורה, שקשה הוא לא רק מחווה לספרות הצ'כית אלא מקור עושר בלתי נדלה. בין מדע בדיוני לאוטוביוגרפיה אורי כ"ץ יצר כאן מתווה לעולם אחר. לספר הזה מגיעים קוראים נלהבים שעל אף אורכו יקראו אותו בלילה אחד. או בשניים.

העייפים / לילך נתנאל
גיבורי הרומן "העייפים" הם גבר ואישה מבוגרים המצויים בבית במושב והם על סף מותם. השאלות מי ימות ראשון, מי יקבור את מי, ומה כוחם של החיים שניות לשאלה מי הוא שמשוטט בביתם והופך את סדרו כשאיש לא משגיח. אפשר לראות ברומן אלגוריה לאומית, אבל הספר האלגי הזה חי ופוצע. תיאורי הנפש והבשר חורגים מכל אלגוריה. בכל פעם שקראתי בו נזכרתי בסיפור הקצר של בורחס "הבשורה על פי מרקוס". קו של אמת מתוח ביניהם.

על מקום הימצאה / תמר קפלנסקי
אישה אחת בשם הגר נוסעת להודו. האישה משאירה בבית בעל וילדות. האישה הזאת לומדת לרצות אחרי הרבה שנים שבהן לא בדיוק רצתה בדבר, וכמו נשימה עמוקה אחרי עידנים של נשימות שטוחות, הכאב לפעמים עולה על העונג. מי את? שואל הרומן הזה, מי את כשאת במקום אחר ומי את כשאת בבית, האם את משלמת מחיר על מי שאת רוצה להיות כי זה הסיפור היחיד שהעולם נותן לך לספר? בשפה שממוטטת מחיצות בין פנים וחוץ תמר קפלנסקי מוציאה אותנו למסע. אם נידרש רגע למדרש השם, הגר שלה לא פוגשת מלאך ובכל זאת קמה על רגליה.

ממלאת מקום / רינת שניידובר
את נינה, הצלמת במכון הפתולוגי, שהיא גם אמנית פלסטית שמבקשת לפרוץ, מכנים הצלמוות. תפקידה לצלם גופות אבל שום דבר ממה שכבר ראתה מבעד לעדשה לא הכין אותה ליום שבו תראה את כפילתה מונחת על שולחן המתכת. מאותו רגע היא בולשת בעקבות אותה אישה מתה, שנראית לה כגרסה יותר מוצלחת של עצמה גם אם לא נושמת. במסע אפלולי וגרוטסקי היא מקצרת את המרחקים ביניהם ועוברת שוב ושוב על קודים של התנהגות, פורעת סדרים לפעמים בטעות ומגלה על בשרה על כמה דברים אנשים סביבה מעדיפים לשתוק ולהביט לצד השני. אנשים, אבל לא נינה.

נשמות / רועי חן
רגע לפני פרוץ הקורונה "נשמות" ראה אור ונותר ניצב בגאון בחנויות (פיזיות) סגורות. עכשיו אפשר לחזור אל גרישה ואמו שחיים יחד בדירה מתפוררת ביפו. גרישה נזכר בגלגוליו על פני ארבע מאות שנה ומעלה אותם על הכתב כדי לחזור ולחבור אל הנשמה האומה האבודה שלו. אבל אמא שלו, עם כל הכבוד מבקשת שלא נבלבל עוד את הילד שלה שהוא מובטל בן ארבעים עם דמיון עשיר ואפס יכולת התמצאות בעולם. ברומן העשיר הזה והבארוקי מאוד נעים על פני ארבע מאות שנה ועל פני יום אחד כשהשאלה מה שקר ומה אמת מזמן לא הייתה פריכה ומענגת כל כך. כי ברומן הזה אין שקר אחד שאני לא מאמינה לו..

