ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8

תקציר

אב יוצא עם בנו ועם חברו הטוב של הבן לפארק עירוני. הוא בורא עבור הילדים עולם בדיוני, שבתוכו הם מתחקים אחר עקבותיה של ישות מאיימת, המכונה בפיהם “הוא”. אט־אט אובד האב באולם־המראות של משחקיו, ואינו משגיח בצללים המתעבים סביבו: משהו בפארק המחשיך נדרך אל סיפורו - ומשיב לו בדרך שלא תהיה ממנה חזרה.
 
הסבך הוא ספר הפרוזה הראשון של עודד וולקשטיין, מסאי, מתרגם ועורך.
 
רוח צד היא סדרה לפרוזה עברית, המיועדת לספרים שחורגים מהנתיבים המוכרים של הספרות העברית העכשווית. בסדרה רואים אור ספרים של סופרות וסופרים שנחשפים לראשונה ככאלה, יחד עם סופרים וסופרות שפרסומים קודמים כבר יצרו להם קהל קוראים נאמן. הסדרה היא פרי שיתוף פעולה בין "מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית" באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, לבין הוצאת הספרים כנרת, זמורה, דביר. עורכי הסדרה: יגאל שוורץ, דקל שי שחורי ומוריה דיין קודיש.
זה מסובך / רן בן-נון
ספר הביכורים של העורך האגדי הוא יצירה מורכבת ומאתגרת
זה מסובך / רן בן-נון
ספר הביכורים של העורך האגדי הוא יצירה מורכבת ומאתגרת
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • ארץ-הוא, כך קורא האב למרחב האגדה שאליו הוא לוקח את בנו ואת חברו של הבן לשעה של משחק. הארץ היא פארק רחב ידיים, שהאב המשקיען מפזר בו פתקים ורמזים מסתוריים לרוב. "הוא" זו מעין ישות אפלה מסתורית השולטת ביער ועתידה להשתלט על העולם כולו, ועליהם, החוקרים האמיצים, מוטלת המשימה לעצור אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. אבל כמעט כמו תמיד במצבים האלה, הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק והאב נסחף אל תוך העולם המוזר שיצר, מתרחק מהילדים וקצת מאבד קשר עם המציאות.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • בעשב הגבוה/ סטיבן קינג
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא קל בכלל, בהחלט קריאה גבוהה ומאתגרת.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • טקסט יפהפה, שהעברית שבו נדירה ומשונה, בודקת את טווח הקשב שלנו ומפתיעה בכל שורה מחדש.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • האימה מוחשית וצמיגה, מגששת את דרכה לירכתי התודעה. לא ברור בדיוק מה קורה כאן, אבל זה מרגיש כמו עכביש שמטפס על עמוד השדרה שלכם.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • לפעמים הוא קצת מגזים ואז לא ברור אם זה מסובך מדי, או פשוט מבולבל: "אותה מחזוריות אשר הקדימה לשברר את סנוורי הימים במנסרתו הירחית של הזיכרון דווקא מתוך שערבה להתמדתם במשחקן הפרוש של מראותיה". מה?!
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • האבא, מספר סיפורים עתיר דמיון, שהסיפור כמו יוצא משליטתו והופך לסיפור עליו. כל סופר קצת חושש מזה – וגם קצת מקווה שזה יקרה לו.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הוא יכול להיות העץ הזה. הוא יכול להיות האבן שאתה דורך עליה. הוא יכול להיות האוויר שיש בינינו. הוא יכול להיות אמא שלך".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • שבת בבוקר, פארק הירקון, ליד האגם, לפני שכל המשפחות מגיעות, לבד.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • שנים חיכינו שהעורך הנערץ יכתוב פרוזה משלו והיה שווה לחכות. שרק ימשיך ככה.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • סיפור שעוד לא קראתם, שכולו אימה מחלחלת, אמיתית. לא תוכלו לעזוב את זה – וזה, כלומר "הוא", לא יוכל לעזוב אתכם.