ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7
תאומות הקרח
ס"ק טרמיין

תקציר

"את כל הזמן אומרת שהיא מתה אבל היא באה לשחק איתי. זה לא משנה שהיא מתה. היא פה, היא עדיין פה. למה את כל הזמן אומרת שאנחנו מתות כשאנחנו לא. אנחנו לא מתות!"
 
לפני שנה מתה אחת משתי התאומות הזהות של בני הזוג אנגוס ושרה מורקרופט בתאונה מחרידה. הם נוטשים את לונדון ומנסים לשקם את חייהם בבית עתיק וחרב למחצה על אי סקוטי פעוט. ולפתע טוענת קירסטי, התאומה ששרדה, שהיא בעצם אחותה המנוחה לידיה – ועולמה השברירי של המשפחה מתנפץ שוב. 
החורף הסקוטי קשוח, אך לאנגוס אין ברירה אלא לצאת לעבודה. שרה נותרת באי עם קירסטי (או אולי זו לידיה?), שהתנהגותה הופכת מתעתעת יותר ויותר מיום ליום. סערה עזה מרתקת את השתיים לבית ומאיימת על חייהן, אך לא רק הטבע  – גם העבר עדיין רודף את המשפחה.
האם חשיפת האמת הנוראה על היום הגורלי שבו מתה הילדה היא המוצא היחיד?
 
ס"ק טרמיין הוא שם העט של העיתונאי והסופר הבריטי שון תומס, תושב לונדון. תאומות הקרח הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של ה"סנדיי טיימס" וזכה להצלחה מסחררת בארצות רבות. 
 
בתאומות הקרח יש מתח, קצב ושפע של אווירה... וגם אחד הסיומים המבריקים שקראנו לאחרונה במותחן"
- "סאנדיי טיימס"
 
"מותחן מדהים"
- "מייל און סאנדיי"
מתחת לאפס / רן בן-נון
"תאומות הקרח" הוא מותחן מצמרר ויעיל ביותר
מתחת לאפס / רן בן-נון
"תאומות הקרח" הוא מותחן מצמרר ויעיל ביותר
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • קוראים להן "תאומות הקרח" כי הן נולדו בלילה הקר ביותר של השנה, עיניהן צבועות בכחול הכי בהיר ושערן הבלונדיני לבן כשלג. אבל אחת מהן, לידיה, נהרגה בתאונה מחרידה וזו ששרדה, קירסטי, הולכת ונעלמת אל תוך עצמה. או אולי להיפך? הוריהן של התאומות, שרה ואנגוס, מחליטים לעבור לאי מבודד בקצה סקוטלנד ולגור בקוטג' סחוף הרוחות של שומר המגדלור, כדי להתרחק מהזיכרונות האיומים המציפים אותם בלונדון. לא בטוח שזה יעזור.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • הנערה בקרח/ רוברט ברינדזה
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • עצוב מאוד, אך לא כבד מדי, בהתאם לז'אנר.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • מותחן מהנה מאוד שיש בו הדהוד ליצירות אימה עתיקות מסוג הקלאסיקות הקודרות והסוחפות של דפנה דה מוריה ודומותיה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • הספר בנוי להפליא, כמו מגדל קלפים מורכב שחלקיו מונחים בזהירות זה על זה ברוב דיוק, ליצירת מבנה עלילתי מרשים. הרמזים לדרמה מפוזרים בעדינות ומתחברים אלה לאלה ברגישות, הולכים ומתגברים אט אט לשלם מצמרר, גוש מוחשי אמורפי של רוע שאוחז בנשמה ולא מרפה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה ממש לא מסוג המותחנים שמתעלים לדרגת ספרות גבוהה, סתם עוד ספר להעביר את הזמן.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • שרה, אימא של התאומות, שנראית בהתחלה הכי אשת סטאפורד קרירה ומושלמת, מתגלה אט אט כיצור מיני ומלא תשוקות, המסוגל למעשים אסורים, וזה מאוד מבדר ומפתיע.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • ״אמא, למה את כל הזמן קוראת לי קירסטי? קירסטי מתה. אני לידיה״.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • מסלול הליכה מאתגר בהיילנדס הסקוטיים, רגע לפני שנרדמים מול האח המבוערת בלודג'.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ממש לא חובה. זה לא שקראנו פה משהו מיוחד או חד פעמי.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • סיפור גותי ברוחו ומעורר חלחלה, שבו אף פעם אי אפשר לדעת אם מה שקוראים הוא מה שקורה באמת. במילים אחרות: אמא'לה, כמה שהספר הזה קריפי.