גרסת הבמאי / אינה איזנברג
גרסת הבמאי הוא כינוי לאותם חומרים שנשארים על רצפת חדר העריכה או במקרה הזה חדר החזרות. אבל דווקא לשם מכוונת אינה אייזנברג את הזרקור המדויק שלה וכשמסתכלים מגיעים למקומות מופלאים. ובמקרה הזה, לאו דווקא מופלאים. הרומן השני של אינה אייזנברג מתרחש בבית ספר לתיאטרון, ומציב סיפור חניכה בתוך עולם שהוא הרבה יותר מלוכלך ממה שהוא נראה על פניו. כי מהרגע שבו אלי בחורה צעירה שחלמה על מחזות זמר מגלה שבבית הספר החדש היא התלמידה הכי כושלת, שק החבטות של מורים ותלמידים, מסתבר שהאופטימיות והמזל הטוב שליוו אותה עד אותו רגע לאו דווקא מספיקים. אבל אז היא פוגשת את שני התלמידים הבולטים בבית הספר ונסחפת אל מה שנדמה לה כחיים עצמם. זה סיפור בוגר של התבגרות והתפכחות, של התאהבות, שקרים לבנים וניצול. על אנשים צעירים ומלאי פוטנציאל ומה הם מוכנים לעשות, מה כולם מוכנים לעשות, עבור הדבר שהוכתר כחלום.

ברונז / אמיר חרש
הספר הזה הוא הפתעה. ואני מגלה שקשה לכתוב עליו מבלי להרוס את חווית הקריאה. אבל חישבו על אולם מיתי, עולם אלילי, עולם שנטוע עמוק במזרח הקדום ובמיתוס. ועכשיו מזומנת לכם אפשרות להלך רגע בעולם הזה ולהבין בעקבותיו משהו או שניים על הרגע הזה, של ההוה. אני עוצרת כאן ומזכירה שלצערי לא די אנשים נחשפו למה שאמיר חרש, כותב מאוד לא שגרתי, עשה כאן. וגם אם הוא מלהטט עם המיתוס והזמן (אני מבטיחה שיש כיסוי למלים האלה) זה לא ניסוי ספרותי, זה רומן של ממש ואגדה לילדים גדולים.

ארזת לבד / אסף שור
מה עשיתי מן החיים שאל פרננדו פסואה, והשאלה הזאת נדמתה לי ככתובה מעל הספר הזה שמלווה אדם אל מותו ומצמיח סביבו גלקסיה שלמה של בני אדם ומאורעות, אף שהבדידות חקוקה לא רק בשמו של הספר אלא בכל אחד מעמודיו. וגם סיפור המסע החרישי שהספר מציע מתגלה תוך כדי תנועה כדבר אחר מאוד מזה שציפינו לו. אסף שור קשוב לתנודות המסתוריות של היקום. אף אחד לא כותב כמותו ואני מתכוונת לקרוא כל דבר שיכתוב.

תורת הקבוצות / כרמית סחר
על גב הספר תורת הקבוצות מצוין שנכתב במשך עשר שנים. למעשה מדובר בקרוב יותר לעשרים ויש לכך סיבה כי למאורעות שמסופרים כאן עוד יבוא המשך. אבל זה העיקר אלכס הופמן בן למשפחה יהודית לונדונית לומד לגדול. אחיו כולם מוצלחים ממנו, מעין ילדי פלא ואילוהוא הילד שאמא שלו פשוט לא מצליחה להבין. כרמית סחר מביטה בעולם באופו שמפגיש את הנשגב עם הזעיר, כמעט ברזולציה של כדוריות הדם, אבל רוקמת גם סיפור התבגרות ממשי ביותר בין אנגליה וישראל. אלכס מתאהב, מוכה, נפצע, טס, מצטער, מנגן, קורא, חולם, חי. קשה להאמין שזה ספר ביכורים, אבל יש ספרים כאלה שפותחים לנו דלת גם אל עצמנו. זה ספר שכזה.

אוסף מפיות / הדס דושי וקס
ולסיום ממתק. חמוטל נשלחת ללונדון כמעט במקרה, כנציגת מפעל התרופות שהיא עובדת בו. ובבת אחת היא מוצאת עצמה מול כל השאלות שביקשה להדחיק, נזכרת במי שלא ידע לאהוב אותה ומתמודדת עם החיים שהיא חיה כשברקע מופיע איש מוזר ושתקן עם קעקוע של מכנף נאה. היא גם צריכה לפגוש את החברה הכי טובה לשיחות נפש, לארגן ארבעה ילדים לעולם, לייצג את מפעל התרופות ולהיזכר כמה היא אוהבת את לונדון אבל גם את ישראל. אוסף מפיות הוא רומן של אופטימיות שקטה וזורחת. סיפור על צירופי מקרים, השגיאות והאפשרויות לתיקון, על חברות ומשפחה שלפעמים כן בוחרים ועל הדרך להימצא באמת בתוך חייך. אם אפשר לקטלג ספרים לפי תכונות, הרי שהספר הזה שופע טוב לב.

 
;