ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
פטריק מלרוז 3 - מעט תקווה
אדוארד סנט אובין

תקציר

תחילת שנות התשעים. פטריק בן 30, נקי מסמים וחסר מטרה. את הסוד הגדול של ילדותו עדיין לא סיפר לאף אחד, והוא מרגיש שאינו יכול לשאת עוד לבדו את האמת הזאת. משהו חייב להשתנות, משהו חייב להשתחרר. מסיבה נוצצת של המעמד העליון הנבוב, שבה מתארחת בין היתר גם הנסיכה מרגרט, מספקת לו הזדמנות לפגוש כמה מכרים ותיקים, להשקיף אחורה על חייו ואולי־אולי לפתוח צוהר להתחלה חדשה.

מעט תקווה חותם את השלשה הראשונה של חמשת ספרי פטריק מלרוז ואת שנותיו של פטריק כאדם צעיר. השילוב של עצב, ייאוש ואימה עם סאטירה חברתית נוקבת ומצחיקה עד דמעות כבר מוכר לנו משני הספרים הקודמים בסדרה, אין דבר וחדשות רעות. הפעם מתבלטים על רקע זה גם כמה רגעים נדירים ומרגשים של קרבה וגילוי לב – וכל זאת בפרוזה הצלולה, החדה והאלגנטית של אדוארד סנט אובין, מגדולי הפרוזאיקונים האנגלים של ימינו.

אדוארד סנט אובין הוא סופר אנגלי יליד 1960. סדרת ספרי פטריק מלרוז, שהחל לפרסם בשנת 1992, זכתה לשבחים רבים ואף עובדה למיני־סדרה בטלוויזיה בכיכובו של בנדיקט קמברבאץ'.

צלול עד כאב / רן בן-נון
קבלו את פטריק מלרוז בגרסה נקייה מסמים ואמיתית להחריד
צלול עד כאב / רן בן-נון
קבלו את פטריק מלרוז בגרסה נקייה מסמים ואמיתית להחריד
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • פטריק מלרוז כבר בן 30. אחרי שהעביר את שנות ה-20 שלו בתוך ענן סמיך של סמים מעולים, הגיבור האהוב של אדוארד סנט אובין מגיע לפרק השלישי בסדרה כשהוא פיכח לחלוטין בעקבות שורה של מוסדות גמילה יוקרתיים. לראשונה מאז ילדותו המיוסרת, הוא נאלץ לחוות את העולם ללא כל מיסוך או פילטרים ועבורו זה קשה מנשוא. למרבה האימה, בן האצולה האנגלי שלא עשה שום דבר פרודוקטיבי בחייו, חיסל את מרבית חסכונותיו וכעת אולי אפילו ייאלץ לחפש עבודה כאחד האדם. את ההתמכרות לכימיקלים באייטיז החליפה לזמן מה בניינטיז התמכרות למין, שהותירה אחריה שורה של אקסיות עצבניות, וחלק מהן פטריק ייאלץ לפגוש במסיבה שהוא מוזמן אליה, בהשתתפות הנסיכה מרגרט בכבודה ובעצמה. המסיבה הזו, העומדת במרכז הספר "מעט תקווה", היא אכן אירוע אפי בלתי נשכח לפנתיאון.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • לס/ אנדרו שון גריר
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל, שנון ומשגע - אך רב משקל במובן הרגשי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • אובין עוקב בסבלנות אחר שלל האורחים המוזמנים למסיבה, מעתיר עוד ועוד שמות ותארים עד שכבר לא ניתן לקבוע מיהו מי ומה הקשר בין הידוענים השונים לבין עצמם - וזו בעצם המטרה, כולם אותו הדבר: עשירים, מושחתים, הוללים, עצלנים, מפונקים, מתנשאים, ומרושעים עד אין קץ. התוצאה היא סאגה בלתי נגמרת של רכילות דביקה וטינופים הדדיים, דיאלוגים נוטפי ארס וסודות צהבהבים, שכולם עונג מציצני טהור וצרוף.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • כשפטריק עצמו צץ ועולה שוב מבין שלל הטיפוסים, הוא מגיש מופע מרשים ומרתק של התחשבנות עם העבר ועם טראומת הילדות שריסקה את חייו והפכה אותו לשבר כלי מסומם. הוא מספר את הסיפור כולו לחברו הטוב ביותר ג'וני, בכנות מוחלטת שיש בה עוצמה אדירה. פטריק מקלף מעצמו עוד שכבה בלתי נראית של ציניות וריחוק ונראה אנושי יותר, חשוף לגמרי, נטול הגנות מול העולם. עכשיו זה פשוט הוא עצמו נטו, וזה כל כך יפה וטהור ונקי, שהנשימה נעתקת והלב יוצא אליו.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה ספר שחלק ניכר ממנו מוקדש לשיחות נבובות ומתחכמות בין אנשים בלתי נסבלים. קחו בחשבון.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • ג'וני, החבר הטוב. כשפטריק מספר לו את סיפור הטראומה מילדותו, ג'וני מודה לו. פטריק אומר שהווידוי הוא סתם מעמסה שהפיל עליו וג'וני משיב: זו לא מעמסה, אלא כבוד עצום. כל אחד מאיתנו צריך חבר כזה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "ויתרתי על סמים כשההנאה והכאב נהיו בו-זמניים ובאותה מידה כבר יכולתי להזריק לעצמי את הדמעות שלי".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • דאונטון אבי, אם יזמינו אתכם.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • גם לסדרת פטריק מלרוז המופלאה וגם לכל דבר אחר שאדוארד סנט אובין כתב או יכתוב.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • "מעט תקווה" הוא הספר הקליל והמשועשע יחסית בסדרה, בגלל העיסוק הנרחב בסביבתו החברתית של פטריק, מהלך שמוציא אותו מתוך ראשו המיוסר והופך אותו לצופה במחזה האבסורד של חייו. אובין מדמה את נקודת המבט הזו למאוורר תקרה המשקיף אל החדר השוקק שמתחתיו. יש בה משהו עצוב וקצת מנותק, אבל גם פרספקטיבה, עומק וחוכמה אינסופית. רציתם את פטריק האמיתי, נטול הסמים? קיבלתם. עכשיו תתמודדו עם האמת המחרידה שלו.