ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
עצם חשופה
רוני גרוס

תקציר

לחוויית הקריאה בעצם חשופה יש כוח מיוחד. כדי לחוש בו צריך פשוט להתחיל לקרוא, ולהתמסר למילים החכמות, החשופות, המדויקות כל כך, שבאמצעותן הסופרת, רוני גרוס, מספרת לנו על רגעי המשבר והמאבקים המתמשכים שעיצבו את חייה, ועל ניסיונה העיקש להבין, לשנות ולהשתנות — לא להיכנע לתפיסות המקובלות ולסוכני הידע והכוח הרשמיים, אלא לפענח בדרכה שלה את גופה, סבלה, תפיסת עולמה, את זיכרונותיה וכמיהותיה.
הספר נכתב במהלך שנה סוערת אחת בחייה של הסופרת. בכל אחד מפרקיו צוללת גרוס לתוך אוקיינוס עמוק של התנסויות הקשורות ליופי, חולי, פציעה קשה, ילדות, מיניות, דיכאון ותשוקה. לא פעם היא נעזרת בחוכמתן של נשים אחרות, משוררות וסופרות כאורסולה לה גווין, שרון אולדס ומגי נלסון, כדי לברר לעצמה את חוויותיה — את הזיקה המסתורית בין עונג לכוח, או בין חיפוש אחר ייעוד לאפשרות לחוות שלווה. מפרק לפרק הולך ומסתמן סיפור מורכב ומפתיע על מסע נפשי רווי רגעים של בדידות וייאוש, אשר חותר למרות כל הקשיים אל אופק של ריפוי ואהבה.
(אלי הירש)
עד העצם / רן בן-נון
רוני גרוס נעה בעדינות בין הרגשי לגופני ובחזרה
עד העצם / רן בן-נון
רוני גרוס נעה בעדינות בין הרגשי לגופני ובחזרה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • כבר שלושה ימים שהיא לא יצאה מהבית, שוכבת בגבה אל השטיח ומעבירה כדור טניס בין שכמותיה, או יושבת על קצה האמבט בחושך ובוכה. לא ברור מה בדיוק יש לגיבורת "עצם חשופה" של רוני גרוס וגם לא ברור כמה זמן היא כבר ככה, בדיכאון הזה, ולמה – תלוי את מי שואלים: אהבה נכזבת, פיטורים, ואולי סתם תקופת החגים. מה זה בעצם משנה. החיים הם סבל, היא אומרת ומשקיעה אותנו בתוך תיאור ענוג ומפורט שנע בין הנפשי לגופני בתוך הסתמיות הגדולה של הבדידות באמצע שנות ה-30, כשאת כבר אמורה להיות "משהו" אבל בעצם את כלום. משהו לא בסדר איתך, אומרת לה אמה, והיא צודקת – משהו אכן לא מסתדר שם, בינה לבין העולם, אבל מה זה?
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • שימורי אהבה/ ענבר אשכנזי
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא קל, אבל למי אכפת כשזה כל כך יפה.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • "עצם חשופה" הוא אולי ניסיון להסביר, או אולי הסבר של הכישלון להסביר, מה שבאופן מוזר הופך אותו למרתק ברמה של כמעט ספר מתח שעוקבים אחריו בשקיקה, בניסיון להבין מה יש לה, או ליתר דיוק – מה הסיפור? אנחנו קוראים ספר עם דמות שאנחנו לא מצליחים להבין מה הבעיה שלה, ולא מצליחים להפסיק. היש נפלא מזה?
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אם צריך להסביר איכשהו את מה שעובר על הגיבורה – אוקיי, זו גרוס עצמה – אולי אפשר לקרוא לזה חוסר כישורי חיים. יש תקופות שבהן היא לא מצליחה לבצע את הדברים הכי פשוטים שאנשים עושים כשהם קמים כל יום בבוקר, וכשהיא כן מבצעת אותם, תמיד תרגיש שעשתה זאת לא נכון. וזה ככל הנראה העניין עצמו – גרוס מביטה בבני האדם הרגילים, בצעירות בנות גילה, ותוהה איך לעזאזל הן יודעות מה ללבוש, איך להסתפר, איפה לשבת, מה לומר. אין לה מושג שבעצם כולנו מתהלכים בעולם הזה אובדי עצות ורק מזייפים. היא פשוט לא יודעת לזייף.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • כי לפעמים כל החיטוט העצמי חסר המטרה הזה עלול להיות קצת מתיש.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • יש בחורה ויש עולם ומשהו ביניהם פשוט לא מתחבר. It doesn't click, כמו שאומרים האמריקאים. בקיצור, קשה שלא להתאהב בה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אני נכשלת בחיפוש אחר דבר מה שאיני יודעת מהו, אבל יודעת שהוא קיים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • במיטה, עם השמיכה משוכה מעלה מעלה, עד הסנטר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • אין בכלל ספק, וכדאי מאוד שה-עוד הזה יגיע בהקדם האפשרי.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • לגברים יש מעט מאוד מקום בחיים המסוגפים האלה, אם בכלל. הם נמצאים שם רק לפרקים תחומים ומוגבלים בזמן, וגם אז מגיעים רק ללילה אחד, עושים את שלהם והולכים. אם תהיה כנה עם עצמה, היא רוצה אהבה, אבל אין לה מושג איך למצוא אותה. "את מחוץ לסטטיסטיקה", אומר לה הרופא, וכאן טמון היופי העצום של הספר הזה: היא לא דומה לאף אחת אחרת.