המומלצים של ארנית ברק

עורכת הסדרה לספרות יפה - מודן הוצאה לאור

הקורונה שבאה אלינו בהפתעה, הפכה את ה"פסח" לארוך מתמיד וגם אלו מאיתנו שלא נוהגים לעשות "סדר פסח" בסוף מצאו עצמם בשלב כלשהו ניגשים למלאכת סידור כלשהי של ארונות, מדפים או מגירות. ספרי ההדרכה לסידור נבון של הבית, שהפכו לאופנתיים בשנים האחרונות, מלאים עצות בדבר השיקולים שמן הראוי להפעיל בבואנו לגזור את גורלם של חפצים ובגדים שלא לבשנו או לא השתמשנו בהם בשנה האחרונה. ערימות הספרים שאפשר לראות היום מתגלגלים ברחובות מעידים על כך שגם היחס לספרים השתנה, וספר שחווית הקריאה בו לא נחקקה בלב הקורא עשוי למצוא את עצמו – ברחוב. אכן לא כל ספר שראה אור ראוי לחיי נצח על המדף. יחד עם זאת ספר שצולח את מבחן הזמן, לרוב צופן הבטחה. כשאני מתבוננת על מדף הספרים של הסדרה לספרות יפה, שראו בו אור עד היום כשבעים ספרים, יש כמה ספרים שאני מרגישה שאיכשהו לא זכו לתשומת לב מספקת. ספרים שהאמנתי שימצאו דרכם לליבם של קוראים רבים יותר, ממה שלבסוף קרה. נראה לי שזה הזמן להזכיר אותם ולומר עליהם כמה מילים.

סאלי רוני / אנשים נורמליים
אחת לכמה זמן, מבליחה בשמי הספרות סופרת צעירה שמרכזת אליה תשומת לב אדירה וזוכה לתמימות דעים בנוגע לכשרונה. כזו היא סאלי רוני. סופרת צעירה ממוצא אירי. ספריה של רוני, עוסקים במערכות היחסים של בני דור המילניום, האפלטוניות והרומנטיות והקשיים והכשלים בתקשורת שהם חווים. האופן שבו רוני בונה את דמויותיה ומביאה את הדיאלוגים ביניהם, אינטימי, חי ומשכנע כל כך עד שלעיתים קרובות הקורא עשוי לחוש עצמו כמי שנקלע למקום שהוא לא אמור להיות בו או מאזין לשיחה שהוא לא אמור לשמוע. הסגנון, הפרספקטיבה, הנימה והטון שבאמצעותם היא מוסרת את הסיפור הושוו על ידי אחד המבקרים ל: "פעם אחת לשבת על כוס קפה עם חברה ואחר כך לצאת לבר לשתות כוסית עם חבר או להיפך". "אנשים נורמליים" עובד לסדרת טלוויזיה שעלתה למסכים באירופה וארצות הברית וזוכה להצלחה גדולה אך היא עדיין לא זמינה לצפייה בישראל.
רוני כונתה על ידי מגזין הניו יורקר היוקרתי "הסופרת הגדולה הראשונה של דור המילניום" – ובצדק. זהו אחד מאותם ספרים נדירים שהם גם עמוקים אך הקריאה בהם קולחת ועל פניו נדמית כקלילה.

סטפן הרטמנס / מלחמה וטרפנטין
הספר מלחמה וטרפנטין ראה אור שבועות בודדים לפני שהתפרצה הקורונה. תשומת הלב הוסטה לחלוטין למקום אחר, לא הצלחנו לפרסם ולקדם את הספר באמצעי התקשורת ולעשות לו יחסי ציבור, וראינו כיצד הוא נופל בין הכיסאות, לא זוכה לאף ביקורת או תשומת לב. זו הרגישה לי החמצה איומה, כי מדובר בספר עדין וחזק בעת ובעונה אחת. הוא ליודעי חן, למי שיודע להעריך ולהנות מכתיבה טובה. "מלחמה וטרפנטין" הוא בן כלאיים, במובן זה שהוא משלב פרוזה ועיון ומי שמתעניין באומנות והיסטוריה – מובטח לו שיתמוגג מהקריאה. הרטמנס, הוא סופר ידוע ומוערך בבלגיה. סבו הוריש לו מספר מחברות שבהן העלה בכתב צפוף את זיכרונותיו, מימיו כצייר כנסיות דלפון וחייל בחזית במלחמת העולם הראשונה. חייל שנפצע שלוש פעמים הבריא ובכל פעם נשלח לחזית מחדש. בספר מתוארת אהבתו העמוקה לארוסתי שנפטרה בטרם עת תוך מספר ימים מהשפעת הספרדית. תיאוריו את תקופת המגיפה ואת מה שבא בעקבותיה רלוונטיים מאי פעם. המחברות שכבו כאבן שאין לה הופכין אצל הרטמנס, שלא ידע מה לעשות בהן. לבסוף, משהתקרב המועד לציון מאה שנה למלחמת העולם הראשונה, החליט לגשת למלאכת הכתיבה. הוא הוציא תחת ידו, יצירה יפיפייה, קנבס יוצא מגדר הרגיל של אדם מן השורה ושל תקופה סוערת, אכזרית ומלהיבה שבמהלכה אירופה שינתה לחלוטין את פניה.

