ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7
ממלאת מקום
רינת שניידובר

תקציר

נינה מתפרנסת מצילום מתים במכון הפתולוגי, אך שואפת להיות אמנית מצליחה. כשלמכון מגיעה צעירה חסרת רוח חיים, נינה מגלה שעל שולחן המתכת הקר שוכבת כפילתה המושלמת. מרגע זה, במסע חסר גבולות ומעצורים, נינה פולשת לחיי האנשים (והחתול) שכפילתה הצעירה השאירה מאחור. מבחינתה, כל האמצעים כשרים כדי להפיק יצירת אמנות שאיש לא יישאר אדיש לה. גם לא עולם האמנות המקומי, שהוקיע אותה. 
ממלאת מקום הוא רומן פסיכולוגי חד, תוסס וחצוף, שמציג גיבורה המסרבת לשחק לפי החוקים או אפילו להבין אותם. בין חדרי נתיחות לחללי גלריות, שניידובר לא מהססת לחשוף את המוסר הכפול של דמויותיה כדי לטוות באירוניה ובשעשוע עולם שכולו צביעות, שקרים, אמנות, סקס והרס עצמי.
רינת שניידובר היא אמנית, סופרת ומתרגמת ילידת מקסיקו סיטי. עבודותיה, אשר תוארו לא פעם כשנויות במחלוקת, בוטות ומטרידות, הוצגו בתערוכות רבות בארץ ובעולם. "ממלאת מקום" הוא ספרה השני. 
על גופתי / רן בן-נון
אין צורך לקחת את "ממלאת מקום" יותר מדי ברצינות, אבל הוא מהנה בהחלט
על גופתי / רן בן-נון
אין צורך לקחת את "ממלאת מקום" יותר מדי ברצינות, אבל הוא מהנה בהחלט
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • מה הייתם עושים אם היה לכם הכבוד לצפות מבחוץ בגופתכם המתה כשהיא מוטלת על שולחן נתיחה במכון הפתולוגי? זה בערך מה שקורה לנינה, צלמת במכון, אבל הגופה שעל השולחן אינה היא עצמה אלא כפילתה הכמעט זהה, צעירה יפה בשם אנסטסיה, די-ג'ייאית נחשבת שחיה את החיים הנוצצים שנינה תמיד רצתה, אבל לא הצליחה להשיג כי הקריירה האמנותית שלה לא נסקה מעולם.. גרסה משודרגת, אם תרצו, שמתאימה בול לפרויקט האמנותי שנינה תמיד חלמה עליו אך חששה להגשים – לצלם את עצמה במקום עבודתה כגופה העוברת נתיחה שאחרי המוות.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • פוסט-פורנו-מודרניסטית/ אנני ספרינקל
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל למדי, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, וטוב שכך.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • השפה של שניידרובר מרגישה כמו צ'יק-ליטית מדוברת, אבל דווקא באמצעותה היא מצליחה לתאר חריגות פסיכולוגית משונה שמדגדגת מתחת לעור.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אנחנו מעריכים את הכנות של נינה ולרוב מהנהנים בהסכמה, גם כי תל אביב היא אכן מיצג מטמטם של מסכות עלובות, ובעיקר כי הדרך שבה נינה מזריקה את עצמה בעורמה אל תוך עולמה של בת דמותה המנוחה מעוררת חלחלה והשתאות בו זמנית.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • כי לפעמים עולה מהספר תחושה מסוימת של חוסר רצינות, ולא במובן הטוב.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • נינה גורמת לנו לחבב אותה כמעט בכוח בעיקר בזכות המודעות העצמית המשתקת שלה, חשיפת הזיוף המתמיד והפוזה עתירת הסלפי הריקנית שבתוכן היא מתנהלת. צינית, מניפולטיבית וחסרת בושה, שלא מחבבת שום דבר ואף אחד כמעט, כולל את עצמה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "ממילא בימינו לא ממש חשוב מה קרה באמת, העיקר שיֵצא מזה סלפי מושלם".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • במהלך סיור מוזיאונים וגלריות בניו יורק, וכמה שיותר אוונגרד ככה יותר מתאים.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ברור! שניידובר היא אחת הכותבות המקוריות והמגניבות שיש לנו כאן, וחוץ מזה היא גם אמנית מהממת.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • ההישג המשמעותי באמת של שניידובר טמון בכך שרוב הזמן לא ברור אם נינה היא סוציופתית סקסית להחריד המשתמשת באנשים סביבה ככלים חד פעמיים, או שהיא ילדה אבודה ובודדה שהסתבכה בסיפור הגדול על מידותיה הצנומות בכמה וכמה מספרים. כמו תמיד במצבים כאלה, התשובה הנכונה והמוצלחת היא פשוט גם וגם.