צילום:Unattributed

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ה'תרכ״ה-ה'תרצ״ה (1865-1935), היה אחד מגדולי הרוח שעמדו לעם ישראל ולאנושות בדורות האחרונים. משנתו מקיפה עולם ומלואו - כלל ופרט, חומר ורוח, קודש וחול. הרב קוק חידש מבט אמוני בתורת ישראל תוך כדי זיקה לתהליכים הרוחניים וההיסטוריים העוברים על האנושות ועל האומה הישראלית בעידן המודרני. באישיותו הגאונית התמזגו כישרונות רבים - פוסק הלכה ואיש מחשבה, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל ומשורר, פילוסוף ומקובל.
אחד מהיסודות הבולטים במשנתו של הרב קוק הוא הגישה ההרמונית ביחס למציאות ולתרבות האנושית. הרב קוק שאף למצוא בכל זרם וגישה את נקודת האמת המחייה אותם, ואת תפקידם כחלק אורגאני מן המציאות כולה, ההולכת ומתקדמת.
כמי שבקי בפילוסופיה הכללית, התייחס הרב קוק בהרחבה אל הזרמים השונים, וניסה לאגד את כולם במבט אחדותי.
הרב קוק ראה בשיבתו של עם ישראל לארץ ישראל בדורות האחרונים חלק מתהליך הגאולה וסלל דרך רוחנית, עמוקה ומקורית, המתאימה לתפיסה זו.
ככל שעוברות השנים, תורתו וכתביו הופכים לרלוונטיים יותר ויותר, והשפעתו הרוחנית והתרבותית הולכת וגדלה.
 
;