ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9

תקציר

פֵיי, סופרת בריטית, טסה לגרמניה לרגל השתתפותה בפסטיבל סופרים. הרמן, סטודנט שמלווה את אורחי הפסטיבל, משתף אותה במהלך טיול רגלי במחשבותיו בדבר הפירוש המילולי והרחב למילה היוונית 'קוּדוֹס', שמשמשת את המכללה שבה הוא לומד להענקת פרס מגדרי על הצטיינות בלימודים. השיחה הכנה שמתפתחת ביניהם נעה על קו התפר שבין פסיכולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקת זהויות, והיא רק אחת מהשיחות האינטימיות והמרתקות שיש לה עם כמה מבאי הכנס - סופרים, מו"לים ועיתונאים - העוסקות במערכות יחסים זוגיות לא מספקות, תהליכי כתיבה ויצירה, המשבר שבו נתון עולם הספרות ופמיניזם. באנגליה אלו ימים של ויכוחים סוערים סביב הברקזיט, ולקוראים מתחוור שהסוגיות הנוגעות בעצמאות, חופש ומבני זהות שמתלוות לוויכוחים אלו נוכחות למעשה באופנים מגוונים בכל השיחות שפיי מנהלת על אדמת גרמניה ובדרך אליה. 
פיי היא מאזינה סבלנית, אינטליגנטית וחדת הבחנה, אבל הסיפור שלה נותר תמיד בצל. רק פה ושם הוא מבצבץ החוצה מבין השורות. היא מצליחה לחשוף את הפערים בין האמת לבין הייצוגים שלה תוך כדי שהספר מתקדם אל עבר שיא מפתיע ומעורר מחשבה. 

רייצ'ל קאסק מאתגרת קונוונציות נרטיביות ומציעה צורת כתיבה חדשה שאינה מקריבה את המתח וההנאה שבקריאה. קודוס - שחותם טרילוגיה שכתבה בסגנון זה, שכל אחד מחלקיה עומד בפני עצמו - נבחר לאחת מיצירות הספרות הטובות ביותר שראו אור ברשימות השנתיות של הניו יורק טיימס, הניו יורקר, הגארדיאן והמוסף הספרותי של הטיימס. קדמו לו 'קווי מתאר' ו'מעבר', שאף הם ראו אור בסדרה לספרות יפה של מודן. 


"בלתי נשכח." ניו יורק טיימס
"ניצחון עוצר נשימה." ניו יורקר
"ציון דרך בספרות של המאה העשרים ואחת." אובזרוור
"משעשע ביותר ועשיר בחוכמה ותובנות מעניינות." ניו סטייטמנט
"קודוס הוא ניצחון." איוונינג סטנדרד

אמנות ההקשבה / רן בן-נון
ספר שהוא סדרת שיחות מבריקות על ספרות, פמיניזם ולא רק
אמנות ההקשבה / רן בן-נון
ספר שהוא סדרת שיחות מבריקות על ספרות, פמיניזם ולא רק
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • אחרי "קווי מתאר" המקסים ו"מעבר" המופתי, טרילוגיית פיי של רייצ'ל קאסק מגיעה לסיומה - ולשיאה - עם "קודוס", שבו הסופרת הבריטית נוסעת לכנס ספרותי בגרמניה וכהרגלה מדברת עם שלל זרים על דברים שברומו ובתחתיתו של עולם, מחזירה לחיים את אמנות הדיאלוג העתיקה והנשכחת. כבר במטוס היא פוגשת איש עסקים בדימוס, שנוסע לצפות בקונצרט של בתו, נגנית אבוב שהיא עילוי, אחרי שסעד את כלבו האהוב ברגעיו האחרונים. כמו שעכשיו הוא לא מוצא מקום לרגליו במחלקת התיירים הצפופה, כך לא מצא מקום לעצמו בביתו לאחר הפרישה מעבודתו, גרם לבני משפחתו לריב ואולי אף קירב את הכלב האומלל לקיצו מחמת עוגמת נפש. פיי כמעט לא מתערבת, בעיקר מקשיבה, נותנת לסיפור לזרום ולנו להבין - כולנו בני אדם, כולנו טועים, כולנו קצת אבודים.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • להיות גבר/ ניקול קראוס
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא כבד מדי, לא קל מדי, מדויק.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • השיחה הבאה מתרחשת כבר בבית המלון שבו מתקיים הפסטיבל הספרותי, ומשתתפים בה המו"ל של פיי וסופרת חדשה בבית ההוצאה. השיחה עוסקת מטבע הדברים בתעשיית הספרים וסביבתה והיא עמוסת תובנות חדות וקצת עצובות. המו"ל, איש שיווק צעיר, מסביר איך הוצליח להציל את ההוצאה מחורבן באמצעות חוברות סודוקו, מותחנים פופולריים וספרים שגורמים לקוראים להרגיש טוב עם עצמם, כי לא מביך לקרוא אותם, אך עם זאת הם גם לא תובעניים מדי. הסופרת החדשה, לעומת זאת, מספרת על גיהינום הריטריטים הספרותיים, המשלבים שיתוק יצירתי עם אווירת זימה מביכה, וזה מרתק לא פחות.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • במרכז הספר עומד ראיון לתקשורת המקומית, כשהשיחה בכלל עוסקת במראיינת במקום בפיי עצמה. המראיינת תמיד חשקה בבעלה של אחותה וכשנישואיה של האחות התפרקו קצת האשימה את עצמה ואת מבטה החמדני. כצפוי, הכל קשקוש אחד גדול, האחות זוכה בזוגיות חדשה וראויה יותר ואילו הגיס הנחשק לשעבר מתגלה כאפס משעמם ובלתי סקסי בעליל. ההשפעה שלנו על חיי הסובבים אותנו מוגבלת עד אפסית - אנחנו לא באמת כאלה חשובים.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה ספר שלא קורה בו כלום בעצם, רק דיבורים. אם אתם חובבי אקשן, או אפילו סתם עלילה במובן הבסיסי ביותר, זה ממש לא בשבילכם.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • הרמן, המדריך הצעיר ברחובות העיר, גאון מתמטי המספר לפיי על אמו, שהסבירה לו למה פרסים אקדמיים ("קודוס" בלטינית) מחולקים בנפרד לבנים ולבנות - כי ערך הרחקת הרוע המושג באמצעות ההפרדה, חשוב יותר מערך המצוינות.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "מעט מאוד נשים ראויות זוכות להכרה אמיתית, לפחות עד שהן מפסיקות להיחשב סכנה לציבור, כלומר מזדקנות או מתכערות או מתות".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • לובי של מלון עתיק, אי שם באירופה הקלאסית, מקום שבו אפשר לנסות לנחש מיהם האורחים ואילו סודות הם מסתירים מאחורי לבושם האלגנטי.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • חייבים. מאוד מסקרן לגלות מה תעשה קאסק אחרי הטרילוגיה הנפלאה הזו.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • וככה זה ממשיך, עוד ועוד שיחות, עוד ועוד תובנות, שהמשעשעת בהן מגיעה מסופר חתיך, המספר לפיי איך רכש שעון כושר מתוחכם והחל להשקיע בעצמו. פעם סופרים היו חייבים להיראות רע כדי שייקחו אותם ברצינות, כאילו הם לא מבזבזים זמן על הבלי הגוף ושקועים בספירות עליונות. אבל היום, בעידן הפסיטיבלים והמדיה החברתית, הכל נראה אחרת, או בעצם - הכל נראה. גם כשאתם שקועים בספרות ובכתיבה, אל תשכחו את עצמכם ולמען השם, נסו להיות אנושיים.