ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7
אנחנו האקלים
ג'ונתן ספרן פויר

תקציר

ג'ונתן ספרן פויר מבקש לשכנע אותנו שכל אחד ואחת מאיתנו חייב לעשות משהו כדי להציל את כדור הארץ, למען הילדים והנכדים וכל הדורות שאחריהם.
לשם כך הוא מגייס בין היתר את סיפורה של סבתו, שהרגישה שהיא חייבת לעשות משהו כדי להציל את עצמה וברחה מהעיירה ערב בוא הנאצים, ואת התצלום של כדור הארץ, שצולם מן החלל ונראה כה שברירי ובודד ותלוי על לא כלום באפלה הגדולה - הבית היחיד והמיוחד שלנו.
הספר אנחנו האקלים אינו פונה למנהיגי העולם המתועש, לממשלות או לתאגידים, אלא לכל אדם שחי בארצות המנצלות בלא חשבון את משאבי כדור הארץ. ספרן פויר אינו נוקט גישה קיצונית. הוא אינו מטיף להתנזר מאכילת מוצרים מן החי, להפסיק לגמרי לטוס ולחדול לנסוע במכונית הפרטית. הוא בעיקר רוצה לגרום לנו להאמין במה שאומרים לנו מדענים ולעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מדי.
ספר שנכתב מהלב ומהדהד דחיפות.
ספר שצריך לקרוא יותר מפעם אחת, להאמין, להתחייב ולפעול. 
 
ג'ונתן ספרן פויר הוא מחברם של הספרים "הכול מואר", "קרוב להפליא ורועש להחריד", "הנני" ו"לאכול בעלי חיים", שראו אור בעברית בהוצאת כנרת זמורה והיו לרבי־מכר. ספריו זכו בפרסים רבים ותורגמו לשלושים ושש שפות. ספרן פויר מתגורר בברוקלין, ניו יורק.
מותר להשוות / רן בן-נון
ג'ונתן ספרן פויר משתמש בזכר השואה לקידום אג'נדה ירוקה
מותר להשוות / רן בן-נון
ג'ונתן ספרן פויר משתמש בזכר השואה לקידום אג'נדה ירוקה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • אנחנו עומדים על סף קטסטרופה, שואה גלובלית, יודעים שאנחנו שם אבל לא עושים דבר. זו נקודת המוצא של "אנחנו האקלים", ספרו של ג'ונתן ספרן פויר, מהאהובים בדור החדש של הסופרים היהודים-אמריקנים. זה לא ספר עיון במובן המקובל של עובדות ונתונים, אלא יותר מעין מסה פילוסופית שתכליתה לגרום לנו תחושה כלשהי, הנמצאת מעבר לידיעה הברורה שאנחנו חיים רגע לפני האפוקליפסה. פויר מנסה לגרום לנו להרגיש את המצב באופן פנימי ואישי יותר – ממש כמו שחשה סבתו כשנמלטה בזמן מאימת הנאצים בפולין.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • אמת מטרידה/ אל גור
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • כבד עד לסף התשה.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • בחלקו השני של הספר עובר פויר מההגות אל הנתונים הקשים. הוא מתחיל באפקט החממה שעתיד להביא עלינו את מה שנקרא "ההכחדה השישית", כלומר מחיקת החיים מעל פני האדמה, ממש כמו מה שהתרחש בסוף עידן הדינוזאורים, למשל. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההתחממות הגלובלית נגרמת פחות מכלי רכב ותעשייה ויותר על ידי גידול הבקר והעופות – אם לוקחים בחשבון נתונים כמו יערות גשם שהופכים לשטחים חקלאיים לגידול חיות למאכל בני אדם. אם כך, יש ארבעה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להציל את הפלנטה: לטוס פחות, לוותר על המכונית הפרטית, להביא פחות ילדים לעולם ולאכול פחות בשר. עכשיו תנחשו איזה מהם הוא הקל ביותר לביצוע
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • חלקו השלישי והיפה ביותר של הספר עוסק בעצם בקרב על הבית, כדור הארץ. לפי פויר, עלינו לראות אותו כמו אסטרונאוטים מהחלל – עגול, כחול, יפה ובודד, מקום מושלם ונדיר שיש לשמור עליו למען הדורות הבאים, כדי שלבסוף לא נשאיר להם בית ריק וחרב.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • כישראלים וכיהודים, יש לנו נטייה לעקם את האף כשזיכרון השואה מנוצל להעצמת הדרמה והרגש בנושאים שונים, מרוחקים.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • הוא בוחר לחתום את הספר במכתב גלוי לילדיו, שבו הוא חוזר אל יום פטירתה של סבתו הגיבורה, ששרדה את התופת והקימה משפחה לתפארת. יש לנו מחויבות לזכרם של אבות אבותינו, עלינו לשמור על העולם, על ההמשכיות, על החיים.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "האם היו רבים כל כך קוראים את יומנה של אנה פרנק אילו הייתה גבר בגיל העמידה שהתחבא מאחורי ארון כלים ולא נערה בעלת יופי מסתורי שהתחבאה מאחורי כוננית ספרים?"
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • על חוף הים, מול השקיעה – שנבין בדיוק מה אנחנו עומדים להפסיד.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • יותר לפרוזה של פויר, פחות להגות שלו.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • אז כן, הוא חופר, הוא מציק, הוא עושה עלינו שלל מניפולציות, אך נראה שהשעה אכן דוחקת ולזכותו של פויר ניתן לומר דבר אחד ברור – אין ספק שהלב שלו נמצא במקום הנכון.