ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:צילום אלבום פרטי

רינת שניידובר

מפנטזת על טירה פרטית במרכז גן מאיר, משתחררת ממחסומי כתיבה באמצעות הלקאה עצמית ושיחת מוטיבציה, מקבלת השראה מאנשים בבתי קפה וחולמת להיות ברמנית. רינת שניידובר ("ממלאת מקום") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • את רובם המוחלט של הספרים הטובים לא אני כתבתי. גם את הספרים הגרועים לא. אבל אם סרוונטס לא היה תופס לי, הייתי שמחה לכתוב את דון קיחוטה.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • המון. עד היום, רוב ההזרעות שלי לא נבטו. מצד שני, אלא אם אמות בקרוב מאוד, עדיין מוקדם לדעת אם בעתיד לא אשלים את הספרים שלא נולדו או שאשתיל אברים חיוניים שלהם בספרים אחרים שלי, שכן יזכו להיוולד.
  • ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
  • אני חושבת שאת "המטאמורפוזות" של אובידיוס. או, כמובן, את התנ"ך.
  • האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא למקרה בערך?
  • בלב תל אביב. בפנטזיה שלי, יש לי טירה בדיוק בלב גן מאיר, שהוא הגן הפרטי שלי ואסור לאף אחד להיכנס אליו, בעיקר לא לילדים.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • זה תלוי באיזה שלב בחיים אני נמצאת. אם אני לא כותבת שום דבר כרגע, הכי טוב להתנתק מהכתיבה ולצאת להרפתקאות עד ששוב יבוא הצורך לספר סיפור. אבל אם אני כבר עובדת על משהו מוגדר ולא מצליחה להתקדם, אז משמעת עצמית, הלקאות, שיחות מוטיבציה עם עצמי ובעיקר ישיבה מול המחשב עד שדומעות העיניים, עם הפסקות עישון ואלכוהול.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • אין לי מושג.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • בדיוק בשביל שלא אצטרך לענות לעצמי ולאחרים על שאלות כאלו, אין לי ילדים.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כשאני בשוונג כתיבה, כתיבה. כשלא, ארוחה טובה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • כשאני בשוונג כתיבה, כתיבה. כשלא, סקס נפלא.
  • באיזה שעות ומיקום את כותבת הכי טוב?.
  • זה משתנה. אם פעם קיבלתי השראה משיחות של/ עם אנשים בבתי קפה, היום אני כותבת דווקא במשרד שלי או בבית. באשר לשעות, כשאני בעיצומה של עבודה על יצירה, כל שעה מתאימה לי. ובתקופות שבהן המוזה מתבצרת באולימפוס, כל שעה משעות היום תהיה פסולה בעיניי בשביל לעסוק בפעילות המאוסה הזאת.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • בטח! אני מתה על יציאות מאזור הנוחות ואוהבת לאתגר את הגבולות המוסריים שלי, להיווכח בכל פעם מחדש שאני לא טובה יותר מאחרים. מה גם שמבחינתי, כל חוויה חדשה היא חומר גלם לכתיבה והכסף קונה זמן פנוי ומרחב ליצור, לא ככה?
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • פחות. אבל שוב, תלוי בפרויקט. אם זה משהו ממש קאמפי ומלא הומור, אז יאללה.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • 2004. זו השנה שבה הכרתי את בת הזוג שלי, רויטל, ובמשך חודשים ואפילו שנים אחרי זה היינו שיכורות מאהבה (ומאלכוהול).
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • בסבתא שלי (כי היא גרה בקליפורניה ואני מתגעגעת אליה מאוד).
  • מי הסופר/ת החי/ה הגדול/ה בעולם?
  • זו שאלה שאין לי שום מנדט או יכולת לענות עליה (לא קראתי את כל הספרים), אבל אני חושבת שטוני מוריסון גדולה.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • עכשיו יצא לאור הספר השני שלי והתחושה נעה בין אופוריה לחרדה לניסיון מוצלח יותר או פחות לשקוע בדברים אחרים, כי כמה כבר אפשר להתעסק בזה.
  • אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • החלום הנוכחי שלי הוא להפוך לברמנית, אם כי למען האמת, יש לי עוד שלושה מקצועות נוסף על "סופרת": אני צלמת (כיום צלמת פורנזית במכון לרפואה משפטית), מתרגמת ספרותית (תרגמתי למעלה מעשרים ספרים מספרדית לעברית) ואמנית חזותית (יש מאחוריי לא מעט תערוכות בארץ ובעולם).
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • ברגעים של כתיבה שוטפת אני לא סופרת את השעות. יודעת רק שלפעמים מתיישבת ביום וקמה בלילה או להפך.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • אני רוכבת כל יום על אופניים מביתי במרכז תל אביב לעבודה שלי באבו כביר וחזרה. וגרה בקומה שלישית בלי מעלית עם כלבה שצריך להוציא שלוש פעמים ביום. זה מספיק, אני חושבת.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • אני לא מאמינה בדבר הזה שנקרא "לבזבז את הזמן".
  • אפשר סלפי? ברגע זה, כמו שאת.
  • כן.