ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
עורכת מלווה
ורד זינגר

תקציר

שרי פרץ־נוימן, גיבורת מחזור הסיפורים עורכת מלווה, מדלגת מתפקיד אחד למשנהו בתעשיית הספרות הישראלית, אך יותר מכול משתוקקת להתקדם ללבה הפועם של מציאות הרחוקה מעריכת טקסטים ומעיבודם. אלא שעל כל ניסיון כזה היא משלמת מחיר יקר וכואב, הכרוך באיבוד איבר, רקמה או חוש — כל זאת בזמן שגברים מזדמנים מגיחים אי־משם, ובמקרה הטוב נעלמים כלא היו. שלל המקצועות שהיא לובשת ופושטת, בד בבד עם יציאתו לאור של ספר הביכורים שלה עצמה והשלמת כתיבתו של ספרה השני, מאפשרים הצצה אותנטית אל המתרחש מאחורי הקלעים של התעשייה. טעויות הקלדה מתערבבות בטעויות אנוש, מפגשים קומיים הופכים לטראגיים, אך למרות האכזבות והתסכולים, הן הרומנטיים והן המקצועיים, מצליחה שרי להגחיך את המציאות ולהעניק לקורא מתנה נדירה בספרות הישראלית: הומור שאינו מהסס לנפץ מוסכמות.

ורד זינגר מעניקה קול לתשוקה נשית דומיננטית, קול שגם בימינו רובצות עליו משקולות של השתקה, בושה והכחשה. מבטה הנוקב וכתיבתה הווירטואוזית, הנעה במיומנות ובקלילות בין משלבי לשון קוטביים, הופכים את עורכת מלווה לספר חכם ומקורי, מצחיק ושובה לב.
ורד זינגר (1969) היא סופרת, עורכת לשון וספרות, ובעלת הבלוג "תרבות הדיור", המתפרסם במהדורה הדיגיטלית של עיתון הארץ. ספרה הקודם, נעולה, ראה אור בשנת 2018 בהוצאת כנרת-זמורה-דביר בסדרה "רוח צד".

דבר הפועלת / רן בן-נון
הביצה הספרותית בשיא כיעורה ועליבותה
דבר הפועלת / רן בן-נון
הביצה הספרותית בשיא כיעורה ועליבותה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • היא גרושה מאז שנת 2004, אמא לשני ילדים בוגרים, גרה בגפה על גבול תל אביב-גבעתיים וידיה עטורות שריטות עמוקות מהיצור היחיד שטורח להתייחס אליה - החתול שלה, פרינס. שרי, גיבורת "עורכת מלווה" השנון של ורד זינגר, אולי מרגישה בהתחלה כמו קלישאה עירונית טיפוסית, אבל לאורך פרקי הספר האפיזודי היא הולכת ומתפתחת לאמירה חדה, סרקסטית, מרושעת ואפילו מהנה על בדידות בהמון וצימאון כואב לקשר בפאתי הכרך, ולא פחות מכך - במעמקי הביצה הספרותית המצחינה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • ג'ונסון 38/ אביבית משמרי
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קליל וזורם, אבל מאוד מתוחכם.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • שנותיה כמגיהה, עורכת לשונית, עורכת, עורכת מלווה, כותבת "גבים" (כריכות אחוריות), לקטורית, כותבת צללים, סופרת מעוטת-מכר ואפילו מתרגמת (מאמהרית!), הופכות את שרי למאבחנת עילאית של כל תחלואי הענף עתיר האגואים העצומים, השרלטנים תאבי הבצע ושלל המשעממים הנפוחים מחשיבות עצמית למיניהם. היא הפועלת השחורה, "נמלת האש" שמאחורי כל הגרפומנים, העילגים ונטולי העלילה לדורותיהם. היא פשוט גיבורה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • במגע העדין והחכם של זינגר, חיי העבודה הלא מתגמלים ועולם הרגש האורבאני המנוכר מתחברים לשלם מפליא במורכבותו, שמצליח להיות משעשע עד אימה וכואב עד בחילה בעת ובעונה אחת. העצבים החשופים שהפכו אותך למשכתבת עילאית, הם בדיוק אלה שירסקו את נשמתך שוב ושוב בעוד דייט כושל ועוד אחד, נורא מקודמו.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • ספר ברנז'אי להחריד, שספק רב אם מי שאינו משכשך בביצה ימצא בו עניין כלשהו.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • תוך שהיא משייטת במדמנה בניסיון נואש לשרוד ולא לטבוע, שרי היא גם רווקה תל אביבית בסוף שנות ה-40 לחייה, פחות אטרקטיבית בעיני עצמה עקב נכות קלה וקורבן נצחי אומלל לדוש המוניציפלי המצוי על כל גווניו וצורותיו: סופר מבוגר תת-תפקודי, מאהב נשוי לשמונה דקות בדיוק, דוקטור נחשק שמגלה בה אפס עניין ואפילו קשיש חביב מבריכת השחייה, שלרגע עגום אחד נראה כפוטנציאל לקשר כלשהו – אבל רק בתוך המים.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • כל השקרים הם יצירי הפחד. לכל שקר המנגינה המיוחדת שלו, ובכל זאת הכלי שמפיק אותן הוא אחד, ואין בלתו.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • בהמתנה לסדנת כתיבה של סופר ידוע למחצה בבית אריאלה.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ודאי. ורד זינגר היא בלוגרית נפלאה ושנונה, וסופרת מוצלחת אפילו יותר.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • הספר כתוב היטב בעברית רזה ומדודה, בנוי לתלפיות - פרקיו בדידים אך עם זאת ממשיכים אלה את אלה – וכמעשה קסם, שרי הכה גנרית היא גם יצור נדיר וייחודי שהמעקב אחר עלילותיו מסב לקורא עונג רב בין קשיחות לחמלה. בעולם עוין וקר, היא מנווטת עצמה אל עבר חידלון בלתי נמנע, שבסופו לא נותר אלא לשאול בשביל מה כל זה, למי בכלל אכפת ואיזה חותם שולי הותרת בעולם. הכל סתם, הכל מופלא.