ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9

תקציר

מועמד לפרס פוליצר 2019 ואחד מעשרת הספרים המומלצים לשנת 2019 של הניו יורק טיימס: פסיפס אנושי של כשלושים דמויות שדרכו משתקף מצבם של האינדיאנים העירוניים בארצות הברית של ימינו. הסיפורים הייחודיים של הדמויות שזורים זה בזה ויוצרים ספר יפהפה, כואב וסוחף על גורלה של חברה הרוסה והרסנית, שלא מצליחה לשבור את מעגל המצוקה.

 

ג'קי רד־פֵדֶ'ר ואחותה אופאל גדלו יחד והסתמכו זו על זו בימי ילדותן הסוערים. כבוגרות הן התרחקו אחת מהשנייה, אבל ג'קי נגמלה לאחרונה מאלכוהול ומנסה לעשות את דרכה בחזרה לחיק המשפחה שהותירה מאחור. לכן היא שם.
דניי נמצא שם כי הוא אוסף סיפורים לרגל מותו של הדוד שלו. אדווין מחפש אחר אביו האמיתי.
אופאל הגיעה לראות את בנה אורוויל רוקד. כולם קשורים בחוטים שעדיין לא נהירים להם. כולם הגיעו לפאוואו — חגיגה מסורתית גדולה. אבל טוני לונמן גם נמצא שם. וטוני הגיע לפאוואו עם כוונות אפלות.
 
"שם שם" הוא סיפור חוצה דורות, נועז, מצחיק ומקורי על אלימות והחלמה, תקווה ואובדן, זהות וכוח.
 
"פורץ דרך, יוצא מן הכלל. טומי אורנג' כתב ספר רבגוני ומהודק בתנופה נחרצת"
הניו יורק טיימס
 
סוחף ועדין... יופי טהור ונוסק"
קולם טובין (ברוקלין)
 
"ספר שהוא יצירת אמנות, רותח. רומן ביכורים ממוטט"
וושינגטון פוסט
 
"רומן ביכורים מדהים!"
מרגרט אטווד (סיפורה של שפחה)
להיות שם / רן בן-נון
טומי אורנג' מביא הרבה כבוד לקהילת האינדיאנים העירוניים
להיות שם / רן בן-נון
טומי אורנג' מביא הרבה כבוד לקהילת האינדיאנים העירוניים
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • קוראים להם בכינוי הגנאי "תפוחים" – אדומים מבחוץ, לבנים מבפנים – והם משתייכים לגזע האינדיאנים העירוניים, אמריקנים ילידיים החיים בקהילת אוקלנד, קליפורניה. הסופר טומי אורנג', מבני הקהילה, הקדיש לה יצירת מופת נדירה ואכזרית, שהייתה מועמדת לפוליצר בשנה שעברה. "שם שם" עוקב אחר מספר רב של דמויות הנתונות בשלבים שונים של הכנות לפאווואו, אירוע הכינוס השנתי של האמריקנים הילידים באצטדיון המקומי. הראשון והמסוכן מביניהם הוא טוני לונגמן, ענק מבעית בגודלו שבגלל תסמונת אלכוהול עוברית נמצא אי שם על הספקטרום, אבל האינטואיציות שלו מדהימות, הוא יודע מה אנשים חושבים, מרגישים, מתכוונים לעשות – מנגנון הישרדות חיוני לסוחר סמים שמטרותיו מסומנות בדם.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • טלגרף אווניו/ מייקל שייבון
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • כמעט קשה מנשוא, ספר שלא עושה הנחות ולא לוקח שבויים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • אורנג' עושה כבוד לשבט שלו: האינדיאני העירוני הוא הרי השורד האולטימטיבי, זה שהצליח להישאר בחיים גם בסביבה המודרנית והאכזרית ביותר, ההפוכה לדי-אן-איי שלו.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • קולקציית הטיפוסים הכי רחבה, מגוונת, מרשימה, יצירתית ומרתקת שקראנו בספרות השנים האחרונות.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • כי זה כמו בעיטה ישר לבטן הרכה, שאחריה קצת קשה לנשום.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • דניי הוא קולנוען צעיר שמקבל מענק זעיר כדי להרים מחדש פרויקט תיעודי ישן שהחל דודו השיכור, לפני שנפטר משחמת הכבד. הוא רוצה לתעד את אנשי קהילת אוקלנד מול מצלמה, ללא התערבות. שיענו בסיפור קצר על שאלה אחת: אם אתם לא מפה, איך הגעתם לפה? ואם אתם מפה, למה אתם פה. פשוט ומבריק.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אנחנו המעשים של אבותינו. ההישרדות שלהם. אנחנו הזיכרונות שאיננו זוכרים, שחיים בנו, הזיכרונות שאנחנו חשים, שבגללם אנחנו שרים, רוקדים ומתפללים כפי שאנחנו עושים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • אוקלנד אינה יעד תיירותי נחשק במיוחד, אבל אולי כדאי להגיע אליה רק כדי לחוש קצת יותר לעומק את אווירת הספר המופלא הזה.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • באלף אחוז. אורנג' הוא אחד הקולות הבולטים והמבטיחים בספרות האמריקנית החדשה.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • גיבוריו של אורנג' נאספים בזה אחר זה, בדרך לאיזה כור מצרף היולי, כמעט בניגוד לרצונם. הפאווואו שלו אינו סתם מפגש חברתי, אלא מעין מפץ גדול קוסמי, אדיר, משנה מציאות. אתם חייבים להיות שם.