ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8

תקציר

ד"ר אוגוסטוס הָף, מרצה ועמית מחקר באחד הקולג'ים הידועים של קיימברידג , נקלע למצב בעייתי אחד הסטודנטים שלו נפל מגג הקפלה של קינגס קולג ומת. האם זאת רק תאונה טרגית או שמא מעשה רצח? אוגוסטוס משער שמדובר ברצח, שכן המנוח לא היה טלית שכולה תכלת, נהפוך הוא. רצח בקיימברידג – קריית הקולג‘ים, מגדל השן של כל האוניברסיטאות – הוא דבר שהדעת אינה סובלת, ועל כן אוגוסטוס מקבל עליו את המשימה לחפש את הרוצח, בעזרתו של גריי, התוכי של המנוח. אבל מתברר שהתוכי הוא ציפור קולנית וקשקשן לא קטן, ועל כן בתחילה אוגוסטוס הולך בחקירותיו מדחי אל דחי. ואולם כעבור זמן מה גריי שואל את השאלות הנכונות, ואוגוסטוס נוכח שרק בעבודה משותפת יוכלו שניהם לפתור את מקרה הרצח הזה, אגוז קשה במיוחד לפיצוח.

 

לאוני סוואן חיברה את "גלְֶנקְִיל" ואת "גאר". הספרים ראו אור בספרייה לעם, התקבלו באהבה רבה ונהיו רבי מכר.

כמו תוכי / רן בן-נון
"גריי" הוא ספר של גימיק, אבל גימיק שעובד
כמו תוכי / רן בן-נון
"גריי" הוא ספר של גימיק, אבל גימיק שעובד
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • סטודנט בן למשפחת אצולה באחד מהקולג'ים היוקרתיים של קיימברידג' קופץ אל מותו מגג הקתדרלה המקומית, או שמא סתם נופל, או גרוע יותר – נדחף? האיש שנאלץ לפתור את התעלומה הוא המרצה שלו, ד"ר אוגוסטוס הף מהמחלקה לאנתרופולוגיה, שבימים כתיקונם מתמחה בתעלומות מסוג שונה לגמרי. מי שיעזור לו בכך הוא התוכי האפור של אליוט, הסטודנט המנוח, שמצטט ללא הפסקה מ"באד רומאנס" של ליידי גאגא. כמו בספריה הקודמים, סוואן מחברת בין עולם החי לעולם האדם ליצירת עלילות בלשיות שלא דומות לשום דבר אחר.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • חיי פיי/ יאן מרטל
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • בלש קליל ונעים למדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • להף יש הפרעה טורדנית כפייתית חביבה שמקשה עליו מאוד להסתדר עם גריי, התוכי הבלגניסט, אבל היצור הקשקשן מאפשר לו, עם תחילת הסיפור, להתקרב יותר אל הקולגה טובת המראה שהוא חושק בה נואשות, וגם להרגיז את גזברית הפקולטה המרושעת, אויבתו בנפש. רוב הזמן הדינמיקה שלהם משעשעת להפליא.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • העלילה הבלשית מסתבכת בעדינות ובתחכום – מה בדיוק עשה אליוט על הגג ואת מי הרגיז עד שהיה צורך להיפטר ממנו? הף מתהלך בין החללים המרשימים של הקולג' כשגריי נטוע על כתפו. הלהג הקבוע של התוכי מנחה אותו ככתב סתרים המקדם אותו צעד אחר צעד בדרך לפתרון התעלומה, כמו שורת מפתחות סודיים שהותיר אחריו הפרחח המנוח. אם יצליח לפענח את הקשרי המילים, והמבטאים שבהם נאמרו, יצליח לפצח את כתב החידה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • אחרי הכל, זה ספר של גימיק. אמנם מוצלח מסוגו וכתוב היטב, אבל עדיין גימיק, לא יותר מזה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • לא ייאמן, אבל גריי התוכי הוא חוקר לא רע בכלל בפני עצמו, שתמיד אומר את הדבר הנכון במקום הכי נכון. יש לו אוצר מילים של בערך 20 ביטויים שחוזרים על עצמם והמיקום שלהם בסיטואציות השונות הוא פשוט מלאכת הרכבה עילאית של סוואן בשיאה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "המילה 'מרתק' היא תמיד בחירה טובה כאשר משוחחים עם אנשים ממדעי הטבע, בשעה שאנשי מדעי החברה מעדיפים בדרך כלל את המילה 'מחריד'. חשוב רק לא לבלבל בין השניים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • סיור לימודי בקיימברידג' הקסומה, עם הפסקת קפה במוסד אינטלקטואלי ותיק עם ניחות של היסטוריה מהדהדת.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • לא בהכרח. יכול להיות שהשטיק של סוואן מיצה את עצמו, אבל היא עשויה גם להפתיע.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • קשה להשתחרר מהתחושה שלא פחות מכך ש"גריי" הוא ספר בלשי מקסים ושיר הלל לסקרנות האקדמית הבריאה – הסיפור מהווה גם מעין טיפול פסיכולוגי בהתנסות עבור גיבורנו האמיץ והמתאמץ. החקירה המסתעפת והצורך לעקוב אחר דמויות שונות ולהבין רמזים משונים רחבי הקמפוס, מוציאים את החוקר הנמרץ מקליפתו ומכריחים אותו לבוא במגע עם העולם, כשהעוף המברבר על כתפו מתפקד כשובר קרח אולטימטיבי, ובעיקר כווטסון נאמן שעוזר לשרלוק שלו בדיוק כשצריך – ובעצם גם כשלא.