ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
לפני שהאדמה תרעד
ענבר אשכנזי

תקציר

לפני שהאדמה תרעד היא תרשים גאולוגי לחיי הנפש של אישה בשלהי חייה. הנובלה עוסקת באזורי החיכוך שיוצרים תפקידיה בעולם. ברגישות ובחמלה משורטטים קווי גבול השייכות החברתית והמשפחתית והמאמץ הכביר הנדרש לחדור למרכזן ,להיאחז ולהישאר בם.  
בניסיון להרחיב את השליטה בחייה דוחפת רננה את דיירי הבניין להסדרה והאצה של פרויקט חיזוק הבניין לרעידת האדמה הצפויה. בד בבד עם ההכנות לתזוזת הלוחות הטקטוניים ולקריעת הקרקע, חלות רעידות בקרומי המשפחה הקטנה שבנתה. בין התמורות הגדולות בחייה מייצרת רננה שיח עם עצמה. את הקול הפנימי מכנה "שבתאי" ומשאילה לו את צלמו של הטרנספורמטור הנשקף מחלונה. בדיאלוג שביניהם מטילה עליו רננה את תפקידו של הסיסמוגרף הרגשי – זה שאמון על רישומם ומדידתם של התנודות והגלים המתרחשים מתחת לפני השטח. 
מעל פני השטח מתרוצצים הדיירים בהכנות והתכנונים לקראת השבחת הנכס וחיזוק הבניין, מתחת לפני השטח זעזועים ותנודות משנים את פני הדברים. שני התהליכים מתכנסים לכדי דחיקתה של אישה החוצה ממרכז החיים. בנובלה קצרה זו, נערך רישום מדויק ועדין של שלל תנועות ומהלכים המביאים לפיחות במעמדה של אישה בעולם, טשטוש בזהויות שלה וניסיונותיה הכבירים לנווט את אלו ולמזער נזקים, כל זאת - עד למוצא היחיד המתקבל על הדעת. 
לפני שהאדמה תרעד הוא רומן יוצא דופן מאת אחת הסופרות המקוריות בישראל. הוא בוחן באמצעים מפתיעים תמות מורכבות של אימהות, אשמה, זהות עצמית אל מול המבט החיצוני השיפוטי, ואת האופן שבו אישה נושאת על עצמה את תפקידיה .בספר זה מביאה ענבר אשכנזי את כתיבה לשיא חדש, וממשיכה את העיסוק ביחסי פרט-חברה ללא חשש לגעת במקומות הרגישים והנפיצים ביותר.
ענבר אשכנזי, כלת פרס היצירה לסופרים עבריים, היא מחברת הספרים בגוף הדברים, שימורי אהבה, הם היו שניים ויוצרת הנובלות הגרפיות רונה וגיורא; ו93 קילומטרים (בשיתוף עם ליאת חיל).

עיר ללא תחתית / רן בן-נון
התמ"א הקדוש כדת תל אביבית משיחית
עיר ללא תחתית / רן בן-נון
התמ"א הקדוש כדת תל אביבית משיחית
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • הבניין ברחוב עולי הגרדום 15 בתל אביב נערך סוף סוך לתמ"א המיוחל, ולכבוד המאורע מתמנה רננה לתפקיד הסגנית של ועד הבית המיתולוגית, רבקה. כך נפתח ספרה החדש של ענבר אשכנזי, מהסופרות המיוחדות, שלא לומר ממש מוזרות, אבל במובן הטוב, שיש כאן. רננה היא אם חד הורית לאיה המתבגרת, ושנים שהיא מנותקת ממשפחתה עקב טרגדיה איומה שעוד תתגלה בהמשך. היא כל כך לבד, שזה כואב. בעצם, האובייקט היחיד שרננה יכולה לדבר איתו הוא שמאי, שיבוש של שנאי – הטרנספורמטור שניצב על עמוד חשמל מול חלונה ועתיד להיטמן באדמה כחלק מעבודות השיפוץ.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • ג'ונסון 38/ אביבית משמרי
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • לא קל, אבל לא כבד מדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • שמאי הטרנספורמטור משיב להגיגיה של רננה בהמהומו הקבוע ולעתים אף תורם לשיחה תובנות מפתיעות ומאירות עיניים על נפילות מתח ואיזונים חיוניים. כל מה שרננה רוצה מהתמ"א הוא לקבל את המפתח לחדר שבו ייטמן שמאי, ושהחדר יהיה גדול מספיק כדי להציב בו כורסה. הבדידות שלה זועקת, כואבת, עגומה ופאתטית בלי בושה. היא נעלבת כשבתה האקטיביסטית המגניבה מעדיפה לבלות את זמנה עם חברה ככל הטינאייג'רים, וחוקרת ללא הפסקה את ידידה החשמלי באשר להרגלי הבית האינטימיים של כל שכניה. היא עלובה באופן כמעט מעורר השתאות.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • ובתוך כל הצער והעלבון, בגידת הבשר המצמררת ועוגמת הנפש הכללית, מתגנבת הצצה אל החיים בתל אביב מודל 2022, מקום שבו איש איש לעצמו והתמ"א הקדוש הוא חזות הכל, כמו איזו דת משיחית שמדרדרת את העיר ותושביה לאבדון. אנו מסתגרים בדירותינו המשופצות עם המטבח החדש, הממ"ד והמרפסת הזערורית; הברושים היפים שממול נכרתו ובמקום חדר מדרגות שבו פוגשים בני אדם יש מעלית אטומה ומחניקה, שבה אנו עולים ויורדים לבד. לגמרי לבד, אחרי שמכרנו את נשמתנו לאלילי הנדל"ן.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • זה מאוד-מאוד דומה ל"ג'ונסון 38", אולי אפילו דומה מדי.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • שמאי השנאי הוא דמות ביזארית וגאונית במיטב המסורת של ענבר אשכנזי. שעות אחרי הקריאה תמצאו את עצמכם מסתובבים בבית ומזמזמים "הממממממ" ממש כמוהו. דמות דנכנסת מתחת לעור.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אולי זה מה שרואים עליי, ששנים עברו מאז שמישהו הניח רק יד על כתפי. זה איום ונורא, אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שזה קרה. על בני אנוש מריחים את האינמגע. אתה יכול בקלות לזהות את אלו שעירום כלשהו, זרוע שלמה, ירך חמה, שקע של צוואר נשמטו מהרפרטואר שלהם".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • על ספסל בגן מאיר, אבל בלי לחשוב על נדל"ן מניב, אם אפשר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • בוודאי. אשכנזי היא אחת המבריקות, והמיוחדות.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • ענבר אשכנזי מגישה רובד אחר לגמרי, נדיר, של שפה תיאורית. החשיפה של רננה, פיזית ונפשית, כמעט מטרידה בעוצמתה. יש כאן עצבות אנושית שקשה לעכל. כשמשאירים אותנו לגמרי לבד ומאפשרים לנו להיות עצמנו עד לבשר ולדם – התוצאה היא קריסה ותבוסה מוחלטת, שאולי אין ממנה תקומה.