ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
הרג קומנדטורה
הרוקי מורקמי

תקציר

כולנו נושאים במהלך חיינו סודות שאיננו יכולים לגלות.
 
צַייר דיוקנאות בן שלושים ומשהו בטוקיו נזנח בידי אשתו ומוצא את עצמו תקוע על הר בביתו המבודד של צייר מפורסם. הימים חולפים. הוא מעביר את הזמן בציור, בהאזנה למוזיקה קלאסית ובשתיית ויסקי בערבים. אבל אז הוא מגלה ציור מוזר בעליית הגג, ופותח בבלי דעת מסע מסתורי לגילוי־עצמי שמעורבים בו צלצול פעמון חידתי, נערה בת שלוש־עשרה מבוגרת לגילה, ניסיון התנקשות בפקיד נאצי ועולם תחתי רדוף רוחות.
 
הרג קומנדטורה הוא מפגן אדיר של אהבה ובדידות, מלחמה ואמנות, פרי עטו של אחד מגדולי הסופרים בימינו.
 
הרוקי מורקמי, סופר ומתרגם יפני, נולד בקיוטו ב־1949 וכיום מתגורר בקרבת טוקיו. יצירתו הענפה תורגמה ליותר מחמישים שפות, והוא תירגם ליפנית סופרים מערביים חשובים. מורקמי זכה בפרסים ואותות כבוד רבים, בהם פרס הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות, פרס פרנץ קפקא ופרס ירושלים.
 
"מורקמי משרטט בגאונות את הקסום והפלאי שמקנן בפרטי היומיום השגרתי." הגרדיאן
 
"למציאות של מורקמי פנים רבות... שום סופר אחר אינו רוקח יחד אלמנטים ביתיים, פנטסטיים ואזוטריים בגוני־גוונים מכשפים להדהים כמו מורקמי." פייננשל טיימס
 
"פרוע, מרגש... מורקמי הוא מספר סיפורים בחסד שיודע לרתק עד הקצה." סאנדיי טיימס
 
"מעורר ומתסיס... רק בתחומי הטירוף הרגוע של הריאליזם המאגי שלו יכול מורקמי לעסוק באמת ובתמים באחת האובססיות שלו, הכמיהה שאין-לתארה־במילים הדוחפת אדם ליצור אמנות."  וושינגטון פוסט
 
"סיפור שנוגע ברבות מהתמות המוכרות מספרי מורקמי: מסתרי האהבה הרומנטית, כובד משקלה של ההיסטוריה, הטרנסצנדנטיות של האמנות, החיפוש אחר אותן ישויות חמקמקות המצויות ממש מעבר להישג ידינו." הניו יורק טיימס
 
"הרוקי מורקמי הוא הסופר היפני הנודע ביותר במערב, לא מעט בזכות התרכובת הייחודית שביצירתו של התרבות היפנית עם התרבות המערבית בת־זמננו... מורקמי הוא נדבך נוסף בציר ספרותי רב־הישגים הנע מפרנץ קפקא עד אלבר קאמי דרך זוכה פרס ירושלים לשנת 1971, חורחה לואיס בורחס. שפת הכתיבה שלו, מינימליסטית וצלולה, הופכת אותו לסופר נגיש מאוד, אך כבר בתחילת הקריאה מתגלה מלוא המורכבות של עולמו הספרותי.
ברומנים שלו ניצב בדרך כלל אנטי־גיבור המתאר בגוף ראשון יחיד את קורותיו האבסורדיים בתוך עולם מקביל מנוכר."
מנימוקי השופטים, פרס ירושלים 2009
על ראש ההר / רן בן-נון
הנה הספר שבו הרוקי מורקמי סוף סוף חוזר לעצמו
על ראש ההר / רן בן-נון
הנה הספר שבו הרוקי מורקמי סוף סוף חוזר לעצמו
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • הוא נפרד מאשתו, לוקח הפסקה מעבודתו ופורש לבית מבודד על הר קפוא, שעות נסיעה ארוכות מטוקיו. בגיל 36, הגיבור הוא צייר דיוקנאות מצליח. בלימודים חלם על מחוזות האבסטרקט והאמנות המודרנית, אבל איכשהו התפשר על ציור פורטרטים של אילי תעשייה עשירים ונסחף אחרי הכסף הקל והמהיר. הוא מוצא את הבית על ההר דרך חבר ישן מתקופת הלימודים שהמקום שייך לאביו הקשיש, הצייר אמאדה, שעקר למוסד סיעודי. יומיים בשבוע גיבורנו מלמד ציור בקולג' מקומי, כיתת ילדים וכיתת מבוגרים, שעם שתיים מתלמידותיה הנשואות הוא שוכב, רק כדי להרגיש את גופו מחדש. ביתר הזמן הוא בוהה בקנבס הלבן ולא מצליח להפיק מעצמו אפילו מריחה אחת, אז הוא מאזין לאופרות של פוצ'יני וחושב על הכל ועל כלום. עד שיום אחד הוא מגלה בעליית הגג יצירה עלומה של אמאדה, עטופה בנייר חום ושמה "הרג קומנדטורה". הציור מתאר את סצנת הפתיחה ב"דון ג'ובאני" של מוצרט, שבה הדון הורג את מפקד המשמר. יש בה פרץ אלימות נורא, וגם דמות אחת שאינה שייכת לסיפור, כמו כתב חידה. בפתרון התעלומה יסייע, אולי, השכן מהווילה המפוארת שעל צלע ההר שממול.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • ישנה/ בננה יושימוטו
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא קל בכלל, הולך ומסתבך ומתפתל, אבל כל כך שווה את זה.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • למה הוא מצייר דיוקנאות? כי הוא פשוט טוב בזה. במשיחות מכחול בודדות הוא מצליח ללכוד איזו מהות חמקמקה של האובייקט וכך מרומם את המלאכה הטכנית בעיקרה לדרגת יצירה עילאית. זה מה שעושה פה גם מורקמי – אמנות גבוהה באמצעים פשוטים
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • "הרג קומנדטורה" הוא יצירה סוחפת ומרשימה שכולה אימה מחלחלת. יופיו טמון בהתאמה המושלמת שבין צורה לתוכן, כשהכל מתחבר להכל, כשהמינימליזם הנזירי והתיאורים החסכניים נוגעים ברגישות מדויקת בפולחני חידלון וסיגוף, הרואים במוות עצמו סוג של הארה בדרך לגאולת הנפש.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • 575 עמודים לספר שעוסק ביצירת אמנות, זה ממש לא מעט.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • השכן ממול, מנשיקי (שם שפירושו "הימנעות מצבעים"), ברון הייטק עם רעמת שיער לבנה, שמזמין מהצייר דיוקן בסכום שלא ניתן לסרב לו – ובעצם מעין פאוסט מודרני, שמאחוריו אפלה עמוקה. במילה אחת – אמא'לה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הוא ידע שאילו חי עם מישהו, בסופו של דבר היה מפתח תיעוב כלפיו. הוא לא פחד לאהוב מישהו. מה שהפחיד אותו היה לפתח שנאה כלפיו".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • במנזר בודהיסטי, רחוק מאוד מכאן, בין ישיבות המדיטציה הבלתי נגמרות.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. "הרג קומנדטורה" הוא הרומן שבו אליל הספרות היפני חוזר לעצמו סוף סוף, אחרי שורת יצירות בינוניות למדי.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • ומעל לכל מרחפת השאלה: חיי פרישות ורוח – אמת קיומית או הונאה עצמית? או במילים אחרות: הכי 2020 שאפשר.