יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יפית יוחאי כליפה
שואפת לרפא את העולם באמצעות סיפורים, כותבת בתוך הרעש של החיים, ולובשת רק בגדי יד שנייה. מיה הוד רן ("לשחות את הים") עונה לשאלון האישי
התנ"ך. יש בו כל דרמה אפשרית וגם הזמנה להתרוממות רוח.
מה שעובד לי הוא לוותר על פנטזיית חופשת הכתיבה בטוסקנה ולכתוב בתוך הרעש של החיים.
אם כדי להעניק גמול הולם לסופרות עצמאיות - מאות שקלים. נסתפק בכמעט מאייה.
אדע שעשיתי את שלי בעולם הזה.
ארוחה by far.
בבוקר, כשהבית ריק, בקליניקה שלי, מול עץ אשכוליות וחמש תרנגולות מתחרדנות בשמש.
כבר שנים משתדלת לקנות רק בגדים יד שניה. לא רואה טלוויזיה מסחרית. בקיצור – לא.
בתנאי שיתנו לי סולו אחד.
לראות את נס הים שנפתח ביציאת מצרים.
קלריסה פינקולה אסטס, פסיכואנליטיקאית יונגיאנית שכתבה את "רצות עם זאבים". מפרקת סיפורים לגורמים ומדגימה כיצד הם פועלים על הנפש, הנשית בעיקר. אקטיביסטית ולוחמת חופש וצדק בינלאומית.
אחד?! בעולם?! פול אוסטר פתח לי את הדלת לקריאה בגיל הנעורים. רות נצר שינתה את חיי בספרי עיון שכתבה על מסע הגיבור ואלכימיה. יואל הופמן מעיף אותי למחוזות חסרי זמן ומקום. צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. פורצת דרך ומרגשת אותי.
הייתי רוצה שיכתבו יותר ספרות אקלימית, זה האחד הנושאים המרכזיים בספר שלי. מחקרים ואידיאולוגיה קוראים מעטים, אבל סיפורים יכולים לחבר ממקום רגשי ולחולל שינוי.
חרדה. חייבת לעבוד על זה. לא בריא.
לשמחתי מילים הן המקצוע שלי. אני מטפלת, מרצה, עיתונאית, בלוגרית, מפיקת פודקאסט, והכל סובב סביב ריפוי האדם והעולם, באמצעות הסיפור.
שמונה.
יוגה, פילאטיס, ריקוד. המורות שלי יודעות שיש לידי פנקס, כי כשהגוף נושם עמוק המוזות משתוללות ולפני שרעיון בורח אני חייבת לתפוס אותו.
ספרים ובזבוז זמן? אוקסימורון.
מה שפרץ לא נעצר. התחלתי ולכן אסיים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה .jpg)
