מחקריה של פרופ' תמר וולף-מונזון מתמקדים בשירה שנכתבה במחצית הראשונה של המאה העשרים, מתוך מעקב אחר תהליכים היסטוריים, סוציו-ספרותיים, תרבותיים ולשוניים, והשפעותיהם על גיבוש הביוגרפיה הרוחנית של יוצרים ועל עיצוב מאפייניה הפואטיים של עבודתם הספרותית. כתבה מחקרים רבים אודות שירתו של אורי צבי גרינברג והזיקה בינה לבן כתיבתו הפובליציסטית, בתחום אמצעי הארגון הלשוניים של הטקסט, אך גם כתופעה תרבותית-אסתטית רחבה יותר. עורכת ביחד עם פרופ' אבידב ליפסקר את סדרת המחקרים והתעודות על אורי צבי גרינברג, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. משמשת עורכת אחראית של כתב העת 'בקורת ופרשנות'. מייסדת ומנהלת של ארכיון המשורר יעקב אורלנד. בשנת 2016 יצא לאור ספרה המונוגרפי בהיר וגבוה כזמר - יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות (מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות), המברר את מקומו של יעקב אורלנד ואת רישומו על מפת התרבות הישראלית בין יישוב למדינה, מתוך קֶשֶב לתדרים השונים בהם יצר – בשירה הלירית, בשירי הזמר, בתרגומים, בדרמה ובכתיבה המסאית – ומתוך מעקב אחר הדיאלוג התוך-טקסטואלי המתקיים בין יצירותיו בז'אנרים השונים. פרופ' תמר וולף-מונזון כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן בשנים 2014-2012.