ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9

תקציר

אישה צעירה נוסעת עם גוש קרח עצום במכוניתה לאזכרה של חבר ילדות. בחוץ קר, אבל נפשה בוערת. היא נוסעת לנקום. לא באדם אחד, אלא בכפר שלם. כך נפתח זה נמס, ספר הביכורים של ליזה ספיט, שהיכה את קוראיו בתדהמה, הפך לרב-מכר ענק מיד עם צאתו לאור, תורגם ל-16 שפות שונות וזכה במגוון פרסים ספרותיים.
 
אווה מגיעה אמנם לכפר, אבל אינה מדברת עם איש. מאחורי חלון הרכב היא עוקבת אחר הדמויות שאִכלסו את ילדותה – החברים עמם גדלה, הוריהם, אפילו את אחיה האהוב היא רואה מרחוק, אבל לא ניגשת לומר מילה. יש לה תוכנית.
 
בד בבד נמסר במשורג סיפור חייה של אווה למן ילדותה. זהו כפר קטן בבלגיה, שלושה ילדים נולדו באותה שנה. בת אחת ושני בנים. כמעט מתוך כורח הם הופכים לחברים קרובים, שלושת המוסקטרים. אבל הכניסה לגיל ההתבגרות, והעוררות המינית השוטפת את השלושה, מכניסות לחייהם פן חדש שיש בו, לצד סקרנות בריאה, גם היבטים של ניצול, השפלה, אכזריות וריח חריף של אסון ממשמש ובא.
 
זה נמס היא יצירה מפעימה, מלאת אהבה אך חסרת רחמים, המותירה את הקורא משתאה וחסר מילים. ליזה ספיט הבלגית פרסמה אותה בגיל 28 בלבד, והיתה בן לילה לסנסציה ספרותית.
הנערה והקרח / רן בן-נון
ספר ביכורים מצמרר שלא ייתן לכם מנוח
הנערה והקרח / רן בן-נון
ספר ביכורים מצמרר שלא ייתן לכם מנוח
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • אווה מקבלת הזמנה לאזכרה שתתקיים בכפר ילדותה בבלגיה. היא מתכוונת להגיע, אבל לא כדי לחלוק כבוד למנוח, אלא כדי לסגור חשבון עם כל מי שפגע בה בנעוריה, וזה חשבון ארוך. כך נפתח ספר הביכורים המצמרר של ליזה ספיט, שנעה בדיוק מחושב בין ההווה הסיפורי לעבר הקודר. ב-2002 אווה בת 14, עם הורים אלכוהוליסטים, אח גאון ואחות הסובלת מהפרעה טורדנית כפייתית חריפה. אבל יש לה שני חברים טובים שנולדו יחד איתה – לאורנס, בנו של הקצב, ופים, בנו של האיכר, שאחיו מת בנסיבות מסתוריות (אותו אח שכיום אווה מגיעה לאזכרתו). הם עברו בצמידות בלתי נפרדת את כל שנות ילדותם, עד שמשהו מר ומרושע הפריד ביניהם.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • חפצים חדים/ גיליאן פלין
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא כבד מדי. כמו כל דבר בספר הזה, גם המשקל מדויק.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הם היו שלושת הילדים היחידים שנולדו בכפר ב-88' ואפילו לא קיבלו כתה משלהם בבית הספר אלא סופחו לכיתה אחרת. אווה היא בעצם צלע במשולש של בנים, טום בוי קשוחה שלובשת אוברולים, משחקת כדורגל ואין לה כל חיבור לבנות אחרות. ובגיל ההתבגרות, כשלאורנס ופים מתחילים להתעניין במיניות של בנות גילם, המעורבות של אווה הופכת לקריטית, לצל כבד שילווה אותה כל חייה. בקיץ אחד, ארוך ומחריד, הם הולכים ומידרדרים אל תהום אפלה ולא יכולים לעצור עד שזה כבר מאוחר מדי. המבנה הסיפורי הזה קרוב למושלם.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • האשמת הקורבן: היא לא הייתה אמורה להיות יפה כל כך. זה מה שאמרו לה. ועכשיו, צעירה אדמונית שקשה לעמוד בפניה, היא מגיעה לכפר שעות ארוכות לפני האזכרה ואורבת, כשלצידה במכונית גיגית עם גוש קרח ענק. לאיזה גהינום צונן אנו עומדים לגלוש כאן? את הספר הזה אי אפשר לעזוב.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • מועקה כבדה שלא תניח לכם הרבה אחרי הקריאה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • גופה הילדותי של אווה מגלה סימני נשיות ראשונים וממנו נמתחים קורים של זוועה אל אווה של היום, שגופה חייב תמיד להיות עטוף ומוסתר, גם כשהיא מענגת במכאניות את השכן המוזר שהיא זקוקה ממנו לדבר מה. אישה כה צינית, קשוחה ומרוחקת, וגיבורה ספרותית בלתי נשכחת.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אלוהים מעניש מיד או בתוך ארבעה-עשר יום"
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • כפר שליו בארצות השפלה, ואל תשכחו להתכסות טוב בלילה.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כל כך! אם זאת ההתחלה של ספיט, ההמשך צפוי להיות גאוני אפילו יותר.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • "זה נמס" אוחז בנו בעוצמה בגרון, ולא מרפה, לא עושה הנחות. יצירת מופת איומה ונוראה, המוגשת קפואה.