בגיל 17 אושפזה בכפייה בבית חולים לחולי נפש. וכך חלפו שלשים שנה של אישפוזים וטיפולים מטלטלים ב"קן הקוקיה", עד לרגע אולי מאוחר אבל מכונן בו נתבשרה שהאבחנה שגויה כשלמעשה זה היה דיכאון גיל הנעורים. 

באותה תקופת האישפוזים פרצה כתיבת השירה שלה שהייתה סגורה שנים במגרה. כעבור שלושים שנה ניצלו חייה והיא חזרה לחייה ומאז אינה מטופלת. היא ממשיכה ליצור והכתיבה תופסת תאוצה במיוחד בימים אלו.