ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:גלית דהן קרליבך

גלית דהן קרליבך

חולמת לחזור למאה ה-19, להגיש לבעלה ארוחה כשציפורניה ושיערה עשויים היטב, ולפגוש את ג'ון אירוויג. גלית דהן-קרליבך ("קצה", "סופה של אליס") תוקפת את השאלון מכיוון לא צפוי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • "לוליטה" של נבוקוב. יש לי אינספור ספרים כאלה, כמובן, אבל אצל נבוקוב הסגנון – מארג עובדות עשוי באופן מתימטי כמעט – מעיד על חשיבה שאינני מתברכת בה, למרבה הצער.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • תודה לאל, בכל הקשור לכתיבת ספרים היחס הפוך מעזיבת מוסדות.
  • ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
  • אני אארגן שוד בנק שכמותו לא היה ואשחד את אנשי המכס בשתיה חריפה שלא ניתן להשיג. ככה, כשהם מתנודדים, יאשרו לי להעביר ספריה ענקית.
  • האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
  • באזור הארקטי, בתוך קרחוני קרח נפלאים בהם ניצב מלאך שרת שמוריד את הטמפרטורה בכל פעם שהיא מאיימת לטפס.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • כשהייתי באמריקה גיליתי שמחסום כתיבה הוא נושא רציני מאוד, אבל אני חושבת שמדובר בשלב הכרחי. הייאוש הוא צעד נושא פרי ומהווה כמעט תמיד רגע של פריצה. כשזה תוקף אני פונה לעשות דברים לא קשורים – לתרגל לטינית או להרוס את הבגדים במכונת הכביסה ותמיד ישנו האיום הגדול מכולם: למלא טפסי בירוקרטיה שיכולים להניס את הגדול שבמחסומים.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • 50 שקלים.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני...
  • עשיתי את עבודתי ודפקתי את עתידי.
  • באיזה שעות ומיקום את כותבת הכי טוב?
  • בבוקר, ובחדר כתיבה המבולגן שלי.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • לא, אלא אם חלק מההישרדות הוא לחיות במערה מלאה ספרים, לאחר שנפטרת מכל המתמודדים האחרים.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • לגמרי. אני מסתכלת על עבודה כעל מלאכה שאפשר לרענן מכל זווית.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • למאה ה-19, ואצטט את בוריס אקונין: "לזכר המאה ה-19, שהספרות בה הייתה גדולה, האמונה בקדמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם".
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • ג'ון אירווינג, נראה לי גבר לעניין.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • אני חושבת שאין משהו שלא סופר ולכן לא אדבר על "מה" אלא על "איך": בספרים עכשוויים רבים שאני קוראת חסרה תשוקה והליכה אחרי הדמיון ללא פחד.
  • הפסדנו סופר פוטנציאלי גדול. לגבי מי את חושדת שזה עשוי להיות נכון?
  • מנקודת הזמן שבה אני נמצאת קשה לשפוט, אבל ברור לי שמבחינת עתיד, שולמית הראבן לוקחת בהליכה את אלו שמושלים כיום בכיפה וספריה יישארו על מדפי התהילה הנצחית.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי)
  • באופוריה עם נגיעות קלות של חרדה. בעצם, אם להיות כנה, אני בחרדות עם נגיעות קלות מאוד של אופוריה.
  • אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • בלשנות קלאסית, ארמית ויוונית עתיקה
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • שש שעות, אבל תמיד עם הפסקות.
  • ספר נייר או דיגיטלי?
  • נייר, ושמצקצקי היערות הטרופיים יפסקו לנהוג ברכב, נראה אותם!
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • אני ממש מכורה לספרי עצות לעקרת הבית וטיפים לטיפוח החן, אבל זה מפני שאני אוהבת מדע בדיוני. עלי להתוודות שמעולם לא הצלחתי להכין מרקחת חצילים ושזיפים ולהגישה לבעלי בעודי עשויית ציפורניים ושיער, שלא לדבר על הצלי בתנור שנצלה בדיוק במידה הנכונה.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • ממש כלום, יש שרירים שאני לא מודעת לקיומם וכל זמן שגם הם לא מודעים לקיומי, אני ממש בסדר עם זה.
  • אפשר סלפי? ברגע זה, כמו שאת.
  • כן