בורהן סונמז / איסטנבול איסטנבול
יש לי עניין עמוק בספרים העוסקים בתנאי בבתי כלא ובאסירים. שלילת החופש שרובנו מתייחסים אליו כמובן מאליו, הוא נושא שטוב בעיני לתת עליו את הדעת מפעם לפעם. שלילתו של חופש, שהייה כפויה במחיצת אחרים והדימיון ככוח מרפא ונוסח תקווה – כולם נושאים שמזמנים לחשיבה. לכאורה ניתן לחשוב שמדובר בספר מדכא ועצוב, אך אין טעות גדולה מזו. הסיפורים והחידות חלקם משעשעים, רומנטיים ואפילו מותחים מתקשרים כולם לעיר המרהיבה והאהובה, על ארמונותיה ושווקיה הססגונים, שממשיכה לפעום מעליהם.

כמה מילים על אפריקה
בשנים האחרונות יש גל של ספרות נפלאה הנכתבת באפריקה ועל אפריקה. רבים מהצעירים שזכו לחינוך ונחשפו לקריאה ולכתיבה ספרותית, השכילו לנצל את הכלים שרכשו על מנת להעלות על הכתב סיפורים הכרוכים בקשר בל ינתק עם הטלטלות הפוליטיות של ארצם. אפריקה שהיא יבשת מרתקת ועקובה מדם, נדחקה תמיד לשולי החדשות. לאחר תקופה ממושכת שבמהלכה תרתי אחר יצירות ספרותיות מהיבשת ללא הצלחה, לפתע מצאתי עצמי נחשפת לספרים נפלאים, מרגשים ומלמדים שזכו להצלחה כבירה באירופה. התרשמתי למרבה הצער שאפריקה היא לא נושא "חם", אבל למי שמוכן להפתח לעולמות נוספים – מובטחת לו הנאה גדולה.
שלושת הספרים הבאים הם כולם מתרחשים באפריקה וכל אחד מהם הוא הנאה צרופה.

אלכסנדרה פולר / לעזוב לפני בוא הגשמים
אלכסנדרה פולר, גדלה בזמביה למשפחה ססגונית שהאמינה בתוהו ובוהו כמרכיב חיוני להנאה בחיים. אביה האמין שהבעיה עם רוב האנשים היא שהם רוצים להאריך את חייהם כמה שיותר בעוד אין להם מושג קלוש איך לחיות אותם. ואכן במחיצת הוריה החיים נחוו בעוצמה גדולה. לימים התאהבה, התחתנה והעתיקה את מגוריה לארצות הברית. כיום היא מתבוננת על נישואיה המתפוררים, מבקשת להבין מה עמד בבסיס הבחירות שעשתה ואלו שהיא עתידה לקבל. היא חורכת את הנייר בכתיבה מבריקה על שתי הפרידות המכוננות בחייה, הפרידה מאפריקה וממשפחתה והפרידה מבעלה.

ציגוזי אוביומה / הדייגים
דיוקן אוניברסאלי רב עוצמה של משפחה שמרכיב האמון בה נשבר. הוא מתרחש בשנות התשעים הסוערות בניגריה. העלילה הסוחפת שלו היא לא רק סיפור אנושי נוגע ללב אלא גם אלגוריה למצב הסוציו פוליטי במדינה.
הספר מספר על ארבעה אחים, המבוגר שביניהם בן חמש עשרה והצעיר בן תשע, שמנצלים את התרופפות המשמעת בביתם ובמקום ללכת לבית הספר, הם רוכשים חכות ויוצאים לדוג בנהר האסור של הכפר. אביהם, פקיד בבנק המרכזי של ניגריה, נאלץ להעתיק באופן זמני את מגוריו לעיר אלימה בצפון המדינה, ומתוך דאגה למשפחתו אינו לוקח אותה איתו. האם שמטופלת בעוד שני אחים קטנים מתקשה להשליט על הצעירים את מרותה ואין לה מושג על מעלליהם. יום אחד בדרכם חזרה מהנהר, הצעירים נתקלים באבולו, המשוגע של הכפר שמאז שנתבלעה עליו דעתו, הוא מטיל אימה על אנשי הכפר; רבות מנבואותיו הרות האסון שחזה - התממשו במציאות. הנערים אמנם מצליחים לברוח מפניו אך משפט אחד בדבר העתיד שהוא צופה להם, מגיע בסופו של דבר לאוזני אחד האחים, ומרגע זה הוא רודף אותם כל ימי חייהם.

