ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון10
מכונות כמוני
איאן מקיואן

תקציר

“למטה, עדיין על אותו כיסא עץ קשה, המתין הצעצוע המסקרן שלי מתחת לשמיכה. אישיותו המשולבת הותקנה אחר הצהריים, בעודו ישן. ההרפתקה עמדה להתחיל.״

 

כשצ‘רלי קונה רובוט מיוחד במינו – אדם מלאכותי ושמו אדם – ומציע למירנדה, האישה שהוא אוהב, לבחור לו יחד אישיות, הוא אינו מעלה בדעתו אילו השלכות תהיינה למעשיו. צ‘רלי יגלה עד מהרה שאותו יצור חטוב ויפה תואר שניחן ביכולת עיבוד נתונים מרשימה, בכושר למידה מופלא ובמוסר מושלם, מוסיף עניין לחיים ומקל אותם אבל גם מסבכם בדרכים לא צפויות. גם אנושיותו מוסיפה לתסבוכת. הוא יודע להתאהב – אם אכן זו אהבה – וכמו למירנדה, גם לו יש מה להסתיר.

 

הימים ימי מלחמת פוקלנד, אבל איאן מקיואן, במיטב המסורת של סוגת ההיסטוריה החלופית, שותל בהם אירועים שלא היו, מחיה את אלן טיורינג וממית אחרים, וטווה עוד מעשייה מענגת, נפתלת, מעוררת מחשבה ומתאימה לימינו אלה ולימים שעוד יבואו.

 

"מכונות כמוני מזכיר לנו שמקיואן הוא כישרון יחיד בדורו" הספקטייטור

 

"רומן חכם כל כך לא אמור להיות מהנה כל כך" האובזרוור

אנוכי הרובוט / רן בן-נון
הבינה המלאכותית היא רק הזדמנות לחקור את מה שהופך אותנו לאנושיים
אנוכי הרובוט / רן בן-נון
הבינה המלאכותית היא רק הזדמנות לחקור את מה שהופך אותנו לאנושיים
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • צ'רלי, לוזר אנגלי חביב, רוכש לעצמו מתנה יקרה משאריות הירושה שהוא גומר לבזבז – רובוט בשם אדם, פאר הטכנולוגיה האנושית והגשמת החלום האולטימטיבי להיות אלוהים, לברוא חיים, לשכפל את עצמנו. גיבור "מכונות כמוני" החדש של איאן מקיואן מבזבז את ימיו בבטלה בדירה אפרורית בדרום לונדון ופשוט רוצה חבר. נכון שהוא היה מעדיף את הגרסה הנשית של הרובוט, אך זו אזלה כבר מזמן והוא לא בררן. מקיואן רוקם היסטוריה חלופית של אנגליה בסוף המאה ה-20. הזמן הוא תחילת שנות ה-80 והרקע, מלחמת פוקלנד המביכה, שכאן היא כבר ממש משפילה, אבל צ'רלי יכול לבלות את זמנו בהימורים בבורסה ובפנטזיות על ניצחון סוחף, כשהוא בקושי מרוויח מספיק כדי להתקיים בכבוד.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • מערות הפלדה/ אייזק אסימוב
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • עמוס ומרתק מהבחינה הפילוסופית, אך לא כבד מדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הרובוטיקה התקדמה בזכות העובדה שאלן טיורינג, נביא הבינה המלאכותית, זכה במציאות האלטרנטיבית הזו לאריכות ימים מופלגת. עבור מקיואן זו הזדמנות לבחון את מה שבאמת הופך אותנו לאנושיים: אמונות, תכונות אופי, נטיות הלב – אלו בסך הכל תוכנה, הוא קובע בציניות אופיינית, כשצ'רלי עלוב הנפש נותן לאהובתו מירנדה לקבוע מחצית מתכונותיו של אדם הרובוט. הוא עוד יצטער על זה. אנחנו, ממש לא.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • למה שצעירה מוצלחת ויפה כמירנדה תגלה עניין כלשהו בכישלון הרב מערכתי המהדהד צ'רלי, שאף מבוגר ממנה בעשור? האם היא בעצם מעוניינת באדם, שהופך למעין ילד משותף בתא המשפחתי שלהם? מקיואן משאיר ערימה של קצוות פתוחים ואז מחבר אותם אחד לאחד ואורג סיפור מורכב, משעשע, מרושע ואפילו קצת מותח.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • אולי כי זה סיפור מאוד אנגלי. לפני שמתחילים לקרוא, כדאי מאוד לגגל קצת אלן טיורינג, בריטניה באייטיז, מרגרט תאצ'ר ומלחמת פוקלנד, בתור התחלה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • מירנדה מסתירה סוד אפל בעברה, מעשה שמעקם את גבולות המוסר עד לקצה ומאתגר באופן בלתי אפשרי את התכנות הבסיסי הישר של אדם. היא חידתית, היא משגעת וצ'רלי נופל שדוד לרגליה כי פשוט אין שום ברירה אחרת
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הדתות והספרויות הגדולות בעולמנו העידו בבירור שאנחנו יודעים להיות טובים. את שאיפותינו ביטאנו בשירה, בפרוזה ובזמר, וידענו מה צריך לעשות. הבעיה הייתה הביצוע, באופן עקבי והמוני".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • החופשה הכי לונדונית שיש, עם כל התרבות והסטייל שאפשר לשאוב ממנה, כשיהיה אפשר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • תמיד, לנצח, לעולמי עולמים. מקיואן היה ונשאר אחד מענקי הדור.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • בסופו של דבר, האדם המלאכותי הוא יצור טראגי למדי שנופל לתוך סוגייה עמוקה וקודרת ביותר: איך נצליח לשכפל את עצמנו כשאנחנו עדיין לא מבינים אותנו בכלל? איך הרובוט לא יתמוטט מכל הסתירות הקיומיות שבלהיות אדם? התוצאה היא יצירה שנונה, סרקסטית, חדה כתער ומדויקת להפליא על משמעות הקיום האנושי עם כל היופי והכיעור שבו. בעצם, הרבה יותר כיעור מאשר יופי.