גאל פיי / ארץ קטנה
אז גם פה התערבה לנו הקורונה. גאל פיי, הוזמן על ידי פסטיבל הסופרים בירושלים והיה אמור להתארח בארץ מספר ימים ואפילו לנצח על מסיבה גדולה כדי ג'יי, שכן הוא קודם כל מוזיקאי מאוד מצליח ורק אחרי זה סופר. איתי אנגל שהיה אמור לראיין אותו במפגש פנים מול פנים, קיים לבסוף מפגש מרתק איתו בזום, שזמין לצפייה באתר הפסטיבל. זהו רומן התבגרות רב עוצמה, אחד הבודדים שנכתבו על רקע ההיסטוריה העכשווית של מרכז אפריקה והקריאה בו מהווה הזדמנות להתוודע לאופי הסכסוכים המרים ביבשת. יחד עם זאת, רואנדה שמנוהלת כיום על ידי רוב נשי, הצליחה לגרום לפיוס, להצעיד את המדינה קדימה ולהביא לשיקומה. זהו סיפור על היום שאחרי הסכסוך המר. סיפור שמלמד אותנו שבעצם...תמיד יש תקווה.

פיליפ מייר / חלודה אמריקאית
אז למה הספר הזה ולמה דווקא עכשיו. "חלודה אמריקאית" מתרחש בעיירת פלדה בעמק מוכה אבטלה בפנסילבניה. נדמה לי שהקורונה, על האבטלה שהיא כפתה על מגזרים תעסוקתיים שלמים ועל המיתון שאליו אנו מתכוננים בעקבותיה, מעלה אל השטח הרבה שאלות שהספר הנפלא הזה עוסק בהן. זה ספר על חברות בין שני נערים, אייזיק הגאון ופו שחקן הפוטבול המוכשר. שניהם היו ההבטחה הגדולה של עיירה שימיה היפים מאחוריה. זו היתה עיירה שבה התרכזה תעשיית המכוניות האמריקאית שספגה מכה קשה עם חדירת המכוניות מאסיה לארצות הברית. למרות נתוני הפתיחה הטובים של אייזיק, שהיה יכול להתקבל ללימודים באוניברסיטאות מצוינות, הוא נאלץ להישאר לטפל באביו המשותק. מתוסכל ממצבו הוא מחליט לגנוב קצת כסף מאביו ולברוח לקליפורניה לממש את חלומו ללמוד אסטרופיסיקה. הוא משכנע את פו להתלוות אליו. השניים לא מצליחים להרחיק לפני שהם נופלים קורבן למארב של חסרי בית והעניינים יוצאים משליטה.
סיפור החלום האמריקאי האבוד והייאוש הצומח מתוך האובדן, אבל הוא גם סיפור מרגש על יכולת הבחירה, כוחה של ההקרבה ועל הרצון להגן על הטוב והנעלה.

פאולו קונייטי / שמונה הרים
כשרכשתי את הזכויות לתרגום של הספר הזה שזכה להצלחה פנומנלית באיטליה ובכמה מדינות נוספות באירופה, קיוויתי שהוא יכבוש את לב הקוראים. ואכן, קוראים רבים שסיימו לקרוא אותו יצרו איתי קשר לשאול אם יש לנו ספרים דומים לספר הזה. אז לא. אין לנו! זהו ספר מיוחד במינו, על חברות עמוקה ונוגעת ללב בין גברים. חברות שאולי אינה מתבטאת במילים, אבל במעשים – בהחלט שכן. ספר מסע שמתרחש על רקע הנופים רבי העוצמה וההוד של האלפים האיטלקים, שניתן לקרוא מתוכו גם משל למסע הרוחני שעושה אדם בחייו.

רייצ'ל קאסק / קווי מתאר
רייצ'ל קאסק כותבת בצורה ייחודית, וקשה לי לחשוב על עוד סופר שכותב ככה. הדרך שלה לספר סיפור על עצמה או על התודעה של הגיבורה שלה שהיא בת דמותה עוברת דרך סיפורים שאחרים מספרים לה. בספר הזה גיבורת הספר, פיי, טסה לאתונה ללמד קורס קיץ בכתיבה יוצרת. לאורך המסע הזה היא משוחחת ובעיקר מאזינה לסיפורים של אנשים שהיא פוגשת, הגבר שיושב לידה במטוס, התלמידים בקורס, חברים וזרים שמספרים לה על אהבותיהם, פחדיהם, שאיפותיהם ומשתפים אותה בתובנות שיש להם מחיי היומיום. על עצמה פיי מוסרת רק פרטים מעטים ובכל זאת, ככל שהסיפורים שהיא בוחרת לדבוק בהם או להגיב להם הולכים ומתלכדים, מתגלים בפנינו באורח ברור ומופלא קווי המתאר של דמותה. המהלך הספרותי של קאסק הוא מבריק. והקורא נהנה מסיפור אנושי מרהיב, קולח ורענן, העוסק בחוויית האובדן, בטיבם של חיי משפחה, הקושי באינטימיות והמסתורין של היצירה עצמה.